... תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ותתאה, עכו"ם וישראל וכולי וכולי, גם כל הדברים האלו צריכים פירוש יעודי שיבאר מדוע ואיך כל דבר קשור לכל שאר ...

... עמו זכרונו לברכה ואמרתי לפניו ששיחתו הוא תורה ממש, והודה לדברי. ואמר שכמו שלמדן אי אפשר לו לדבר בלי שיבוא בתוך דבריו דברי תורה, איזה דבור של גמרא וכיוצא כדרך הלומדים ...

... עלאה, הוא שמירת הברית קדש וברית תתאה, הוא שמירת אסור והתר וכו' וצריך לאדם להיות לו אלו שני בחינות ברית הינו שיהא צדיק ולמדן כי 'לא עם הארץ חסיד' צדיק, נקרא על ידי שמירת הברית קדש ולמדן, על ידי איסור והיתר וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' וכו' צריך שיהא צדיק ולמדן מלאך, זה בחינות למדן, בחינות מט"ט כנ"ל צבאות, אות הוא בצבא דילה בחינות צדיק אות ברית ובכל מקום שמזכר צדיק גם ברית תתאה נכלל בו כי התחתון נכלל בעליון בבחינת ידך תחת ירכי ו. ומי שהוא ... שהוא רשות בפני עצמו, חס ושלום, כנ"ל או לכנס וליצא בשלום על ידי בחינות ה' צבאות, כמו רבי עקיבא כי כל צדיק צריך שיהיה למדן בתורה, וחסיד במעשים טובים כי אם אינו למדן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'ולא עם הארץ חסיד' ולמדן בלבד בודאי אינו כלום כי אפשר להיות למדן ורשע גמור ולא זכה נעשה לו סם מות על כן צריך שיהיה למדן וחסיד ושתי בחינות אלו, הם בחינות: 'מלאך ה' צבאות' כי מה שהוא למדן בתורה הוא בחינת מלאך שהוא מט"ט כמו שכתוב: "ויאמר אלהים יהי רקיע ויהי מבדיל בין מים למים" דא מט"ט שהוא בחינות משנה המבדיל ומפריש בין מיין דכין ובין מיין מסאבין בין טמא לטהור, אסור ומתר וכו' וצריך להדמות לקונו להיות חסיד במעשים טובים וזה בחינות ה' צבאות אך מי שטועה וסובר שבחינות למדן לבד הוא העקר הוא בחינות: אחר שקצץ בנטיעות על ידי שסבר שמלאך מט"ט בעצמו הוא רשות, חס ושלום אך באמת מט"ט בעצמו בלי הקדוש ברוך הוא אינו כלום ואין לו שום רשות כך התורה בלא מעשים טובים אינה כלום אדרבא לא זכה וכו' ומחמת שני הבחינות אלו שצריך להיות להצדיק למדן וחסיד והם בחינת מלאך ה' צבאות על ידי זה נמצא בהצדיק שני כחות שיש להתורה סם חיים וסם מות ואפשר להמתקרב אליו למצא בו דבר שיקצץ בנטיעות או לכנס ולצאת בשלום וזהו: 'אם הרב דומה למלאך ה' צבאות' הינו שהוא למדן בתורה, ועובד את ה' ועל ידי זה הוא מציר אותיות התורה לטוב אזי 'תורה יבקשו מפיהו' שאותיות התורה מבקשין לקבל נקדות ולהצטיר מפיו הינו על ידי שפיו ידבר ההשתוקקות ... בכח או בפעל כן נעשין נקדות להאותיות וכן נצטירין האותיות וכך הם פועלים ועושים בקשתו ורצונו כנ"ל שיך לעיל למה שכתוב שם שלמדן בלבד בודאי אינו כלום וכו'. ומי שטועה וסובר, חס ושלום, שלמדן לבד הוא העקר, הוא בחינות אחר שקצץ בנטיעות. כי יכול להיות למדן ורשע גמור וכו' כמבאר לעיל וכן אפילו הצדיק לפעמים כשנופל ממדרגתו כידוע שאי אפשר לעמד תמיד בקביעות על מדרגה אחת אזי בעת שנופל ממדרגתו אם ירצה להחזיק עצמו במדרגת למדן שנשאר לו הוא לא טוב רק צריך להחזיק עצמו ביראת שמים מה שיש לו עדין מהרשימו שנשאר לו עין בתקונים, אמר לה: "כי ביום אכלך ממנו" כתיב אמר לה: בההוא יומא הציץ ומת. ...

