... הוא אין יודע איך להשביע את נפשו היקרה. ובשביל זה נקרא כלב בשם שגל כי הוא בא על תאוות המשגל כנ"ל ודוקא שאין צריך להתענות ומתענה אזי ליכול כלבא שירותא אבל מי שצריך להתענות בודאי צריך להתענות ומצוה הוא וזה בחינת דיתיב בתעניתא, יתיב ...

... דגמתו בעולם אות קעו כשמסר הספר הנ"ל ליד שני האנשים הנ"ל ואנכי לא ידעתי מזה כלל כי עשה הדבר בהסתר גדול ולא ידע שום אדם מזה. אחר כך באתי לפניו בתחלת קיץ תקס"ו ואמר לי אני זכיתי אותך במצוה במה שנתתי לך לכתב ספר הנ"ל ואמר הספר שלך כבר התחיל לעשות עבדא בעולם אות קעז והזהיר אותי אז להתפלל על הילד היקר שלו שלמה אפרים זכרונו לברכה כי היה לו חלי ההוסט ...

... אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר ...

... היצר הרע רוצה להטביע ולהשפיל, חס ושלום בחינת החן והחשיבות של ישראל, בחינת מלכות דקדשה. ומתחזי כי צוציתא דנורא חורתא ברישא כי מתחלה היצר הרע מתלבש עצמו במצוות, ומטעה את האדם כאלו מסיתו לעשות מצוה וזהו בחינת צוציתא דנורא חורתא אש לבנה אף על פי כן מלאך מזיק הוא ומחינן ליה באלותא דחקיק עלה אהיה וכו' הינו שעקר הכנעתו של היצר הרע הוא על ידי התורה שהיא ...

... כמו שכתוב "אכלוהו היום" כי אכילת שבת יקרה מאד, כי הוא כלו אלהות כלו קדש, וכמבאר ועל כן מצוה גדולה להרבות בסעדת שבת, והוא תקון לחלול שבת כי מחלול שבת אי אפשר לזהר כי בקל אפשר להכשל ... זכרונם לברכה, אסרו לפסע בשבת פסיעה גסה וצריך דוקא לפסע בשבת פסיעה קטנה אך דע, כי בחל כשעושין מצוה, וכל מצוה היא קומה שלמה יש מקומות שהסטרא אחרא יונקת מהם והן הרגלין של המצוה שמשם יניקת הסטרא אחרא, בבחינות "רגליה יורדות מות" ובשבת עולין הרגלין מן הקליפות בבחינות "אם תשיב משבת רגלך" שבשבת משיבין הרגלין של מצוה אל הקדשה ואזי מתחלת לילך לפני השם יתברך והנה בודאי בתחלת ההליכה אינה יכולה לעשות דרך ... אהבת האב ושעשועיו מזה הוא מחבב הדבר ומגדילו ומרחיבו ועושה מזה דבר גדול כמו כן השם יתברך כשהמצוה מתחלת לילך, או כשאדם עושה איזה דרך חדש להשם יתברך אף שבתחלה הוא שביל דקיק עם כל זה מחמת ... דרך כבושה וזה בחינות "צדק לפניו יהלך" 'צדק', הינו המצוות כמה שכתוב: "כל מצותיך צדק" כשמתחלת המצוה לילך לפניו יתברך, אזי "וישם לדרך פעמיו" שהוא יתברך עושה דרך כבושה מפעמי הרגלין, שהם רק ...

... ונפלא בספריו. ועין במקום אחר מזה מענין עצם העמקות הגדול שיש בתורתו הקדושה והנוראה מאד עד אין סוף ואין תכלית. אות שמז פעם אחת היה מזרז את אחד ללמד את ספרו. ואמר שהוא מצוה גדולה ללמד ספרו הרבה. ואמר לו שיכולין להיות נעשה בעל מח גדול על ידי ספרו כי יש בו שכל גדול ועמקות נפלא מאד על פי פשוטן של דברים. ...

... בהצנע דרך חלון וכיוצא ולקח עמו הספר "שערי ציון" ואמר הלשם יחוד של עשית מצוה ולקח טפל אחד והשליכה לתוך המתן בסתר ואחר כך חזר ועשה עצמו כאלו הוא מסיח דעתו מזה ואחר כך חזר ואמר לשם יחוד הנ"ל וחזר והשליך ...

... מכחיש כחו של אדם. כא. כשבאין שני מצוות לידך, תעשה זאת המצוה שיש בה כפית היצר יותר. כב. צריכין להתענות, כשמצערין את הצדיק. כג. צער הלב הוא קרוב להוריד דמעות. כד. המחזיר בני אדם, בתשובה זוכה ... נעשה שתף לקדוש ברוך הוא במעשה בראשית. נה. אין ערך למצוה שעושה אדם לעצמו לבד, אפילו שתהיה רבה, למצוה שתמשך ממנה זכות לרבים, אפילו שתהיה קטנה. נו. הפרנסה והשונאים והחולאת ורבוי העשר הן המונעין לאדם מהגיע אל השלמות והתכלית. נז. כשאתה ... אותי כך ותעשה מצוותי, אף על פי שאין אתה יודע השכל של המצוה, ועבד אותי פשוט בלא חכמות, וכשתעבד אותי כמה זמנים, אזי אאמין לך ואגלה לך טעם ושכל של כל דבר ודבר ואקרב אותך בכל מיני התקרבות, כי ... יותר מבמצוות שבין אדם לקונו. פג. מוטב לאדם לקים המצוה כפי האפשר, מלהניח לגמרי. פד. תקון הגוף קדם תקון הנפש. פה. הבוכה ומתאבל על אדם כשר, מוחלין לו על כל עוונותיו. פו. מצוה להחזיר [להזהיר] את בני אדם על כל דבר פשע, ואם אתה ירא, שלא ישמע לך תאמר דבריך בשם צדיק אחר, כדי שישמעו אותך. פז. כל האומר "ויכלו" ...

... המידות - התנשאות חלק א' א. מי שמטיל אימה יתרה על הצבור שלא לשם שמים, אינו רואה בן תלמיד חכם. ב. המתחיל בדבר מצוה ואינו גומרה, מורידין אותו מגדלתו. ג. כשהקדוש ברוך הוא נפרע ... נעשית זונה. י. מי שמניח צרכי צבור ועוסק בצרכי עצמו, כאלו לוקח שחד. יא. על ידי ודוי דברים זוכה להתנשאות. יב. על ידי קדשת השם יתברך, ההתנשאות של ראשי הדור בתקף ועז, ועל ידי זה נחשב בעיני כל המצוה של הכנסת אורחים, ועל ידי זה הלומדים זוכים שהלכה כמותם. ...

... כי בודאי אין ראוי לו עבדות כזה, כי הוא איש רך ועתה יצטרך להוליך בהמות ויכרח לילך רגלי אצל הבהמות אך אי אפשר להתחרט והסוחר מצוה עליו כדרך האדון ושאל את הסוחר: איך אלך לבדי עם הבהמות? השיב לו: יש עוד רועים מוליכי בהמות שלי, ותלך עמם ונתן לו לידו ... אחריו אחרי האדם של הבהמות ושניהם הלכו אחרי אדם היער] ועל ידי זה הקל עליו קצת כשהיה צריך להגביה איזה דבר או איזה ענין אחר היה מצוה על עבדו [הינו על זה האדם של הסוס שנמכר לו לעבד] שיגביה לו ושיעשה לו חפצו והלכו יחד אחרי אדם היער הנ"ל ובאו למקום שהיו שם ...