ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים... זמנא חדא הוה קאזלינן בספינתא, וחזינן ההוא כורא דיתבא ליה חלתא אגביה, וקדחה אגמא עלויה סברינן יבשתא הוא, וסלקינן ואפינן ובשלינן אגביה. וכד חם גביה אתהפיך, ואי לאו דהוה מקרבא ספינתא, הוה טבעינן פרוש רשב"ם: דיתבא חלתא אגביה = שהיה חול נקבץ על גבו: וקדח עשבים ... שעל ידי תפילתנו ותורתנו יהיה הגאלה אף על פי כן צריכין אנחנו לחסדו, שבחסדו יגאל אותנו אי לא מקרבינן לספינתא זה בחינת חסד כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הספנין רבן חסידים' אי לא חסדו, טבעינן, חס ושלום, בגלות וזה פרוש: אמור אל הכהנים, בחינת תפילה כמו שכתוב: ...