נושאים בתורת ברסלב
אברהם אהבה אהרון אור אור ה אורח אותיות אחדות איבר אין סוף איש איש הישראלי אכילה אלוהים אלול אלקות אמונה אמת אסתר אפיקורסות אצילות אריה אריך אנפין אריכות ימים ארץ ארץ ישראל אשה בגדים בהמה בושה בזיון בחינת בחינת אין בחירה בטחון ביטול בינה בית הבחירה בית המדרש בית המקדש בכיה בלבול בני ישראל בנים בעל השדה בעלי תשובה בראשית בריאה ברית ברסלב בת קול גאוה גאולה גבור גבורה גדלה גדלות גוי גוף גזל גיהנום גימטריא גלגול גלות גן עדן גנב גרון גרים גשמי גשמים דבקות דוד דמיונות דמים דמעות דעת דרגה האבות הבורא הבעל שם טוב הדעת הוד הויה הזמן הטבע הידיעה היכל המדמה המקום המתקת הדינים הצלחה הקדוש ברוך הוא הקדמות הרהור השבת השגות השגחה השכל השם יתברך השתדלות התבודדות התחזקות התנוצצות זהב זוהר זווג זכות אבות זעיר אנפין זקנים זריז חדושין חדש חוץ לארץ חזק חטא חטם חיים חיצוני חכמה חלום חלל חמץ חסד חסיד חסרון חסרון הדעת חקירות חרב חרון אף חשך טבע טהור טהרה טוב טומאה טלית טמא טעות ידים יהדות יהודי יהושע יום יום כפור יוסף יחוד ים סוף יסוד יסודות יסורים יעקב יצחק יציאת מצרים יצירה יצרים יראה ירח ירידה ישות ישראל יתרו כבוד כהן כופר כלול כלל כסא הכבוד כסף כעס כפירות כתר לבוש לבנה לילה ליצנות למדן למוד לעתיד לשון הקדש לשון הרע מאמין מדות מדות רעות מוהל מוות מוח מוכיח מזבח מזון מחלקת מחמת מחשבה מחשבות מלאך מלחמה מלכות מלכות דסטרא אחרא מלכות דקדשה ממון ממשל מנהיג מנחה מעשה בראשית מעשים טובים מעשים רעים מפרסם מצוה מציאות מצרים מקיף מרדכי מריבה משא ומתן משגע משה משיח משכן משפט מתן תורה נביא נגון נגינה נגלה נדה נהר נופל נחש ניאוף ניצוץ נכלל נסיון נסים נסיעה נסתר נפילה נפש נצח נקדה נשואין נשמה נשמות סוכות סטרא אחרא סיבוב סיבות ספירות ספק סתר עבד עבודה זרה עבודת אלילים עבודת השם עברה עוונות עולם עולם הבא עולם הזה עזות עין עכו"ם עם הארץ עם ישראל עמלק ענווה עניות עצות ערבית עשיה עשיר עתיקא פאר פגם פושע פלא פנחס פנים פנימי פסח פרט פרנס פרעה פשיטות צדיק צדיק האמת צדקה ציצית צער צרוף קבלה קבלת התורה קדושה קדש קדשא בריך הוא קול קליפות קלפות קלקול קלקל קרבן ראש השנה ראש חדש רבי נחמן רגלים רוח רוח הקדש רוח חיים רוח טובה רוח רעה רוח שטות רוחות רוחני רופא רחמים רחמנות רפואה רצוא ושוב רצון רקוד רשימו רשע שאלה שבועות שבטים שדה שופר שחרית שטות שכחה שכינה שליח שלמה המלך שלמות שלש רגלים שמחה שמים שמיני עצרת שמירת הברית שמש שערות שעשוע שפלות שפע שקר שרש שרש ה שתיקה תאוות תבונה תודה תוכחה תורה תורה שבכתב תורה שבעל פה תינוק תכלית תלמיד חכם תמימות תענוג תפארת תפילה תפילין תקוה תקון תשובה
חיפוש בספרי רבי נחמן מברסלב




בחירה: תקצירבחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושבים שאחרי שהאדם יעזוב את הגוף, אז הוא יקבל תשובות לכל השאלות שלו, ובכללן לשאלת הבחירה והידיעה / שאלות הבאות מהחלל הפנוי וכיו"ב. כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים, שאחרי שאדם עוזב את הגוף שלו, אז הוא מגיע לעולם האמת. ואז ממילא הוא רואה את האמת וכולי... כמו כן יש כאלו שבטעות חושבים שהאדם מוגבל להשיג משהו בעולם הזה עם הגוף, ושהוא מסוגל להשיג אותו רק בלי גוף אחרי