ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


מַעֲשֶׂה שְׁנֵי בַּעֲלֵי בַּתִּים הָיוּ בְּעִיר אַחַת
וְהָיוּ גְּדוֹלִים בַּעֲשִׁירוּת
וְהָיָה לָהֶם בָּתִּים גְּדוֹלִים
וְהָיוּ לָהֶם שְׁנֵי בָּנִים, לְכָל אֶחָד בֵּן אֶחָד
וְלָמְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּחֶדֶר [כיתה] אֶחָד
וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים
הָיוּ אֶחָד מֵהֶם בַּר הֲבָנָה, וְהָאֶחָד הָיָה תָּם
[לא שֶׁהָיָה טִפֵּשׁ, אֶלָּא שֶׁהָיָה לוֹ שֵׂכֶל פָּשׁוּט וְנָמוּךְ]
וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים הָיוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאד
אַף עַל פִּי שֶׁהָאֶחָד הָיָה חָכָם וְהָאֶחָד הָיָה תָּם וּמחוֹ הָיָה נָמוּךְ
אַף עַל פִּי כֵן אָהֲבוּ זֶה אֶת זֶה מְאד
לְיָמִים הִתְחִילוּ הַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים הַנַּ"ל לֵירֵד
וְיָרְדוּ מַטָּה מַטָּה, עַד שֶׁאִבְּדוּ הַכּל וְנַעֲשׂוּ אֶבְיוֹנִים
וְלא נִשְׁאַר לָהֶם כִּי אִם הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם
וְהַבָּנִים הִתְחִילוּ לְהִתְגַּדֵּל
אָמְרוּ הָאָבוֹת הַנַּ"ל לְהַבָּנִים
אֵין בְּיָדֵינוּ לְשַׁלֵּם עֲבוּרְכֶם לְהַחֲזִיק אֶתְכֶם
עֲשׂוּ לָכֶם מַה שֶּׁתַּעֲשׂוּ
הָלַךְ הַתָּם וְלָמַד מְלֶאכֶת רַצְעָן [סנדלר]
וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּר הֲבָנָה לא הָיָה רְצוֹנוֹ לַעֲסֹק בִּמְלָאכָה פְּשׁוּטָה כָּזוֹ
וְיִשֵּׁב בְּדַעְתּוֹ, שֶׁיֵּלֵךְ בָּעוֹלָם וְיִסְתַּכֵּל מַה לַּעֲשׂוֹת
וְהָיָה הוֹלֵךְ וּמְשׁוֹטֵט בַּשּׁוּק
וְרָאָה עֲגָלָה גְדוֹלָה עִם אַרְבָּעָה סוּסִים וְכלי רתימת הסוסים, שֶׁהָיְתָה רָצָה וְהוֹלֶכֶת
עָנָה וְאָמַר לְהַסּוֹחֲרִים: מֵאַיִן אַתֶּם?
הֵשִׁיבוּ לוֹ: מִוַּארְשָׁא
לְהֵיכָן אַתֶּם נוֹסְעִים? לְוַארְשָׁא
שָׁאַל אוֹתָם: שֶׁמָּא אַתֶּם צְרִיכִים מְשָׁרְתִים?
רָאוּ שֶׁהוּא בַּר הֲבָנָה וּמְזרָז, וְהוּטַב בְּעֵינֵיהֶם, וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ עִמָּהֶם
וְנָסַע עִמָּם וְשִׁמֵּשׁ אוֹתָם הֵיטֵב מְאד עַל הַדֶּרֶךְ
בְּבוֹאוֹ לְוַאְרשָׁא
מֵאַחַר שֶׁהָיָה בַּר הֲבָנָה, יִשֵּׁב עַצְמוֹ
מֵאַחַר שֶׁכְּבָר אֲנִי בְּוַארְשָׁא, לָמָּה לִי לְהִתְקַשֵּׁר עִם אֵלּוּ?
אוּלַי יֵשׁ מָקוֹם טוֹב מֵהֶם? אֵלֵךְ וַאֲבַקֵּשׁ וְאֶרְאֶה
וְהָלַךְ בַּשּׁוּק, וְהִתְחִיל לַחֲקר וְלִשְׁאל עַל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ
וְאִם יֵשׁ טוֹב מֵהֶם
וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהָאֲנָשִׁים הַלָּלוּ הֵם הֲגוּנִים, וְטוֹב לִהְיוֹת אֶצְלָם
אַךְ שֶׁקָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת אֶצְלָם
מֵחֲמַת שֶׁהַמַּשָּׂא וּמַתָּן שֶׁלָּהֶם הוּא לְמֶרְחַקִּים מְאד
הָלַךְ וְרָאָה מְשָׁרְתִים שֶׁל חנויות הלבשה, שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בַּשּׁוּק
וְהָיוּ הוֹלְכִים כְּדַרְכָּם, עִם מִינֵי חֵן שֶׁלָּהֶם בְּכוֹבְעֵיהֶם וּבְמִנְעֲלֵיהֶם עִם הַקְּצָווֹת בּוֹלְטוֹת
וּשְׁאָר מִינֵי חֵן שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בְּהִלּוּכֵיהֶם וּבְמַלְבּוּשֵׁיהֶם
וְהוּא הָיָה בַּר הֲבָנָה וְחָרִיף, וְיָשָׁר בְּעֵינָיו מְאד
מֵחֲמַת שֶׁהוּא עִנְיָן נָאֶה וְגַם הַדָּבָר בְּבֵיתוֹ בִּמְקוֹמוֹ
הָלַךְ אֶל הָאֲנָשִׁים שֶׁהֱבִיאוּהוּ, וְנָתַן לָהֶם תְּשׁוּאוֹת חֵן
וְאָמַר לָהֶם שֶׁאֵין נוֹחַ לְפָנָיו לִהְיוֹת אֶצְלָם
וְעַל מַה שֶּׁהֱבִיאוּהוּ, בְּעַד זֶה שִׁמֵּשׁ אוֹתָם בַּדֶּרֶךְ
וְהָלַךְ וְעָמַד עַצְמוֹ אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת אֶחָד
וְדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים, שֶׁבִּתְחִלָּה צְרִיכִים לְהִשָּׂכֵר בְּפָחוֹת וְלַעֲשׂוֹת עֲבוֹדוֹת כְּבֵדוֹת
וְאַחַר כָּךְ בָּאִים לְמַעֲלוֹת הַמְשָׁרְתִים הַגְּדוֹלִים
וְהָיָה הַבַּעַל הַבַּיִת עוֹשֶׂה עִמּוֹ מְלָאכוֹת כְּבֵדוֹת
וְהָיָה שׁוֹלְחוֹ לַאֲדוֹנִים לָשֵׂאת סְחוֹרָה כְּדֶרֶךְ הַמְשָׁרְתִים
שֶׁצְּרִיכִים לָכף יְדֵיהֶם תַּחַת אַצִּילֵיהֶם לְהַנִּיחַ הַבֶּגֶד עַל בְּלִיטַת הַיָּד בְּרחַב הַכָּתֵף
וְהָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאד עֲבוֹדָה כָּזוֹ
לִפְעָמִים הָיָה צָרִיךְ לַעֲלוֹת עִם הַמַּשּׂאוֹי הַנַּ"ל עַל עֲלִיּוֹת הַגְּבוֹהוֹת
וְהָיָה קָשֶׁה עָלָיו הָעֲבוֹדָה
וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ, כִּי הָיָה פִילוֹסוֹף בַּר הֲבָנָה.
