... כך האיר ה' עיניהם, ומצאו החור שדרך שם נכנסין המים בספינה ושחטו תיש ולקחו העור שלו ותקנו הספינה ונצלו בשלום מסכנות גדולות ונוראות הללו והיה זאת בערב שבת קדש והיה להם שמחה גדולה ואמר רבנו זכרונו לברכה, אז הודו לה' בשמחה גדולה משם הלכו ...

... אכילת הדגים מעוררין תאוות הזווג. ג. על ידי ברכת המזון נתודע השם יתברך בעולם. ד. על ידי ברכת המזון נתישב המלכות מן המריבות והמלחמות. ה. מי שלמודו בתורה במחין זכים, שאכילתו כל כך בקדשה, שנזון ממזון שהמלאכים נזונין ממנו, על ידי זה שונאיו נדונין בחנק. וסימן ...

... טוב זכרונו לברכה ומשאר צדיקים נוראים שהיו בדורות הסמוכים. וגם בזוהר הקדוש מרמז קצת מענין זה כמובא שם על רב המנונא סבא שהיה מסדר תלת פרקי מלי דשטותא. אבל הפלגת גדלת חכמתו ועצם קדשתו והשגתו שהיה לרבנו זכרונו לברכה בענין זה בענין ספורי שיחות חלין וכו' היה מפלג ונשגב מאד. וקצת היה ... מרתת ומזדעזע תמיד. ומי שלא זכה לראות היראה שהיתה מנחת על פניו תמיד לא ראה יראה מעולם. והיה עליו כל מיני חן שבעולם. והיה מלא יראה ואהבה נפלאה שבעולם. והיה מלא יראה ואהבה וקדשה נפלאה ונוראה בכל איבר ואיבר. והיה מפשט מכל המדות והתאוות רעות בתכלית הפשיטות ובתכלית הביטול שאי ...

... בזוהר קנה חי"ת תשבר ותעשה ממנה ה"א ותעשה מאותיות חמץ מצה הינו שלא תחמיץ חכמתך וזהו לשון גער לשון מריבה כי מצה לשון מריבה דצדיקיא עבדין מצותא בסטרין אחרנין דלא יתקריבו למשכנא דקדשה הינו כשתשמר את חכמתך שלא יכנס בו חכמות חיצוניות שלא תהרהר בהרהורים רעים שהם בחינת קנה דסטרא אחרא כנגד 'קנה חכמה קנה בינה' דקדשה על ידי זה תנצל מבחינת חמץ שהיא סטרא דמותא כדאיתא מחמצת, תמן ...

... ולא ידע לתת עצה בנפשו מה לעשות כי היה צר לו מאד לשרף זה הספר הקדוש והנורא מאד אשר מסר נפשו על זה וכו' ועצם קדשת ונוראות של זה הספר אי אפשר לדבר מזה כלל ואם היה נשאר זה הספר בעולם היו רואין גדלת רבנו זכרונו לברכה ... כל פנים יהיה לו ארכא לחיות בעולם הזה עוד איזה זמן אבל אף על פי כן צר לי מאד לשרפו כי אין אתה יודע גדל יקרת קדשתו של זה הספר ואנכי אבדתי אשתי הראשונה ובני וכמה יסורים עצומים שהיו לי בשביל זה וכו' והיה בוכה מאד ...

