... פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין מדבריו של האיש גם יש כמה סימנים ואמר כי בהחטם יכולים להכיר הנואף גם אמר שבהחגורה יכולין ...

... תהלה כנ"ל מחמת שהן באים דיקא בעת התפילה והתהלה כנ"ל וכל התפילות האלו עם כל הערבובים באין אל הצדיקים כי הצדיקים הם בחינת משיח שאליו באין כל התפילות להעלותן בבחינת: "ותהלתי אחטם לך" שכל התהלות באין לבחינת משיח שהוא בחינת חטם בחינת: "רוח אפינו משיח ה'" כי משיח הוא מורח ודאין ...

... שקורין [נזלת] העקר החולאת הוא כאב הראש אבל יש עוד סימנים דהינו חכוך החטם ועטישות ועוד כמה סימנים וכל סימן וסימן של החולאת הוא גם כן חולאת בפני עצמו ומי שנשלח אליו בעצמו החולאת הינו שהוא מן האנשים שאצלם ...

... עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם לך" ב. וזה הכלי זין צריך לקבל על ידי בחינת יוסף, הינו שמירת הברית כמו שכתוב: "חגור חרבך על ירך" . וכמו שכתוב "מפרי בטנך אשית לכסא ... בשביל שזכה לבחינת תפילה, שהיא בחינת "תהלתי אחטם" בחינת חיות הנמשך מנוקבא דפרדשקא כנ"ל, על כן נקרא בן פורת יוסף, שהם בחינת תרפ"ו אורות שהם שבעה שמות: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ו, קס"א, ... שכתוב: "שימו כבוד תהלתו", בחינת: "תהלתי אחטם לך", על שם שהיא מלבשת [בכת"י אותם] אותנו כי 'ר' יוחנן קרא למאניה מכבדותא' ועל ידי זה נקראת כבוד אל והן מאירין זה לזה הנשמות מאירין ... זוכה לבחינת תפילה כנ"ל וזוכה לבחינת "תהלתי אחטם לך" כי עקר הריח תלוי בטהרה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'משבטלה הטהרה בטלה הריח' שאמר: 'ריחא דחנוניתא אני מריח. אמר ליה: בני, ...

... לו שפע אלקי הנ"ל הינו, שישמר את עצמו מלהוציא שקר מפיו ויהיה לו יראת שמים, שהוא בחינת חטם בבחינת: "והריחו ביראת ה'" ויהיה לו אמונת חכמים, התלוי באדנין בבחינת: "שמע דברי חכמים" ויעצים עיניו מראות ברע כי הן הן, המעוררין את שפע אלקי הנ"ל לבוא כי הפה והחטם והעינים והאזנים תלויים במח והן מעוררין את המח שיהיה בבחינת קדם בבחינת פנים וזה בחינת: "ראש דברך אמת" זה בחינת מח הנאמר אצל פה וזה: "ראשית חכמה יראת ה'" זה בחינת מח הנאמר אצל חטם וזה בחינת: "הוכח לחכם ויאהבך" זה בחינת מח הנאמר אצל אדנין בבחינת "שמע דברי חכמים" וזה בחינת: "ותפקחנה עיני ... פניו" ופגמה בבחינת שבעת הנרות כי הוא היה ענו שפל וסבלן ולא חרה אפו על בזיונו וזה בחינת חטם בשלמות וכתיב בה: "פה אל פה אדבר בו" זה בחינת פה וכתיב בה: "ותמנת ה' יביט" זה בחינת עינים וכתיב בה: "בכל ביתי ...

... לשנאיו אל פניו להאבידו" 'ומשלם' לשון שלמות החסרון שנמשך לו דהינו בחינת אריכת הרוח וזהו: 'אל פניו' כי פניו הוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "הכרת פניהם ענתה בם" זה החטם שהוא בחינת הרוח כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" "כל אשר נשמת רוח חיים ...

... תקונא תליתאה אשתכח מתחות תרין נקבין ארחא מליא דלא אתחזיא הינו בחינת חטם בחינת 'ודברתם אל הסלע' כנ"ל בחינת: "ותהלתי אחטם לך" ארחא מליא "כי אין מחסור ליראיו" וזה 'מליא' ויראה היא בחינת תפילה בחינת "יראת ה' היא תתהלל" בחינת חטם בחינת "והריחו ביראת ה'" דלא אתחזיא כי צריך להקטין את עצמו ולא יתלה בזכותו כנ"ל ...

... בחינת מלכות שרבה בר בר חנא חקר בשכלו אודות המלכות איך בני ישראל מעלין אותה האי כורא ישראל מכנין בשם דגים כמו שכתוב: "וידגו לרב בקרב הארץ" דיתבי ליה אכלא טינא בנחיריו זה בחינת תפילתן של ישראל כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" שנתערב שרץ, הינו טמאה בתפילתו ועבודתו ובלבל ...

... שיש לו כי כל אחד כפי קדשתו וטהרתו, כן יש לו בחינת משיח וצריך לשמר מאד, שלא יתקלקל בחינת משיח שלו ועקר הדבר שבו תלוי בחינות משיח הוא שמירה מניאוף כי משיח הוא בחינות חטם, בבחינות: "רוח אפינו משיח ה'" וניאוף תלוי בחטם, כמו שכתוב: "לא תנאף" ואיתא במדרש: 'לא תהנה אף' וצריך לשמר עצמו מאד אפילו מריח ניאוף כי הוא פוגם בחינת משיח שלו שהוא בחינת חטם כנ"ל ובחינת משיח הוא שורה על אנפי אוריתא דהינו הספרים ...

... כמו שאמרו: 'משה, שפיר קאמרת' וכתיב: "עד כי יבא שילה" 'דא משה' ומשיח הוא כלול כל התפילות ובשביל זה יהיה משיח 'מורח ודאין' כי התפילות הם בחינת חטם כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" וזה פרוש: אמר רבה בר בר חנא: זמנא חדא הוי ... שכתוב: "יתן כעפר חרבו" וחרב זה בחינת תפילה כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ומורח כי יש לו כח הזה להריח על ידי שהוא כלול כל התפילות וכתיב: "ותהלתי אחטם לך" ואמר: הא לדוכתא פלן שהיה יודע שערי תפילות ...