ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עו - והאלהים נסה את אברהם [לשון החברים] ויהי אחר הדברים האלה והאלוהים נסה את אברהם . איתא בתקוני זוהר, 'מסטרא דימינא מחא חורא ככספא' הדא הוא דכתיב: "זרע אברהם אוהבי" הנה, בהסתכלות יש אור הישר ואור החוזר דהתפשטות הראות הוא אור...עקר כח הראות, מחמת שכח הראות הולך ומתפשט ומכה בדבר הנראה וחוזר הכח הראות, מחמת ההכאה, לעינים ונצטיר הדבר בעינים. ואז העינים רואין את הדבר הנראה [לעיל סימן י"ג אות ד עין שם] נמצא, שיש בכח הראות בחינת אור הישר ואור החוזר כי כח התפשטות הראות מעיניו להדבר ה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו...הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש וטהור כי הוציא הקדוש ברוך הוא מתחת יד העכו"ם ונתן...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמט - עקר הגבורה בהלב עקר הגבורה בהלב כי מי שלבו חזק ואינו מתירא משום אדם ומשום דבר יכול לעשות גבורות נוראות ולכבש המלחמות על ידי חזק ותקף לבו שאינו מתירא ורץ לתוך תקף המלחמה וזה בחינת: 'איזהו גבור הכובש את יצרו' וזה בחינת גבורות שמשון שנאמר בו "ותחל רוח ה' לפעמו במחנה דן בין צרעה ובין אשתאל" שבאותן המקומות צלחה עליו רוח ה' ולבש גבורה דהינו שבא לו חזק ותקף גבורה בלב ועל ידי זה עשה גבורות נוראות

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לט - ונתתי עשב בשדך לבהמתך [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ונתתי עשב בשדך לבהמתך" . עשב ראשי תבות עושה שלום במרומיו 'בשדך', לשון שדוד ושבירה כשאדם מרגיש איזה רעבון, שמתגבר עליו תאוות אכילה ידע שיש לו שונאים "השם גבולך שלום" ומי שיש...לו רשים מלמעלה בכן צריך לשדד ולשבר הבהמיות שלו המתאוה לאכל כי עקר הרעבון הוא לבהמיות 'בא זדון ויבוא קלון, דא קלונו של רעב', כמו שכתוב "אשר לא תקחו עוד חרפת רעב בגוים" נמצא המחלקת, הינו מה שמחרפין לאדם בא על ידי זה בחינת רעב ורעב הזה, הינו בחינת מחלקת, בחינת חרפה, הוא בחינת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות וחברו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג "כי שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר"...'אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים וכו' אין מספיקין לכתב חללה של רשות' שנאמר: "שמים לרום" וכו' נמצא שלב מלכים גדול הרבה מרום השמים ועמק הארץ שתופסים כל כך מקום כמה וכמה אלפי אלפים פרסאות והלב והמח שקטנים מאד במקומם, הם תופסים הכל עד שיכול לתן לב על כל מדינה ומ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פג - מתן בסתר יכפה אף [לשון החברים] מתן בסתר יכפה אף דע, כי בהאלף בית יש ששה פאין 1. אלף אי אפשר לקרות בלא פ 2. גם כף 3. ך 4. פ 5. ף 6. וקו"ף גם כן אי אפשר לקרא אותן בלא פ נמצא שיש בהא"ב ששה פאין פ' גימטריא ת"פ כמנין לילית והנה...טהור הוא על ידי הקלפה הנ"ל כידוע והנה הקלפה הנ"ל יונקת מן האלף בית כמנין שמה הינו מן הפאין הנ"ל ונעשה מן פא אף איש ואשה זכו שכינה שרויה ביניהם לא זכו, הינו שהוא בלתי טהור, אש אוכלתו כי דע וראה, כי האותיות עצמן של הפאין [הינו א, כ, ך, פ, ף, ק הנ"ל] הם גימטריא אש, ונ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות...וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף על פי כן אל יאמר האדם כן אלא יתפלל ת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דע כי יש יראות נפולות דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת...באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר: "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם...מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם על ה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - ואלה המשפטים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א....בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה הטבע וזה דבר נס ולזה צריך אמונה שיאמין שיש מחדש ובידו לחדש דבר כרצונ