ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו בשמחה, ואמר. ברוך השם יתברך שזכינו להצלה הזאת והיה שם בכבוד גדול מאד עד אחר החג ונתנו אנשי העיר בעצמם מכיסם המאתים טאלער הנ"ל ולא רצו אחר כך לחזר לקבלם מרבנו זכרונו לברכה, שם אף על פי שהיה לו מעות הרבה שם ואחר החג שכרו להם ספינה לסטנבול ונתנו להם אגרת, אולי חס ושלום, יזדמן להם עוד איזה סבה שיעמדו בעזרם בכל עיר ועיר והלכו עם ספינה זו ושם היו גרעקין הרבה והיה בהם עפוש והם לא ידעו אך ראו שמתים על הספינה וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול ואף על פי שהיה להם יסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול והיו שם עשרה ימים וגם בסטנבול היה להם סכנה כי מחמת שלא הראו הפרשפורטין [דרכונים] שם בנסיעתם להתם על כן לא רצו עכשו להניחם משם והעמיסו עליהם על כבד לתן סך עצום מאד באפן שישיגו הפרשפורטין מהתוגר והסך שצוו לתן היה סך עצום מאד שלא היה להם ביכלתם בשום אפן לסלקו והשם יתברך חמל עליהם והזמין להם איש א' שלא ידעו אותו ולא הכירו אותו והלך לאיזה שר מהישמעאלים וגנב דעתו ואינם יודעים כלל כמה נתן לו וקבל קוויטל [פתק] להניח אותם מהשער דקהלת קדש הנ"ל והזהיר אותם, למען השם להסתיר הדבר מאד מאד ועל ידי זה נמלטו משם בשלום והלכו על הים מסטנבול לגלץ והגיעו לאיזה עיר על איי הים ושם לקחו אותם לבית האסורים והכרחו לתן ארבעה אדמים בעד כל נפש ומשם והלאה לא ארע להם שום דבר רק זעפת הים היה כמה פעמים וספינה אחת מלאה גרעקין נשברה ונטבעה ולא נשארו מהם כי אם מעט דמעט וה' ברחמיו הנחם למחוז חפצם ועברו בשלום עד שבאו לגלץ בשלום על חג השבועות
וְאָז בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל

וּבְבוֹאָם אֶל הָעִיר אָמְרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁהֵם מְרַגְּלִים

וְנָפַל פַּחַד גָּדוֹל עַל הַסְּפָרַדִּים בְּעַצְמָם

וְתֵכֶף הֵבִיאוּ לָהֶם מַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם

וְהֻכְרְחוּ לְהַלְבִּישׁ עַצְמָם בְּמַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם כְּמִנְהָגָם

וְהָיָה רַבֵּנוּ בְּצַעַר גָּדוֹל מֵחֲמַת זֶה

וְהָאִישׁ הַנַּ"ל שָׂחַק

וְכָעַס עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ.

אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהַקִּטְרוּג שֶׁיֵּשׁ עָלֵינוּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן

וְאָמַר אָז דָּבָר נִפְלָא לְהָאִישׁ הַנַּ"ל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת

וְנִתְקַבֵּל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִפְנֵי הַחֲכָמִים, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאד

וְהֶחֱזִיקוּ אוֹתוֹ לְחִדּוּשׁ גָּדוֹל

וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִינוּ לְהַצָּלָה הַזּאת

וְהָיָה שָׁם בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד עַד אַחַר הֶחָג

וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בְּעַצְמָם מִכִּיסָם הַמָאתַיִם טָאלֶער הַנַּ"ל

וְלא רָצוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזר לְקַבְּלָם מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה שָׁם

וְאַחַר הֶחָג שָׂכְרוּ לָהֶם סְפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְנָתְנוּ לָהֶם אִגֶּרֶת, אוּלַי חַס וְשָׁלוֹם, יִזְדַּמֵּן לָהֶם עוֹד אֵיזֶה סִבָּה

שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֶזְרָם בְּכָל עִיר וָעִיר

וְהָלְכוּ עִם סְפִינָה זוֹ

וְשָׁם הָיוּ גְּרֶעקִין הַרְבֵּה וְהָיָה בָּהֶם עִפּוּשׁ

וְהֵם לא יָדְעוּ

אַךְ רָאוּ שֶׁמֵּתִים עַל הַסְּפִינָה

וּבָרוּךְ ה' שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה

וְנָשָׂא הַסְּפִינָה בִּמְהִירוּת לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים מֵחֲמַת זַעֲפַת הַיָּם

וּמֵחֲמַת שֶׁפָּרְחָה הַסְּפִינָה כָּל כָּךְ בִּמְהִירוּת

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָהֶם לְטוֹבָה שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת

וּבָאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְהָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה יָמִים

וְגַם בִּסְטַנְבּוּל הָיָה לָהֶם סַכָּנָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁלּא הֶרְאוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין [דַּרְכּוֹנִים] שָׁם בִּנְסִיעָתָם לְהָתָם

עַל כֵּן לא רָצוּ עַכְשָׁו לְהַנִּיחָם מִשָּׁם וְהֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶם על כָּבֵד לִתֵּן סַךְ עָצוּם מְאד בְּאפֶן שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין מֵהַתּוֹגָר

וְהַסַּךְ שֶׁצֻּוּוּ לִתֵּן הָיָה סַךְ עָצוּם מְאד שֶׁלּא הָיָה לָהֶם בִּיכָלְתָּם בְּשׁוּם אפֶן לְסַלְּקוֹ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהִזְמִין לָהֶם אִישׁ א' שֶׁלּא יָדְעוּ אוֹתוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ

וְהָלַךְ לְאֵיזֶה שַׂר מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים וְגָנַב דַּעְתּוֹ

וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל כַּמָּה נָתַן לוֹ וְקִבֵּל קְוִויטְל [פֶּתֶק] לְהַנִּיחַ אוֹתָם מֵהַשַּׁעַר דִּקְהִלַּת קדֶשׁ הַנַּ"ל

וְהִזְהִיר אוֹתָם, לְמַעַן הַשֵּׁם לְהַסְתִּיר הַדָּבָר מְאד מְאד

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְלְטוּ מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם

וְהָלְכוּ עַל הַיָּם מִסְּטַנְבּוּל לְגַלָּץ

וְהִגִּיעוּ לְאֵיזֶה עִיר עַל אִיֵּי הַיָּם

וְשָׁם לָקְחוּ אוֹתָם לְבֵית הָאֲסוּרִים

וְהֻכְרְחוּ לִתֵּן אַרְבָּעָה אֲדֻמִּים בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ

וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לא אֵרַע לָהֶם שׁוּם דָּבָר

רַק זַעֲפַת הַיָּם הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וּסְפִינָה אַחַת מְלֵאָה גְּרֶעקִין נִשְׁבָּרָה וְנִטְבְּעָה

וְלא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט

וַה' בְּרַחֲמָיו הִנְחָם לִמְחוֹז חֶפְצָם

וְעָבְרוּ בְּשָׁלוֹם עַד שֶׁבָּאוּ לְגַלָּץ בְּשָׁלוֹם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת
שיחות הר"ן - אות רפב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד: כשנפרדין חס ושלום, מהצדיקים כאלו עובדין עבודה זרה כי איתא בזוהר הקדוש שהצדיק הוא קוצא דאות ד' וכשנפרדין ממנו חס ושלום, אזי מפרידין קוצא דאות ד' דאחד ונעשה חס ושלום אחר שהוא אל אחר כפירות כי עקר אמונת היחוד הוא על ידי הצדיקים האמתיים שהם קוצא דאות ד' דאחד וכנ"ל וכן מבאר ענין זה בכמה מקומות בדברי רבנו זכרונו לברכה שעקר האמונה תולה בהתקרבות לצדיקים האמתיים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צג - לְעִנְיַן הַמַחֲלקֶת שֶׁהָיוּ חוֹלְקִים עָלָיו
...המחלקת שהיו חולקים עליו שמעתי בשמו, שאמר לענין המחלקת שהיו חולקים עליו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כרם זלת לבני אדם" 'אלו דברים העומדים ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם, ומאי ניהו, תפילה' על כן מחמת שכל עסקו תפילה כי בענין תפילה היה מרבה לדבר עם אנשיו והזהירם מאד להרבות בתפילה והתבודדות ושיחה בינו לבין קונו כמבאר בספריו הקדושים ויותר מזה הרבה לדבר עמנו וחזק אותנו בהתחזקות בלי שעור להרבות בתפילה והתבודדות על כן בני אדם מזלזלין בו ומבזין אותו וחולקין עליו כי כל עסקו הוא תפילה שהם דברים העומדים...
שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו שנת תק"ע פרשת נח נכנסנו אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר אנחנו צריכים לעשות לקרב בני אדם לעבודת השם יתברך אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד יותר מעל...
שיחות הר"ן - אות פח
...השלחן בשבת הגדול מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת הפיכת השלחן...
שבחי הר"ן - אות ב
שבחי הר"ן - אות ב גם בהיותו יושב לפני רבו ללמד בימי קטנותו היה רוצה תמיד לקים: "שויתי ה' לנגדי תמיד" והיה מתיגע לציר נגד עיניו שם הוי"ה ברוך הוא ומחמת שהיתה מחשבתו טרודה בזה לא היה יודע מה שלומד והיה רבו כועס עליו ואף על פי כן כל ימי ילדותו היה עושה עניני מעשה נערות הרבה מאד דהינו עניני שחוק וקפיצות וטיול והיה רגיל בזה מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכא - עַל יְדֵי שֶׁנּוֹתְנִין מַעֲשֵׂר נִצּוֹל מִשּׂוֹנְאִים
...רכא - על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים על ידי שנותנין מעשר נצול משונאים כי השם יתברך מכסה אותו בידו ומצילו כי "האלהים יבקש הנרדף" 'ואפילו צדיק רודף את הרשע' וזה בחינת: "ובצל ידי כסיתיך" שהשם יתברך מכסה עליו בצל ידו ומצילו וכשהנרדף צדיק שהוא סמוך להשם יתברך אזי הוא יתברך מצילו בידו כי הוא סמוך להשם יתברך אבל כשהנרדף רשע נמצא שהוא רחוק מהשם יתברך ואף על פי כן השם יתברך מצילו כי האלהים יבקש וכו' אזי כביכול השם יתברך מגדיל ידו ומושיטה ומחפה עליו אף שהוא רחוק מהשם יתברך ועל ידי מעשר נעשה בחינת יד הגדולה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מִי שֶׁיּוֹדֵעַ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
...מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ואם הוא צדיק אמתי אם לאו או אם הוא בעצמו צדיק כי טעם ארץ ישראל יכולין לציר לפני מי שיודע טעם שכל כי רק מי שהוא איש בור, אי אפשר לו לידע זאת אבל מי שיודע משכל כגון לומדים שמרגישים מעט טעם השכל בפשט וקשיא כדרך הלומדים או חכמים בחכמות אחרות, שמרגישים טעם שכל יכולין להבין טעם ארץ ישראל כי 'אוירא דארץ ישראל מחכים' וטעם החכמה והשכל בודאי יקר מאד...
שיחות הר"ן - אות קמב
...קמב שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה, על פסוק: "אודיע אמונתך בפי" שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד] ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת וזו לשונו כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו יאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו" נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדשה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת גבורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומק...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2041 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:15:46 - wesi2