הפטירה... אך כל הדברים האלו נובעים מבורות ... של האדם מלובשת בתוך גוף, שהוא כמו חולצה. או כמו רוכב שרוכב על סוס. אך, הרוכב הוא אותו הרוכב. ז"א האדם הוא אותו האדם עם גוף או בלי גוף. כל מה שאפשר להבין בשכל בלי גוף, אפשר להבין עם גוף ולהפך. המגבלה להבין את עניין הבחירה והידיעה ו / או את השאלות שבאות מהחלל הפנוי, הן מגבלה של השכל האנושי, ואין להן שום קשר לעניין של הגוף בשום צורה. עצם זה שהנשמה של האדם נפרדה מהמאציל שלה, דהיינו הבורא, עצם זה מגביל את האדם להבין את העניין הנ"ל של הצמצום / בחירה ידיעה וכיו"ב. הדרך היחידה להבין את השכל הנ"ל של הבחירה ידיעה וכיו"ב, היא רק על ידי זה שהאדם נכלל באין סוף, דהיינו על ידי זה שהאדם חוזר למצב שבו הוא היה לפני שהנשמה שלו הייתה, דהיינו לדרגה גבוהה יותר מאשר עולם האצילות. למצב הזה מגיעים כל העולם כולל כל העולם כולו כולל כולם. אבל כולם מגיעים לזה רק בסוף הזמן, דהיינו רק בתכלית הסופית, שבה העולם כולו יחזור למצב שבו הוא היה ... הבא גם שם אפשר לחזור בתשובה. דהיינו גם אחרי שהאדם מת ועוזב את הגוף, גם שם ניתן לחזור בתשובה, ולהכלל באין סוף, ולהשיג את קיום כל המצוות בלי גוף, ואז אפשר לזכות לעלות מדרגה לדרגה גם שם... בכל מקרה, אם נחזור לעניין של הבחירה והידיעה, מי שלא עושה תשובה שלמה, לא זוכה לקבל תשובה לשאלות האלו. ואין לזה קשר בין גוף לאין גוף וכולי. ****** וכל ההסתבכות הזאת של חרושת השמועות האלו בשם רבי נחמן מברסלב, כולן נובעות רק משום שאנשים שרחוקים כרחוק מזרח ממערב מרבי נחמן מברסלב, מתיימרים לדבר בשמו. אך באמת אפילו תלמידיו של רבי נחמן, כונו על ידו כ"נוצות ... בעניין קיום המצוות על ידי הצדיק: ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=64 בעניין מוות וחיים - ראה כאן: ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=113 בעניין הבחירה החופשית, ראה גם כאן ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... לברכה התורה בטח בה' בסימן ע"ט באותה העת היה הולך בביתו אנה ואנה כדרכו ואחז מטה בידו ואמר ומטה אלהים בידי. ודחק ומשך תבת בידי כלומר שבידו המטה אלהים להטות כרצונו. כי מרמז שם בהתורה הנ"ל שמטה אלהים מרמז על הבחירה שהוא בחינת מט"ט מסטרה חיים ומסטרה מות וכו' כמבאר במאמר התקונים המבאר שם בהתורה הנ"ל וקצת מרמז ומובן מדבריו הקדושים הנ"ל שהתפאר שזכה לכבש הבחירה בידו והמטה בידו להטותו כרצונו אשרי הזוכה לזה אשרי לו. עין בהתורה הנ"ל מה שמבאר שם על פסוק זה ומטה אלהים בידי, שזה בחינת שכבר זכה לכבש הבחירה, ויש לו ניחא בחינת שבת, ובידו להפך מרע לטוב כי כבר יש לו ניחא ושביתה מן הרע שנתבטל לגמרי אצל הצדיק הזה הזוכה למדרגה הזאת אות לז [כתב יד רבנו זכרונו לברכה בעצמו] מי שרוצה לשוב להשם יתברך בודאי צריך לעשות עצמו בריה חדשה. ותדע שבאנחה שנאנח ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... היה מתחיל בתחלה בענין הנהגת המפרסם אפשר היה מגיע למה שהיה מגיע. ואמרתי לו הלא משה רבנו עליו השלום היה עוסק גם כן בזה בהנהגת העולם לקרב בני אדם לה' השיב הלא גם משה רבנו עליו השלום שגה בזה כי גם משה נענש על שקרב את הערב רב. ואמר כי העקר העבודה שיש בכל דבר מה שמניחין לאדם על הבחירה שלו הינו שנשאר הדבר על דעתו. ואין