ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨קיום המצוות של הצדיק האמת
רק מי שהוא צדיק אמת, רק הוא זוכה למה שאמר רבי נחמן מברסלב על עצמו: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל

כְּשֶׁבָּא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָמַר

בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה קִיַּמְתִּי כָּל הַתּוֹרָה בְּכָל הָאֳפָנִים

כִּי הִשַּׂגְתִּי קִיּוּם כָּל הַתּוֹרָה

שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ מוֹכְרִים אוֹתִי לְיִשְׁמָעֵאל

בִּמְדִינוֹת רְחוֹקוֹת שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם יְהוּדִי

וְהוּא יִשְׁלַח אוֹתִי לִרְעוֹת בְּהֵמוֹת

וַאֲפִילּוּ אִם לא אֵדַע מָתַי שַׁבָּת וְיוֹם טוֹב

וְלא יִהְיוּ לִי טַלִּית וּתְפִילִּין

וְלא סֻכָּה וְלא שׁוּם מִצְוָה וְכוּ' וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן הָיִיתִי יָכוֹל לְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר

וגם מעין זה breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

כִּי תַּרְיָ"ג מִצְווֹת נִקְרָאִין תַּרְיָ"ג עֲטִין דְּאוֹרַיְתָא

וְזֶה לְצַוּוֹת לְשׁוֹן עֵצוֹת כַּנַּ"ל.

וְאָמַר שֶׁכָּל זֶה הוּא רַק בְּחִינַת עֵצוֹת

אֲבָל הָעֲבוֹדָה בְּעַצְמָהּ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֲמִתִּי זֶה גָּבוֹהַּ וְנֶעְלָם מְאד.

וַאֲפִילּוּ מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יוֹדֵעַ זאת כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וְכוּ'.

וְכָל זֶה יֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת עִם הַצַּדִּיק מִצַּד שֶׁהוּא מְלֻבָּשׁ בְּגוּף.

אֲבָל מִצַּד הַנְּשָׁמָה הוּא עִנְיָן אַחֵר לְגַמְרֵי גָּבוֹהַּ מֵעַל גָּבוֹהַּ וְכוּ' וְכוּ'

וגם מעין זה כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְאִם הוּא בְּמַדְרֵגָה שֶׁאֵין צָרִיךְ לְהִתְבַּיֵּשׁ מִשּׁוּם אָדָם

יֵשׁ לְהִתְבַּיֵּשׁ מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם כָּל הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קוֹבֵר מֵתִים וְכוּ'

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבַקֵּר חוֹלִים וְכוּ'

וּשְׁאָר מִצְוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחָשְׁבוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם אוֹתָם

וְגַם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

מִנַּיִן שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְפַּלֵּל וְכוּ'

וּמַאי מִתְפַּלֵּל? יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנַי וְכוּ'

וּבְוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַיֵּם מִצְוֹת הַתּוֹרָה וּתְפִילָּה

כְּמוֹ שֶׁרָאוּי לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא

וכמה רחוק בֵּין קִיּוּם הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ וּבֵין תְּפִילָּה שֶׁלּוֹ

לְתוֹרָה וּתְפִילָּה שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי כָּל אֶחָד עוֹבֵד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְפִי מַדְרֵגָתוֹ

בִּבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

הַיְנוּ תּוֹרָה וּתְפִילָּה כַּנַּ"ל



והצדיק האמת הוא זוכה להשיג את קיום כל התורה כולה גם ללא גוף גשמי כלל, כי הוא מקיים אותו כפי שהבורא עצמו מקיים אותה.

ולכן רק הצדיק יכול לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם אחרי מותו, כי הוא דייקא יכול לקיים את כל המצוות גם ללא גוף גשמי וכולי...

אך לזה זוכה רק מי שנכלל באין סוף לגמרי וכולי...



עוד תוספת באותו עניין:

והאבות גם הם קיום המצוות שלהם היה ברובו בבחינה הנ"ל. כי בוודאי שאף אחד מהם לא הניח תפילין כפשוטו שבו יהיה כתוב שבניו של יעקב ירדו למצריים וכולי, כי זה עוד לא קרה וכולי.

ובזוהר מובא, כי יעקב קיים את מצוות תפילין כאשר הוא "פיצל ברהטים".

כי האבות ידעו לקיים את התורה באמצעות הצורה הרוחנית שלה וכולי.

ועוד יש להוסיף, כי גם אדם הראשון קיבל את כל התורה, כמובא בזוהר על "לעובדה ולשומרה" בפיקודין דעשה ושלא תעשה.

ומצד שני לאדם הראשון היתה רק מצווה אחת, שהיא לא לאכול מעץ הדעת.

אלא שאדם הראשון השיג את קיום כל המצוות, באמצעות המצווה של עץ הדעת וכולי...

