... על פסוק: "שימני כחותם על לבך", שעל ידי למוד התורה בלילה, אזי כאור הבקר עולה ראש המלכות [שהוא בחינות הדבור כנ"ל], ויושבת בזרוע דזעיר אנפין, ומקבלת
הרשימו שבחזה דזעיר אנפין. וזעיר אנפין מקבל
הרשימו שלו. ועל ידי התפילה נכנסין מחין חדשים,
והרשימו יוצאין בבחינת תפילין וכו'] ה. וכשמעלה את הדבור לשרשו, הינו לגבורות ומתחיל לדבר בינו לבין קונו בשלהבת הגבורות ומעורר את עצמו לעבודת השם יתברך אזי נכנס אור שרש של הגבורות, הינו חמימות הלב [וזה בחינת
רשימו שבלב זעיר אנפין שנכנס בראש דברך אמת, הינו בראש המלכות, כשהיא יושבת בזרוע שמאלי] כי שרש הגבורות הם בלב כמו שכתוב: "חם לבי בקרבי בהגיגי" וכו' ושם שרש ... בפעל על פניו כי חטאתיו מטמטמין שכלו וידיעתו על ידי רוח שטות שבקרבו כמו שאמרו: 'אין אדם עובר עברה' וכו' [וזה בחינת שזעיר אנפין מתקנא במלכות ולוקח לעצמו
הרשימו שלו] אבל אחר כך כשעושה תשובה ומסיר ממנו הטפשות ונתוסף בו שכלו אזי הוא מתביש ביותר, ונתגלה הבושה על פניו וזהו בחינת שעל ידי התפילה באין מחין חדשים ואז יוצא
הרשימו בבחינות תפילין כי על ידי הבושה הוא מתפלל ומבקש מחילה על עוונותיו שנתגלה על פניו במצחו . "ומצח אשה זונה היה לך מאנת הכלם" וזה פרוש: "אז תבין יראת ה'", ...