... היה מתירא פן ילמדו ממנו רמאות כי באמת כל מה שהצדיק גדול ביותר יכול להשגיח ולהסתכל בעולם יותר כי הלא השם יתברך הוא מרומם ומנשא מאד מאד מן העולם ואף על פי כן הוא משגיח בהשגחה פרטית על כל העולם כי באמת מי שהוא יש אזי אינו יכול להיות בכל מקום בבת אחת כי מה שהוא ישות כשהוא עומד כאן ...

... שהם כמראות הצובאות כביכול אבל אומות העולם מחמת שהם רחוקים מהתורה הם רחוקים מהשגחה והשגחתו אין מגיע אליהם בהכאה נמצא שאין נחזר הראות לעיניו ואין נצטיירים בעיניו נמצא השגחתו על האומות בחצי הראות בבחי' ...

... מוהר"ן ח"א - תורה רנ - כל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת דע שכל מיני צער וכל היסורים אינם רק מחסרון הדעת כי מי שיש לו דעת ויודע שהכל בהשגחה מהשם יתברך אין לו שום יסורים, ואינו מרגיש שום צער, כי "ה' נתן וה' לקח" ואף על פי שיש יסורים ... הגוף ומחמת שנקשרה הנשמה בהגוף בקשר אמיץ וחזק על כן בהכרח מרגיש היסורים בעת הפרוד אף על פי כן היסורים קלים מאד ונוחים להתקבל בעת שיודע בדעת ברור שהכל בהשגחה מהשם יתברך ומכל שכן שאר מיני צער ויסורים שאין מרגישין כלל כשיש לו דעת כנ"ל ועקר הצער ... מהם מחמת שרואין שעתם מצלחת מאד, וישראל נבזים ושפלים על כן הם לומדים מהם ותולין הכל בטבע ומקרה ומחמת זה בעצמו יש להם יסורים כי אלו היה להם דעת שהכל בהשגחה לא היה להם יסורים כלל כנ"ל ובאמת ישראל הם למעלה מהטבע רק כשהם חוטאים, חס ושלום, אזי נופלים ... שלהם הוא רק על ידי זה בעצמו שאין להם דעת, ותולין בטבע וכשהקדוש ברוך הוא רוצה לרחם על ישראל ולהושיעם מגלותם, ולעשות קץ וסוף מהמצר להם אזי ממשיך עליהם השגחה ואזי מכניע ומבטל הטבע והמזל שהיה מחיב שיהיו ישראל נתונים תחת ידם ואזי מחיב המצר להם וישראל עולים עליהם על ידי ההשגחה ודע שזאת ההשגחה הוא ממשיך מסוף העולם כי לעתיד בעת הקץ יתבטל הטבע לגמרי, ולא יהיה רק השגחה לבד כמה שכתוב: "כי השמים כעשן נמלחו והארץ כבגד תבלה" הינו שיתבטל הטבע שהיא על פי מערכת הכוכבים ומזלות וזהו נמלחו, הינו שיתבלבלו ויתערבבו כל המזלות ולא יהיה שום מזל רק השגחה לבד ואז יהיו ישראל למעלה ועל כן גם עתה כשהשם יתברך רוצה לעשות קץ וסוף מאיזה עכו"ם ושיהיו ישראל למעלה אזי ממשיך עליהם השגחה מקץ וסוף העולם שאז לא יהיה רק השגחה ועל ידי זאת ההשגחה נתעלים ישראל ונעשה קץ וסוף מהעכו"ם שהיה מצרה להם וזה בחינת: "קץ בא הקץ" הינו כשהקדוש ברוך הוא רוצה להביא קץ על העכו"ם אזי ממשיך השגחה מקץ האחרון כנ"ל ותפילה הוא בחינת השגחה למעלה מהטבע כי הטבע מחיב כך, ותפילה משנה הטבע והוא בחינות גדול בחינת: "כי מי גוי גדול אשר לו ... יתברך וכמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדולות אשר עשה אלישע" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ואלישע דעבד ברחמי הוא דעבד' נמצא שתפילה שהיא בחינת נסים והשגחה הפך הטבע היא בחינת גדול וזה פרוש מה שהשיב אובי טמיא לרב קטינא . מאי גוהא ? בשעה שהקדוש ברוך ... דיקא כי זה עקר הצער מה שהן שרויין בין העכו"ם ולמדו מהם ונפלו מהדעת ותולין בהמזל והטבע וזה עקר הצער שלהם כנ"ל ואזי מוריד דמעות וכו' הינו שממשיך עליהם השגחה כי דמעות הם בחינות השגחה כמה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על פסוק . "ושבו העבים אחר הגשם", 'זה הראות שהולך אחר הבכי' נמצא שהדמעות הם לוקחים חלק הראות, והראות נמשך לתוכם נמצא שהדמעות הם חלקי ההשגחה והראות כי הדמעות לוקחים הראות כנ"ל וזה 'ומוריד שני דמעות', הינו שממשיך חלקי ההשגחה לים הגדול הינו בחינות העכו"ם המושלין על ישראל, בחינת "והרשעים כים נגרש" ואזי נעשה בחינות גדול, בחינת השגחה, בחינות תפילה, שהיא בחינת גדול כנ"ל וזהו וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו הינו שממשיך השגחה מסוף העולם מקץ האחרון עד סופו, לעשות סוף וקץ מהעכו"ם המושלים בישראל בחינות קץ בא הקץ כנ"ל וזה בחינת דמעות שבוכין בעת הצער כי מאחר שיש לו יסורים וצער על כן הוא צריך לבחינות השגחה, כדי שיהיה לו ישועה כנ"ל ועל כן מורידין דמעות כדי להמשיך על ידם חלקי ההשגחה והראות כי ההשגחה והראות נמשך לתוך הדמעות בבחינות "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה הראות שהולך אחר הבכי' הינו שהם ... חלק מהראות נמצא שהראות נמשך לתוך הדמעות כנ"ל וזה בחינות: "ויבך חזקיהו בכי גדול", הנאמר בעת שחלה 'בכי גדול' דיקא, כי המשיך לתוך הבכי את הראות וההשגחה שזה בחינות גדול, בחינות תפילה וכו' כנ"ל וזה מה שנאמר בדוד בעת שבכה על צערו "עד דוד הגדיל", שהגיע בכיתו לבחינות השגחה בחינות גדול כנ"ל כי על ידי ההשגחה נצולים מכל מיני צער ויסורים כנ"ל ...

