... מצוה בשמחה, זה סימן שלבו שלם לאלקיו. ב. מחמת שמחה נפתח הלב. ג. ברבות השמחה נתחזק כח השכלי, והמאכל והמשתה הם סבה גדולה לשמחת הלב ולהרחיק העצבות ודאגות. ד. על ידי צדקה בלב שלם בא לידי שמחה. ה. השמחה של מצוה היא מעז לאדם. ו. כשאתה רואה, שהרשע בפתע פתאום הוא שוחק, בידוע שנפל ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה סה - כשמקנאין קנאת ה' צבאות, נחשב כמו צדקה כשמקנאין קנאת ה' צבאות, נחשב כמו צדקה כמו שכתבו התוספות בפרק השתפין על מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "צדקה תרומם גוי" 'אלו ישראל', "וחסד לאמים חטאת" 'אלו העכו"ם' שכל חסד שעושין וכו' והביאו ראיה מנבוזראדן, עין שם וכתבו התוספות שם: 'ונבוזראדן עשה אז צדקה, שקנא להקדוש ברוך הוא' ...

... עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות כמו שאמרו רבותינו, ... מתברך באחת עשרה ברכות כנגד שבעה כוכבי לכת, וכנגד שנים עשר מזלות כי הצדקה מנהגת כל גלגלי הרקיע בבחינות: "דרך הנשר בשמים" נשר, דא רחמי, הינו צדקה וזה שאמר שמואל נהירין לי שבילין דרקיע כשבילין דנהרדעי הינו כשבילין דנהורי דעה בחינות צדקה רחמי ועקר הרחמים על ידי הדעת ב. ומה שחסר מהברכות הלא היה צריך להיות שבעה ברכות ושתים עשרה ברכות ולפי הגמרא, מהנותן והמפיס אין כאן רק שבע עשרה ברכות דע שעקר שלמות הגלגלים שלמות הצדקה, אינו אלא בשבת 'שמש בשבת צדקה לעניים' הינו הצדקה אין לה שלמות אור אלא על ידי שבת על ידי שבת מאירה כשמש, בבחינות: "שמש צדקה" וזה שמסמיך התנא 'יציאות השבת שתים שהן ארבע', וסמיך לה 'פשט העני' כי עקר התנוצצות אור הצדקה ושלמותה אינה אלא בשבת כי עקר החשיבות הצדקה היא האמונה בבחינות: "והאמין בה'" וכו' ושבת היא אמונה שמאמין בחדוש העולם וביחודו ואמונה היא מקור הברכות בבחינות: "איש אמונות רב ברכות" בבחינות: "ויברך ... ממערב למזרח וגלגל היומי מכריח אותם ממזרח למערב זה הדבר מצינו גבי צדקה מזרח, זה בחינת הנותן צדקה בבחינות: "ממזרח אביא זרעך" בבחינות: "זרעו לכם לצדקה" ומערב, זה המקבץ הצדקה, הינו העני בבחינות: "וממערב אקבצך" וזה: 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני, העני עושה עם בעל הבית' כי עקר התנועה ממערב למזרח הינו עקר העשיה העני עושה ... כל הדברים היא האמונה ובלתי האמונה כל הדברים חסרים כמו שאמרו: לענין צדקה 'הנותן פרוטה לעני מתברך בשש, והמפיסו באחד עשר' ובין בנותן צדקה ובין במפיס העני הנ"ל, חסר א' כי ראוי להיות שבע ושתים עשרה כנגד שבעה כוכבי לכת, וכנגד שנים עשר מזלות כי צדקה הוא בחינות גלגלים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . "כי בגלל הדבר הזה יברכך" גלגל הוא שחוזר בעולם וכמו שהגלגל יש לו שתי תנועות אחת תנועה הטבעית ממערב ... שהגלגל היומי חוזר ומתגלגל ממזרח למערב ומכריח עמו כל הגלגלים כן לענין צדקה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה. 'יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם הבעל הבית' שזה בחינות שני תנועות ממערב למזרח וממזרח למערב דהינו מהעני לבעל ... הקדוש ברוך הוא העולם כידוע ועל כן היה ראוי שיהיו הברכות האמורים אצל צדקה שבע ושתים עשרה כנגד הגלגלים אך בזה הורו לנו רבותינו, זכרונם לברכה שהצדקה חסרה ואין לה שלמות ועדין חסר אחת, הן בנותן והן במפיס הינו שחסר האמונה שבלעדיה הצדקה חסרה עדין ועל ידי האמונה נשלם ומאירה בחינות הצדקה וזה שכתוב: "והאמין בה' ויחשבה לו צדקה" שעל ידי האמונה נחשבת הצדקה כי בלתי האמונה היא חסרה. וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, 'שמש בשבת צדקה לעניים' כי שבת הוא בחינות אמונה כי שבת הוא מעיד על יחודו ועל חדוש העולם כמובא בספרים ועל ידי אמונה שהוא בחינות שבת, מאירה הצדקה וזה: "שמש בשבת צדקה" שמש לשון אור הינו שבשבת שהוא בחינות אמונה מאירה הצדקה כנ"ל. וכן התורה, גם כן חסרה בלי אמונה ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'בא דוד והעמידן על אחד עשר, בא ישעיה והעמידן על שש' נמצא שחסר גם כן אחד מן המנין מכון ממש כמו שאמרו אצל צדקה שש ואחת עשרה כי התורה חסרה בלי אמונה וזה שאמרו: 'עד שבא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה' כי על ידי האמונה נשלם התורה. וזה כונת התנא שהתחיל ... כיצד העני' וכו' 'פשט העני את ידו לפנים' שבתחלת שבת התחיל תכף במצות צדקה לרמז שבשבת נשלם ומאירה ה

