... וכיוצא בהם ויהיה איך שיהיה מאי נפקא מנה, מה שצועקים בכל פעם שהימים הראשונים היו טובים מאלה וכבר צוח שלמה על זה וסתר דבריהם ואמר: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה" ואף על פי שרש"י פרש שם כי הכל לפי זכות הדורות אף על פי כן הרבה פנים לתורה ...

... עתיקא טמיר וסתים חיים נצחיים הם רק להשם יתברך כי הוא חי לנצח ומי שנכלל בשרשו דהינו בו יתברך הוא גם כן חי לנצח כי מאחר שהוא נכלל באחד והוא אחד עם השם יתברך הוא חי חיים נצחיים כמו השם יתברך וכן, אין שלמות רק להשם יתברך וחוץ ממנו כלם חסרים ... ומשיג בידיעת השם יתברך הוא שם ממש וכל מה שיודע יותר הוא נכלל יותר בהשרש דהינו בו יתברך ... כל הצרות והיסורים והגלות אינו אלא לפי ערך חסרון הדעת וכשנשלם הדעת אזי נשלם כל החסרונות ... ועקר החיים נצחיים יהיה לעתיד מחמת הדעת שירבה הדעת ...

... העשב איזה זמן פעם אחד בא לעשב אחד שעדין לא אכל עשב כזה והוטב בעיניו אותו העשב מחמת שהיה אוכל זמן רב עשבים והיה מכיר בהם ועדין לא ראה עשב כזה וישב עצמו לעקרו עם שרשו והיה תחת השרש אבן טובה והאבן טובה היה מרבע וכל צד היה לו סגלה אחרת ובצד אחד היה כתוב שמי שיאחז אותו צד ישא אותו למקום שיום ולילה נתקבצים ביחד שהשמש והירח נתקבצים שם ביחד וכשעקר העשב עם השרש שהיה שם האבן טובה נזדמן שאחז באותו הצד [המסגל ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יש שני צדיקים שהם משרש אחד [שמעתי בשמו איזה דברים יקרים מתורה נפלאה אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד ...

... מוהר"ן ח"א - תורה צג - כל העושה משא ומתן באמונה [לשון החברים] כל העושה משא ומתן באמונה מקים מצות עשה של "ואהבת" שהיא שרש לכל מצוות עשה כמו שכתוב בתקונים: על פסוק. "ועשה לי מטעמים כאשר אהבתי", 'מפקודין ... שיתאהב שם שמים על ידך כיצד ? אדם קרא ושנה ושמש תלמידי חכמים ועסקו בנחת עם הבריות, ומשאו ומתנו באמונה מה הבריות אומרים, אשרי מי שלמדו תורה וכו' נמצא שם שמים מתאהב על ידו ומקים מצות של ואהבת, שהוא שרש כל המצוות גם במשא ומתן באמונה, בא למדרגה שלמעלה מהזמן כדאיתא בגמרא במסקנא ועליו ...

... בני ישראל אחריהם יצב גבולות עמים, שהם בחינת אנפין חשוכין כנ"ל ובכל אדם ואדם בעצמו יש בחינת אנפין נהירין, שהם בחינת קדשת ישראל עם קדוש, הרחוקים בשרשם מכל המדות והתאוות ויש בו אחיזת השבעים עכו"ם, שהם בחינת אנפין חשוכין, שהם בחינת התאוות ומדות רעות שכלם הם מבחינת השבעים עכו"ם, שהם ...

... הם מקבלים תורתם מהשדין שיש להם תורה נפולה מאלפין נפולים ... אבל תלמידי חכמים שדין יהודאין מקבלין מהם דרך הקליפות ובשביל זה כל דבורם דרך משל ומליצה וטעמים נפלאים כי שרשה מאלו אלפין הנ"ל ואלו התלמידי חכמים, נאמר עליהם. "המעט ...

... דברים ואדרבא, יש לו קנאה וצער שמקנא על השדוך, על שזה נשתדך בזה אבל שלמות וגדלות השמחה היא מי שזוכה לשמח מכל הטובות ביחד וזה אי אפשר כי אם כשמסתכל למעלה על כל הטובה דהינו על השרש, שמשם נמשכין כל הטובות ושם בהשרש הכל אחד ואזי שמחתו מכל הטובות ביחד ואז השמחה גדולה מאד ומאירה באור גדול מאד כי על ידי הכלליות ... אור השמחה גדול מאד על ידי רבוי ההתנוצצות מזה לזה ומזה לזה כנ"ל וזהו: "ויחד יתרו על כל הטובה" שהיה שמח מכל הטובות ביחד וזהו: "על כל הטובה" כי היה מסתכל למעלה על כל הטובה הינו על השרש ששם הכל אחד ושם נכללין כל השמחות יחד ועל כן היה שמח על כל הטובות ביחד כנ"ל ...

... המעות הם בחינת רגלין וזה בחינת: "צדק יקראהו לרגלו", 'וצדק מלכותא קדישא' ומלכות הוא בחינת דינין, כי 'דינא דמלכותא דינא' ועל כן מעות הם בחינת דינין וצריך להמתיק הדינין בשרשן, ושרש הדינין בבינה כמו שכתוב: "אני בינה לי גבורה" ועל כן על ידי שמניחין הידים על המעות, נמתקין הדינין כי יש בבינה שלש ידים הינו שיש שם שתי ידים יד הגדולה ויד החזקה וכללות הידים הוא יד הרמה ועל כן על ידי שבא המעות שהוא הדינין להידים שהם בחינת שלש ידים שבבינה נמתקין הדינין בשרשן כי שרשן הוא בינה ששם השלש ידים הנ"ל וצריך להמתיק הדין שבזה העולם העשיה על ידי השלשה ידים שיש בכל עולם ועולם מהשלשה עולמות שלמעלה מזה העולם העשיה הינו אצילות בריאה ...

... שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ועכשו שהשם יתברך ברחמיו העביר ובטל העוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה ועתה מהיכן יקבלו שאר העוונות של כל חבילה וחבילה חיות מאחר שנתבטל ונפסק שרשם שהוא העוון הראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ואזי שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה שבים אל השם יתברך ובאים אל השם יתברך שיתן להם חיות ואזי השם יתברך בעצמו נותן להם חיות ונפטר ... ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אז וחטאים אליך ישובו הינו שהחטאים הנשארים שבכל חבילה וחבילה אליך ישובו כי חוזרים ושבים להשם יתברך לקבל חיות מהשם יתברך בעצמו מאחר שנפסק שרשם שהוא העוון הראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה שהקדוש ברוך הוא העבירו על ידי השל ש עשרה מדות של רחמים אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות וכו' אות עב שיך למה שמבאר בהשיחות ...