מַה לִּי לַעֲבוֹדָה זוֹ?
הֲלא הָעִקָּר הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, לִשָּׂא אִשָּׁה וּלְהִתְפַּרְנֵס
עֲדַיִן אֵינִי צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל עַל זֶה
עַל זֶה יִהְיֶה פְּנַאי לְהַבָּא, בַּשָּׁנִים הַבָּאוֹת
כָּעֵת טוֹב לִי לִהְיוֹת מְשׁוֹטֵט בָּאָרֶץ, לִהְיוֹת בַּמְּדִינוֹת, לְהַשְׂבִּיעַ עֵינַי בָּעוֹלָם
הָלַךְ בַּשּׁוּק וְרָאָה, שֶׁנּוֹסְעִים בַּעֲגָלָה גְּדוֹלָה סוֹחֲרִים וְשָׁאַל אוֹתָם: לְהֵיכָן אַתֶּם נוֹסְעִים?
לְלַאגוֹרְנָא [עיר]
הֲתִקְחוּ אוֹתִי לְשָׁם? הֵן
וְקִבְּלוּ אוֹתוֹ לְשָׁם
וּמִשָּׁם הִפְלִיג לְאִטַלְיָא
מִשָּׁם לִספרד [ספרד]
בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים
וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשָׂה עוֹד חָכָם יוֹתֵר מֵאַחַר שֶׁהָיָה בִּמְדִינוֹת רַבּוֹת
וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ: כָּעֵת רָאוּי לְהַבִּיט עַל הַתַּכְלִית
וְהִתְחִיל לַחֲשׁב עִם פִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת
וַיִּישַׁר בְּעֵינָיו לִלְמד מְלֶאכֶת צוֹרֵף [בְּזָהָב]
שֶׁהִיא מְלָאכָה גְּדוֹלָה וְנָאָה, וְיֵשׁ בָּהּ חָכְמָה, וְגַם הִיא מְלָאכָה עֲשִׁירָה
וְהוּא הָיָה בַּר הֲבָנָה וּפִילוֹסוֹף
וְלא הֻצְרַךְ לִלְמד הַמְּלָאכָה כַּמָּה שָׁנִים
רַק בְּרֶבַע שָׁנָה קִבֵּל אֶת הָאָמָּנוּת וְנַעֲשֶׂה אוּמָן גָּדוֹל מְאד
וְהָיָה בָּקִי בַּמְּלָאכָה יוֹתֵר מִן הָאוּמָן שֶׁלִּמְּדוֹ
אַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי מְלָאכָה כָּזוֹ, אַף עַל פִּי כֵן אֵין דַּי לִי בָּזֶה
הַיּוֹם חָשׁוּב זאת, פֶּן בִּזְמַן אַחֵר יֻחְשַׁב דָּבָר אַחֵר
וְהָלַךְ וְהֶעֱמִיד עַצְמוֹ אֵצֶל שְׁטֵיין שְׁנַיידֶער [יהלומן, חיתוי וליטוש אבנים טובות]
וּמֵחֲמַת הֲבָנָה שֶׁלּוֹ, קִבֵּל אָמָּנוּת הַזּאת גַּם כֵּן בִּזְמַן מֻעָט, בְּרֶבַע שָׁנָה
אַחַר כָּךְ יִשֵּׁב עַצְמוֹ עִם הַפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ.
גַּם שֶׁיֵּשׁ בְּיָדִי שְׁתֵּי הָאֻמָּנוּת, מִי יוֹדֵעַ, פֶּן לא יֻחְשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם
טוֹב לִי לִלְמד אֻמָּנוּת, שֶׁהִיא חֲשׁוּבָה לְעוֹלָם
וְחָקַר בַּהֲבָנָה וּפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁלּוֹ לִלְמד רפואה [מקצוע רפואה]
שֶׁהוּא דָּבָר הַצָּרִיךְ וְחָשׁוּב תָּמִיד
וְדֶרֶךְ לִמּוּד רפואה שֶׁצְּרִיכִין לִלְמד מִקּדֶם לָשׁוֹן לטינית, וְהַכְּתָב וְלִלְמד חָכְמוֹת פִילוֹסוֹפְיָא
וְהוּא מֵחֲמַת הֲבָנָתוֹ לָמַד גַּם זאת בִּזְמַן מֻעָט, בְּרֶבַע שָׁנָה
וְנַעֲשָׂה דוקטור גָּדוֹל וּפִילוֹסוֹף וְחָכָם בְּכָל הַחָכְמוֹת
אַחַר כָּךְ הִתְחִיל הָעוֹלָם לִהְיוֹת בְּעֵינָיו כְּלא
כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ שֶׁהָיָה אֻמָּן גָּדוֹל כָּזֶה וְחָכָם וְדוקטור כָּזֶה
הָיָה כָּל אֶחָד מִבְּנֵי הָעוֹלָם בְּעֵינָיו כְּלא
וְיִשֵּׁב עַצְמוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ תַּכְלִית וְלִשָּׂא אִשָּׁה
וְאָמַר בְּדַעְתּוֹ: אִם אֶשָּׂא אִשָּׁה בְּכָאן, מִי יֵדַע מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה מִמֶּנִּי?
אֵלֵךְ וְאָשׁוּב לְבֵיתִי
לְמַעַן יִרְאוּ מַה שֶּׁנִּהְיָה מִמֶּנִּי
שֶׁהָיִיתִי נַעַר קָטָן, וְעַכְשָׁו בָּאתִי לִגְדֻלָּה כָּזוֹ!
