ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨בחירה וידיעה לפני ואחרי - האומנם?
שאלה:

רבי נחמן אמר בכמה מקומות שאין תשובה לשאלת הבחירה והידיעה ואי אפשר להבין זאת בשכל אנושי ומי שיבין זאת תתבטל אצלו הבחירה.

אך שמעתי תירוץ די פשוט על השאלה הזאת, והוא כי לפני שהאדם עושה את מעשיו עליו לדעת שיש לו בחירה. אך שניה אחרי שהוא עשה את מעשיו עליו לדעת שהכל בהשגחה פרטית ושאין לו בחירה כי זה כבר קרה.

כך שלא ברור לי מדוע רבי נחמן אמר שאין לשאלה הזאת תשובה בשכל אנושי.

אשמח לדעת את האמת.

האם באמת יש שאלה? מהי השאלה? והאם אפשר לדעת תשובה?

תודה

תשובה:

הנושא הוא די פשוט. אין תשובה בשכל אנושי לשאלה של הידיעה ושל הבחירה. וכל מי שאומר אחרת שיש תשובה, הרי שהוא בסך הכל לא מספיק חכם כדי להבין את השאלה. ומיד נסביר את העניין כולו.

העניין הוא כדלקמן:

יש 2 סוגי אנשים בעולם.

1 - יש אנשים שמאמינים שיש בחירה ומאמינים שיש ידיעה.

2 - ויש אנשים שיודעים ומבינים בשכלם שיש בחירה ויודעים ומבינים בשכל שיש ידיעה.

והנה, האנשים ששכלם אינו חזק והם רק מאמינים שיש בחירה + ידיעה, גם הם מבינים שיש סתירה בין 2 האמונות האלו שלהם. ואז הם מתרצים את האמונות האלו בצורות שונות ומשונות, כגון לפני ואחרי וכל מיני סיפורים אחרים שונים ומשונים.

אך כל הדבר הזה אפשרי, רק משום שהם מאמינים ב 2 דברים הפוכים. ואז הם ממציאים אמונה שלישית כדי לפשר בין 2 האמונות שלהם.

לעומת זאת, מי שמבין בשכלו את עניין הבחירה והידיעה, מבין שאין כאן שום שכל לתרץ את העניין הזה.

וההבדל הוא יחיד בלבד. אם האדם מאמין שיש בחירה ומאמין שיש ידיעה, או אפילו יודע דבר אחד אבל מאמין רק בהפך השני, הרי שאצל אדם כזה תופסים כל מיני תירוצים של כזב.

אך מי שמבין בשכלו את 2 הצדדים השונים, ואינו מאמין באף אחד מהם, אלא מבין את שניהם, הוא דייקא מבין את השאלה, וממילא הוא מבין שאין לזה תשובה.

וכעת ננסה להבהיר עוד קצת את עניין הבחירה והידיעה.

כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=81 התבאר כי יש לעשות הפרדה ברורה בין שאלת הבחירה והידיעה לבין השורש של השאלה הזאת.

פירוש: על שאלת הבחירה והידיעה יש תשובה אחת. מצד האמת אפשר בקלות להוכיח את אחד מהצדדים. עם טיפה מאמץ שכלי + טיפה ריכוז + טיפה רצון לדעת את האמת, אפשר בשניה אחת להבין ש... (תגלה לבד).

יחד עם זאת כאשר אומרים שאין תשובה לשאלה של הבחירה והידיעה, מתכוונים לומר משהו אחר. והוא כי אין תשובה בשכל אנושי לשורש של שאלת הבחירה והידיעה.

ומהו השורש הזה?

השורש הוא הצמצום של האין סוף בתהליך הבריאה.

בחירה = פירושו שהנברא נפרד מהבורא, שזהו העולם, בריאת העולם, שהוא החלל הפנוי שבו הבורא אינו נמצא.

וידיעה = פירושו שהנברא אינו יכול להתקיים ללא הבורא, שהנברא הוא אחד עם הבורא, שהבורא ממלא את כל המקום, שאין עוד מלבדו וכולי.

