... בגדים בגדו ובגד בוגדים בגדו" "מכנף הארץ" זה בחינת כנפי הציצית ששם הרוח חיים שהוא בחינת כנור של דוד שהיה מנגן על ידי הרוח צפונית וכו' כנ"ל כי הנגינה והזמירות נמשכין מהרוח חיים שבכנפי ראה כידוע וזהו: "זמרת שמענו" בחינת ...

... תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1. ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. = כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא ... האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר. ראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100 כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים = הציפורים הם המוחין של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם. הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי. ראה כאן ... שאלו בחינות לשום הרע. ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין = כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של ... זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי. לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין = וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי. וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם". והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם = היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם בענייני העולם הזה שזו בחינת העולם הבא. וגם שיוכל לעלות מדרגה לדרגה בכל דבר. ושיוכל ללמוד תורה ...

... טובה, כמבאר במקום אחר ועל כן על ידי הנגון נצול מרוח הבהמיות כי נתברר רוח האדם מרוח הבהמה על ידי הנגון כנ"ל ויש חלוקים רבים בנגינה כי יש נגון שלם ויש נגון שהוא בכמה בבות, ויכולים לחלקו לבבות וענינים ודע, שהמלך יש לו כל הנגון כלו בשלמות ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה לא - על ידי הנגינה אדם נכר על ידי הנגינה אדם נכר, אם קבל עליו על תורה וסימן "בכתף ישאו" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אין ישאו אלא ...

... השמחה כי יש עשרה מיני נגינה שהם בחינת שמחה כמו שכתוב: "עלי עשור וכו' כי שמחתני ה' בפעלך" וכו' ואלו יוד מיני נגינה באין בתוך עשרה מיני דפקין והם מחיין אותן ועל כן כשיש קלקול ופגם בהשמחה שהיא בחינת יוד מיני נגינה על ידי זה באין חולאת מן היוד מיני דפקין שנתקלקלין על ידי קלקול היוד מיני נגינה שהם השמחה כנ"ל כי כל מיני חולאת כלולים ביוד מיני דפקין וכן כל מיני נגונים כלולים ביוד מיני נגינה וכפי קלקול השמחה והנגון, כן בא חולאת כנ"ל וגם חכמי הרופאים האריכו בזה שכל החולאת על ידי ...

... צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואין אץ להעשיר כי נגינה זה משא ומתן כ"ש שאו זמרה ותנו תוף וחדוה זה ששמח בחלקו וזה בחי' קטורת לשון קשר שמקשר חימום הלב עם הרוח [וזה] שמן ...

... אז שאמר שהיה ראוי לגלות איזה הם עשרה קפיטלך תהלים שצריכין לומר אך איזה שהם עשרה קפיטל תהלים שיאמרו הם תקון לזה כי כל עשרה קפיטל תהלים איזה שהם כלם, הם כנגד עשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל ואז בעת שגלה התורה הנ"ל אמר בתחלה שתקון הראשון הוא המקוה, שצריכין לטבל במקוה ואחר כך גלה התקון הנ"ל לומר עשרה קפיטל תהלים כנ"ל גם פעם ... וכבר חזר מלמברג פעם אחת בחרף שכב על מטתו ואנחנו עמדנו לפניו והתחיל לדבר מענין העשרה קפיטל תהלים שהם תקון להנ"ל ואז צוה עלי לכתב על הניר הפסוקים שמרמז בהם העשרה מיני נגינה שהם תקון להנ"ל וישבתי לכתב ומפיו יקרא אלי וגלה לי הפסוקים וכתבתים על הספר כאשר הם נדפסים [ב"לקוטי תנינא" סימן צ"ב הנ"ל] ואז גלה דעתו שרצונו לגלות ...

... קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים כדאיתא במדרש . מפני מה מצרע טהרתו תלויה בשתי צפרים חיות טהורות ? יבוא קלניא ויכפר על קלניא. כי נלקה מחמת קולו שדבר לשון הרע. נמצא, מי שהוא כשר נמשכת הנגינה שלו מן השתי צפרים חיות טהורות שהשתי צפרים הנ"ל, יונקים מאתר דנביאים ינקין לכך נקרא המנגן חזן מלשון חזון, הינו לשון נבואה כי לוקח הנגינה מאתר דנביאים ינקין וכשהמנגן הוא רשע אזי הוא לוקח הנגינה שלו מצפרים אחרות שבקלפה וכתוב בזוהר: כי הצפרים שבקלפה יונקין מדדי המלכות. וכד אתפלג ליליא כדין כרוזא כריז: "כצפרים האחוזות בפח, כהם יוקשים בני אדם" . והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה הינו גמרא שהיא בחינת לילה כדאיתא במדרש, 'כשהיה משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, לא היה יודע מתי יום ומתי לילה, רק על ... הם בנין המלכות דקדשה לפיכך נשתבח דוד לפני שאול: "ויודע נגן" כי הנגינה היא בנין המלכות לכך ראוי הוא למלכות וזה שכתוב אצלו: "מאחר עלות הביאו" הינו מאחר המיניקות, הינו נצח והוד כי הם מניקין לנביאים והם בנין המלכות וזה שאמר רבה בר בר ... הינו צפור דעה דהוי כי אקרא דהגרוניא מלשון "קרא בגרון" הינו שהנגינה נמשכת ממנו ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי. הינו על ידי מה תתקן בחינת קרא בגרון ? על ידי שתין בתי, הינו על ידי שתין מסכתות ופרש רשב"ם: תלמודא קאמר לה, הינו ... לך רב, וקנה לך חבר, והוי דן את כל האדם לכף זכות' כי על ידי ששומע הנגינה כנ"ל הוא מתקן בנין המלכות שלו וזה 'עשה לך רב', הינו שיתקן בחינת מלכות וזה על ידי 'קנה לך חבר' הינו על ידי קנה, שהקול יוצא ממנו שמחבר השני כרובים להיות פנים ... שהחזנים הם שוטים, ואינם בני דעה כי עכשו מלכות דקדשה בגלות ועל כן הנגינה שהיא נמשכת מאתר דנביאים מבחינת מחין ודעת דמלכות דקדשה ועכשו שהמלכות בגלות, ועל כן הנגינה נפגמת ועל כן החזנים הם בלא דעת כי אין להם כח עכשו להמשיך הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת מחין ודעת של מלכות דקדשה, כנ"ל אבל לעתיד שיתעלה מלכות דקדשה ויהיה "ה' למלך על כל הארץ" אזי תתעלה ותשלם הנגינה בבחינת דעת דמלכות דקדשה שמשם נמשכת הנגינה כנ"ל וזהו: "כי מלך כל הארץ אלוהים, זמרו משכיל" כי אזי כשיהיה ה' למלך על כל הארץ ויתעלה מלכות דקדשה אזי: "זמרו משכיל", הינו שהחזנים המזמרים יהיו בדעת ובשכל על ידי שיתעלה מלכות דקדשה ויקבלו הנגינה משרשה שבקדשה שהוא בחינת דעת ומחין של מלכות דקדשה כנ"ל [שיך לעיל] "כי גדל מעל שמים חסדך" 'שמים' הוא בחינת קול, כמו שכתוב: "משמים השמעת קולך" כי על ידי החסד הינו ... "מאחר עלות" הינו שדוד המלך, עליו השלום היה יכול לתקן ולהעלות גם הנגינה שאינו מאדם כשר להעלותה אל הקדשה וזהו: "מאחר עלות הביאו" הינו גם הנגינה, שהיא מאחורי הקדשה בבחינת "מאחר עלות", מאחר המיניקות כי הנגינה דקדשה הוא מאתר דנביאים ינקין והנגינה שאינו בקדשה היא בחינת מאחר עלות, מאחורי הקדשה ודוד המלך, עליו השלום, היה יכול לתקן נגינה זו גם כן ועל ידי זה נתעלה מלכות דקדשה כנ"ל וזהו: "מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב" וכו' כי על ידי זה זכה למלכות כנ"ל ...

... מעלת הנגון כי מבאר שם שעקר רפואת הבת מלכה שנפלה חלשות הוא על ידי נגון, הינו על ידי עשרה מיני נגינה כמו שמבאר שם עין שם והבן מאד עד היכן הדברים מגיעים כי גם הנשמה הקדושה של כל אחד מישראל היא נקראת בת מלך כידוע והיא מנחת במקום שמנחת אצל כל אחד ... כל העשרה מיני חצים ולידע כל העשרה מיני דפיקין כדי שידע איך צריכין לרפואתה ולנגן כל העשרה מיני נגינה כי עקר רפואתה על ידי נגון ושמחה והבן שם עוד דברים מתוך דבר והעקר להוציא משם עצות טובות לשוב להשם יתברך באמת כי 'לא המדרש הוא העקר אלא המעשה' ...

... טובה וכן יחפש וילקט עוד הנקדות טובות ועל ידי זה נעשין נגונים כמבאר במקום אחר בחינת מנגן בכלי זמר שהוא בחינת שמלקט הרוח טובה מן הרוח נכאה עצבות רוח עין שם [והכלל כי נגינה דקדשה היא גבוה מאד מאד כידוע ועקר הנגון ...