בזה מצוה הינו שאין מצוין אותו על אותו הדבר שום מצוה ואין אומרים לו כלל לעשות כן. רק שנשאר הדבר על דעתו שיעשה כפי מה שיבחר לו. וזה בחינת הוסיף יום אחד מדעתו הנאמר במשה שזאת הבחינה היא נמצאת בכל עבודה ועבודה. כי בכל עבודה מעבודת ה' יש דבר שמניחין ומשאירין לאדם בלי מצוה ואזהרה, ואין מצוין עליו שיעשה כן רק הדבר תלוי בדעתו ובחירתו כמו משה רבנו עליו השלום שהוסיף יום אחד מדעתו בלי מצוה [ועין בלקוטי א' סימן ק"צ מזה]. ובזאת הבחינה היא עקר העבודה והבחירה כי נשאר מספק תמיד איך הוא רצון השם יתברך מאחר שלא צוה עליו איך לעשות. ואמר כי כנגד רצון השם יתברך אינו נמצא אצלו שום כבדות ויגיעה בשום עבודה ובשום ענין שבעולם. ואפילו כל היסורים שבעולם רחמנא לצלן כפי מה שהוא יודע מיסורים שהוא אינו רוצה ... שאין בו תועלת כל כך כמו שהוא רוצה ואמר הלא כבר דברנו מזה שמה שצריכין לבלות זמן ויגיעה לעזר לצדיק גופני בעבודת ה' הינו שהוא עדין מלבש בתוך הגוף בזה העולם כשרוצין לעזר לו להעלותו ולהרימו למדרגתו הוא קשה יותר מלעזר ולהעלות אלף אלפים רשעים ברוחניות, דהינו לתקן נשמתם. כי בעל בחירה קשה מאד לפעל אצלו לנתקו מבחירתו להנטותו לדרך האמת כי אפילו הגדול שברשעים מאחר שהוא כבר נסתלק לעולמו יכולים לעשות עמו מה שרוצים וכל מה שיצוה עליו יעשה אפילו אם הוא רשע גדול מאד. ולהפך אפילו הצדיק הגדול שהוא עדין בתוך הגוף ויש לו בחירה קשה מאד לפעל עמו להנטותו אל האמת מאיזה דרך וענין שצריכין להשיבו מזה. [והכלל כפי מה שנשמע מדבריו הוא שהוא עוסק לתקן נשמות שנפלו מימים קדמונים לאלפים ולרבבות וכמבאר במקום אחר מזה, וזה עקר עבודתו. על כן עולה בדעתו להשליך לגמרי הנהגת העולם אבל אף על פי כן הוא מספק כי בודאי אם יעזר למי שהוא בעל בחירה להשיבו לה' הוא בודאי דבר גדול מאד אשר אין לשער]. אחר כך דבר עמי מענין מקום ישיבתו ואמר שאומין טוב לפניו מאד אם ירצה לישב באיזה מקום יותר טוב לפניו פה ואמר שגם לענין הסתלקותו כשימלאו ימיו ושנותיו לארך ימים ושנים טוב גם כן פה. כי באומין ... הם מן הסוספיתא [פסולת] על כן הם אפיקורסים כאלה ואף על פי כן גם ביניהם בודאי יש וכו' הינו כי גם בתוך הסוספיתא יש גם כן איזה ניצוצות יקרות שעדין לא נזדככו כידוע. ואחר כך ספר לי חלום מענין החתנה כמבאר במקום אחר [לעיל ספורים חדשים אות י"ג]. ואמרתי לו אז אבל הלא אם עוזרין לבעל בחירה כמה מעלות טובות וכו' פועלין בזה. השיב בודאי זה אין צריכין לומר [והפליג בתנועותיו הקדושים שבודאי כן הוא שפעלה זאת בודאי יקרה מאד בלי שעור כשזוכין לפעל עם הבעל בחירה לנתקו ממקומו]. אך אמר זה: שכחת מה שמבלין הזמן וכונתו הקדושה היתה שבודאי אם יפעלו עם הבעל בחירה בודאי יקר בלי שעור אבל צריכין לבלות זמן הרבה על זה לעסק עמו והדבר תלוי בספק אם יפעלו עמו כי לבעל בחירה קשה מאד לעזר וכו' ובזה הזמן היו יכולים להעלות אלפים ורבבות נשמות המתים וכנ"ל שנקל לעזר לאלפים וכו' על כן הוא מספק בזה הרבה ועקר בחירתו בזה שאינו יכול לתת עצות בנפשו שזהו בחינת הוסיף משה יום אחד מדעתו וכנ"ל. וכמדמה שדבר אז שעולה על דעתו ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... השכל הנקנה שאליו זוכים רק אחרי שאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות. כך שככל שיש לאדם יותר