... לקבורה שאין שפתותיו דובבות בקבר על ידי למודו של רשע ועל ידי זה ויבך על גלותו. ועוד שלפעמים הלמדן אומר איזה חדוש בשם עצמו ולא בשם התנא נמצא שעל ידי זה אינו נכנס עם התנא לקבורה כי אין אומר בשם אומרו ב. ואם יקשה לך. הלא תכף כשלומד הלמדן החדוש של הצדיק היה לו לחזר בתשובה ואיך מניח התורה שבעל פה את הלמדן לילך ברשעתו ? תשובה על זה "ויגד יעקב לרחל כי אחי אביה הוא וכי ... לומד תורה נכנס בו ערמימיות וזה: "ותרץ" כאדם שרץ במהירות ובנקל ותגד לאביה שהתורה היא מגדת להלמדן ערמימיות וזהו: ותרץ ותגד לאביה שהערמימיות בא בנקל ובמהירות ... ולהמשיך להם עשר וכבוד כמו שכתוב: "משמאלה עשר וכבוד" אבל מצד התנא אין נפתל ועקש ועל זה צריך הלמדן לידע קדם למודו שבשעה שיושב ללמד הצדיק שבגן עדן צית לקלה כמו שכתוב: "היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך" וזה: ויהי כשמע לבן את שמע יעקב בן אחתו הינו, כשהלמדן יודע שמע יעקב שיעקב בן אחתו, בחינת כשרות שלמד ואמר זאת התורה ... עכשו כי שם ביתו כמו שכתוב: "תוצא הארץ נפש חיה" ויספר ללבן, לשון ספיר ואור שרוח התנא מאיר להלמדן ומבאר לו את הדברים האלה פרש רש"י: שלא בא אלא מתוך אנס אחיו, שנטל ממנו ממונו פרוש, שרוח התנא מודיע להלמדן שלא בא התנא לבחינה הזאת שיסבל תורתו משמעות ערמימיות אלא מתוך אנס אחיו שנטל ממונו כדי 'בשמאלה עשר וכבוד' כדי להמשיך להם שפע גשמיות כשידע הלמדן כל זה יאמר לבן: אך עצמי ובשרי אתה דהינו שיתקשר הלמדן עם התנא בהתקשרות גדול וישב עמו חדש ימים ויתישב בדבר עם רוח ... עתק בגאוה ובוז ד. ודע, שזה מכון מאת השם יתברך שהקדוש ברוך הוא מפיל איזה צדיק גדול בפיו של הלמדן הינו הלמדן דובר רעות על הצדיק כדי שהצדיק יקח התורה שבעל פה הינו השכינה מהגלות שבפה הלמדן ומעלה אותה לשרשה ממדרגה למדרגה. מתחלה לבחינת חבוק ואחר כך ... והלב הוא בינה ששם יין המשמח שהוא עלמא סתימא בחינת: "ויין ישמח לבב" והצדיק שנופל לתוך פה הלמדן שהלמדן דובר עליו עתק והוא מבין שאלו הדברים שהלמדן דובר עליו הם צרופים מאותיות שבתורה שבעל פה ומבין מאיזה הלכות ... גופא בגופא נמצא, כשהצדיק משכיל בחכמתו ויודע מאיזה צרופין של תורה שבעל פה נעשה אלו הצרופין שהלמדן דובר עליו והצדיק לומד אלו הצרופין ועושה מהם צרוף הלכה שהיה ... יום ללילה כשהיה ברקיע ? ומובא, כשלמד עמו תורה שבעל פה, ידע שהוא לילה' וזה בר ליליתא שעקר הלמדן מתורה שבעל פה והוה רהט אקופא דשורא זה צדיק הדור שתלמיד חכם, ... כי תלמיד חכם, שד יהודי אינו מכון לרדף את התנא וזאת הרדיפה נעשה ממילא כי רכב סוסיא מתתאי כי הלמדן על ידי שלומד תורת התנא על ידי זה מחזיר נפשו של התנא לתוך גופו ... טובה הימנו ונעתרות נשיקות שונא והתנא בורח ממנו ואם יקשה לך איך הוא אינו מחזיר תורתו של התנא ללמדן למוטב ואדרבא, שנתוסף לו גדלות ביותר ואיך בא זה שמתורה הקדושה של התנא יכול הלמדן להכשל ותרץ על זה זמנא חדא הוי מסרגין לה תרתי חיותא כי לפעמים ...

