ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו בשמחה, ואמר. ברוך השם יתברך שזכינו להצלה הזאת והיה שם בכבוד גדול מאד עד אחר החג ונתנו אנשי העיר בעצמם מכיסם המאתים טאלער הנ"ל ולא רצו אחר כך לחזר לקבלם מרבנו זכרונו לברכה, שם אף על פי שהיה לו מעות הרבה שם ואחר החג שכרו להם ספינה לסטנבול ונתנו להם אגרת, אולי חס ושלום, יזדמן להם עוד איזה סבה שיעמדו בעזרם בכל עיר ועיר והלכו עם ספינה זו ושם היו גרעקין הרבה והיה בהם עפוש והם לא ידעו אך ראו שמתים על הספינה וברוך ה' שהיה רוח סערה ונשא הספינה במהירות לקהלת קדש סטנבול ואף על פי שהיה להם יסורים מחמת זעפת הים ומחמת שפרחה הספינה כל כך במהירות אך אף על פי כן היה להם לטובה שעברו במהירות ובאו ביום השלישי לקהלת קדש סטנבול והיו שם עשרה ימים וגם בסטנבול היה להם סכנה כי מחמת שלא הראו הפרשפורטין [דרכונים] שם בנסיעתם להתם על כן לא רצו עכשו להניחם משם והעמיסו עליהם על כבד לתן סך עצום מאד באפן שישיגו הפרשפורטין מהתוגר והסך שצוו לתן היה סך עצום מאד שלא היה להם ביכלתם בשום אפן לסלקו והשם יתברך חמל עליהם והזמין להם איש א' שלא ידעו אותו ולא הכירו אותו והלך לאיזה שר מהישמעאלים וגנב דעתו ואינם יודעים כלל כמה נתן לו וקבל קוויטל [פתק] להניח אותם מהשער דקהלת קדש הנ"ל והזהיר אותם, למען השם להסתיר הדבר מאד מאד ועל ידי זה נמלטו משם בשלום והלכו על הים מסטנבול לגלץ והגיעו לאיזה עיר על איי הים ושם לקחו אותם לבית האסורים והכרחו לתן ארבעה אדמים בעד כל נפש ומשם והלאה לא ארע להם שום דבר רק זעפת הים היה כמה פעמים וספינה אחת מלאה גרעקין נשברה ונטבעה ולא נשארו מהם כי אם מעט דמעט וה' ברחמיו הנחם למחוז חפצם ועברו בשלום עד שבאו לגלץ בשלום על חג השבועות
וְאָז בָּאוּ שְׁנֵיהֶם אֶל הָעִיר

רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַמְשַׁמֵּשׁ שֶׁלּוֹ הַנַּ"ל

וּבְבוֹאָם אֶל הָעִיר אָמְרוּ הַיִּשְׁמְעֵאלִים שֶׁהֵם מְרַגְּלִים

וְנָפַל פַּחַד גָּדוֹל עַל הַסְּפָרַדִּים בְּעַצְמָם

וְתֵכֶף הֵבִיאוּ לָהֶם מַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם

וְהֻכְרְחוּ לְהַלְבִּישׁ עַצְמָם בְּמַלְבּוּשִׁים שֶׁלָּהֶם כְּמִנְהָגָם

וְהָיָה רַבֵּנוּ בְּצַעַר גָּדוֹל מֵחֲמַת זֶה

וְהָאִישׁ הַנַּ"ל שָׂחַק

וְכָעַס עָלָיו רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ.

אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מֵהַקִּטְרוּג שֶׁיֵּשׁ עָלֵינוּ בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן

וְאָמַר אָז דָּבָר נִפְלָא לְהָאִישׁ הַנַּ"ל, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְגַלּוֹת

וְנִתְקַבֵּל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לִפְנֵי הַחֲכָמִים, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם מְאד

וְהֶחֱזִיקוּ אוֹתוֹ לְחִדּוּשׁ גָּדוֹל

וְאַחַר כָּךְ בָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בְּעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה, וְאָמַר.

