... דעלמא וכפי המובן מדבריו בסוף בשתי השנים הנ"ל שחי אחר שבא מלמברג שכל דבוריו, הן במלי דעלמא הן בדברי תורה הכל כאשר לכל כדי להכניס אמונה בעולם שהוא יסוד כל התורה והמצוות, כמו שכתוב: "כל מצותיך אמונה" ...

... שדי כנודע על פסוק "ויקח את האדם ויניחהו בגן עדן" וכו' 'ויקח' מאן נטל לה ? אלא נטל לה מארבע יסודין דילה וכו' בזמנא דתב בתיובתא ומתעסק באוריתא קדשא בריך הוא נטל לה מתמן אתמר "ומשם יפרד" אפריש נפשה מתאוה דילהון וכו' לעבדה בפקודין דעשה, ולשמרה בפקודין דלא תעשה וכו' ...

... נפילת האמונה אין מועיל לו גם הקולות הנ"ל וגם על ידי זה בעצמו אין מועיל לו רפואה כי עקר הרפואה היא על ידי התמזגות היסודות כי יש ארבעה יסודות: אש, מים, רוח, עפר וצריך לזה חכם גדול שידע על פי [הרפואה] למזג היסודות שיש בכל אחד ואחד מן העשבים כפי הרפואה שצריך זה החולה לפי קלקול היסוד, שנתקלקל ונחלש אצל זה החולה [גם בהכרעת הקול יש בחינת התמזגות היסודות] ועל כן על ידי פגם אמונה, שעל ידי זה נפגם בחינת הארבעה יסודות כי כלם מתגלין רק על ידי בחינת עפר שהיא מאנא דכלהו על כן אין לו רפואה. ב. והתקון לזה הוא שצריכין לחתר ולמצא המים, שמשם גדלה האמונה ואלו ...

... ועוד יש לזה כמה תחבולות למי שחפץ באמת לנהג הנהגה זו של התבודדות העולה על הכל שהוא יסוד שרש הקדשה והטהרה והתשובה וכו' כמבאר כבר כמה ...

... הנקדות טובות כנ"ל. [והזהיר רבנו, זכרונו לברכה, מאד לילך עם התורה הזאת כי הוא יסוד גדול לכל מי שרוצה להתקרב להשם יתברך, ולבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום כי רב בני אדם שרחוקים מהשם יתברך עקר רחוקם הוא מחמת מרה שחורה ...

... קפט - צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות צריך לזהר מאד מעצבות ועצלות כי עקר נשיכת הנחש הוא עצבות ועצלות בבחינת: "ונחש עפר לחמו" עפר היא בחינת עצבות ועצלות, שהם באים מיסוד העפר כמובא בספרים. ...

... בחינת מחלקת לשם שמים בחינת דעת, בחינת שלום כנ"ל הוא רפואה כי שלום הוא רפואה, כמו שכתוב "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו" כי עקר החולאת, חס ושלום, הוא מחמת העדר השלום הינו מחלקת היסודות שיסוד אחד מתגבר על חברו ושלום הוא רפואה וזה שנקרא ...