וְהָלַךְ וְנָסַע לְבֵיתוֹ
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים בַּדֶּרֶךְ
כִּי מֵחֲמַת חָכְמָתוֹ לא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר
וְלא הָיָה מוֹצֵא אַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים הַרְבֵּה
וְהִנֵּה נַשְׁלִיךְ כָּעֵת אֶת מַעֲשֵׂה הֶחָכָם, וְנַתְחִיל לְסַפֵּר בְּמַעֲשֵׂה הַתָּם
הַתָּם הַנַּ"ל לָמַד מְלֶאכֶת סנדלרות
וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה תָּם
לָמַד הַרְבֵּה עַד שֶׁקִּבֵּל
וְלא הָיָה בָּקִי בְּהָאָמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת
וְנָשָׂא אִשָּׁה, וְהָיָה מִתְפַּרְנֵס מִן הַמְּלָאכָה
וּמֵחֲמַת שֶׁהָיָה תָּם, וְלא הָיָה בָּקִי בְּהַמְּלָאכָה כָּל כָּךְ
עַל כֵּן הָיָה פַּרְנָסָתוֹ בְּדחַק גָּדוֹל וּבְצִמְצוּם
וְלא הָיָה לוֹ פְּנַאי אֲפִילּוּ לֶאֱכל
כִּי הָיָה צָרִיךְ תָּמִיד לַעֲסֹק בַּמְּלָאכָה מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיָה יָכוֹל הָאֻמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת
רַק בִּשְׁעַת הַמְּלָאכָה
בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה נוֹקֵב בַּמַּרְצֵעַ וְהָיָה מַכְנִיס וּמוֹצִיא הַחוּט הָעָב שֶׁל הַתְּפִירָה כְּדֶרֶךְ הָסנדלרים
אָז הָיָה נוֹשֵׁךְ חֲתִיכַת לֶחֶם וְאוֹכֵל
וּמִנְהָגוֹ הָיָה, שֶׁהָיָה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה מְאד
וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד
וְהָיוּ לוֹ כָּל הַמַּאֲכָלִים וְכָל הַמַּשְׁקָאוֹת וְכָל הַמַּלְבּוּשִׁים
וְהָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ
אִשְׁתִּי, תֵּן לִי לֶאֱכל!
וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל
אַחַר כָּךְ הָיָה אוֹמֵר: תֵּן לִי הָרטֶב עִם קִטְנִית!
וְהָיְתָה חוֹתֶכֶת לוֹ עוֹד חֲתִיכַת לֶחֶם וְאָכַל
וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְטוֹב מְאד הָרטֶב הַזֶּה!
וְכֵן הָיָה מְצַוֶּה לִתֵּן לוֹ הַבָּשָׂר וּשְׁאָר מַאֲכָלִים טוֹבִים כַּיּוֹצֵא בָזֶה
וּבְעַד כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ חֲתִיכַת לֶחֶם
וְהוּא הָיָה מִתְעַנֵּג מְאד מִזֶּה
וְשִׁבַּח מְאד אֶת אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל, כַּמָּה הוּא מְתֻקָּן וְטוֹב
כְּאִלּוּ הָיָה אוֹכֵל אוֹתוֹ הַמַּאֲכָל מַמָּשׁ
וּבֶאֱמֶת הָיָה מַרְגִּישׁ בַּאֲכִילָתוֹ הַלֶּחֶם, טַעַם כָּל מַאֲכָל וּמַאֲכָל שֶׁהָיָה רוֹצֶה
מֵחֲמַת תְּמִימוּתוֹ וְשִׂמְחָתוֹ הַגְּדוֹלָה
וְכֵן הָיָה מְצַוֶּה
אִשְׁתִּי, תֵּן לִי שֵׁכָר לִשְׁתּוֹת!
וְנָתְנָה לוֹ מַיִם
וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ כַּמָּה יָפֶה הַשֵּׁכָר הַזֶּה
תֵּן לִי דְּבַשׁ! וְנָתְנָה לוֹ מַיִם
וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ גַּם כֵּן כַּנַּ"ל
תֵּן לִי יַיִן וְכוּ' כַּיּוֹצֵא בָּזֶה! וְנָתְנָה לוֹ מַיִם
וְהָיָה מִתְעַנֵּג וּמְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ הַמַּשְׁקֶה כְּאִלּוּ הוּא שׁוֹתֶה אוֹתָהּ מַמָּשׁ
וְכֵן בְּמַלְבּוּשִׁים
הָיָה לָהֶם בְּשֻׁתָּפוּת, לוֹ וּלְאִשְׁתּוֹ מעיל פשוט [מעיל פרווה חורפי] אֶחָד
וכְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּש המעיל הפשוט, כְּגוֹן לֵילֵךְ לַשּׁוּק
הָיָה אוֹמֵר
אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַמעיל הפשוט!
וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ
כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּש מעיל עליון [בגד מכובד יותר] לֵילֵךְ בֵּין אֲנָשִׁים
הָיָה אוֹמֵר.
אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַמעיל עליון!
וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַמעיל הפשוט
וְהָיָה מִתְעַנֵּג מִמֶּנּוּ, וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ: כַּמָּה יָפֶה הַמעיל עליון הַזֶּה!
כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לְקפוטה [בגד מכובד עוד יותר], כְּגוֹן לֵילֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת
הָיָה מְצַוֶּה וְאוֹמֵר: אִשְׁתִּי, תֵּן לִי הַקפוטה!
וְהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ הַמעיל הפשוט
וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וְאוֹמֵר: כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה הַקפוטה הַזֶּה!
וְכֵן כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ לִלְבּשׁ יוּפָּא [בגד מכובד עוד יותר]
הָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ גַּם כֵּן הַמעיל הפשוט
וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ וּמִתְעַנֵּג גַּם כֵּן: כַּמָּה יָפֶה וְנָאָה הַיּוּפָּא הַזּאת כַּנַּ"ל
וְכֵן בְּכַיּוֹצֵא בָּזֶה
וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד
כְּשֶׁהָיָה גּוֹמֵר הַמִּנְעָל
וּמִן הַסְּתָם הָיָה לוֹ שָׁלשׁ קְצָווֹת
כִּי לא הָיָה יָכוֹל הָאָמָּנוּת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
הָיָה לוֹקֵחַ הַמִּנְעָל בְּיָדוֹ וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אוֹתוֹ מְאד
וְהָיָה מִתְעַנֵּג מְאד מִמֶּנּוּ
וְהָיָה אוֹמֵר
אִשְׁתִּי כַּמָּה יָפֶה וְנִפְלָא הַמִּנְעָל הַזֶּה!
כַּמָּה מָתוֹק הַמִּנְעָל הַזֶּה!
כַּמָּה מִנְעָל שֶׁל דְּבַשׁ וְצוּקִיר [סוכר] הַמִּנְעָל הַזֶּה!
וְהָיְתָה שׁוֹאֶלֶת אוֹתוֹ.
אִם כֵּן מִפְּנֵי מָה שְׁאָרֵי סנדלרים נוֹטְלִים שְׁלשָׁה זְהוּבִים בְּעַד זוּג מִנְעָלִים
וְאַתָּה לוֹקֵח רַק חֲצִי טָאלֶער [הַיְנוּ זָהוּב וָחֵצִי] ?
הֵשִׁיב לָהּ: מַה לִּי בָּזֶה?
זֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלּוֹ, וְזֶה מַעֲשֶׂה שֶׁלִּי!
וְעוֹד: לָמָּה לָנוּ לְדַבֵּר מֵאֲחֵרִים?
הֲלא נַתְחִיל לַחֲשׁב כַּמָּה וְכַמָּה אֲנִי מַרְוִיחַ בְּמִנְעָל זֶה מִיָּד לְיָד.
