... מאד וכן הגבור היה גבור מעצמו והמלך הראה לו דרך איך יעלה ויקבל גבורה ועל ידי זה היה גבור נפלא ונורא מאד כי יש
חרב שהיא תולה באויר העולם ויש
להחרב הזאת שלשה כחות כשמגביהין את
החרב, אזי בורחים ונסים כל שרי החילות וממילא יש להם מפלה כי כשנסים השרים, אין מי שינהוג המלחמה ואזי אין תקומה במלחמה אך אף על פי כן אפשר שיתקרבו הנשארים למלחמה ויש
להחרב הנ"ל, שני פיות, ויש להם שני כוחות שעל ידי חד אחד נופלים כלם ועל ידי חד השני מגיע להם החלי, [שקורין דאר] דהינו שבשרם נכחש ונימס, כידוע חלי זה, רחמנא לצלן הינו שרק על ידי התנועה שעושין באותו
החרב במקום שהיא על ידי זה מגיע להשונאים כנ"ל דהינו על ידי כל חד וחד הכח שיש לה והמלך הראה להגבור הדרך שיש
להחרב הנ"ל ומשם קבל גבורתו הגדולה וגם אני, הראה לי המלך הדרך לענין שלי וקבלתי משם מה שאני צריך וכן היה להמלך אוהב נאמן שהיה אוהב, את עצמו עם המלך ... ענין גבורתו של זה הגבור הנ"ל, שהוא המלך שלכם השיב לו. היות שמדינה אחת לא רצו להכניע עצמן תחתיו ולקח הגבור הזה
החרב שיש לו
והחרב שלו יש לה ג' כחות. כשמגביהין אותה בורחין כל שרי החילים וכו' [הינו שלשה כחות המבארים למעלה] כששמע זאת הבעל תפילה, הבין שזהו בודאי הגבור של המלך ... אפשר בשום אפן להוציאו משם ובודאי לא תפעול כלל אצלם, כי אי אפשר להוציאם מזה כלל רק ששמע מהמלך שעל ידי הדרך שיש
להחרב הנ"ל שמשם קבל גבורתו כנ"ל על ידי זה יכולים להוציא מתאוה הזאת של ממון את מי שנפל ונשקע בתוכה וישבו יחד איזה זמן הגבור עם הבעל תפילה ועל ענין ... כנ"ל הינו ששמע מהמלך שמי שנשקע בתאוה זו של ממון, אי אפשר לו בשום אפן לשוב ולצאת משם כי אם על ידי הדרך שיש
להחרב הנ"ל [שמשם מקבל הגבור כח גבורתו] על ידי זה יכולים להוציאם מזה והרחיבו הזמן עוד יותר הינו שהממנה דבר עם הגבור להרחיב הזמן עם בני המדינה הנ"ל עוד ... [הינו הממנה נתן עצה לבני המדינה הנ"ל] באשר שהוא יודע הכח של זה הגבור, מהיכן הוא מקבל כח גבורתו וספר להם ענין
החרב הנ"ל שמשם מקבל הגבור כח גבורתו בכן נלך אני ואתם אל מקום
החרב, ועל ידי זה תוכלו להתגבר כנגדו וכונת הממנה היה, שכשיבואו לשם יוכלו לשוב ולצאת על ידי זה מטעותם כנ"ל [כי על ידי אותו הדרך שיש
להחרב הזאת על ידי זה יכולים להוציא מתאוות ממון כנ"ל] וקבלו דבריו [הינו בני המדינה קבלו עצת הממנה לילך עמו אל
החרב הנ"ל] והלך הממנה ובני המדינה שלחו עמו את גדולי המדינה, שהם אצלם אלקות [ובודאי היו הולכים עם תכשיטי כסף וזהב שהיו תלויים עליהם, כי זה היה העקר אצלם] והלכו יחד והודיע הממנה הדבר הזה להגבור. באשר שהוא הולך עמם לבקש מקום
החרב וכונתו, אולי יזכה בדרך הלוכו למצא את המלך ואנשיו ענה ואמר הגבור: גם אני אלך עמך ושנה הגבור עצמו כדי שלא יבינו אלו האנשים שהלכו עם הממנה שזהו ... גם כן מהמלך שמכל התאוות אפשר להוציא אבל מתאוה זו של ממון אי אפשר להוציא את מי שנפל לתוכה כי אם על ידי הדרך שיש
להחרב הנ"ל] ונתרצה החכם גם כן לילך עמהם והלכו ארבעתן יחד וגם אלו האלקות השוטים הנ"ל הלכו עמהם גם כן כנ"ל והלכו ובאו למדינה אחת ושאלו גם כן את השומרים ... אודות בני המדינה, שנפלו אל העבודה זרה של ממון כנ"ל ואמר הגבור להמלך. איך ששמעתי מפיכם, שעל ידי הדרך שיש לי אל
החרב הנ"ל על ידי זה יכולים להוציא את מי שנשקע בעבודה זרה של תאוות ממון השיב לו המלך: כן הדבר והודיע המלך להגבור היות שבדרך, שהוא עולה אל
החרב הנ"ל יש דרך מן הצד ובאים באותו הדרך אל הר של אש ועל ההר רבוץ אריה והאריה, כשהוא צריך לאכל הוא הולך ונופל על העדרים ולוקח לו צאן ובהמות ואוכלם ... והצפרים הנ"ל עין היטב לעיל בתוך המעשה והבן "כי ביום ההוא ימאסון איש אלילי כספו ואלילי זהבו" וכו' "ונפל אשור
בחרב לא איש וכו' ונס לו מפני
חרב וכו' וסלעו ממגור יעבור". זה בחינת השלשה כתות של
החרב הנ"ל ונפל ונס זה בחינת שני הכחות הנ"ל "וסלעו ממגור יעבר" זה בחינת חלי הדאר הנ"ל שחולף ועובר חזקו וכחו ממנו כי סלעו פרושו חזקו [וזה בחינת כח השלישי של
החרב הנ"ל] עין היטב: והבן. אחר כל זה סים הפסוק: "נאם ה' אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים" הינו התנור והאש הנ"ל כנ"ל ראה והבט והבן כי בהקפיטל הזה ... היטב בספרים כל זה אמר רבנו זכרונו לברכה בפרוש גם הבנתי מדבריו שמרמז בזאת המעשה מיתת המלכים ותקונם ובין בבחינת
החרבן ובין בבחינת התקון לא נאמרו כסדר העשר בחינות הנ"ל מחמת הטעמים וענינים הנ"ל ועדין הדברים סתומים וחתומים כי סוד המעשה לא גלה כלל רק האיר עינינו ...