ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיד - עצם פגם ההרהור חס ושלום פעם אחד דברתי עמו ז"ל והבנתי, שהיה חפץ מאד לגלות לי איזה דבר מהשגותיו שהשיג, כדרכו תמיד אך היה קשה עליו והלכתי עמו יחד בשתיקה, כי לא דבר עמי מאומה אך בתוך זה יצאו מפיו הקדוש דבורים אלו סע האט א פנים אז מע מוז זיך פון א הרהור זייער היטן והבנתי אז בלשונו הקדוש ומתנועותיו הקדושים בעת שדבר זאת שאז נתגלה לו בהשגותיו הנוראות עצם פגם ההרהור חס ושלום שפוגם מאד מאד, רחמנא לצלן ואי אפשר לציר זאת בכתב

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך "ממתים ידך ה' ממתים מחלד וכו' אני בצדק אחזה פניך" וכו' הכלל שעקר התכלית הוא רק לעבד ולילך בדרכי ה' לשמו יתברך כדי לזכות להכיר אותו יתברך ולדעת אותו יתברך שזהו עקר התכלית וזהו...לאדם שיהיה לו כונה אחרת בעבודתו יתברך כי אם למלאות רצונו יתברך, שאמר ונעשה רצונו כי יש מי שעובד כל ימיו ורודף אחר תאוות עולם הזה כדי למלאות בטנו וכרסו בתאוות עולם הזה ויש מי שעובד ומשתדל, כדי לזכות לעולם הבא וגם זהו נקרא מלוי בטן שרוצה למלאות בטנו ותא

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ואף על פי כן יוכל להוליד בנים אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה וטוב מאד להרגיל עצמו בכך.

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק...כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש לה כח המושך כי כשמתבשלת כל צרכה, שוב פסק ממנה כח המושך כי אינה צריכה עוד...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח...מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי בו יצאת ממצרים ולא יראו פני ריקם" ממצרים ול

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קטו - ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו ספר שהיה לו התחזקות גדול בעבודתו ולא הניח עצמו לבלבל כלל ודרכו היה שהיה בורר לו איזהו דרך ישרה איך להתנהג בעבודת השם והתחיל להתנהג באלו ההנהגות ובאותו הדרך שבחר לו והיה מתנהג באלו ההנהגות...מהנהגה זאת ולהתנהג בדרך אחר לא היה שומע לאלו המחשבות כלל והיה דוחה את אלו המחשבות מדעתו ולא הניחם לכנס בדעתו כלל רק היה חזק ואמיץ בדעתו מאד והיה הולך ומתנהג בדרך שבחר לו איזה זמן אך אחר כך בהמשך הזמן, אחר כמה שבועות חזר ובא על דעתו איזה מחשבות, שצ

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מג - על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו על ידי חלישות הלב נופלים פחדים עליו כי הגבור אין לו שום פחד ועקר הגבורה הוא בלב דהינו מי שלבו חזק, אינו מתירא משום דבר ורץ לתוך קשרי המלחמה, ומתגבר על ידי חזק ואמץ לבו וכן להפך, רכי לבב הם מתפחדים "איש הירא ורך הלבב" פרש רש"י: 'הירא' וכו' כי על ידי רך לבב על ידי זה הוא מתירא כנ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיח - לענין חדושי תורה לענין חדושי תורה שיש גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה...כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרה ארבע פעמים קדם שאומרה ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרה" וכו' שהשם יתברך, כביכול, רואה וסופר ומכין וחוקר דברי התורה ארבע פעמים קדם שאומרה ואחר כך מגלה אותה להעולם מכל שכן...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה...הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה שאנו רואים שלפעמים הולך...

ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סח - עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה עקר שלמות הצדיק שיוכל להיות למעלה ולמטה שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ...סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה לגמרי שעדין הוא סמוך לה' ממש, כביכול ולעוררו ולגלות לו: ה' עמך, ואל תירא ואל תפחד ואל תחת כי הוא יתברך עמך ואצלך וקרוב לך ממש, כי "מלא כל הארץ כבודו" על כן א