הָעוֹר הוּא בְּכָךְ, הַזֶּפֶת וְהַחוּטִים וְכוּ' בְּכָךְ
וּשְׁאָרֵי דְּבָרִים כַּיּוֹצֵא בָּזֶה בְּכָךְ
לַאפְּקִיס [המילוי שבין העורות] בְּכָךְ
וְעַתָּה אֲנִי מַרְוִיחַ מִיָּד לְיָד עֲשָׂרָה מטבעות
וּמָה אִכְפַּת לִי רֶוַח כָּזֶה מִיָּד לְיָד?!
וְהָיָה רַק מָלֵא שִׂמְחָה וְחֶדְוָה תָּמִיד
וְאֵצֶל הָעוֹלָם הָיָה לְלַעַג
וְהִשִּׂיגוּ תַּאֲוָותָם בּוֹ, שֶׁמָּצְאוּ מִמִּי לְהִתְלוֹצֵץ כִּרְצוֹנָם
כִּי הָיָה נִדְמֶה לִמְשֻׁגָּע
וְהָיוּ בָּאִים בְּנֵי אָדָם, וְהִתְחִילוּ בְּכַוָּנָה לְדַבֵּר עִמּוֹ בִּשְׁבִיל לְהִתְלוֹצֵץ
וְהָיָה אוֹתוֹ הַתָּם אוֹמֵר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת!
וְתֵכֶף שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ בְּלִי לֵיצָנוּת, קִבֵּל דִּבְרֵיהֶם וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמָּם
כִּי יוֹתֵר לא הָיָה רוֹצֶה לְהַעֲמִיק לַחֲשׁב חָכְמוֹת, שֶׁגַּם זֶה בְּעַצְמוֹ לֵיצָנוּת
כִּי הָיָה אִישׁ תָּם
וּכְשֶׁהָיָה רוֹאֶה, שֶׁכַּוָּנָתָם לְלֵיצָנוּת, הָיָה אוֹמֵר.
מַה יִּהְיֶה כְּשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי?
הֲלא אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה, כִּי מָה אֲנִי נֶחֱשָׁב?!
וּכְשֶׁתִּהְיֶה חָכָם מִמֶּנִּי, אַדְּרַבָּא, אֲזַי תִּהְיֶה שׁוֹטֶה!
[כָּל זֶה הָיָה דַּרְכֵי הַתָּם
וְעַתָּה נַחֲזר לְעִנְיָן רִאשׁוֹן]
בְּתוֹךְ כָּךְ נַעֲשָׂה רַעַשׁ, שֶׁהֶחָכָם הַנַּ"ל נוֹסֵעַ וּבָא לְכָאן בִּגְדֻלָּה וְחָכְמָה גְדוֹלָה
וְרָץ הַתָּם גַּם כֵּן לִקְרָאתוֹ בְּשִׂמְחָה גְדוֹלָה
וְהָיָה אוֹמֵר לְאִשְׁתּוֹ: תֵּן לִי מַהֵר הַיּוּפָּא [בגד מכובד]
אֵלֵךְ לִקְרַאת חֲבֵרִי יְדִידִי לִרְאוֹתוֹ
וְנָתְנָה לוֹ הַמעיל הפשוט
וְהָיָה רָץ לִקְרָאתוֹ
וְהֶחָכָם הָיָה נוֹסֵעַ בְּעֶגְלוֹת צָב בִּגְדֻלָּה
וּבָא לִקְרָאתוֹ הַתָּם הַזֶה
וְהָיָה שׁוֹאֵל בִּשְׁלוֹמוֹ בְּאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה
אָחִי חֲבִיבִי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה?
בָּרוּךְ הַמָּקוֹם שֶׁהֱבִיאֲךָ, וַאֲנִי זוֹכֶה לִרְאוֹתְךָ!
וְהֶחָכָם הַנַּ"ל
גַּם כָּל הָעוֹלָם הָיָה בְּעֵינָיו כְּלא כַּנַּ"ל
מִכָּל שֶׁכֵּן אִישׁ כָּזֶה, שֶׁנִּדְמֶה לִמְשֻׁגָע
אַךְ אַף עַל פִּי כֵן
מֵחֲמַת אַהֲבַת נְעוּרִים הַגְּדוֹלָה שֶׁהָיָה בֵּינֵיהֶם, הָיָה מְקָרְבוֹ
וְנָסַע עִמּוֹ לְתוֹךְ הָעִיר
וְהַשְּׁנֵי בַּעֲלֵי בָּתִּים הַנַּ"ל, אֲבִיהֶם שֶׁל אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים
מֵתוּ בְּתוֹךְ אוֹתוֹ הַזְּמַן שֶׁהָיָה הֶחָכָם מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת
וְנִשְׁאֲרוּ הַבָּתִּים שֶׁלָּהֶם
וְהַתָּם, שֶׁהָיָה בִּמְקוֹמוֹ, נִכְנַס לְבֵית אָבִיו וִירָשׁוֹ
וְהֶחָכָם, שֶׁהָיָה בַּמְּדִינוֹת, לא הָיָה מִי לְקַבֵּל הַבַּיִת
וְנַעֲשָׂה כָּלֶה וְאָבוּד בֵּית הֶחָכָם, וְלא נִשְׁאַר מִמֶּנּוּ כְּלוּם
וְלא הָיָה לְהֶחָכָם מָקוֹם לִכָּנֵס בּוֹ בְּבוֹאוֹ
וְנָסַע לְתוֹךְ אַכְסַנְיָא אַחַת
וְהָיָה לוֹ שָׁם יִסּוּרִים, כִּי לא הָיְתָה הָאַכְסַנְיָא כִּרְצוֹנוֹ
וְהַתָּם הַנַּ"ל מָצָא לוֹ עַתָּה עֻבְדָּא חֲדָשָׁה [עיסוק חדש]
וְהָיָה רָץ וּבָא בְּכָל פַּעַם מִבֵּיתוֹ לְהֶחָכָם בְּאַהֲבָה, בְּשִׂמְחָה
וְהָיָה רוֹאֶה, שֶׁיֵּשׁ לוֹ יִסּוּרִים מֵהָאַכְסַנְיָא
וְאָמַר הַתָּם לְהֶחָכָם
אָחִי, עוּל לְבֵיתִי וְתַעֲמד אֶצְלִי
וַאֲנִי אֲקַבֵּץ כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לִי בְּקמֶץ אֶחָד
וְכָל בֵּיתִי הַכּל לְפָנֶיךָ כִּרְצוֹנְךָ
וַיִּשַּׁר בְּעֵינֵי הֶחָכָם, וְנִכְנַס לְבֵיתוֹ וְעָמַד אֶצְלוֹ
וְהֶחָכָם הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד
כִּי הִנִּיחַ שֵׁם, שֶׁהוּא חָכָם מֻפְלָג וְאֻמָּן וְדוקטור גָּדוֹל מְאד
וְהָיָה בָּא שַׂר אֶחָד, וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיַּעֲשֶׂה לוֹ טַבַּעַת שֶׁל זָהָב
וְעָשָׂה לוֹ טַבַּעַת נִפְלָא מְאד
וְחָקַק שָׁם צִיּוּרִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים מְאד
וְחָקַק שָׁם אִילָן, שֶׁהָיָה נִפְלָא מְאד
וּבָא הַשַּׂר, וְלא יָשָׁר בְּעֵינָיו כְּלָל הַטַּבַּעַת
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד
כִּי הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ
שֶׁאִלּוּ הָיָה הַטַּבַּעַת עִם הָאִילָן הַזֶּה בִּספרד, הָיָה חָשׁוּב וְנִפְלָא מְאד
וְכֵן, פַּעַם אֶחָד בָּא שַׂר גָדוֹל וְהֵבִיא אֶבֶן טוֹב יָקָר, שֶׁבָּא מִמֶּרְחַקִּים
וְהֵבִיא לוֹ עוֹד אֶבֶן טוֹב עִם צִיּוּר
וְצִוָּה לוֹ, שֶׁיְּצַיֵּר כַּצִּיּוּר הַזֶּה עַל הָאֶבֶן טוֹב שֶׁהֵבִיא
וְצִיֵּר מַמָּשׁ כְּאוֹתוֹ הַצִּיּוּר
רַק שֶׁשָּׁגָה בְּדָבָר אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה שׁוּם אָדָם מֵבִין עַל זֶה, רַק הוּא לְבַדּוֹ
וּבָא הַשַּׂר וְקִבֵּל הָאֶבֶן טוֹב, וַיִּשַׁר בְּעֵינָיו
וְהָיָה לוֹ לְהֶחָכָם הַזֶּה יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִן הַשְּׁגִיאָה
הֲלא עַד הֵיכָן מַגִּיעַ חָכְמָתִי, וְעַתָּה יִזְדַּמֵּן לִי שְׁגִיאָה!
