ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ה - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, הָעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה... כלם מתגלין רק על ידי בחינת עפר שהיא מאנא דכלהו על כן אין לו רפואה. ב. והתקון לזה הוא שצריכין לחתר ולמצא המים, שמשם גדלה האמונה ואלו המים הם בחינת עצות שמשם גדלה האמונה בבחינת: "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק אמונה אמן" שעל ידי העצות גדלה האמונה ועצות הם בחינת עמק הלב הינו כשנתקלקל ... דבור כנ"ל אזי צריכין לצעק מן הלב לבד, בבחינת: "צעק לבם אל ה'" שהוא צעקת הלב לבד, בלי קול בבחינת: "ממעמקים קראתיך ה'" מעמקא דלבא ועמק הלב זה בחינת עצות בבחינת "מים עמקים עצה בלב איש" ועל כן כשאין מועיל קול צעקה מחמת נפילת האמונה אזי צריכין לצעק מן הלב לבד בלי קול רק מעמקא דלבא ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל שהם בחינת "מים עמקים עצה" וכו' ועל ידי העצות שנתגלין בעולם [דהינו שיודעין בעולם לתן עצה לנפשם, כל אחד ואחד מה שצריך] על ידי זה גדלה האמונה, בבחינת: "עצות מרחק אמונה אמן", כנ"ל ואזי חוזר ונתתקן כל הבחינות הנ"ל כי העצות הם בחינת פלא בחינת: "אודה שמך כי עשית פלא עצות מרחק" וכו' ועל ידי זה נתתקן ... את מכתך" וכו' גם תפילה היא בחינת פלאות בחינת: "נורא תהלת עשה פלא" וכן זכות אבות, בבחינת: "נגד אבותם עשה פלא" וזהו: "ואנכי תרגלתי לאפרים" זה בחינת עצות כמו שכתוב: "העם אשר ברגליך" ... כן צריכין לקבל הרפואה רק על ידי אמונה כי צמיחת הרפואה היא רק באור היום בבחינת: "אז יבקע כשחר אורך" וכו', כנ"ל. ג. ולדלות ולגלות המים הנ"ל, דהינו העצות לזה צריכין איש תבונות, בבחינת: "מים עמקים עצה בלב איש, ואיש תבונות ידלנה" . "כי גוי אבד עצות המה, ואין בהם תבונה" כי כשאין ... שמצחצח נשמתו על ידי אכילתו בבחינת: "והשביע בצחצחות נפשך" ואזי כשמצחצח נשמתו אזי הוא איש תבונות בחינת: "ונשמת שדי תבינם" כנ"ל ועל ידי זה נתגלין העצות כנ"ל ומשם גדלה האמונה וכו' ...