... חד כפום מה דמשער בלבה אות שסג שמעתי בשמו שאמר בימים הקודמים קדם שנתקרבתי אליו שהוא משתוקק שיתקרב אליו איש למדן ובעל לשון נפלא ואז היה יכול לבאר כתבי האר"י זכרונו לברכה עד שאפילו נערים ...

... ויפה כשלומדים תחלה ואחר כך הולכים לשוק לסחר וכו'. ואחר כך ענה ואמר הלא גם אנכי לומד גם כן והלמוד שלי הוא חדוש והתחיל להתפאר את עצמו וענה ואמר אני יכול ללמד אני יכול להראות ללמדן הגדול שבגדולים שעדין אינו יכול ללמד כלל ...

... מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר לו, ואינו יודע מהו בכן הוא רוצה לנסע לאותו צדיק והשיב לו אביו: איך אתה בא לנסע אליו? הלא אתה למדן יותר ממנו ומיחס יותר ממנו? לא נאה לך ...

... הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ...

... חכם שד יהודי שלומד שלא לשמה. והצדיק מקשר את התורה שבעל פה שבפה של הלמדן שחולק עליו, לשורשה... ועל ידי זה נעשה יחוד קוב"ה ושכינתיה. כאן breslev.eip.co.il/?key=477 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רז - כל הדבורים הם בחינת גבורות ... כפי שהוא נכתב, משום שבחינת לפני הבריאה נסתרת ואינה ידוע לבני האדם. והלמדן הוא זה שפוגם בתורה שבעל פה, היינו שהוא אינו מבין את הסודות שמלובשים בכל דבר. ומשום זה הוא חולק על הצדיק. וזו בחינת לימוד תורה שלא לשמה, אלא כדי שיתקרא ... האמת שיודע את הסודות שמלובשים בכל דבר, הוא דייקא לוקח את הדיבורים של הלמדן שמבזה אותו, דהיינו לוקח את כל הצמצומים השונים שיש בעולם שהם בחינת פגם התורה שבעל פה, והוא מקשר את כולם לשורשם. כי הצדיק האמת יודע כיצד התורה דעתיקא ... שהוא בחינת שלמות הדיבור / לשון הקודש וכולי. ויש לשים לב לכך, שגם למדן שלומד את תורתו שלא לשמה, וגם כל אדם רגיל בעולם שלא נכלל בא"ס, גם הוא נכלל בבחינה הזאת של העכו"ם. כי גם הוא מעורב טוב ורע. ואדם הראשון לפני החטא אצלו ...

... ממנו על שיש לו גדלות כל כך משטותים כאלה וישב שם איש אחד מאנשיו שהיה למדן מפלג וירא ה' וענה ואמר לרבנו זכרונו לברכה: אפשר טוב יותר מה שיש לו גדלות מדברי שטות ממי שיש לו גדלות חס ושלום, מדברי תורה ושתק רבנו זכרונו לברכה, ...