ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו בשמחה, ואמר. ברוך השם יתברך שזכינו להצלה הזאת והיה שם בכבוד גדול מאד עד אחר החג ונתנו אנשי העיר בעצמם מכיסם המאתים טאלער הנ"ל ולא רצו אחר כך לחזר לקבלם מרבנו זכרונו לברכה, שם אף על פי שהיה לו מעות הרבה שם ואחר החג שכרו להם ספינה לסטנבול ונתנו להם אגרת, אולי חס ושלום, יזדמן להם עוד איזה סבה שיעמדו בעזרם בכל עיר ועיר והלכו עם ספינה זו ושם היו גרעקין הרבה והיה בהם עפוש והם לא ידעו אך ראו שמתים על הספינה וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול ואף על פי שהיה להם יסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול והיו שם עשרה ימים וגם בסטנבול היה להם סכנה כי מחמת שלא הראו הפרשפורטין [דרכונים] שם בנסיעתם להתם על כן לא רצו עכשו להניחם משם והעמיסו עליהם על כבד לתן סך עצום מאד באפן שישיגו הפרשפורטין מהתוגר והסך שצוו לתן היה סך עצום מאד שלא היה להם ביכלתם בשום אפן לסלקו והשם יתברך חמל עליהם והזמין להם איש א' שלא ידעו אותו ולא הכירו אותו והלך לאיזה שר מהישמעאלים וגנב דעתו ואינם יודעים כלל כמה נתן לו וקבל קוויטל [פתק] להניח אותם מהשער דקהלת קדש הנ"ל והזהיר אותם, למען השם להסתיר הדבר מאד מאד ועל ידי זה נמלטו משם בשלום והלכו על הים מסטנבול לגלץ והגיעו לאיזה עיר על איי הים ושם לקחו אותם לבית האסורים והכרחו לתן ארבעה אדמים בעד כל נפש ומשם והלאה לא ארע להם שום דבר רק זעפת הים היה כמה פעמים וספינה אחת מלאה גרעקין נשברה ונטבעה ולא נשארו מהם כי אם מעט דמעט וה' ברחמיו הנחם למחוז חפצם ועברו בשלום עד שבאו לגלץ בשלום על חג השבועות
וְאָז בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל

וּבְבוֹאָם אֶל הָעִיר אָמְרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁהֵם מְרַגְּלִים

וְנָפַל פַּחַד גָּדוֹל עַל הַסְּפָרַדִּים בְּעַצְמָם

וְתֵכֶף הֵבִיאוּ לָהֶם מַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם

וְהֻכְרְחוּ לְהַלְבִּישׁ עַצְמָם בְּמַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם כְּמִנְהָגָם

וְהָיָה רַבֵּנוּ בְּצַעַר גָּדוֹל מֵחֲמַת זֶה

וְהָאִישׁ הַנַּ"ל שָׂחַק

וְכָעַס עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ.

אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהַקִּטְרוּג שֶׁיֵּשׁ עָלֵינוּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן

וְאָמַר אָז דָּבָר נִפְלָא לְהָאִישׁ הַנַּ"ל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת

וְנִתְקַבֵּל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִפְנֵי הַחֲכָמִים, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאד

וְהֶחֱזִיקוּ אוֹתוֹ לְחִדּוּשׁ גָּדוֹל

וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִינוּ לְהַצָּלָה הַזּאת

וְהָיָה שָׁם בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד עַד אַחַר הֶחָג

וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בְּעַצְמָם מִכִּיסָם הַמָאתַיִם טָאלֶער הַנַּ"ל

וְלא רָצוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזר לְקַבְּלָם מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה שָׁם

וְאַחַר הֶחָג שָׂכְרוּ לָהֶם סְפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְנָתְנוּ לָהֶם אִגֶּרֶת, אוּלַי חַס וְשָׁלוֹם, יִזְדַּמֵּן לָהֶם עוֹד אֵיזֶה סִבָּה

שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֶזְרָם בְּכָל עִיר וָעִיר

וְהָלְכוּ עִם סְפִינָה זוֹ

וְשָׁם הָיוּ גְּרֶעקִין הַרְבֵּה וְהָיָה בָּהֶם עִפּוּשׁ

וְהֵם לא יָדְעוּ

אַךְ רָאוּ שֶׁמֵּתִים עַל הַסְּפִינָה

וּבָרוּךְ ה' שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה

וְנָשָׂא הַסְּפִינָה בִּמְהִירוּת לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים מֵחֲמַת זַעֲפַת הַיָּם