שכל, כך הוא מעמיק יותר ויותר. וכאשר הוא משתמש דייקא בשכלו ומוציא את כל שכלו מכוח אל הפועל, אז דייקא הוא זוכה לשכל על אנושי, שהוא בחינת שלמות האמונה, שבו אין לאדם שום שכל עצמי כלל, ואפילו אין לו בחירה חופשית וכולי. וכדי לזכות לאמונה הזאת שהיא מעל השכל, לשם כך חייב שכל כדי להוציא את השכל מכוח אל הפועל בשלמות. ואחרי שהאדם מוציא את השכל מכוח אל הפועל, אז הוא זוכה שההבדל בין דעתו לבין דעתו של הבורא מתבטלת. והוא זוכה להא ההולדה, דהיינו ה 5 דברים שהם מעל השכל כמובא. ואצל אדם כזה, השכל שלו הוא תוצאה של אמונה. ז"א אצל האדם הרגיל האמונה היא תוצאה של שכל. אבל אצל האדם השלם, השכל נובע מתוך ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... אמתיים שהיו צדיקים קדושים בעלי השגה ורוח הקדש אף על פי כן אי אפשר לתרץ הקשיא על ידי תרוצים כנראה בחוש שהתשובה נשאר מעל, וצריכין רק לסמך על אמונה. וכן על שאר קשיות כיוצא באלו כגון הידיעה והבחירה שמובא גם כן שרוצים לתרצה ומי שיש לו עינים יראה שאין יכולין להבין התרוץ כלל בשכלנו. על כן אין לנו לכנס בזה כלל לתרץ קשיות כאלו. וכן הקשיא המובאה בעץ החיים בתחלתו שרוצה בעל ה"שערי גן עדן" לתרצה ומי שיש לו שכל כל שהוא יראה שהתרוץ הוא ולא כלום כי סוף כל סוף מסים שם שלמעלה משם אסור להרהר. אם כן טוב אשר יפה ... זה התרוץ, שאסור לנו להרהר כלל מה לפנים ומה לאחור, ולמה לנו לכנס בחקירות של עולם התהו כאלו, ולבסוף לא יתרצו כלום, ומי יודע אם ישוב בשלום. טוב לשאר תכף באמונה לבד כי חקירות כאלו כמו הידיעה והבחירה וכיוצא בהן, ובפרט הקשיות שבתחלת עץ החיים אי אפשר לתרצם בשכל אנושי כלל ואסור לכנס בהם כלל רק צריכין לידע שאי אפשר לתרצם בשכל אנושי בשום אפן רק לסמך על אמונה לבד כי גבהו שמים מארץ כן גבהו דרכיו מדרכינו ומחשבותיו ממחשבותינו. ועין נפלאות בדברי רבנו זכרונו לברכה בסימן כ"א על מאמר רבותינו זכרונם לברכה לעתיד ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... והשתוקקות להשם יתברך של ההתחלה. ואמר שהצדיק הקדוש רבי זוסיא זכרונו לברכה היה בענין זה חדוש גדול מאד נגד כמה צדיקים גדולים כי הלך עם הלב של ההתחלה זמן רב אות תקיט פעם אחת אמר לי כל מה שאתה רואה בעולם הוא רק בשביל הבחירה כי כל העולם ומל או לא נברא רק בשביל הבחירה ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... רואים שיש בני אדם שאין דעתן נמשכת אחר ספרים קדושים ונוראים מאד, כגון ספרי הזוהר וספרי האר"י זצ"ל וכיוצא אף על פי שיש בהם חדושים נוראים מאד מאד המאירים עינים ומתוקים מדבש והם נמשכים דיקא אחר ענינים אחרים כגון חקירות דע כי זהו מחמת מזגם כי מזגם בטבעם הוא מזג רע מן התולדה שנולדו במזג רע שאינם יכולים לסבל את הדבר הקדוש באמת ובאמת בודאי יש לו בחירה ויש לו כח לשבר את מזגו הרע אבל מאחר שנולד במזג רע כזה הוא צריך לסבל מרירות גדול לשבר את מזגו וטבעו הרע ואשרי לאדם שנולד בקדשה ונמצא בספריהם קשיות על סדר הבריאה מה זכה הכוכב להיות כוכב, או המזל להיות מזל ומה חטאו הדברים השפלים שיהיו שפלים כגון בהמות וחיות וכיוצא ומדוע לא היה בהפך וכן מפני מה הראש ראש והרגל רגל ומדוע לא יהיה בהפך וכיוצא בזה כמבאר אלו ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי. להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה. להכלל