ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מו - מֶחָאַת כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה... בחינת שלש ידים יד הגדולה יד החזקה, יד הרמה ויד ימין זה יד הגדולה ויד שמאל, זה יד החזקה ובשעת הכאה שנתחברים יחד זה בחינת יד רמה והדבורים היוצאים, הם יוצאים מהגרון גימטריא שלש פעמים אלהים והם נמתקים על ידי שלש הויות וזה פרוש "נפשי בכפי תמיד" וכו' 'נפש', זה בחינות דבור "נפשי יצאה בדברו" הינו בחינות תפילה, כמו שכתוב "טורף נפשו באפו" בכפי, הינו בחינות מחאת הכף על ידי זה, ותורתך לא שכחתי, ראשי תבות שלו גימטריא שלש הויות ושלש אלהים, הינו המתקת הדינים. גם, עקר השכחה הוא ממחין דקטנות, מבחינות אלהים וכשממתיק את אלהים בכפיו על ידי זה "ותורתך לא שכחתי" וזה פרוש,: "כי בי חשק ואפלטהו" כי בי גימטריא מ"ב הינו שלש פעמים יד גימטריא מ"ב שנתגלה החשק שבלב, בידים וזה בחינות מחאת כפים על ידי זה "ואפלטהו", בחינות המתקת הדינים גם על ידי מחאת כף, מבטל המחלקת כי כל המחלקת נמשכים מבחינת קרח ... שמאל בימין, וימין בשמאל ונעשים אחדות . "האירו ברקיו תבל ראתה" תבל, זה בחינות מחאת כפים כי ימין זה ע"ב, ושמאל זה רי"ו ועל ידי שנכללים זה בזה, נעשה שני פעמים רי"ו, גימטריא תבל כי גם ע"ב שהוא ימין, יש בו שלש פעמים ע"ב, גימטריא רי"ו ושלשה פעמים ע"ב, זה בחינת כהן גדול וכהן הדיוט, וסגן הכהן ועל ידי שנתראה תבל, הינו מחאת הכפים על ידי זה "האירו ברקיו" נתתקן המחלקת הנקרא ברק: "ויצא כברק חצו" וחץ לשון מחלקת "וישטמוהו בעלי חצים", ותרגומו: 'בעלי פלגותא' וזה פרוש: "כל העמים תקעו כף", לשון התחברות כי שני פעמים ע"ב רי"ו, גימטריא תקעו להיות קדם שהעתקתי תורה זאת מכתיבת ידו הקדוש, כתבתי מתחלה קצת מענין זה בעצמי כפי מה ששמעתיו ולהיות קצת דברים מבארים שם קצת יותר על כן העתקתיו גם כן ושניהם כאחד טובים וזהו: ענין הכאת כף אל כף בעת התפילה כתוב ב"פרי עץ חיים "של"ו הייתי ויפרפרני", של"ו בגימטריא ג' הויות וג' אלהים וראשי תבות של "וישם לך שלום", גימטריא של"ו דהינו שג' פעמים הוי"ה, ממתיק ג' אלהים כי יש ג' ידים, יד הגדולה, ויד החזקה, ויד הרמה והן יד ימין הוא יד הגדולה יד השמאל, יד החזקה ועל ידי חבוקת ... כף ומחבר הידים בתפילה, נמתקין הדינין כי יד הוא בחינת הויה יוד אותיות וד' אותיות ועל ידי ג' הידים, שהוא ג' הויות, נמתקין הג' אלהים, שהם הדינין היוצאין מהגרון, שהוא בגימטריא ג' אלהים. והוא סגלה לזכרון, כמו שכתוב: "נפשי בכפי תמיד" 'נפשי', הינו בחינת תפילה: "נפשי יצאה בדברו" "בכפי תמיד", הינו כשמכה כף אל כף בשעת התפילה על ידי ...