זהו שורש השאלה של הבחירה והידיעה. דהיינו הבחירה אפשרית רק משום כך שהנברא נפרד מהבורא. והידיעה פירושו שהנברא אינו נפרד מהבורא.

ומי שמבין את השאלה בצורה הנ"ל, ממילא הוא מבין את הקשקוש של התירוצים השונים על שאלת הבחירה והידיעה.

כי מצד האמת, בוודאי שיש אמת, והאמת היא אחת בלבד. ואין שני אמת ולא הרבה אמת.

ובוודאי או שיש בחירה או שאין בחירה. ואין כאן 2 אמת, ולכן יש כאן משהו שהוא נוגד את השכל האנושי.

אלא, שכל מי שרק מאמין בבחירה ו / או בידיעה, ממילא הוא מתרץ כל מיני תירוצי כזב. אך מי שמבין את שורש העניין, מבין שאין כאן תשובה בשכל אנושי.

וכפי שאמרתי. לשאלת הידיעה והבחירה בפירוש הפשוט שלה, בהחלט שיש לה תשובה חד משמעית וברורה שאינה נגד השכל. היינו בקלות אפשר להוכיח ש... ולא גם בחירה וגם ידיעה אלא רק... (תגלה לבד).

אלא רק על השורש אין תשובה...

ואם האדם ממשיך להתעמק על השורש של הצמצום, בסופו של דבר אם הוא מתחזק באמונה, הוא זוכה לשכל הנקנה ולהכלל בא"ס לגמרי וכולי.

