ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז... ערמה" ששכונת התורה אצל בר דעת כמו שכתוב: 'קדשא בריך הוא יהב חכמתא לחכימין' אבל יש שני בחינות תורה. יש בחינת נגלה ובחינת נסתר אבל לבחינת נסתר אינו זוכה אלא לעתיד לבוא אבל בזה העולם זוכה לבחינת נסתר על ידי תפילה במסירת נפש ולתפילה זוכה על ידי תורה שבנגלה כי התורה שהיא בנגלה היא בחינת סיני כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'סיני ועוקר הרים, הי מניהו עדיף ? והשיבו: סיני עדיף, כי הכל צריכין למרי חטיא' והתורה שבנגלה הכל צריכין לה אבל התורה שבנסתר זעירין אנון דצריכין לה ובחינת סיני הוא בחינת שפלות כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה שהניח הקדוש ברוך ... אותיות 'אלהים' כעב תעופינה וכו' ודעה היא שרש היראה ודמיא לאקרא דהגרוניא לשון: "קרא בגרון" שזה בחינת תורה שבנגלה כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'למוציאיהם בפה' כי על ידי עלית היראה לבחינת דעת זוכין לתורה שבנגלה ואקרא דהגרוניא כמה הוה ? שתין בתי זה בחינת תפילה כי כשאנו קוראין להקדוש ברוך הוא בתארים של בשר ודם והוא נמצא לנו בכל קראנו אליו זה ... ריח ניחח לה'" על ידי הריח ניחוח שמקבל נעשה בבחינת אשה "ונקבה תסובב גבר" שהקדוש ברוך הוא נעשה בבחינת מלבוש נגלה הינו מבחינת שהיה מתחלה בנסתר עכשו נתגלה על ידי התפילה וקדשא בריך הוא ואוריתא כלא חד ואז על ידי התפילה נתגלה אוריתא, הינו סתרי אוריתא ... פניו כעורב ונעשה כעורב על בניו ו. וזה בחינת: 'חמשה קנינים שקנה בעולמו' 'תורה קנין אחד' זה בחינת תורה שבנגלה 'שמים וארץ קנין אחד' זה בחינת העלאת היראה לדעת 'ארץ' זה בחינת יראה כנ"ל 'ושמים' זה בחינת דעת כי דעת הוא חבור כמו שכתוב: "והאדם ידע" ... מקדשיו ומקראיו ובית המקדש הוא בחינת סתרי אוריתא ז. וזהו פרוש: ואתם תהיו לי ממלכת כהנים ממלכת זה בחינת תורה שבנגלה כי "בה מלכים ימלכו" ומלכות הוא בחינת נגלה כי 'אין מלך בלא עם' והכל צריכין למלך כי הכל צריכין למרי חטיא וכהנים זו בחינת תפילה בחינות אברהם כנ"ל כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה ... משפט כמו שכתוב: "חקיו ומשפטיו לישראל" נמצא, שעל ידי שמקשרין היראה על ידי משפט לבחינת דעת זוכין לתורה של נגלה ועל ידי תורה שבנגלה זוכין לתפילה ועל ידי תפילה זוכין לסתרי אוריתא דבר זה בחינת יראה כמו שכתוב: "אז נדברו יראי ה'" ח. זאת התורה שיך על פסוק: "עיני בנאמני ...