וְגַם בְּעִנְיַן הַרפואה הָיָה לוֹ יִסּוּרִים
כְּשֶׁהָיָה בָּא לְחוֹלֶה
וְהָיָה נוֹתֵן לוֹ רְפוּאָה
שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ בְּבֵרוּר, שֶׁאִם יֵלֵךְ לוֹ לְהַחוֹלֶה לְחַיִּים, בְּוַדַּאי מְחֻיָּב בְּבֵרוּר לְהִתְרַפְּאוֹת מִזֶּה
כִּי הִיא רְפוּאָה נִפְלָאָה מְאד
וְאַחַר כָּךְ מֵת הַחוֹלֶה
וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם, שֶׁמֵּת עַל יָדוֹ
וְהָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה
וְכֵן לִפְעָמִים נָתַן רְפוּאָה לְחוֹלֶה וְנִתְרַפֵּא
וְהָיוּ אוֹמְרִים הָעוֹלָם: מִקְרֶה הוּא
וְהָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד
וְכֵן הָיָה צָרִיךְ לְמַלְבּוּשׁ
וְקָרָא הַחַיָּט וְיָגַע עִמּוֹ, עַד שֶׁלִּמְּדוֹ לַעֲשׂוֹת הַמַּלְבּוּשׁ כִּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ
וְכִוֵּן הַחַיָּט וְעָשָׂה הַמַלְבּוּשׁ כִּרְצוֹנוֹ
רַק כָּנָף אֶחָד [שֶׁקּוֹרִין לֶעפִּיל] שָׁגָה בּוֹ, וְלא כִּוְּנוֹ יָפֶה
וְהָיָה מִצְטַעֵר מְאד
כִּי הָיָה יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ אַף שֶׁבְּכָאן הוּא יָפֶה, כִּי אֵינָם מְבִינִים עַל זֶה
אֲבָל אִם הָיִיתִי בִּספרד עִם הַלֶּעפִּיל הַזֶּה
הָיִיתִי לִשְׂחוֹק וְהָיִיתִי נִדְמֶה כְּמוֹ [יַתִּיר] [אדם שעושים ממנו ליצנות]
וְכֵן הָיָה מָלֵא יִסּוּרִים תָּמִיד
וְהַתָּם הָיָה רָץ וּבָא בְּכָל פַּעַם אֶל הֶחָכָם בְּשִׂמְחָה
וּמְצָאוֹ, שֶׁהוּא מֵצֵר וּמָלֵא יִסּוּרִים
וּשְׁאָלוֹ: הֲלא חָכָם וְעָשִׁיר כְּמוֹתְךָ, עַל מָה יֵשׁ לְךָ יִסּוּרִים תָּמִיד?
הֲלא אֲנִי מָלֵא שִׂמְחָה תָּמִיד
וְהָיָה בְּעֵינֵי הֶחָכָם לִשְׂחוֹק, וְנִדְמָה בְּעֵינָיו לִמְשֻׁגָּע
וְאָמַר לוֹ הַתָּם
הֲלא סְתַם בְּנֵי אָדָם, שֶׁמִּתְלוֹצְצִים מִמֶּנִּי, הֵם שׁוֹטִים
כִּי אִם הֵמָּה חֲכָמִים מִמֶּנִי, הֲלא אַדְּרַבָּה, הֵם שׁוֹטִים כַּנַּ"ל
מִכָּל שֶׁכֵּן חָכָם כְּמוֹתְךָ, וּמַה תִּהְיֶה אִם אַתָּה חָכָם מִמֶּנִּי?
עָנָה הַתָּם וְאָמַר לְהֶחָכָם: מִי יִתֵּן, שֶׁתָּבוֹא אַתָּה עַל מַדְרֵגָה שֶׁלִּי!
הֵשִׁיב הֶחָכָם וְאָמַר.
זֶה אֶפְשָׁר לִהְיוֹת, שֶׁאֲנִי אָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ
שֶׁיִּנָּטֵל מִמֶּנִּי הַשֵּׂכֶל, חַס וְשָׁלוֹם, אוֹ אֶהְיֶה חוֹלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאֶהְיֶה נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע
כִּי הֲלּא מָה אַתָּה? אִישׁ מְשֻׁגָּע!