וּמֵחֲמַת שֶׁפָּרְחָה הַסְּפִינָה כָּל כָּךְ בִּמְהִירוּת

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָהֶם לְטוֹבָה שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת

וּבָאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְהָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה יָמִים

וְגַם בִּסְטַנְבּוּל הָיָה לָהֶם סַכָּנָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁלּא הֶרְאוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין [דַּרְכּוֹנִים] שָׁם בִּנְסִיעָתָם לְהָתָם

עַל כֵּן לא רָצוּ עַכְשָׁו לְהַנִּיחָם מִשָּׁם וְהֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶם על כָּבֵד לִתֵּן סַךְ עָצוּם מְאד בְּאפֶן שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין מֵהַתּוֹגָר

וְהַסַּךְ שֶׁצֻּוּוּ לִתֵּן הָיָה סַךְ עָצוּם מְאד שֶׁלּא הָיָה לָהֶם בִּיכָלְתָּם בְּשׁוּם אפֶן לְסַלְּקוֹ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהִזְמִין לָהֶם אִישׁ א' שֶׁלּא יָדְעוּ אוֹתוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ

וְהָלַךְ לְאֵיזֶה שַׂר מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים וְגָנַב דַּעְתּוֹ

וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל כַּמָּה נָתַן לוֹ וְקִבֵּל קְוִויטְל [פֶּתֶק] לְהַנִּיחַ אוֹתָם מֵהַשַּׁעַר דִּקְהִלַּת קדֶשׁ הַנַּ"ל

וְהִזְהִיר אוֹתָם, לְמַעַן הַשֵּׁם לְהַסְתִּיר הַדָּבָר מְאד מְאד

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְלְטוּ מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם

וְהָלְכוּ עַל הַיָּם מִסְּטַנְבּוּל לְגַלָּץ

וְהִגִּיעוּ לְאֵיזֶה עִיר עַל אִיֵּי הַיָּם

וְשָׁם לָקְחוּ אוֹתָם לְבֵית הָאֲסוּרִים

וְהֻכְרְחוּ לִתֵּן אַרְבָּעָה אֲדֻמִּים בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ

וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לא אֵרַע לָהֶם שׁוּם דָּבָר

רַק זַעֲפַת הַיָּם הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וּסְפִינָה אַחַת מְלֵאָה גְּרֶעקִין נִשְׁבָּרָה וְנִטְבְּעָה