... של העולם דהינו שמתקרב אליו ונכלל בו נפתחין עיניו ויכול לראות והעקר להסתכל על עצמו [בסימן סו] שעל ידי שמתקרב לצדיק אמתי, שהוא בחינת "צדיק יסוד עולם" בחינת יסוד הפשוט, שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות בבחינת: "ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים" 'נהר יוצא מעדן' זה בחינת: 'צדיק יסוד עולם' שהוא בחינת יסוד הפשוט אשר "משם יפרד והיה לארבעה ראשים" הינו בחינת הארבעה יסודות, שנמשכין מן הצדיק כנ"ל וכשמתקרב אליו על ידי זה ראוי לו להסתכל בעצמו על כל המדות, איך הוא אוחז בהם כי כל המדות נמשכין מן הארבעה יסודות, כידוע [עיין בלקו"א סי' ד' אות ה'] והארבעה יסודות נמשכין מן הצדיק כנ"ל ועל כן כשנתגלה זה הצדיק, שהוא החן והיפי של העולם כל מי שמתקרב ונכלל בזה החן האמת נפתחין עיניו ורואה ומסתכל על עצמו איך הוא אוחז בכל המדות, שנמשכין מארבעה יסודות שהם נמשכין מהצדיק כנ"ל וגם יכול לראות ולהסתכל בגדלת השם ולהסתכל בעולם על ידי שנפתחו עיניו על ידי התגלות הפאר של הצדיק האמת כנ"ל כי כשזה ... נתגדל יותר שמו יתברך, כביכול כי שמו משתף בשמנו כנ"ל "ה' אחד ושמו אחד" כי שמו יתברך הוא אחדות פשוט אך למטה משתלשל משמו יתברך בחינת הארבעה יסודות כי 'שמו אחד' יתברך, הוא בחינת ארבע אותיות השם ועל כן למטה נשתלשל משמו יתברך בחינת הארבעה יסודות ומתחלה משתלשל מארבע אותיות השם בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך משתלשל לארבעה יסודות ומקדם משתלשל לבחינת: 'צדיק יסוד עולם', שממנו נמשכין כל הארבעה יסודות 'ראו' דיקא כי על ידי שנתגלה ונתגדל שם בצלאל על ידי זה 'ראו' כי על ידי זה נפתחין העינים ורואים כנ"ל וזה: "כי קרא ה' בשם בצלאל" הינו כי ה' ... שם ה' כמו שכתוב: 'ראו כי קרא ה' בשם בצלאל, ואמלא אותו וכו' בחכמה ובתבונה" וכו' ואחר כך נעשה בחינת תלת גונין דעינא ובת עין ואחר כך ארבעה יסודות כנ"ל ובשביל זה נקראים הצדיקים "עיני העדה" כי על ידם נפתחין העינים כנ"ל ואזי כשנתגלה הפאר והיפי של הצדיק האמת ונתגדל שמו שזה בחינת הגדלת ... שלח אש" שזה בחינת שרפת בית המקדש שנעשין גם כן על ידי הסתלקות מאורי אור שעל ידי זה נתגברו מאורי אש כנ"ל וזה בחינת: "ויצת אש בציון ותאכל יסודותיה" 'יסודותיה' זה בחינת ארבעה יסודות שנמשכין מבחינת מאורי אור מבחינת תלת גונין דעינא ובת עין שנאכלו ונשרפו על ידי 'ויצת אש בציון' על ידי ההתגברות מאורי אש כנ"ל. והנה מה שעבר ...

... הדבורים שהיו מנחים למטה עד הנה אך איך יזכה לזה ? העקר שהכל תלוי בו הוא אמת לילך בדרך אמת לפי מדרגתו כי 'חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת' והוא יסוד הכל כי אמת הוא ראש תוך סוף וכיון שהוא במדרגת אמת אזי כביכול נתלבש ...

... שהוא צדיק גמור וצדיק גמור הוא כשהוא בבחינת: "לא יאנה לצדיק כל און" דהינו שכבר גרש ובטל כל הרע שלו עד שבטוח שלא יארע לו שום מכשול עברה. והענין כי יש ארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר ולמעלה בשרשם הם ארבע אותיות הוי"ה ולמטה הם מערבים טוב ורע והצדיק גמור שהבדיל והפריש הרע מן הטוב לגמרי עד שלא נשאר לו שום רע מאחד מארבעה יסודות הנ"ל שהם כלל המדות כידוע וכשהוא בבחינה זו מתר להתגרות ברשעים. ... ועל כן מכרח שיהיה זה הצדיק צדיק גמור שאין בו שום רע ... כי אין להרע שום תפיסה ואחיזה בהצדיק גמור ואין לו מקום לאחז בו ... וזהו: מ'שפיל ר'שעים ע'די א'רץ ראשי תבות: אש, רוח, מים, עפר שהם כל הארבע יסודות שהם כלל כל המדות שצריכין לבררם בברור גמור עד שלא יהיה בו שום אחיזה משום רע שבשום מדה מהארבעה יסודות הנ"ל ואזי הוא צדיק גמור כנ"ל ואז דיקא כשמבדיל הרע מארבעה יסודות אש, רוח, מים, עפר אזי הוא משפיל רשעים עדי ארץ כנ"ל מה שאין כן צדיק שאינו גמור אף שאין לו שום עברה אף על פי כן עדין לא הבדיל הרע לגמרי והרע עדין בכח ועל כן אסור לו ... ועל כן אסור לו להתגרות ברשעים כנ"ל ... אבל צדיק גמור אינו בולע כי אין לבו נוקפו מחשש מכשול עברה כנ"ל כי כבר בטל הרע לגמרי מכל המדות והתאוות של כל הארבעה יסודות עיין שם **** וסוד העניין הוא על אדם הראשון, כי אחרי שנפגמה דעתו של אדם הראשון בחטא עץ הדעת, על ידי זה השתבשה דעתו והתערבבה טוב ורע. ורק מי שזוכה לתקן את חטא אדם ...