אֲבָל שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל שֶׁלִּי
זֶה אִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן, שֶׁתִּהְיֶה אַתָּה חָכָם כָּמוֹנִי
הֵשִׁיב הַתָּם: אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הַכּל אֶפְשָׁר
וְיָכוֹל לִהְיוֹת כְּהֶרֶף עַיִן, שֶׁאֲנִי אָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ
וְשָׂחַק הֶחָכָם מִמֶּנּוּ מְאד
וְאֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים הָיוּ נִקְרָאִים בְּפִי הָעוֹלָם
זֶה בַּכִּנּוּי חָכָם, וְזֶה בַּכִּנּוּי תָּם
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ כַּמָּה חֲכָמִים וְתַמִּים בָּעוֹלָם
אַף עַל פִּי כֵן כָּאן הָיָה נִכָּר הַדָּבָר בְּיוֹתֵר
כִּי שְׁנֵיהֶם מִמָּקוֹם אֶחָד וְלָמְדוּ בְּיַחַד
וְזֶה נַעֲשָׂה חָכָם מֻפְלָג מְאד, וְזֶה הָיָה תָּם גָּדוֹל מְאד
וּבְהַספר מרשם התושבים, שֶׁשָּׁם כּוֹתְבִין כָּל אֶחָד עִם כִּנּוּי שם משפחה שֶׁלּוֹ
הָיוּ כּוֹתְבִין עַל זֶה כִּנּוּי חָכָם וְעַל זֶה כִּנּוּי תָּם
פַּעַם אֶחָד בָּא הַמֶּלֶךְ עַל הַספר מרשם התושבים
וּמָצָא, שֶׁהָיוּ כְּתוּבִין שָׁם אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים
זֶה בַּשֵּׁם חָכָם, וְזֶה בַּשֵּׁם תָּם
וְהָיָה בְּעֵינָיו לְפֶלֶא, שֶׁאֵלּוּ הַשְּׁנַיִם מְכֻנִּים בַּשֵּׁם חָכָם וְתָם
וְנִתְאַוָּה הַמֶּלֶךְ לִרְאוֹתָם
וְחָשַׁב הַמֶּלֶךְ
אִם אֶשְׁלַח אַחֲרֵיהֶם פִּתְאם, שֶׁיָּבוֹאוּ לְפָנַי, יִתְפַּחֲדוּ מְאד
וְהֶחָכָם יִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו לְגַמְרֵי
וְהַתָּם גַּם כֵּן אֶפְשָׁר יִשְׁתַּגַּע מֵחֲמַת פַּחַד
וְנִתְיַשֵּׁב הַמֶּלֶךְ לִשְׁלחַ חָכָם אֶחָד אֶל הֶחָכָם, וְתָם אֶל הַתָּם
רַק אֵיךְ מוֹצְאִין בְּעִיר מְלוּכָה תָּם
כִּי בְּעִיר מְלוּכָה עַל פִּי רב הֵם חֲכָמִים
רַק שֶׁהַמְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת הוּא תָּם דַּוְקָא
כִּי הֶחָכָם אֵינָם רוֹצִים לַעֲשׂוֹת מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת
פֶּן עַל יְדֵי חָכְמָתוֹ וְשִׂכְלוֹ יוּכַל לְבַזְבֵּז הָאוֹצָרוֹת
עַל כֵּן עוֹשִׂין מְמֻנֶּה עַל הָאוֹצָרוֹת תָּם דַּוְקָא
וְקָרָא הַמֶּלֶךְ לְחָכָם אֶחָד וּלְאוֹתוֹ הַתָּם הַנַּ"ל
וּשְׁלָחָם לְהַשְּׁנֵי בָּנִים הַנַּ"ל
וְנָתַן בְּיָדָם אִגְּרוֹת לְכָל אֶחָד וְאֶחָד
גַּם נָתַן בְּיָדָם אִגֶּרֶת לְמושל המחוז שֶׁל האיזור המחוזי
שֶׁאֵלּוּ הַשְׁתֵּי בָּנִים הֵם תַּחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ
וְצִוָּה בְּהָאִגֶּרֶת
שֶׁמושל המחוז יִשְׁלַח לָהֶם אִגְּרוֹת מִשְּׁמוֹ
לְהֶחָכָם וְהַתָּם
כְּדֵי שֶׁלּא יִתְפַּחֲדוּ
וְיִכְתּב לָהֶם
שֶׁאֵין הַדָּבָר נָחוּץ
וְאֵין הַמֶּלֶךְ גּוֹזֵר דַּוְקָא שֶׁיָּבוֹאוּ
רַק הַדָּבָר תָּלוּי בִּרְצוֹנָם.
אִם הֵם רוֹצִים יָבוֹאוּ
רַק שֶׁהַמֶּלֶךְ חָפֵץ לִרְאוֹתָם
וְנָסְעוּ אֵלּוּ הַשְּׁלוּחִים הֶחָכָם וְהַתָּם
וּבָאוּ לְמושל המחוז וְנָתְנוּ לוֹ הָאִגֶּרֶת
וְשָׁאַל מושל המחוז עַל אֵלּוּ הַשְּׁנֵי בָּנִים
וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהֶחָכָם הוּא חָכָם מֻפְלָג וְעָשִׁיר גָּדוֹל
וְהַתָּם הוּא תָּם בְּיוֹתֵר, וְיֵשׁ לוֹ כָּל הַמַּלְבּוּשִׁים שֶׁל הַמעיל הפשוט כַּנַּ"ל
וְנִתְיַעֵץ מושל המחוז
שֶׁבְּוַדַּאי אֵין רָאוּי לַהֲבִיאוֹ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מעיל הפשוט
וְעָשָׂה לוֹ מַלְבּוּשִׁים כָּרָאוּי
וְהִנִּיחַ בְּתוֹךְ הָעֶגְלוֹת צָב שֶׁל הַתָּם
וְנָתַן לָהֶם אִגְּרוֹת כַּנַּ"ל
וְנָסְעוּ הַשְּׁלוּחִים וּבָאוּ לְשָׁם
וְנָתְנוּ הָאִגְּרוֹת לָהֶם: הֶחָכָם לְהֶחָכָם, וְהַתָּם לְהַתָּם
וְהַתָּם, תֵּכֶף שֶׁהִגִּיעַ לוֹ הָאִגֶּרֶת
אָמַר לְהַתָּם הַשָּׁלִיחַ שֶׁהֱבִיאוֹ.
הֲלא אֵינִי יוֹדֵעַ מַה כָּתוּב בּוֹ, קְרָא אוֹתוֹ לְפָנַי!
הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ בְּעַל פֶּה מַה שֶּׁכָּתוּב בּוֹ
שֶׁהַמֶּלֶךְ רוֹצֶה שֶׁתָּבוֹא אֵלָיו
שָׁאַל תֵּכֶף: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת!
הֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי אֱמֶת, בְּלִי לֵיצָנוּת
וְנִתְמַלֵּא שִׂמְחָה תֵּכֶף וְרָץ וְאָמַר לְאִשְׁתּוֹ.
אִשְׁתִּי, הַמֶּלֶךְ שָׁלַח בִּשְׁבִילִי!
וְשָׁאֲלָה אוֹתוֹ: עַל מָה וְלָמָּה?