בא"ס היינו להבין את השורש של כל הדברים בעולם, כיצד הם משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר. להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום אחד וכיו"ב. להכלל בא"ס, היינו להיות מסוגל לחשוב ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... המדות בתכלית עד שלא נשאר לו משום תאוה ומדה שום שמץ בעלמא וזכה למעלה נוראה מאד מאד בתכלית המעלה ואי אפשר לדבר כלל בעצם הפלגת מעלתו כי 'כל המוסיף גורע' וכל מה שספרנו עד הנה, אם אמנם כגנות נחשבו כל הספורים הנ"ל לנגדו לפי עצם מעלתו שזכה אחר כך עם כל זה ספרנו כל זה מענין עבודתו ודרכו בימי ילדותו למען נדע ונשכיל איך הבחירה חפשית וכל אדם יוכל לזכות אם ירצה למעלה מפלגת מאד אף על פי שנדמה לו שקשה וכבד עליו העבודה מאד ואין מניחין אותו לכנס כלל בעבודתו יתברך כי התאוות והמדות רודפין אחריו מאד אף על פי כן צריך שיהיה עקשן בעבודתו ולבלי להסתכל על כל זה כי בספורים הללו יבין החכם מדעתו איך גם על רבנו הקדוש והנורא, זכר צדיק וקדוש לברכה עבר גם כן כל המניעות והכבדות הנ"ל ועבר ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...

בחירה: תקציר◄ ... שאמר להם משה לקבל את התורה ענו הם "כל אשר דבר ה'" כלומר כל אשר ידבר ה' אנו מכרחים לעשות כי מאחר שיצא הדבור מפי ה' לעשות זאת המצוה הרי אין שום בחירה והרי אנו מכרחים במעשינו וזה "כל אשר דבר ה' נעשה" בודאי כי אין שום בחירה שלא לעשות מאחר שיצא מפי ה' ועל זה נאמר תכף "וישב משה את דברי העם אל ה'" שהשיב להקדוש ברוך הוא טענת ישראל מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך" דיקא "בעבור ישמע העם בדברי עמך" דיקא הינו שלא אדבר הדברות רק עמך לבד כמו שכתוב: "אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך" וכו' וכן כלם ולא לנכח לישראל והם רק ישמעו בדברי עמך ועל ידי זה יהיה להם כח הבחירה לעשות כרצונם ועל זה נאמר "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו שמשה טען את דברי העם אל ה' הינו מה שטענו העם תחלה, טען הוא עתה אל ה' על עצמו כי תקנת את ישראל שיהיה להם הבחירה על ידי שלא תדבר רק עמי לבד אבל את עצמי לא תקנת כי מעתה לא יהיה לי כח הבחירה מאחר שתדבר עמי וזה "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו מה שדברו העם וטענו תחלה טען הוא עתה אל ה' כי מה תהא עלי, כי לא יהיה לי בחירה השיבו ה' "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר" ולא צוה לו השם יתברך רק שני ימים 'ומשה הוסיף יום אחד מדעתו' וכון לדעת הקדוש ברוך הוא, כי כן היתה דעתו יתברך כמו שבאמת לא נתנה תורה עד שלשה ימים ובזה היה תלוי בחירת משה לקבל את התורה או שלא לקבל כי לא היה אפשר לקבל את התורה רק אחר שלשה ימים כמו שהיה באמת ואם לא היה מוסיף יום אחד, לא היה מקבל את התורה והשם יתברך לא אמר לו רק שני ימים והוא הבין מדעתו ובחר לו לקבל את התורה והוסיף יום אחד שעל ידי זה היה קבלת התורה ובזה היה תלוי עקר הבחירה של משה במה שהוסיף יום אחד ... ◄לקריאת המשך המאמר בנושא בחירה - לחץ כאן...



באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.1133 שניות
עכשיו 24_10_2014 השעה 17:39:05
wesi2