והצדיק האמת שזוכה לתקן את חטא אדם הראשון בשלמות, הוא דייקא יכול לקיים את כל המצוות בכל צורה.

ועיין גם במ"ש breslev.eip.co.il/?key=255 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עח - בְּעִנְיַן הַנְהָגַת הַפְּשִׁיטוּת שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת

כִּי קדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם רַק בְּחַסְדּוֹ

כִּי לא הָיָה עֲדַיִן תּוֹרָה וְשׁוּם עֲשִׂיָּה שֶׁל מִצְוָה, שֶׁעַל יָדוֹ יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם

וְהָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי חַסְדּוֹ לְבַד

וְהַצַּדִּיק בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבּוֹדֵל מִן הַתּוֹרָה

הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ

...

כִּי אָז לא הָיָה שׁוּם תּוֹרָה, וְהָיוּ עוֹסְקִין רַק בְּיִשּׁוּב הָעוֹלָם וּבְדֶרֶך אֶרֶץ

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בַּמִּדְרָשׁ

'גְּדוֹלָה דֶּרֶך אֶרֶץ, שֶׁקָּדְמָה לַתּוֹרָה עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת'

וְאָז הָיָה עִקָּר קִיּוּם הָעוֹלָם עַל יְדֵי חֶסֶד חִנָּם לְבַד

וּבֶאֱמֶת גַּם קדֶם קַבָּלַת הַתּוֹרָה

בְּוַדַּאי גַּם אָז הָיְתָה הַתּוֹרָה בִּמְצִיאוּת, כִּי הַתּוֹרָה הִיא נִצְחִית

אָמְנָם אָז, קדֶם מַתַּן תּוֹרָה, הָיְתָה הַתּוֹרָה בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר

הַיְנוּ כִּי כָל הַתּוֹרָה כְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת

וְאָז קדֶם מַתַּן תּוֹרָה

הָיוּ הָעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת נֶעְלָמִין בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם

נִמְצָא שֶׁהָיְתָה כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּה נֶעְלֶמֶת וְנִסְתֶּרֶת

בְּתוֹך יִשּׂוּב הָעוֹלָם, שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

וּבְכָל הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָעוֹלָם וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת וְהָעֲשִׂיּוֹת

הֵן מִי שֶׁחוֹטֵב עֵצִים אוֹ אֵיזֶה עֻבְדָּא שֶׁיִּהְיֶה

בְּכֻלָּם נֶעְלָם הַתּוֹרָה

כִּי הַכּל נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

אֲשֶׁר שָׁם הַתּוֹרָה נֶעֶלְמָה וְנִסְתְּרָה קדֶם מַתַּן תּוֹרָה

וְהַצַּדִּיק, בְּשָׁעָה שֶׁפּוֹרֵשׁ מִן הַתּוֹרָה וְהוּא בְּחִינַת אִישׁ פָּשׁוּט

הוּא מְקַבֵּל חִיּוּת מִבְּחִינָה זוֹ שֶׁל קדֶם מַתַּן תּוֹרָה

...

שֶׁבָּזֶה הָיָה הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם בְּחַסְדּוֹ עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דוֹרוֹת שֶׁקּדֶם מַתַּן תּוֹרָה

בָּזֶה בְּעַצְמוֹ הַצַּדִּיק מְחַיֶּה עַצְמוֹ בְּעֵת פְּשִׁיטוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה

כִּי אָז הוּא מְחַיֶּה עַצְמוֹ בִּבְחִינַת הַתּוֹרָה שֶׁנֶּעְלֶמֶת בְּתוֹך הָעוֹלָם

בְּכָל הַדִּבּוּרִים וּבְכָל הָעֻבְדּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת

שֶׁשָּׁם נֶעְלֶמֶת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל

וכעין זה מובא גם כאן : breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא

שֶׁהַצַּדִּיקִים מַשִּׂיגִים הַתַּכְלִית

שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי כַּנַּ"ל

וְזֶה בְּחִינַת: "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ"

שֶׁיּוּכַל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית בְּכָל דָּבָר

*

כי צריך לזכור את מ"ש רבי נחמן מברסלב

כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

כִּי בְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא

תּוֹרַת ה' הִיא רַק בְּשֵׁם הַמֻּשְׁאָל

כִּי רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ נִקְרָא תּוֹרַת ה'

וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ

דהיינו שמה שנקרא אצל האדם תורת ה', זה רק בשם המושאל, מחמת שהוא אינו יודע את תורת ה ממש

ורק כאשר האדם זוכה להכלל בא"ס לגמרי, רק אז הוא זוכה לתורת ה ממש.