וְלא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט

וַה' בְּרַחֲמָיו הִנְחָם לִמְחוֹז חֶפְצָם

וְעָבְרוּ בְּשָׁלוֹם עַד שֶׁבָּאוּ לְגַלָּץ בְּשָׁלוֹם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סז - בְּרֵאשִׁית לְעֵינֵי כָּל יִשְׂרָאֵל
...כל ישראל" כי יש עננין דמכסין על עינא, שהם רומי רבתי ורומי זעירתא כמובא: "ושבו העבים אחר הגשם" 'זה מאור עינים, שהולך אחר הבכיה' כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שעל ידי הבכי הולך ומסתלק מאור עינים וזה בחינת שקיעת האור במערב כי במזרח חמה זורחת ובמערב שוקעת נמצא שמערב הוא שקיעת האור וכל זה על ידי בחינת הבכי, שעל ידו מסתלק מאור העינים כנ"ל שזה בחינת שקיעת האור כנ"ל כי מערב ראשי תבות: "רחל מבכה על בניה" כי שכינה במערב והשכינה בוכה ומיללת, כביכול על ישראל...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ה בערב חג הפסח יצא אדוננו מורנו ורבנו, זכרונו לברכה, מהמקוה ואמר לזה שהלך עמו, שבזאת השנה יהיה בודאי בארץ הקדושה ובחג הפסח אמר תורה על פסוק: "ושבילך במים רבים ועקבותיך לא נודעו" והקשה מרישא לסיפא ואמר תורה על זה בתרוץ קשיא זו ומתוך דברי תורתו הקדושה נתודע לכל באי אליו שבודאי יסע לארץ ישראל
מעלת המתקרבים אליו - חיי מוהר"ן
...אליו ענה ואמר: העולם ראוי שיתמהו עצמן על האהבה שבינינו כי האהבה שיש לצדיק, היא האהבה שבדעת שהיא נמשכת מבחינת לפני הבריאה, והיא אהבה עצמית ממש. מה שאין כן באהבה של העם. והיה ראוי שכל תלמידי רבי נחמן מברסלב יזכו להכלל בא"ס, ואז ממילא תהיה ביניהם אהבה עצמית וכולי, עד שהעולם יתמהו וכולי. ***** שמעתי שפעם אחת אמר לאנשיו מה לכם לחשב מחשבות אין אתם צריכים כי אם לתת אבנים וסיד ואני בונה מהם בנינים נפלאים ונוראים [כלומר שאנו צריכין רק לעסק בעבודת ה' בפשיטות...
חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות
...ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה' הוא שמ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריט - בִּצַּע אֶמְרָתוֹ
...'בזע פורפירא דילה' כי בודאי אין הבית המקדש יכול לסבל כבודו וגאותו יתברך כמו שכתוב: "הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי הבית הזה" וכו' רק מחמת אהבת ישראל צמצם והלביש את גאותו כדי להשרות שכינתו בבית המקדש כדי לגלות מלכותו וזה בחינת: "ה' מלך גאות לבש" שכביכול בשביל לגלות מלכותו הלביש וצמצם את גאות שלו כדי שנוכל לסבל קבלת על מלכותו עלינו אבל כשישראל חטאו לפניו אזי כביכול הראה וגלה השם יתברך את גאותו וגאונו ולא רצה להלבישו ולצמצמו עוד וממילא נחרב הבית...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ערב - הַיּוֹם אִם בְּקוֹלוֹ תִשְׁמָעוּ
...בקולו תשמעו זה כלל גדול בעבודת השם שלא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום הן בעסק פרנסה והצטרכותו צריך שלא יחשב מיום לחברו כמובא בספרים וכן בעבודתו יתברך לא ישים לנגד עיניו כי אם אותו היום ואותו השעה כי כשרוצין לכנס בעבודת ה' נדמה להאדם כאלו הוא משא כבד ואי אפשר לו לשא משא כבד כזו אבל כשיחשב שאין לו רק אותו היום, לא יהיה לו משא כלל וגם שלא ידחה את עצמו מיום ליום לאמר מחר אתחיל, מחר אתפלל בכונה ובכח כראוי וכיוצא בזה בשאר העבודות כי אין לאדם בעולמו כי...
שבחי הר"ן - אות י
...- אות י אך עקר עבודתו אשר על ידה זכה למה שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה...
שיחות הר"ן - אות סז
...עקר שגעון של כל המשגעים הוא רק מחמת שהוא אינו מצית ושומע לדברי הבעלי שכל כי המשגע אם היה שומע וצית לדברי אחרים שהם הבעלי שכל בודאי לא היה משגע כלל כי אף על פי שלפי רוח שטות ושגעון שלו נדמה לו בברור גמור שהוא צריך לילך קרוע ולהתגלגל באשפה וכיוצא בזה מדרכי השטות ושגעון אף על פי כן מאחר שהגדול ממנו אומר לו שאינו צריך לעשות כן אם היה מבטל דעתו נגד דעת הגדול ממנו בחכמה בודאי היה מתבטל כל השגעון שלו נמצא שעקר השגעון הוא רק מחמת שהוא אינו רוצה לשמע ולצית...
תורה או תפילה? מה גדול יותר?
...מה גדול יותר? שאלה: אשמח לדעת מה דעתו של רבי נחמן לגבי העניין הזה של תורה ותפילה. מי מהם גדול יותר ומדוע? תשובה: עניין זה הוא די מורכב, אך ננסה להשיב בפשיטות. ראשית יש להקדים ולומר, כי מצד האמת באמת, אין שום הבדל בין תורה לתפילה. כי בשורש של התורה והתפילה הכל אחד ממש, ואין שום הבדל בין תורה לתפילה. יחד עם זאת, מאחר שהאדם אינו נמצא בשורש של התורה ושל התפילה, אלא הוא לומד תורה ומתפלל בצורה מאוד נמוכה ומגושמת, מכאן מתחילים לנבוע החילוקים שבין תורה לתפילה...
סיפורי מעשיות - מעשה מחוזה בכוכבים
...- מעשה מחוזה בכוכבים מעשה מחוזה בכוכבים הנקרא "וירוש ביט" שבא פעם לעיר אחת והלכו אליו כל תושבי העיר כל אחד לשאלו עצה על מצוקתו ומכאוביו. באותה עיר דר עני מרוד וירא שמים, שישב כל ימיו רק על התורה והעבודה, ואחר שהתפרסם שמו של זה החוזה בכוכבים וישועותיו ועצותיו, הפצירה בו זוגתו שילך גם הוא לזה החוזה, ואולי ייעץ לו איזה עצה טובה שיוכלו להגאל מעניותם הקשה והמרה, ומחמת שהיה ירא שמים ובעל אמונה לא שמע לקולה כלל וכלל, אולם אחר שהציקה לו עד מאד לא עמד כנגדה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 15_08_2025 השעה 13:56:11 - wesi2