... ומשם נמשך המעין הוא החכמה אל התורה ושם יוצא אל הפעל כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה" כי בהתורה הוא התגלות החכמה ועל ידי זה נעשה מעין גנים שהמעין משקה הגן ועל ידי זה אתרביאו עשבין ודשאין כנ"ל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המעין בתפילתו בא לידי כאב לב' ...

... הגוים מגשמים" כי 'בהבלי הגוים' שהם בחינת הפסק הנשימה, בחינת 'הבל היפי' הנ"ל אין שם בחינת גשמים כי גשמים הם רק על ידי הנשימה כנ"ל וזה בחינת: "הון מהבל ימעט" על ידי הבל הנ"ל, נתמעט ההון וזה בחינת "וקר רוח איש תבונה" על ידי קר רוח, שהוא רוח הקר של הנשימה על ידי זה זוכין להתבוננות הנ"ל, שבא על ידי עשירות כנ"ל וזה בחינת: "ונשמת שדי תבינם" ...

... בו "ויחכם מכל האדם" אמר: "כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי" וכן אמר אסף: "ואני בער לא אדע בהמות הייתי עמך" "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'". ...

... עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" = התגלות ליבו, היינו שהולך אחרי הלבוש החיצוני והגלוי של העולם הזה, ולא אחרי הפנימיות והשכל שמחייה כל דבר. וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה דסטרא אחרא שעליה ... דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל = היינו שאינו רואה את השכל של השי"ת בכל דבר, היינו שאינו יודע את התורה שמלובשת בכל דבר בעולם, דהיינו אינו יודע את סודות התורה שיש בכל דבר בעולם וכולי. וצריך כל אחד ...

... שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל בחינת: "לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" וזה בחינת מלכות הרשעה בחינת לבנה ... מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה ...

... ובת עין המאירין לבית המקדש שהוא בחינת עינים וזה בחינת מחין כי מתחלה נעשה מבחינת שם ה', שהוא ארבע אותיות, בחינת ארבעה מחין בחינת: "ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה" 'חכמה, תבונה ודעת וכל מלאכה' זה בחינת ארבעה מחין שהם נעשין מבחינת שם ה' כמו שכתוב: 'ראו כי קרא ה' בשם בצלאל, ואמלא אותו וכו' בחכמה ובתבונה" וכו' ואחר כך נעשה בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך ארבעה ... המחין שהם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין בחינת שבת, שמאיר לבית המקדש כנ"ל גם 'בית' זה בחינת הבתים של התפילין ששם הם המחין, בחינת: 'ואמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה' 'ואמלא' דיקא, בחינת הבתים, שהמחין ממלאין אותם ואזי ...

... צער הוא מלא צרות תמיד כי כל מה שמקוה לטוב בא להפך ואפילו אם יהיה לו לפעמים איזה טוב מדמה הוא בודאי מערב ביגונות תמיד כידוע בחוש למסתכל על האמת על כן בעולם הזה "אין חכמה ואין תבונה ואין עצה" לחיות בנחת כי אם כשמתרצה באמת להסתפק בתכלית ...

... החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל כי באמת אין חכם בעולם כלל 'ואין חכמה ואין תבונה נגדו יתברך' ...

... 'מאמר פתוח נאמן פשוט' 'מאמר פתוח' זה בחינת התגלות הדעת כי הדבור הוא התגלות הדעת, כמו שכתוב: "מפיו דעת ותבונה" ובמצרים שהיה הדעת בגלות כמו שכתוב "ושמי ה' לא נודעתי להם" היה גם הדבור בגלות בבחינת: "כבד פה וכבד לשון" וכשיצאו ממצרים, שיצא הדעת מהגלות יצא ונפתח הדבור ...

... בכח אזי לפעמים אי אפשר לחבר המשדכים כשהם בהפך גדול זה מזה כי לפעמים הם בהפך גדול מאד זה מזה כנ"ל ואז אי אפשר להדעת לחבר אותם כל זמן שהדעת בכח על כן צריך לשמע תורה מפיו שאז יוצא הדעת בבחינת "מפיו דעת ותבונה" ואזי כשיוצא הדעת מכח אל הפעל, אזי יכול לשדכם אף אם הם בהפך גדול זה מזה שידוך ראשי ...