שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו פעם אחת נכנס לבית וענה ואמר. מה לעשות כשעומד לפני האדם הר גדול של אש ומעבר השני של ההר מנח אוצר טוב ויקר ונחמד מאד מאד אבל אי אפשר לבוא אל האוצר כי אם כשעוברין דרך ההר של האש וההכרח לבוא לאותו האוצר הנחמד והיקר וכו' אחר איזה ימים שוב דבר מזה ושחק ואמר כבר נודע לי הדבר הזה מה לעשות לזה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה...וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס ושלום, לשתות גם כן משם על כן צריך לבכות מקדם ואזי עושה על ידי הבכי נהרות, בבחינת: "מב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשם יתברך וצוה לו ללמד וכו' ושאל אותו: הלא איני יכול ללמד השיב לו: על ידי תפילה יכולין לבוא לכל, לכל טוב לתורה ועבודה ולכל הקדשות ולכל העבודות ולכל הטובות שבכל העולמות פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו

ספר המידות - דרך חלק א' א. מי שרוצה לעבר על הים, יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים, וזה סגלה לעבר את הים בשלום. ב. ומי שמשמח את עצמו בשמחת חתן וכלה, כשיוצאין מן החפה, אינו נזוק בדרך. ג. בשעה שבעלי עגלה...מטריחין את עצמן בעגלה ובסוסים תתפלל תפילת הדרך. ד. סגלה למי שהולך על הים, ישא עמו סיד וינצל. ה. מי שמכין פרנסה לצדיקים, מבטח שישמר אותו השם הן בדרך הן בים. ו. מי שרוכב על סוס, יוליך עמו "הושענות". ז. כשתרצה לילך בדרך, תקשר את עצמך קדם במדת הבטחון, ועל ידי זה לא יגף רגלך. ח. כשתלך בדרך, תתן קדם לצדקה. ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן הכל מהשם יתברך והם ר

שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר...חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער שלאק" שה

שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק"...מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזהרו בשמירתו יפה

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קד - היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות של סתם בני אדם האנשים הפשוטים הכשרים והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים כדרך...לזמר זמירות בשבת והיה מקפיד וכועס מאד על מי שהוא חכם בעיניו ואינו מתאמץ לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות כי עקר היהדות הוא בפשיטות ובתמימות גמור בלי שום חכמות כמבאר אצלנו כבר כמה פעמים וגם הוא בעצמו, זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו, קדם לזה כל ימיו היה מזמר ז

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי...בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" שהוא ראשי תבו

שיחות הר"ן - אות פד "ואל תאמר שהשאול והקבר בית מנוס לך" כי בעולם הזה שיש להאדם טרדות ועל הפרנסה יכול להיות שיעקץ וינשך אותו פרעוש והוא לא ירגיש מחמת שמחשבתו טרודה באיזה מחשבה של פרנסה וכיוצא אבל שם בקבר שאז אין להאדם שום טרדא ושום מחשבה אחרת אז הוא שומע אפילו הרחישה וההלוך של התולעים איך הם רוחשים ובאים אליו ומרגיש הצער של כל נשיכה ונשיכה ואין שום דבר שיטרידהו וימנעהו מגדל צערו הקשה רחמנא לצלן

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמו - לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כמה שכתוב: "ויגבה לבו בדרכי ה'" והוא מועיל כמו תענית כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדרגה אזי צריך לשכח...שמקדם 'שרבי זירא התענה כדי לשכח תלמוד בבלי' כי היה צריך לבוא להשגה יותר גדולה שהיא תורת ארץ ישראל והגדלות מועיל כמו התענית הנ"ל כי על ידי הגדלות שוכח גם כן את חכמתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' אך צריך לזה חכמה יתרה, כי בודאי גדלות הוא אסור גדול מאד ואם יתגאה באמת בודאי חכמתו תסתלק ממנו לגמרי, ולא יבוא ל