... לבריאה, ופנימיות עשיה עולה ומלביש לחיצוניות יצירה' עין שם וההתגלות גדלות הבורא הוא על ידי צדקה שנותנין לעני הגון כי עקר הגדלה והפאר הוא התגלות הגונין
וכסף וזהב הן הן הגונין כי גונין עלאין בהם וגונין עלאין המלבשים
בכסף וזהב אין מאירין אלא כשבאים לאיש הישראלי כי שם מקומם ונכללים זה בזה ומתנהרין אלו הגונין בבחינת: "ישראל אשר בך אתפאר" כי מקום הגונין אינו אלא אצל איש הישראלי וכשמתנהרין הגונין אזי הקדוש ברוך הוא מתגדל ומתפאר בהם בבחינת: "לי
הכסף ולי הזהב" ונעשה מהם "בגדי ישע" 'ישע' אסתכלותא כמו "ישעו אל ה'" מחמת הפאר הכל מסתכלין בו כי כלם מתאוין להסתכל בו אבל כל זמן
שהכסף וזהב אצל העכו"ם אזי הגונין נעלמים אורם, ואינם מאירין כי אין שם מקומם כי אין מקומם אלא אצל איש הישראלי בבחינת: 'ישראל אשר בך אתפאר' כי שם פאר הגונין ובשביל זה העכו"ם תאבין לממון ישראל אף על פי שיש להעכו"ם
כסף וזהב הרבה תאבים לדינר של יהודי כאלו לא ראה ממון מעולם וזה מחמת
שהכסף וזהב שיש תחת ידם אין הגונין מאירין ואין החן שורה על ממון שלהם כי עקר הפאר והחן לא נתגלה אלא אצל ישראל ובשביל זה נקראים רשים כמו: 'הוו זהירים ברשות' כי הם ... מישראל ושוכח הממון שכבר קבל כי נתעלם החן כשבא ליד העכו"ם וזהו: שאין מקרבין אלא בשעת הניתן וזה בחינת: "חן בעיני ה'" עיני ה', זה גונין עלאין שהם בחינת
כסף וזהב שם עקר החן והפאר וזה שאמר אבימלך לשרה. "הנה נתתי אלף
כסף לאחיך, הנה הוא לך כסות עינים" הינו: כשיצא הממון מיד עכו"ם ליד הישראלי תכף נתגלו הגונין ונעשו בבחינת 'בגדי ישע' הינו 'כסות עינים' שהכל מסתכלין בהם שהכל תאבים להסתכל בהם ועל ידי צדקה שנותן מממונו נתתקן כל ממונו ונתגלין הגונין ומאירין ונעשה כל ממונו בבחינת: 'לי
הכסף ולי הזהב' בבחינת: "בגדי ישע מעיל צדקה יעטני" ואפילו זה המעות שלוקחין העכו"ם מאתנו נחשב לצדקה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "ונוגשיך צדקה" וזהו: "עיניך ברכות בחשבון" 'עיניך', זה הגונין בחינת
'כסף וזהב' נתברכין על ידי צדקה 'שכל פרוטה נצטרף לחשבון גדול' ואפילו על ידי הממון שבא לתוך יד העכו"ם הנקראים בת רבים גם זה נחשב לצדקה כמו שכתוב: "ונוגשיך צדקה" ...