בָּרוּךְ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁזָּכִינוּ לְהַצָּלָה הַזּאת

וְהָיָה שָׁם בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד עַד אַחַר הֶחָג

וְנָתְנוּ אַנְשֵׁי הָעִיר בְּעַצְמָם מִכִּיסָם הַמָאתַיִם טָאלֶער הַנַּ"ל

וְלא רָצוּ אַחַר כָּךְ לַחֲזר לְקַבְּלָם מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם

אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לוֹ מָעוֹת הַרְבֵּה שָׁם

וְאַחַר הֶחָג שָׂכְרוּ לָהֶם סְפִינָה לִסְטַנְבּוּל

וְנָתְנוּ לָהֶם אִגֶּרֶת, אוּלַי חַס וְשָׁלוֹם, יִזְדַּמֵּן לָהֶם עוֹד אֵיזֶה סִבָּה

שֶׁיַּעַמְדוּ בְּעֶזְרָם בְּכָל עִיר וָעִיר

וְהָלְכוּ עִם סְפִינָה זוֹ

וְשָׁם הָיוּ גְּרֶעקִין הַרְבֵּה וְהָיָה בָּהֶם עִפּוּשׁ

וְהֵם לא יָדְעוּ

אַךְ רָאוּ שֶׁמֵּתִים עַל הַסְּפִינָה

וּבָרוּךְ ה' שֶׁהָיָה רוּחַ סְעָרָה

וְנָשָׂא הַסְּפִינָה בִּמְהִירוּת לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְאַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶם יִסּוּרִים מֵחֲמַת זַעֲפַת הַיָּם

וּמֵחֲמַת שֶׁפָּרְחָה הַסְּפִינָה כָּל כָּךְ בִּמְהִירוּת

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן הָיָה לָהֶם לְטוֹבָה שֶׁעָבְרוּ בִּמְהִירוּת

וּבָאוּ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי לִקְהִלַּת קדֶשׁ סְטַנְבּוּל

וְהָיוּ שָׁם עֲשָׂרָה יָמִים

וְגַם בִּסְטַנְבּוּל הָיָה לָהֶם סַכָּנָה כִּי מֵחֲמַת שֶׁלּא הֶרְאוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין [דַּרְכּוֹנִים] שָׁם בִּנְסִיעָתָם לְהָתָם

עַל כֵּן לא רָצוּ עַכְשָׁו לְהַנִּיחָם מִשָּׁם וְהֶעֱמִיסוּ עֲלֵיהֶם על כָּבֵד לִתֵּן סַךְ עָצוּם מְאד בְּאפֶן שֶׁיַּשִּׂיגוּ הַפְּרַשְׂפּוֹרְטִין מֵהַתּוֹגָר

וְהַסַּךְ שֶׁצֻּוּוּ לִתֵּן הָיָה סַךְ עָצוּם מְאד שֶׁלּא הָיָה לָהֶם בִּיכָלְתָּם בְּשׁוּם אפֶן לְסַלְּקוֹ

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָמַל עֲלֵיהֶם וְהִזְמִין לָהֶם אִישׁ א' שֶׁלּא יָדְעוּ אוֹתוֹ וְלא הִכִּירוּ אוֹתוֹ

וְהָלַךְ לְאֵיזֶה שַׂר מֵהַיִּשְׁמְעֵאלִים וְגָנַב דַּעְתּוֹ

וְאֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל כַּמָּה נָתַן לוֹ וְקִבֵּל קְוִויטְל [פֶּתֶק] לְהַנִּיחַ אוֹתָם מֵהַשַּׁעַר דִּקְהִלַּת קדֶשׁ הַנַּ"ל

וְהִזְהִיר אוֹתָם, לְמַעַן הַשֵּׁם לְהַסְתִּיר הַדָּבָר מְאד מְאד

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְלְטוּ מִשָּׁם בְּשָׁלוֹם

וְהָלְכוּ עַל הַיָּם מִסְּטַנְבּוּל לְגַלָּץ

וְהִגִּיעוּ לְאֵיזֶה עִיר עַל אִיֵּי הַיָּם

וְשָׁם לָקְחוּ אוֹתָם לְבֵית הָאֲסוּרִים

וְהֻכְרְחוּ לִתֵּן אַרְבָּעָה אֲדֻמִּים בְּעַד כָּל נֶפֶשׁ

וּמִשָּׁם וָהָלְאָה לא אֵרַע לָהֶם שׁוּם דָּבָר

רַק זַעֲפַת הַיָּם הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וּסְפִינָה אַחַת מְלֵאָה גְּרֶעקִין נִשְׁבָּרָה וְנִטְבְּעָה