כמ"ש:

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּאֵין סוֹף

אֲזַי תּוֹרָתוֹ הוּא תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ

וּתְפִילָּתוֹ הוּא תְּפִילַּת ה' מַמָּשׁ

עיין שם באורך

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא

וְלַעֲבד ה'

אֵינִי יוֹדֵעַ מִי הוּא שֶׁיּוּכַל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבד אֶת ה' לְפִי גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ

מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מְעַט מִגְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיךְ יָכוֹל לוֹמַר שֶׁיַּעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְשׁוּם מַלְאָךְ וְשָׂרָף אֵינוֹ יָכוֹל לְהִתְפָּאֵר עַל זאת שֶׁיּוּכַל לַעֲבד אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

רַק הָעִקָּר הוּא הָרָצוֹן

לִהְיוֹת רְצוֹנוֹ חָזָק וְתַקִּיף תָּמִיד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ

וְאַף עַל פִּי שֶׁהַכּל חֲפֵצִים וְרוֹצִים לְעָבְדוֹ

אַף עַל פִּי כֵן אֵין כָּל הָרְצוֹנוֹת שָׁוִין

וְיֵשׁ חִלּוּקִים רַבִּים בָּרָצוֹן אֲפִילּוּ בְּאָדָם אֶחָד בְּעַצְמוֹ בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע

יֵשׁ חִלּוּקִים גְּדוֹלִים בֵּין הָרְצוֹנוֹת

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָרָצוֹן וְהַכִּסּוּפִין

שֶׁיִּהְיֶה כּוֹסֵף תָּמִיד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ

וּבְתוֹךְ כָּךְ מִתְפַּלְּלִין וְלוֹמְדִין וְעוֹשִׂין מִצְווֹת

[וּבֶאֱמֶת לְפִי גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ

כָּל אֵלּוּ הָעֲבוֹדוֹת אֵינָם כְּלוּם

רַק הַכּל הוּא בְּדֶרֶךְ "כְּאִלּוּ"

כִּי הַכּל הוּא כְּמוֹ שְׂחוֹק בְּעָלְמָא כְּנֶגֶד גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
...הוא רק לעבד השם בתמימות גמור [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רב - כָּל מִי שֶׁשִּׂכְלוֹ קָטָן בְּיוֹתֵר, צָרִיך לַחֲלק לוֹ כָּבוֹד בְּיוֹתֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רב - כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר כל מי ששכלו קטן ביותר, צריך לחלק לו כבוד ביותר כי כל מה ששכלו יותר קטן, הוא יותר חפץ בכבוד וכמו שאנו רואים בחוש שהנשים מקפידין מאד על כבודם, ורוצים מאד את הכבוד וזה מחמת, שהנשים דעתן קלה וקטנה מאד
ארץ ישראל. מדוע?
...יכול להשיג את הכל עם לבושים ובחו"ל רק בלי לבושים. breslev.eip.co.il/?key=559 אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב ש...
שבחי הר"ן - אות טז
...הר"ן - אות טז וגדל עצם מעלת קדשתו בשבירת התאוה הכללית שהיא כוללת כל התאוות רעות שהוא תאוות המשגל אי אפשר לבאר ולספר ואמר: שהיו לו נסיונות אין מספר רק באמת אין זה נסיון כלל כי אמר שאין זה תאוה כלל ואמר שמי שהוא רק חכם אמת אפילו עכו"ם מאחר שהוא רק חכם אמת ראוי שלא יהיה אצלו התאוה הזו נחשבת לתאוה כלל ואמר כי מי שהוא חכם בחכמת הנתוח ויודע סדר האיברים של האדם כפי חכמת הנתוח ראוי שיהיה נמאס אצלו התאוה הזאת בתכלית המאוס ובענין מאוס תאוה זו הפליג לדבר הרבה מאד בענין זה אשר אי אפשר לבאר מחמת השכחה והכלל...
סיפורי מעשיות - מעשה י - מעשה מבערגיר [סוחר] ועני
...- מבערגיר [סוחר] ועני מעשה, פעם אחת היה סוחר גדול [בערגיר] והיה עשיר מפלג מאד והיה לו סחורות רבות מאד וכיוצא והיו הוועקסלען [שטרות] והבריב [מכתבים] שלו הולכין על העולם והיה לו כל טוב ולמטה ממנו היה דר עני אחד שהיה עני גדול מאד והיה לו כל ההפך מן הסוחר העשיר ושניהם היו חשוכי בנים: לזה לא היה בנים וכן לזה פעם אחד חלם להסוחר שבאו אנשים ועשו חבילות חבילות, [דהינו אריזות] ושאל אותם: מה אתם עושים? והשיבו: לשאת הכל אל העני הנ"ל וחרה לו מאד מאד על שהם רוצים לשאת כל הונו מביתו אל העני ולכעס עליהם אי אפשר...
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל?
...ברסלב נגד השכל? שאלה: יוצא לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית? האם יש...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי זה יתמעט ויתגשם האור קצת כדי שיוכל הקטן...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3
...למה וכמה? חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...אדם מת וחצי תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי...
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 04_11_2025 השעה 10:21:00 - wesi2