... בחינת ה"א, כי דל"ת היתה, ואתחזרת ונעשית ה"א כי דלת הוית, לשון דלה ועניה הינו כשמטמטם לבו בטפשות, 'ואין עני אלא בדעת' ואז היא בחינת דל"ת וכשמקדש מחשבתו, ולית קדשה פחות מעשרה והיא בחינת יו"ד, שממשיך לתוך הדל"ת ונעשית ה'. ד. וכשמקים התפילה, את ... ביתא עלאה וביתא תתאה שהם בחינת מי עם זאת הינו על ידי שמצמצם אור התלהבות לבו, שלא יתלהב יותר מדי כדי שיוכל לעבד את השם יתברך בהדרגה ובמדה ומקדש את מחשבתו לבלי לחשב שום מחשבות רעות רק לחשב תמיד מחשבות קדושות שהם בחינת יצר טוב, ... בשפלות ובקטנות "אחות לנו קטנה", בחינת: "את המאור הקטן" בבחינת עצתו נופלת צריך להקים אותה בבחינת: "אקים את סכת דוד" וסכה זו שרה, שסכתה ברוח הקדש ושרה זה מלכות בבחינת "עצת ה' היא תקום" בבחינת: "שני המאורות הגדולים" וזה: ולחיש ... הוא יהיה לעתיד שאז יתגלה אוריתא דעתיקא בבחינת תענוג שבת, בבחינת: "אז תתענג על ה'" וזה לשון תשרי, לשון שירה כמו שכתוב "השיר יהיה לכם כליל התקדש חג" כי יתער שיר ונגונא בעלמא בבחינת פ"ה ס"ח בבחינת: "למען יזמרך כבוד ולא ידם" ... ידם' דיקא, הינו פה סח בחינת שרה על כל העולם, בחינת שיר שלעתיד ז. וזה בחינת ציצית, הינו בחינת תכלת, דאכלי כלא ושצי כלא כי על ידי התגלות מלכות דקדשה, יתבטל מלכות דסטרא אחרא אבל ישראל הדבוקים בה, יקבלו חיותם כמו שכתוב בזוהר "ואתם ... איפה, אי פה מלכות פה בחינות כבוד אלהים, מלך הכבוד כד איהי סליקית מלאכיא שאלין בגינה אי פה, "איה מקום כבודו" ועשירית, זה בחינת יו"ד, בחינת קדשה כנ"ל הינו כשרוצין להמשיך קדשה לתוך מלכות כדי להעלות אותה בבחינת אי פה סלת למנחה בלולה בשמן, צריך לחבר שני בתים ...

... מוהר"ן ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות ... עקר הידיעה הוא מחיים, מאריכות ימים. כי לבוא לאריכות ימים, הוא על ידי עסק התורה כי אוריתא שמא דקדשא בריך הוא וכמו כשצריכין לקרות את אחד קורין אותו בשמו כן כשצריכין לקרות את חי החיים כדי להמשיך ממנו חיים ... ומהפכה לדעת נעשה ממנה דיקא תורת ה' ממש כי שם נסתר תורת ה', סתרי תורה כנ"ל ה. וכנגד מלכות דקדשה יש מלכות הרשעה הינו מלכות המן עמלק כמה שכתוב: "ראשית גוים עמלק" וזה לעמת זה כי מלכות דקדשה הוא בחינת: "מאסף לכל המחנות" כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא" זה בחינת מלכות, כמה שכתוב: 'אלמלא מוראה של מלכות' הינו שמלכות דקדשה היא בחינת סוף דבר בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה בחינת מחנה דן שהוא מאסף לכל המחנות כי 'דינא דמלכותא דינא' ומלכות דסטרא אחרא, הוא מאסף ממון כי מחמת שהוא ירא שלא יוציאו בלעו מפיו הינו הניצוצות הקדושות שיש אצלו על כן הוא מתגבר ומאסף ממון שהם ניצוצי הקדשה כי הם בחינת הגונין עלאין שיש בזהב וכסף ונחשת שהם הממון וזה בחינת תאוות עשירות, שהיא בחינת מלכות ועל כן עמלק, שהוא מלכות הרשעה רודף את מחנה דן שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל "ויזנב בך וכו' ולא ירא אלהים" דהינו בעת שאין להם כח מלכות דקדשה שהיא בחינת ירא אלהים כנ"ל כי מלכות המן עמלק, הוא הפוך מלכות דקדשה כי מלכות דקדשה, הוא בחינת מאסף לכל המחנות דקדשה ומלכות המן עמלק, שהוא מלכות הרשעה הוא בחינת מאסף ממון כנ"ל כי מתגבר בתאוות ממון, כדי לתפס כל הניצוצות הקדשה כנ"ל אך אף על פי כן, אינו מועיל לו כלל כי יש כוח במלכות דקדושה, שהוא בחינת מרדכי להוציא מאתו כל הממון וכל ... זכרונם לברכה "כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת" 'זה מרדכי' הינו שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה כנ"ל נתן לו חכמה ודעת כנ"ל וזה טוב לפניו, בחינת התורה כי 'אין טוב אלא תורה' "ולחוטא נתן ענין לאסף ולכנס" 'זה ... אחרא כנ"ל הוא מאסף ממון כנ"ל וזה: "לתת לטוב לפני אלהים", בחינת התורה שמרדכי, שהוא בחינת מלכות דקדשה מוציא ממנו כל הממון וכל הניצוצות, ונעשה מזה תורה כנ"ל כי מרדכי מוציא ממנו כל העשירות בבחינת: "חיל בלע ... מקוה של שער החמשים כנ"ל ועל כן נקרא שבועות עצרת, מלשון מלכות כמו שכתוב: "זה יעצר בעמי" מקרא קדש יהיה לכם זה בחינת רוח הקדש, בחינת רוח הדופק הנ"ל הינו שצריכין לקרות את הקדש בחינת רוח הדופק הנ"ל כדי להנצל מזהמת הנחש, ל"ט מלאכות עצבות רוח כנ"ל כל מלאכת עבדה לא תעשו לבטל זהמת הנחש ל"ט ...