וְלא נִשְׁאֲרוּ מֵהֶם כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט

וַה' בְּרַחֲמָיו הִנְחָם לִמְחוֹז חֶפְצָם

וְעָבְרוּ בְּשָׁלוֹם עַד שֶׁבָּאוּ לְגַלָּץ בְּשָׁלוֹם עַל חַג הַשָּׁבוּעוֹת
שיחות הר"ן - אות ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ערה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן ואמר רבנו זכרונו לברכה שאפילו הישיבה בעצמה שיושבין בחדר מיחד לבדו גם זה טוב מאד ואף על פי כן אפילו אם אין זוכין שיהיה לו חדר מיחד אף על פי כן יכולין להתבודד ולדבר בינו לבין קונו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שתחת הטלית הוא גם כן חדר מיחד כי כשמשלשלין הטלית על עיניו יכולין לדבר בינו לבין קונו מה שרוצין גם יכולין להתבודד ולפרש שיחתו כששוכב על מטתו ומכסה עצמו בהסדין כמבאר במקום אחר שכך נהג דוד המלך, עליו השלום שזהו בחינת "אשחה בכל לילה מטתי" וכו' גם יכולין לישב על הספר ויסברו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, 'זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול והשם יתברך יש לו תענוג מזה על כן שולח לו דבורים שיוכל לנצח אותו כביכול כדי לקבל התענוג כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דבורים וטענות לנצח אותו כנ"ל
בעניין מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן
...ליקוטי מוהר"ן להלן טיפה קטנה של ציטוטים מהספר חיי מוהר"ן - על מעלת לימוד הספר ליקוטי מוהר"ן! ואמר שכל אדם צריך להשתדל לקנות הספר שלו. ומי שאין לו במה לקנות וכו' ימכר כר מתחת ראשו ויקנה הספר שלו. ענה ואמר על שני כתות אנשים יש לי רחמנות גדול עליהם, על אלו אנשים שהיו יכולים להתקרב אלי ואינם מתקרבים, ועל אלו המקרבים אלי ואינם מקימים את דברי. כי אני יודע שיהיה עת בעת שיהיה האדם מנח על הארץ עם רגליו אל הדלת, אז יסתכל על עצמו היטב ויתחרט מאד מאד על שלא זכה להתקרב אלי, או שלא קים את דברי. כי אז ידעו שאם...
יראת הרוממות - מהי? חלק 1
...- מהי? חלק 1 שאלה: אשמח להבין את העניין של יראת הרוממות. מהי בדיוק? קראתי כאן breslev.eip.co.il/?key=44 כי צריך להעלות את מידת היראה לשורשה, דהיינו להגיע ליראת הרוממות. אשמח להבין מהי היראה הזאת, ואיך להגיע אליה? תודה תשובה: העניין הוא כדלקמן: יש שני סוגים של יראה, יש יראה שהיא רעה ויש יראה שהיא טובה. יראה רעה היינו יראה שהיא אינה יכולה להתקיים בלי שיהיה קיים רע כלשהו. יראה טובה היינו יראה שיכולה להתקיים גם בלי רע. פירוש: יראה רעה, היינו כל יראה שנובעת מכך שהאדם חושב שיש רע כלשהו בעולם, ומשום כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
...ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה וכן למעלה למעלה עד אין סוף כנ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
...קפה - עקר השלמות היא היראה איתא בזוהר: 'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה היא בחינת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעד - כְּשֶׁהַדִּינִין, חַס וְשָׁלוֹם, גּוֹבְרִים עַל הָאָדָם
...חס ושלום, גוברים על האדם כשהדינין, חס ושלום, גוברים על האדם אין להמתפלל עבורו להזכיר שמו שלא יתגברו הדינין, חס ושלום וכמו דאיתא שנח לא קרא לו אביו שם בעת לדתו משום שהיה אז העולם בדינין ועל כן לא רצה אביו לתן לו שם כי על ידי השם יהיה נכר ומסים בין המקטרגים ויוכלו הדינים להתגבר עליו וזהו כשהתפלל משה רבנו, עליו השלום, על מרים לא הזכיר שמה רק אמר סתם "אל נא רפא נא לה" כי מחמת שהיו הדינין גוברים עליה לא רצה להזכיר שמה בפרוש כנ"ל ואף על פי כן העלים שמה ברמז נפלא בתוך תפילתו נא רפא בגימטריא מרים יוכבד...
ספר המידות - פוסק
ספר המידות - פוסק חלק שני א. על ידי למוד פוסקים עד שידע להורות הוראות, על ידי זה גורם פקידה לכמה עקרות. ב. על ידי "שלחן ערוך" באים ליראה. ג. למוד הפוסקים מבטלין הרהורי עבודה זרה. ד. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברא בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי דינים.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מענין אמירת תהלים מענין אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה השיב...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1680 שניות - עכשיו 20_11_2025 השעה 15:51:50 - wesi2