שיחות הר"ן - אות קלב בלקוטי [מוהר"ו] חלק ראשון סימן י"ד המתחלת תקעו וכו' להמשיך שלום זאת התורה אמר בשבת חנוכה ואז באותו העת נפטר הרב החסיד המפרסם מורנו הרב רבי גדליהו זכר צדיק לברכה, אב בית דין דקהלת ליניץ ורמז באותה התורה הספד להרב הנ"ל כי הזכיר אז...מספידין בחנוכה' גם אמר אז שעכשו קשה לומר תורה כי כשנסתלק צדיק קשה לומר תורה כי כל צדיק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה כי כל צדיק וצדיק יש לו חלק בהתורה וכשנסתלק נסתלק עם כל חלקו שיש לו בהתורה על כן קשה אז לומר תורה מה שכתוב שם באות ד' על מאמר רבותינו, ז

שיחות הר"ן - אות עט מה שכשאדם מתחיל לכנס בעבודת השם ולהתקרב לצדיק האמת באים עליו הרהורים ובלבולים גדולים זה כמו למשל כלי מים שמתחלה נראה כאלו המים צלולים ואחר כך כששופתין ומעמידין המים אצל האש ומתחיל להתבשל אזי מתבלבל המים ומעלה הרתיחה כל הפסלת שהיה...וצריך שיעמד אחד להסיר חלאת ופסלת המים בכל פעם ומתחלה נדמה כאלו המים צלולים לגמרי ואחר כך נראה הפסלת שבמים העולה בכל פעם למעלה ואזי כשמסירין בכל פעם חלאת ופסלת המים אזי אחר כך נשארין המים צלולים וזכים באמת כראוי כמו כן ממש קדם שמתחיל האדם לכנס בעבודת ה' אזי הטוב והרע מערבין...

שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות

שיחות הר"ן - אות קטז אחד היה מדבר עמו והיה משבח את איש אחד שמתנהג בישר ואמר עליו בלשון אשכנז שהאיש הזה הוא [אדם ישר] ענה הוא זכרונו לברכה ואמר. שעל איש ישראלי אין שיך לומר [אדם ישר] כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא [אדם...אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום: "דרך מצוותיך ארוץ" הינו שאפילו המצוות וההנהגות שנקראים דרך דהינו שהם מדר

שיחות הר"ן - אות קצה - גדולות נוראות השגתו שנת תק"ע פרשת נח נכנסנו אליו בלילה כדרכנו תמיד ענה ואמר: מה שאני עושה עמכם הוא דבר קטן לפני זה אתם צריכים לעשות [כונתו: הינו מה שהוא עוסק עמנו להכניסנו ולקרבנו לעבודתו יתברך אפילו זאת הוא דבר קטן לפניו וזה הדבר...אבל הוא בעצמו יש לו עבודה גבוהה מזה] והייתי עומד ומשתומם כמתמיה כי כפי הנראה לדעתנו אין עבודה גבוהה מזו לקרב בני אדם להשם יתברך ענה ואמר יש נשמות ערטלאין שאין יכולין לכנס בגוף כלל וגדל הרחמנות שעליהם גדול ועצום מאד מאד יותר מעל החיים כי הם כבר נכנ

שיחות הר"ן - אות נה פעם אחת דבר מענין טוב העולם הבא מה שיכולין לזכות על ידי עבודת ה' באמת ענה ואמר: מכרחין לומר ולקרותו בשם טוב כי אי אפשר לקרותו בשם אחר להודיע לבני אדם אבל באמת אפילו שם טוב אין שיך לומר על זה כלומר שהוא אפילו למעלה למעלה מטוב אך אי אפשר להודיע יותר לבני אדם כי אם כשמכנין אותו בשם טוב אבל באמת וכו' "עין לא ראתה" וכו'

שיחות הר"ן - אות קמד כשבא מלמברג והיה עדין החולאת שלו דהינו ההוסט [שעול, שחפת] מתגבר עליו ואז היה נוסע כמעט בכל יום לטיל סמוך לעיר לרפואה ושאר כונות נוראות שהיה לו בזה ושמענו מפיו הקדוש אז בדרך הטיול כמה תורות וכמה שיחות וספורים נפלאים ונוראים גם המאמר...כשאחד מתפלל בשדה הנאמר על פסוק: "ויצא יצחק לשוח בשדה" וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן י"א] נאמר גם כן אז בעת שנסענו עמו לטיל ועמדנו בשדה אחד וירדנו מהעגלה והוא היה עדין יושב על העגלה ועמדנו סביבו בתוך כך הגיע שעת המנחה והיינו רוצים להתפלל שם אז אמר התורה הנ"ל והענין שם שכשמתפללין בשדה אזי כל

שיחות הר"ן - אות עד בענין התפילה לפעמים אין להאדם שום התלהבות בהתפילה וצריכין לעשות לעצמו התלהבות וחמימות ולב בוער להתפילה כמו למשל שנמצא לפעמים שהאדם עושה לעצמו רגז עד שבא בכעס ונתרגז כמו כן ממש בקדשה בענין התפילה צריכים לפעמים לעשות לעצמו רגז ויעשה...ותבערת הלב בדבורי התפילה ועל ידי זה יבוא אחר כך באמת להתלהבות וחמימות הלב בהתפילה ויזכה שיבער לבו להשם יתברך, ויתפלל בהתלהבות גדול וכן בענין השמחה בפרט בשעת התפילה שצריכין שתהיה התפילה בשמחה גדולה וצריכין להכריח עצמו לשמח עצמו בכל מה שיכול כדי לזכות לשמחה ובפרט בשעת התפילה וכמובא על פסוק:

שיחות הר"ן - אות רלד - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי בשמו לענין התחזקות בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו אמר שאפילו אם עוברים ימים ושנים הרבה ונדמה לו שלא פעל עדין בשיחתו ודבוריו כלום אף על פי כן אל יפל מזה כלל כי באמת בודאי עושים הדבורים רשם והביא משל כמו...פי שנדמה לנו שאין להמים כח כנגד האבן הקשה ואין נכר רשם המים באבן אף על פי כן כשהמים יורדים על האבן כמה וכמה זמנים רצופים הם עושים נקב בהאבן כנראה בחוש כמו כן, אפילו אם לבו לב האבן ואין נכר בו רשם דבוריו ותפילתו אף על פי כן ברבות הימים והשנים ינקב לבו האבן על ידי שיחתו כמו

שיחות הר"ן - אות רנט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחד אמר: צמאון הוא תאוה גדולה ולפי הבנתי כונתו היתה לרמז לנו מענין השתוקקות וכסופין וצמאון להשם יתברך שהוא דבר נפלא מאד כמו הצמא מאד כשהוא בא אל המים שיש לו תענוג גדול משתיתו לגדל צמאונו נמצא שעקר תענוג...הוא על ידי הצמאון כמו כן הוא כל עניני כסופין וגעגועים דקדשה להשם יתברך ולעבודתו באמת וזהו עקר תענוג עולם הבא שאז יזכו לרצון ולכסופין בחינת רעוא דרעוין שהוא בחינת הסתלקות משה והוא בחינת ארבע מאות עלמין דכסופין דירתין צדיקיא לעלמא דאתי הדא הוא דכתיב: "ארבע מאות שקל כסף" וכו' כמבאר בזוהר הקד