... מוהר"ן - נא - שיחות השיכים להתורות אות נא
התורה "איה מקום כבודו" בלקוטי תנינא סימן י"ב המתחלת כשאדם הולך אחר שכלו וחכמתו יוכל לפול בטעותים ומכשולים רבים. זאת
התורה נאמרה לענין שיחה שהיה מדבר עמי מענין טעותים ומבוכות הרבה וקלקולים גדולים שבאים על ידי שהולכים אחר שכלו וחכמתו. והזכיר אז את בעל המחבר וכו' שטעה ועות מאד על ... להתיר בחוץ לארץ על ידי סם או במספרים כעין תער אבל מכל מקום בזה חזק את ידי עוברי עברה המגלחים זקנם במדינות אשכנז]. ואחר כך התחיל לומר את
התורה הנ"ל עד שגמר אותה. ואז היה זה אצלי לדבר פלא כי אז לא שמעתי עדין מעולם שהמחבר הנ"ל אמר טעות כזה, ה' יסלח לו. אך אחר כך דברתי עם אנשים הבקיאים בספרים ובספורים ... אמת. ובזה יכולים לראות איך דעת האדם כוזבת ואיך שאסור לסמוך על שכלו כנגד תורת משה שבכתב ובעל פה אפילו כחוט השערה. מכל שכן בדבר כזה שמפרש
בתורה אסור גלוח הזקן. ורבותינו זכרונם לברכה אמרו: שעוברין על חמשה לאוין וכבר הלכה פסוקה שכל דבר שהוא חובת הגוף אין חלוק בין ארץ ישראל לחוץ לארץ כלל. ויוכל למצא אחד שעל ידי חכמתו ודעתו יאמר סברא שאינה אמתית, שיתגלגל על ידי זה שיבואו להתיר חס ושלום אסור כזה חמשה לאוין
בתורה, ולחזק על ידי זה עוברי עברה. אשר ראוי לכל מחבר ספר לצעק על זה בכל מיני קולות, וצעקת שבר יעורר על פרצה הזאת שנעשה בישראל זה קרוב במדינות אשכנז לעבר בכל יום ... הרעה הזאת כמו באשכנז, רק כי הרשעים הגדולים מתחילים בזה, ואחר כך טועים בזה גם הכשרים קצת. וגם עתה כשמוכיחים אותם שעוברים על חמשה לאוין
בתורה, הם עונין שמגלחין על ידי סם שמתר באמת, ומי שנוהג כן יש לו התר על פי הדין ולא על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה וזהר הקדוש. אבל בוחן לבות יודע שרבם עוברים במזיד ומגלחים בשאט נפש בידים בתער, ומאחר שהם בעצמם מודים שבתער אסור, כי אינם יכולים להכחיש המפרש
בתורה ובגמרא והם בעצמם בנפשם יודעים האמת אם מגלחים בתער או בסם, כמה יש לבכות ולצעק במר נפש ולבכות כנחל שוטף מאין הפוגות על הפרצה הזאת אשר נעשה בישראל. עד שהתחילה ... על פלטת עמו ויציל הפלטה הנשארת בכחו הגדול והנורא ויביא לנו משיח צדקנו ויגלה האמת בעולם במהרה בימינו אמן אות נב קדם שאמר רבנו זכרונו לברכה
התורה הנדפסת בלקוטי תנינא בסימן ל"ב המתחלת יש צדיקים גנוזים, ונאמרה בשבת פרשת יתרו תקס"ט לפ"ק [לפרט קטן]. וספר מעשה מקדם שהבעל שם טוב זכרונו לברכה היה בקהלת קדש ... שהיה אוכל בעצמו קערה מלאה וכן בשאר המאכלים והם הושיטו לו בכל פעם בשביל ליצנות מחמת שראו שאוכל הרבה. אחר כך התחילו להפציר אותו שיאמר לפניהם
תורה. וכונתם היתה גם כן בשביל ליצנות שיאמר
תורה על השלחן שהבעל שם טוב זכרונו לברכה מסב שם בראש. והוא נהג בתמימותו והתחיל לומר בפניהם
תורה והתחילו לשחק ממנו בתוך פסת ידיהם והיה בעיניהם לאחוכא ואטלולא [לשחוק וליצנות]. והבין הדרשן שהם מתלוצצים ממנו בשביל שאוכל הרבה ענה הדרשן ואמר וכי אם אין יכולים לומר
תורה אסור לאכל חתיכה דג. אחר כך הסתכל הבעל שם טוב וראה כל הענין והקפיד וכעס עליהם ושמע תורתו של הדרשן והוטב בעיניו מאד. ואמר הבעל שם טוב שזה הדרשן אומר
תורה מפי אליהו זכרונו לברכה כל זה ספר רבנו זכרונו לברכה. ואחר כך אמר רבנו זכרונו לברכה שדבר זה הוטב בעיניו מאד מה שאמר הדרשן וכי אם אינם יכולים לומר
תורה אסור לאכל חתיכה דג. אחר כך אמר רבנו זכרונו לברכה
התורה הנ"ל, לענין הצדיקים הגנוזים שיודעים
תורה נפלאה והם גנוזים מן העולם כמו הדרשן שהיה יודע
תורה נפלאה אך היה צדיק גנוז והעולם התלוצצו ממנו אות נג תקס"ח סמוך לראש השנה נסענו עמו מחוץ לעיר אני וחברי רבי נפתלי וספר שחלם לו באשר שהיו משיחים שהרפואה היא מהשם ...