... וזה הצדיק, ממשיך כל ההשפעות לעולם בבחינות: "ועפרות זהב" שכל ההשפעות נמשכין מבחינות עפר, מהצדיק הנ"ל ועל כן אם נותנין צדקה לזה הצדיק הוא מתברך מיד כי הוא בחינת זריעה על העפר, שמצמחת כפל כפלים בבחינות: "זרעו לכם לצדקה וקצרו לפי חסד" אבל אם נותן צדקה למי שאינו בחינת עפר כלל אינו עושה פרות וזה שקלל ירמיה את אנשי ענתות: "בעת אפך עשה בהם" 'הכשילם בעניים שאינם מהגנים' הינו שאינם בבחינת עפר כלל ועל כן הצדקה שנותנים להם אינה בחינת זריעה כלל ...

... כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ... עם האשה' הינו שאף שאתה עושה צדקה ועניים הם בני ביתך אף על פי כן אל תרבה וכו' כנ"ל אבל אין האסור רק שלא ירבה אבל מה שהוא מכרח אין מזיק לו וזה נעשה על ידי הצדקה שהיא מצלת מהרהורים של ניאוף שהם בחינת אבי אבות הטומאה, בחינות מת וצדקה מצלת מהם בבחינת: "וצדקה תציל ממות" השם יצילנו ...

... מעלת הנהגה הראשונה הנ"ל הינו לפזר המעות בכל יום לצדקה ועל הצטרכותו המכרח ולא יניח כלל מיום לחברו. כי לאנשים פשוטים הרוצים לזכות ... בזה הוא נותן כי קבלתו היא נתינה] וממילא הוא בעל צדקה והוא גם בחינה אחת עם העניין של נוקם ונוטר שהתבאר כאן ...

... כדי שיכריע איזה דין למעלה. עז. איזהו בן עולם הבא, זה שחולקין לו כבוד מחמת חכמתו. עח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. עט. אינך זקוק ליסר תלמידך ולסלקו מלפניך, כשאינו רוצה לילך בדרך הישר, אלא תקרבהו, כי זה טובת שאר התלמידים, וסופו ... הוא מוחל עוונות ישראל בשביל הצדיקים. קלד. הליצנות אינו מניח את האדם לילך לצדיקים. קלה. על ידי צדקה זוכה להתקרבות לצדיקים. קלו. אין לך צדיק שאין עליו מחלקת ומחקרים. קלז. יש רשע שהוא בוש לכפר בצדיק עצמו ומדבר רעות על אלו שהם ...

... לבד ואינו לווה מאחרים לעשות משא ומתן גדול זהו מקים: "ובכל מאדך" גם אמר לאחד שכשנותנין חמש לצדקה מממונו הוא מקים ובכל מאדך ...

... מי שיודע להזהיר, ואינו מזהיר, גם חברו מידו נענש [גם דם חברו מידו נדרש]. י. על ידי צדקה תזכה לקבל מוסר. יא. מי שאינו מקבל מוסר, נדון במיתה. יב. על ידי תוכחה שתוכיח, תנוח בקבר בלא צער גיהנום ותזכה לגן עדן. יג. מתר לדחות בשתי ידים את זה, שלא קבל ממך תוכחה. ...

... מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - ע"י צדקה מקררין חמימות תאוות ממון [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] [זאת התורה נדפסה בסגנון אחר קצת בסי' י"ג וגם שם הוא לשון רבינו ז"ל כפי מה ששמעתי מפיו הק' בלה"ק שהי' יושב על ספרו ... כתבתים בלה"ק וזאת התורה שמצאתי עתה היא כתיבת ידו בעצמו ויש ביניהם קצת שינויים וכנ"ל ע"כ העתקתיהו וזהו] איתא בזוהר רוחא נחית לשכך חימום הלב זה בחי' צדקה שהוא רוח נדיבה ע"י מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחי' יבצור רוח נגידים שהרוח ממעט תאוות הנגידות ועשירות וכד נחית רוחא הלב מקבל ליה בחדוה דנגונא דליואי זה בחי' משא ומתן ... טנת"א כנ"ל כל בשר יחדיו זה בחי' לקיטת הנפשות כולם בבחי' לוקח נפשות חכם כנ"ל כי פי ה' דיבר כל זה נעשה ע"י רוח נדיבה כנ"ל שהוא פי ה' כ"ש חז"ל בפיך זו צדקה