וְלא הָיָה לוֹ פְּנַאי לַהֲשִׁיבָהּ כְּלָל
וְתֵכֶף נִזְדָּרֵז בְּשִׂמְחָה
וְהָלַךְ וְנָסַע עִם הַשָּׁלִיחַ תֵּכֶף
וְנִכְנַס וְיָשַׁב בְּתוֹךְ הָעֶגְלוֹת צָב וּמָצָא שָׁם הַבְּגָדִים הַנַּ"ל
וְשָׂמַח יוֹתֵר וְיוֹתֵר
בְּתוֹךְ כָּךְ נִשְׁלְחוּ מְסִירוֹת עַל מושל המחוז, שֶׁהוּא עוֹשֶׂה עַוְלוֹת
וְהֶעֱבִירוֹ הַמֶּלֶךְ
וְנִתְיַעֵץ הַמֶּלֶךְ, שֶׁטּוֹב, שֶׁיִּהְיֶה מושל המחוז אִישׁ תָּם
שֶׁהַתָּם יִנְהַג הַמְּדִינָה בֶּאֱמֶת וָישֶׁר מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ חָכְמוֹת וְהַמְצָאוֹת
וְנִמְלַךְ הַמֶּלֶךְ לַעֲשׂוֹת אֶת הַתָּם הַנַּ"ל מושל המחוז
וְשָׁלַח הַמֶּלֶךְ פְּקֻדָּתוֹ
שֶׁהַתָּם הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁלַח אַחֲרָיו, הוּא יִהְיֶה מושל המחוז
וְהוּא צָרִיךְ לִנְסֹעַ דֶּרֶךְ הָעִיר שֶׁל הַממשל המחוזי
וְיַעַמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים שֶׁל הָעִיר
וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ, יְעַכְּבוּ אוֹתוֹ וְיַכְתִּירוּ אוֹתוֹ בַּהִתְמַנּוּת הַזּאת
שֶׁיִּהְיֶה מושל המחוז
וְכֵן עָשׂוּ
וְעָמְדוּ עַל הַשְּׁעָרִים
וְתֵכֶף בְּעָבְרוֹ שָׁם, עִכְּבוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ, שֶׁהוּא נַעֲשָׂה מושל המחוז
וְשָׁאַל וְאָמַר: רַק בְּלִי לֵיצָנוּת!
הֵשִׁיבוּ לוֹ: בְּוַדַּאי בְּלִי שׁוּם לֵיצָנוּת
וְנַעֲשָׂה הַתָּם תֵּכֶף מושל המחוז בְּתֹקֶף וָעז
וְעַתָּה, שֶׁנִּתְרוֹמֵם מַזָּלוֹ וּמַזָּל מַחְכִּים
וּבָא לוֹ קְצָת הֲבָנָה
אַף עַל פִּי כֵן לא הִשְׁתַּמֵּשׁ כְּלָל בְחָכְמָתוֹ
רַק נָהַג בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה
וְהִנְהִיג אֶת הַמְּדִינָה בִּתְמִימוּת, בֶּאֱמֶת וּבְישֶׁר, וְעַוְלָה לא נִמְצָא בּוֹ
וְעַל הַנְהָגַת הַמְּדִינָה אֵין צְרִיכִין שֵׂכֶל גָּדוֹל וְחָכְמוֹת, רַק עַל פִּי הַיּשֶׁר בִּתְמִימוּת
כְּשֶׁבָּאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין
הָיָה אוֹמֵר: אַתָּה זַכַּאי וְאַתָּה חַיָּב
כְּפִי תְּמִימוּתוֹ בֶּאֱמֶת, בְּלִי שׁוּם עָרְמָה וּמִרְמָה
וְכֵן נָהַג הַכּל בֶּאֱמֶת
וְהָיוּ אוֹהֲבִים אוֹתוֹ הַמְּדִינָה מְאד
וְהָיָה לוֹ יוֹעֲצִים אוֹהֲבִים בֶּאֱמֶת
וּמֵחֲמַת הָאַהֲבָה יָעַץ לוֹ אֶחָד
בַּאֲשֶׁר שֶׁבְּוַדַּאי בְּהֶכְרֵחַ תִּהְיֶה קָרוּא אֶל הַמֶּלֶךְ שֶׁתָּבוֹא לְפָנָיו
כִּי הֲלא כְּבָר שָׁלַח אַחֲרֶיךָ
וְגַם הַדֶּרֶךְ שֶׁמושל המחוז מֻכְרָח לָבוֹא לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ
וְעַל כֵּן
אַף עַל פִּי שֶׁאַתָּה כָּשֵׁר מְאד, וְלא יִמְצָא בְּךָ שׁוּם עַוְלָה בְּהַנְהָגָתְךָ הַמְּדִינָה
אַף עַל פִּי כֵן דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ בִּדְבָרָיו לִנְטוֹת בִּדְבָרָיו לְצַד אַחֵר
לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת אֲחֵרִים
עַל כֵּן נָאֶה וְדֶרֶךְ אֶרֶץ שֶׁתּוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ
עַל כֵּן טוֹב, שֶׁאֲלַמֶּדְךָ חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת
וְנִתְקַבֵּל הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַתָּם
וְאָמַר: מָה אִכְפַּת לִי אִם אֶלְמַד חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת?!
וְתֵכֶף עָלָה עַל דַּעְתּוֹ, שֶׁחֲבֵרוֹ הֶחָכָם אָמַר לוֹ, שֶׁאִי אֶפְשָׁר בְּשׁוּם אפֶן שֶׁהוּא יָבוֹא עַל שֶׁלּוֹ
וְהִנֵּה עַתָּה כְּבָר בָּא עַל חָכְמָתוֹ
[וְאַף עַל פִּי כֵן
אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הָיָה יוֹדֵעַ חָכְמוֹת
לא הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַחָכְמוֹת כְּלָל
רַק נָהַג הַכּל בִּתְמִימוּתוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה]
אַחַר כָּךְ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ, שֶׁיָּבוֹא זֶה הַתָּם מושל המחוז אֵלָיו
וְנָסַע אֵלָיו
וְדִבֵּר הַמֶּלֶךְ עִם הַתָּם בִּתְחִלָּה מֵהַנְהָגַת הַמְּדִינָה
וְהוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מְאד מְאד
כִּי רָאָה, שֶׁהוּא מִתְנַהֵג בְּישֶׁר וֶאֱמֶת גָּדוֹל, בְּלִי שׁוּם עַוְלָה וּמִרְמָה
אַחַר כָּךְ הִתְחִיל הַמֶּלֶךְ לְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת
וֶהֱשִׁיבוֹ הַתָּם כָּרָאוּי
וְהוּטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ זאת בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר
וְאָמַר: אֲנִי רוֹאֶה, שֶׁהוּא חָכָם כָּזֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא מִתְנַהֵג בִּתְמִימוּת כָּזֶה!
וַיִּיטַב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ מְאד מְאד
וּמִנָּה הַמֶּלֶךְ אוֹתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה שר עַל כָּל הַשרים
וְצִוָּה לוֹ מָקוֹם מְיֻחָד, שֶׁשָּׁם יִהְיֶה יְשִׁיבָתוֹ
וְצִוָּה, שֶׁיִּבָּנֶה לוֹ חוֹמוֹת נָאוֹת וּמְפאָרוֹת כָּרָאוּי
וְנָתַן לוֹ כְּתָב עַל הִתְמַנּוּת הַזּאת, שֶׁיִהְיֶה מִינִיסְטֶר כַּנַּ"ל
וְכֵן הָיָה, שֶׁבָּנוּ לוֹ בִּנְיָנִים כַּנַּ"ל, בְּאוֹתוֹ הַמָּקוֹם שֶׁצִּוָּה הַמֶּלֶךְ
וְהָלַךְ וְקִבֵּל הַגְּדֻלָּה בְּתֹקֶף
וְהֶחָכָם הַנַּ"ל, כְּשֶׁבָּא אֵלָיו הָאִגֶּרֶת מֵהַמֶּלֶךְ כַּנַּ"ל
הֵשִׁיב לְהֶחָכָם שֶׁהֱבִיאָהּ: הַמְתֵּן וְלִין פּה, וּנְדַבֵּר וְנִתְיַשֵּׁב
לָעֶרֶב עָשָׂה עֲבוּרוֹ סְעֻדָּה גְּדוֹלָה
בְּתוֹךְ סְעֻדָּתוֹ נִתְחַכֵּם הֶחָכָם בְּחָכְמָתוֹ וּפִילוֹסוֹפְיָה שֶׁלּוֹ
וְעָנָה וְאָמַר
מַה זּאת, שֶׁהַמֶּלֶךְ כָּזֶה יִשְׁלַח אַחֲרַי, עֲבוּר שְׁפַל בֶּרֶךְ כָּמוֹנִי
וּמָה אֲנִי, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח אַחֲרַי?!
