... וזמרת יה ויהי לי לישועה [לשון החברים] עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש רחמים, ואינו יודע היכן הוא והרחמים הוא לעיני כל, כמו שכתוב: "לא רחוקה היא ...

... בו טוב בבחינת: "גם בלא דעת נפש לא טוב" 'נפש' הוא הדבור כמו שכתוב: "ויהי האדם לנפש חיה" ותרגומו: 'לרוח ממללא' ב. ולהקים ולרומם את הדעת הוא על ידי שבח הצדיקים כשמשבחין ומפארים את הצדיקים על ידי זה נתרומם הדעת בבחינת: "כנשר יעיר קנו" 'נשרא' דא רוחא דא בחינת צדיק בבחינת: "איש אשר רוח בו" יעיר קנו שהוא מעורר המחין מתרדמותן מבחינת מחין דקטנות, מבחינת שנה קנו דא "קנה חכמה קנה בינה" שהם ... 'ונוזלים מן לבנון' 'מן לבונא דמחא' ועל ידי תקון כלליות הגידין נתרומם המחין בבחינת: "כנשר יעיר קנו" נשרא דא רוחא שהוא כלליות הגידין בחינת: "ולא קמה עוד רוח באיש" יעיר קנו שהוא מעורר 'קנה חכמה קנה בינה', מבחינת שנה על גוזליו ירחף שהוא מרחף ומגן על המחין ...

... מחמת הדברים שיצאו מעמק לבו של האיש הכשר נכנסו בלבם וחזרו להשם יתברך והיכל הקדש הזה, שורה ומלביש את הרוח החיוני שבלב האיש הכשר כי הרוח הוא בלב בבחינת: "ונתתי לכם לב חדש ורוח חדשה" ו'היכל הקדש' יונק חיותו מהרוח הזה בבחינת: "ושפל רוח יתמך כבוד" "ורוח להלכים בה" מבחינת רגלין נתעורר להישיר את בני אדם לעבודת השם יתברך, בבחינת: "ישרו בערבה מסלה לאלקינו" 'מסלה' דיקא, ... זה בחינת עגולא, בבחינת: "ינחני במעגלי צדק למען שמו" ו'יד', הינו שיהיה לו כח להעמיד תלמידים הגונים ולהמשיך בהם רוח חכמה כמו שכתוב "ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה ידיו עליו" וכח הזה יהיה לו מבית ה' שמעין החכמה יוצא מבית ה' "כי בחכמה ... "מצפון זהב יאתה" . "הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכתו" "עיר פרוצה אין חומה איש אשר אין מעצור לרוחו" וכשנמשך לאיש עשירות, אזי יש לו חומה והחומה של עשירות מעצור לכעסו ולפעמים כשמתגבר בכעסו ומקלקל החומה של עשירות ...

... בהכרח נותנין לו דעת ואזי נצול מלבוא לידי עברה כי 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל כשיש לו דעה נצול מעברות

... אורות כליהם נשמות הגזורים מתחת כסא כבוד נכספה תמיד אל שרשה להיות לבוד חיים וחסד שואבת מחסדי דוד חן רוח מטפי גן עדן ממנה לא אבד מושבות ההיכלות ואהלי השלום לכל אחת ואחת נסמן ונתוה תיו הוד מה פעל ... לאב עד בריאת האדמה וכדוריה ארצות ומדינות רבות סביביה בני אדם איש ללשונו ודתותיה נצנים ופרחים ואביה נפילת המדינות מרוחותיה נשארת עומדת והגלגלים מקיפים סביבותיה שיטות השדים והרוחות באויר שומעים גזרת השם ושולטים בארבעה האבות שהם השור והבור והמבעה וההבער משתפים עם המלאכים ועם בני אדם בגמול ...

... קלפה הקודמת לפרי, ולבוא להתגלות התורה. ה. וכשבא להתגלות התורה אזי נעשה מההתגלות נשמות חדשות כמו שכתוב: "למעבד נשמתין ורוחין חדתין בתרתין ובתלתין" היא התורה שיש בה שלשים ושנים נתיבות החכמה נמצא כשהצדיק מגלה איזה דבר תורה אזי מוריד ... 'למעבד נשמתין חדתין בתרתין ובתלתין' הינו בהתורה המתחלת בבית ומסימת בלמד 'ובתלתא שבשין', הינו אוריתא תליתאה, הוא 'עבד נשמתין ורוחין חדתין' והתורה זכה נעשה לו סם חיים לא זכה וכו' כמו שכתוב ושמתם וכו', וכמו שכתוב: "צדיקים ילכו בם" ...

... נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. ... כי בעל עברה הוא משגע כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' וכמו שהמשגעים צריכים להכותם ולשום עליהם שמות כמו כן ממש התורה שעוסקין הוא בחינת מקלות ושמות שבזה מכין ומכניעין את היצר הרע ומגרשין מן האדם את השגעון והרוח שטות שנכנס בו בחינת 'ומחינן ליה באלותא, דחקיק עליה שמות' וכו', כנ"ל . וזהו: "אשרי תמימי דרך", אשרי לשון ...

... א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה זה המשא ומתן כמו שכתוב: "שאו זמרה ותנו תף" 'חדוה' זה ששמח בחלקו וזה בחינת קטרת שמקשר חמום הלב עם הרוח וזה: "קטרת ישמח לב" וזה בחינת: "ישימו קטרה באפך" שעל ידי בחינת קטרת הנ"ל נתבטל בחינת: "בזעת אפך תאכל" ... בחינת התגלות משיח שאזי יתבטל חמדת הממון כמו שכתוב: "ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואלילי זהבו" וזהו: "רוח אפינו משיח ה'" 'וכל זמן שיש עבודה זרה זאת של ממון בעולם חרון אף בעולם' וכפי הביטול של עבודה זרה זאת כן נתבטל החרון אף בבחינת "רוח אפינו משיח ה'" ונתמשך חסד בעולם בבחינת: "ועושה חסד למשיחו" וכשיתגלה חסד הזה יתמשך הדעת שהיא בנין הבית בבחינת: ... נוריאל דא נור דלוק בחמימות תאוות ממון ושוב דא מט"ט שר הפנים דאיהו רשים בשם מש"ה דאיהו משיח שהוא "רוח אפינו" שעל ידו נשתכך החמימות שככה גימטריא משה שהוא משכך אלילי כסף וזהב רצוא דא רצון שהוא הנפש ושוב ... זה בחינת לקיטת הנפשות כלם בבחינת לקח נפשות חכם כנ"ל כי פי ה' דבר כל זה נעשה על ידי רוח נדיבה כנ"ל שהוא פי ה' כמו שאמרו חז"ל: בפיך זו צדקה [עד כאן לשונו ז"ל] ומובן הדבר שמביא המקרא: ...

... שהוא עכירת הדמים הוא שטות ושגעון וסכלות גדול כמה שאמרו: 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' כי באמת יש רוח שטות של עברה שהוא חכם גדול יותר מכל העולם ואף על פי כן הוא רוח שטות אך זה הרוח שטות של רב העולם הוא שטות ממש אויל פתי ומשגע והלא תראה, שיש כמה בני אדם שיש להם הרהורי ...

... ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו [לשון החברים] ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא ... [שעל ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם נשימות ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם נשימה של קדשה אזי, "ורוח חדשה אתן" הינו רוח הקדש וזה: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו כשלומד תורה כי מים זו תורה כידוע אזי, "ורוח אלהים", שהוא רוח הקדש "מרחפת" וחופף עליו ושואב רוח חיים כי בלא תורה אי אפשר לחיות כמו שכתוב 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל ... כן כל גופא אבל כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח של שטות כי דבוק אל "מלך זקן וכסיל" וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל להפך, נכנס בו רוח הקדש ורוח הקדש הוא בחינות מלכות כמו שאמר הכתוב "ותלבש אסתר מלכות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלבשתה רוח הקדש' ובחינת תחיה גם כן כמו שפרש רש"י על פסוק: "ותחי רוח יעקב" 'ששרתה עליו רוח הקדש' וזהו בחינה של משיח כי כתוב אצלו: "לא למראה עיניו ישפט" וכו' אלא הכל ברוח הקדש כי אזי יתקן פרצוף מלכות בשלמות ונתקבץ כל הבחינת מלכות אל שרשו "והיתה לה' המלוכה" "והיה ה' למלך ... בהם גם כן וכפי הנראה המכון מהם שמדבר ממעלת הדבור דקדשה כי הדבור דקדשה הוא בחינות השכינה והוא בחינות רוחו של משיח בחינות רוח הקדש, בחינות תחיה, בחינות יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה וכל זה מבאר מתוך דברי התורה הנ"ל רק שאין הדברים ...