... שמחליף עם השם יתברך ההשפעה וההשגחה שאינו רוצה זאת ההשפעה וההשגחה ומכסה פני השגחה זו, ומקבל על עצמו יסורים כי הוא בוחר בהשפעה והשגחה רוחניות ואותה ההשפעה שהלכה לה, נתפזרה בין העולם וזה בחינת מגלה טפח ומכסה וכו' שלפעמים מגלה פנים של רצון והשגחה ומכסה פנים של כעס ולפעמים מכסה פנים של רצון והשגחה כנ"ל ולחם הפנים הוא בחינת ברית כמו שכתוב: "ביום השבת יערכנו לפני ה' וכו', ברית ...

... מאד מאד על דבר החלום ולא היה יכול לצאת מדעתו דבר החלום הנ"ל והעני הנ"ל עם זוגתו, היה רגיל גם מקדם להשגיח עליהם ולתת להם מסת ידו ועכשו, אחר החלום, נתן עליהם השגחה יותר מקדם אך בכל עת שהיו באים לביתו, העני או אשתו, היו משתנים פניו ...

... מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת ... משכך אלילי כסף וזהב רצוא דא רצון שהוא הנפש ושוב דא משה שמקבל התורה ד. ועל ידי המשכת התורה נמשך השגחה כי התורה היא טנת"א [טעמים, נקודות, תגין, אותיות] שהם תלת גונין דעינא, ובת עין וזה שמתחלת ... גבורתא דמרך הינו כח החכם שכל כך כחו חזק שאפילו נפש שלי העלה בעבור וזה פרוש "אשרי העם" זה בחינת השגחה "ידעי תרועה" זה בחינת יעקב שהוא בחינת צדקה כמו שכתוב: "משפט וצדקה ביעקב אתה עשית" ה' זה ...

... וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא מטבעיות שזה בחינת כלליות הקדשה וזה זוכין על ידי ארץ ישראל כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדשה שבכל הקדשות כי שם כל העשר קדשות ועל כן נאמר בארץ ישראל,: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" כי שם הוא רק השגחה, בחינת "השקיפה ממעון קדשך" וזה "שויתי ה' לנגדי תמיד" הינו כשאני רוצה להשוות ולהדמות עצמי להשם יתברך כנ"ל אזי "לנגדי תמיד" הינו בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב במדרש . 'אין ...

... נפלאים זה לזה [באהבה רבה והשתוקקות גדול מאד מאד] וזה האיש חסד האמת הנ"ל יש לו השגחה על זה וכשמגיע היום בסופו ממש להיות נגמר ונפסק אזי זה האיש חסד האמת הוא נותן במתנה יום אחד להלב הנ"ל והלב נותן היום להמעין ואזי שוב יש זמן ...

... חס ושלום חייו אינם חיים כלל כי תכף כשעובר עליו איזה רעה שוב אין לו שום חיות כי אין לו במה לנחם עצמו כלל מאחר שאין לו אמונה כלל ואין לו שום חיות ושום טוב מאחר שהולך בלי השם יתברך ובלי השגחה רחמנא לצלן אבל על ידי אמונה מה טוב ויפה ...

... וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=166&PID=560#560 - שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן ומ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=42 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - להמשיך השגחה שלמה 'מורי' זה בחינת "מרת נפש" בחינת: "ונפשה מרה לה" זה בחינות פגם הנפש פגם הרצון כשרוצה דבר תאוה זה הרצון הוא פגם ומרה לנפש ובאמת התאוות של האדם הן העונש שלו, ...