... הר"ן - אות רנד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין קדשת שבת אמר ששבת דומה כמו שיש חתנה גדולה מאד ושמחים ומרקדים שם הרבה מאד מאד בשמחה וחדוה גדולה ועומד אחד ומלביש עצמו בבגדיו היקרים ורץ מהרה ורוצה לכנס ולשמח שם אבל צריכים זכיה ...

... שנזדמן שזכנו השם יתברך היינו זוכים לשמע מפיו תורה נפלאה. לפעמים בליל שבת קדש ולפעמים בשבת בבקר, ולפעמים במוצאי שבת אחר הבדלה ולפעמים בימי החל. וכמה פעמים נזדמן שמתוך שיחתו שהיה משיח ומספר ... אלפים פרסאות בעפר כדי לזכות לבוא לפניו לשמע הבל פיו הקדוש העולה על כל הקדשות. אות קכז פעם אחד נסע למעדוועדיווקע ונתעכב בדרך ולא הגיע על שבת והכרח לשבות בכפר האלאווקיוקא סמוך למעדוועדיווקע. ... הכרחו לשבת בכפר הנ"ל. ולא היה להם מה לאכל ולשתות והכרחו לאכל חלה של דגן ולקדש על החלה. כי לא היה שם כוס לקדש על היין שרף ואפילו סכין ושום כלי אכילה לא היו להם. והוא זכרונו לברכה ספר אחר כך כל סדר השבת שהיה שם באריכות. אחר ...

... רגלי אבותיו על הר סיני' נמצא שהעזות פנים אין לו חלק בתורה כמו כן מי שהוא איש שפל ונבזה ואין בו שום עזות דקדשה, אין לו גם כן חלק בתורה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מפני מה נתנה תורה לישראל מפני שהן עזין' כי צריך שיהיה בו עזות דקדשה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הוי עז כנמר' ועל ידי עזות דקדשה שיש בו, הוא מקבל עזות דקדשה מהשם יתברך והוא בחינת: "תנו עז לאלהים, אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" 'תנו עז לאלהים' זה בחינת אתערותא דלתתא שעל ידי זה שיש לנו עזות דקדשה לעמד כנגד כל הקמים עלינו למנע אותנו מעבודתנו, חס ושלום ואנו מתגברין בעזות גדול כנגדם, שזהו עזות דקדשה על ידי זה אנו נותנין כביכול עז וכח למעלה, בבחינת "תנו עז לאלהים" ועל ידי זה נתעורר למעלה בחינת עזות דקדשה ונשפע עלינו, בבחינת "אל ישראל הוא נותן עז ותעצומות לעם" שהשם יתברך משפיע עלינו עזות דקדשה ונותן לנו עז ותעצומות, לעמד כנגד העזות דסטרא אחרא של כל העזי פנים שבדור שאי אפשר לעמד כנגדם, כי אם על ידי עזות דקדשה כי כשאין לו עזות דקדשה, בודאי יבטלו אותו המונעים מתורתו ועבודתו כי אין לאדם חלק בתורה כשאין לו עזות דקדשה כנ"ל וצריך לפלס דרכיו איך להתנהג עם העזות לבלי להיות, חס ושלום, עזות פנים, כי היא מדה רעה מאד כנ"ל ואף על פי כן יהיה לו עזות דקדשה ומדת הענוה הוא ענין אחר לגמרי ועקר מדת הענווה כשיהיה במדרגה שיוכל לכתב על עצמו כמו משה רבנו, עליו השלום: "והאיש משה ענו ...