ראה גם כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=137 - הפכים בברסלב.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסד - צְדָקָה הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית
...היא תקון הברית צדקה היא תקון הברית כי פגם הברית הוא, כי הוא היה צריך להשפיע בקדשה למקום שצריך להשפיע והוא סלק ההשפעה משם והמשיכה, חס ושלום למקום אחר ועל כן התקון על ידי הצדקה שעל ידי זה חוזר ומשפיע לשם אל הקדשה ועל ידי זה נתתקן וזה בחינת "ויבואו האנשים על הנשים" הנאמר בנדבת המשכן הינו בחינת זווג שנעשה על ידי הצדקה של נדבת המשכן כנ"ל ועל כן כשנותן לעני שאינו הגון אזי אדרבא הוא נפגם יותר, כי חוזר ומשפיע למקום שאינו צריך. ועין במקום אחר [לעיל בסימן ל"א ובסימן נ"ד] שמבאר גם כן שצדקה הוא תקון הברית.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צָרִיך דַּוְקָא וִדּוּי דְּבָרִים
...מוהר"ן ח"א - תורה קעח - צריך דוקא ודוי דברים דע כי צריך דוקא ודוי דברים, כי צריך לפרט את החטא וצריך להתודות בדבורים בכל פעם על כל מה שעשה ויש לזה מניעות רבות לפעמים נשכח מאתו החטא ויש שיכבד עליו מאד וקשה לו להוציא הדבור להתודות ועוד מניעות רבות וצריך לזה שמחה של מצוה, כגון חתנה של מצוה או שאר מצוה בשמחה כי שמחה הוא קומה שלמה מרמ"ח אברים ושס"ה גידים ועל כן כשהוא שמח או מרקד צריך לראות שיעבר בכל השמחה מראש ועד עקב כי לפעמים השמחה רק ברגלין, ולפעמים בלב, או בהמחין, בחינת: "ושמחת עולם על ראשם" אך עקר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אִם אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיְּכוֹלִין לְקַלְקֵל, תַּאֲמִין שֶׁיְּכוֹלִין לְתַקֵּן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיב - אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן לענין התחזקות לבל יפל האדם בדעתו מחמת רבוי הפגמים והקלקולים שקלקל על ידי מעשיו ענה ואמר אם אתה מאמין, שיכולין לקלקל, תאמין שיכולין לתקן.
שיחות הר"ן - אות קפו - גדולות נוראות השגתו
...גדולות נוראות השגתו כמה וכמה דברים ראינו בעינינו שהודיע לנו רבנו זכרונו לברכה, קדם שהיה שיהיה כן וכן היה פעם אחת בעשרת ימי תשובה אמר שבשנה זו יהיה חלשות רחמנא לצלן וכשיצא מהמרחץ בערב יום הכפורים אמר שהוא ממשש בראשו של עצמו אם הוא חי [הינו מחמת הפחד שרואה חלשות גדולות רחמנא לצלן] וכן היה שבאותה השנה היה חלשות גדולות רחמנא לצלן כשהיה יקרות בעולם בשנה אחת ואחר כך בימי הקיץ בעת גדול התבואה היה נראה להעולם שיהיה זול ואמר הוא שלא יהיה זול באותו השנה כי היקרות הרחיב זמנו על שתי שנים וכן היה שגם שנה שניה...
שיחות הר"ן - אות צ
...אדם קדם השנה הוא רואה כל הנשמות של המתים של קרובים שלו או אותן שהם משרשו כמו שקדם המיתה רואין הנשמות הנ"ל כידוע כמו כן קדם השנה שהוא אחד מששים במיתה רואין אותם גם כן רק מחמת שהראיה היא בהעברה בעלמא מאד כי קדם המיתה ממש אזי יש גם כן חלוקים שאדם גדול ואיש כשר רואה הנשמות הנ"ל קדם מותו בראיה גמורה אך סתם בני אדם אפילו קדם מותם אינם רואים אותן הנשמות רק בהעברה בעלמא כמו שעובר זריחה והתנוצצות בעלמא לפני העינים וקדם השנה שהיא רק אחד מששים במיתה אזי גם הראיה הנ"ל של הנשמות הנ"ל הוא רק אחד מששים מהתנוצצות...
שיחות הר"ן - אות קטז
...קטז אחד היה מדבר עמו והיה משבח את איש אחד שמתנהג בישר ואמר עליו בלשון אשכנז שהאיש הזה הוא [אדם ישר] ענה הוא זכרונו לברכה ואמר. שעל איש ישראלי אין שיך לומר [אדם ישר] כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא [אדם ישר] אבל ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום: "דרך מצוותיך ארוץ" הינו שאפילו המצוות וההנהגות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלהים ופעם אלישע סתם ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשהיו בני הנביאים אצלו היה נקרא איש האלהים וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם'
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עז - דַּע, שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֵיזֶה צַעַר בְּכָל יוֹם
...עז - דע, שכל אחד מישראל, צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום דע, שכל אחד מישראל, אפילו צדיק גדול צריך שיהיה לו איזה צער בכל יום וגם מי שדעתו יותר גדולה, צערו גדול ביותר בבחינת: "יוסיף דעת יוסיף מכאוב" וההמתקה הוא על ידי אכילה בקדשה וביראת שמים הינו, שעל ידי אכילה בקדשה על ידי זה נעשה המתקה, שלא יתגבר הצער ביותר חס ושלום וגם שלא יהיה נשתלשל מן הצער, חס ושלום השתלשלות אל הסטרא אחרא, שהיא דין קשה, חס ושלום ועל ידי זה, הינו על ידי אכילה בקדשה שעל ידי זה נעשה ההמתקה כנ"ל על ידי זה נעשה הפה בבחינת קומת אדם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לִפְעָמִים הַשֵּׁם יִתְבָּרַך עוֹשֶׂה מוֹפְתִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מא - לפעמים השם יתברך עושה מופתים לפעמים השם יתברך עושה מופתים על ידי בעלי הפוסקים בבחינת: "מפתיו ומשפטי פיהו" שעל ידי 'משפטי פיהו', שפוסק שיהיה כך, נעשה מופת כי מחמת שנתקבל לבעל פוסק וכשפוסק באסור והתר וכיוצא, מקבלין דעתו כמו כן כשפוסק באיזה ענין, מקבלין דעתו, ונעשין מופתים על ידו וזהו בחינת המופתים שמספרין מהגאונים שהיו בדורות שלפנינו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:15:30 - wesi2