הֲלא מֶלֶךְ כָּזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה וּגְדֻלָּה כָּזוֹ וַאֲנִי שָׁפָל וְנִבְזֶה כְּנֶגֶד מֶלֶךְ גָּדוֹל וְנוֹרָא כָּזֶה
וְאֵיךְ יִתְיַשֵּׁב זאת בַּדַּעַת, שֶׁמֶּלֶךְ כָּזֶה יִשְׁלַח עֲבוּר שָׁפָל כָּמוֹנִי?
אִם אמַר בִּשְׁבִיל חָכְמָתִי מָה אֲנִי כְּנֶגֶד הַמֶּלֶךְ?
וְכִי אֵין לְהַמֶּלֶךְ חֲכָמִים?
וְגַם הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי חָכָם גָּדוֹל
וּמָה הַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁהַמֶּלֶךְ יִשְׁלַח עֲבוּרִי?
וַיִּשְׁתּוֹמֵם עַל זֶה מְאד מְאד
עָנָה וְאָמַר זֶה הֶחָכָם [הַיְנוּ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן, שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם
כִּי כָּל זֶה הַכּל מִדְּבָרָיו שֶׁל אוֹתוֹ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם
שֶׁאַחַר שֶׁהִשְׁתּוֹמֵם וְהִתְמִיהַּ עַצְמוֹ מְאד כַּנַּ"ל עָנָה בְּעַצְמוֹ דְּבָרִים אֵלּוּ
וְאָמַר לְהֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ]
תֵּדַע מַה שֶּׁאֲנִי אוֹמֵר דַּעְתִּי
שֶׁבְּהֶכְרֵחַ הַדָּבָר מוּבָן וּמְברָר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל
וְכָל הָעוֹלָם טוֹעִים בַּשְּׁטוּת הַזֶּה, שֶׁסּוֹבְרִים, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ
וּרְאֵה וְהָבֵן
אֵיךְ אֶפְשָׁר זאת, שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יִמְסְרוּ עַצְמָן לִסְמךְ עַל אִישׁ אֶחָד, שֶׁהוּא הַמֶּלֶךְ?
בְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל
הֵשִׁיב הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ הַנַּ"ל
הֲלא אֲנִי הֵבֵאתִי לְךָ אִגֶּרֶת מֵהַמֶּלֶךְ!
שָׁאַל אוֹתוֹ הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן הַנַּ"ל
הֲאַתָּה בְּעַצְמְךָ קִבַּלְתָּ הָאִגֶּרֶת מִיַּד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ מַמָּשׁ?
הֵשִׁיב לוֹ: לָאו
רַק אִישׁ אַחֵר נָתַן בְּיָדִי הָאִגֶּרֶת בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ
עָנָה וְאָמַר: עַתָּה רְאֵה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁדְּבָרַי כֵּנִים, כִּי אֵין מֶלֶךְ כְּלָל
וָחָזַר וְשָׁאַל אוֹתוֹ
תּאמַר לִי, הֲלּא אַתָּה מִן הָעִיר מְלוּכָה וּמְגֻדָּל שָׁם מִיָּמֶיךָ
הַגִּידָה לִי: הֲרָאִיתָ מִיָּמֶיךָ אֶת הַמֶּלֶךְ?
הֵשִׁיב לוֹ: לָאו
[כִּי בֶּאֱמֶת כֵּן הַדָּבָר
שֶׁלּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד זוֹכֶה לִרְאוֹת אֶת הַמֶּלֶךְ
כִּי אֵין הַמֶּלֶךְ מִתְרָאֶה, רַק בְּעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד]
עָנָה הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן וְאָמַר.
עַתָּה רְאֵה גַּם רְאֵה, שֶׁדְּבָרַי בְּרוּרִים וּמְברָרִים שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ כְּלָל
כִּי הֲלּא אֲפִילּוּ אַתָּה לא רָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ מֵעוֹלָם
שׁוּב שָׁאַל הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ: אִם כֵּן מִי מַנְהִיג הַמְּדִינָה?
הֵשִׁיב הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן.
זאת אֲנִי אֲסַפֵּר לְךָ הַבֵּרוּר, כִּי מִמֶּנִּי תִּשְׁאַל, כִּי אֲנִי בָּקִי בָּזֶה
כִּי הָיִיתִי מְשׁוֹטֵט בַּמְּדִינוֹת
וְהָיִיתִי בִּמְדִינַת אִיטַלְיָה
וְכָךְ הַמִּנְהָג שֶׁיֵּשׁ שִׁבְעִים שָׂרֵי יוֹעֲצִים
וְהֵם עוֹלִים וּמַנְהִיגִים הַמְּדִינָה זְמַן מְיֻחָד
וְעִם זֶה הַשְּׂרָרוּת חוֹלְקִין עַצְמָן כָּל בְּנֵי הַמְּדִינָה בָּזֶה אַחַר זֶה
וְהִתְחִילוּ דְּבָרָיו לִכְנס בְּאָזְנֵי הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ
עַד שֶׁהִסְכִּימוּ וְגָזְרוּ, שֶׁבְּוַדַּאי אֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל
שׁוּב עָנָה הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן
הַמְתֵּן עַד הַבּקֶר, אֲבָרֵר לְךָ עוֹד בְּבֵרוּר אַחַר בֵּרוּר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ בָּעוֹלָם כְּלָל
וַיַּשְׁכֵּם הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן בַּבּקֶר
[הֶחָכָם, שֶׁהוּא חֲבֵרוֹ שֶׁל הַתָּם אָנוּ קוֹרְאִים אוֹתוֹ תָּמִיד בְּשֵׁם הֶחָכָם הָרִאשׁוֹן]
וְהֵקִיץ אֶת חֲבֵרוֹ הֶחָכָם הַשָּׁלִיחַ וְאָמַר לוֹ
בּוֹא עִמִּי אֶל הַחוּץ, וְאַרְאֶךָּ הַדָּבָר בְּבֵרוּר, אֵיךְ הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטָעוּת
וּבֶאֱמֶת אֵין מֶלֶךְ כְּלָל
וְכֻלָּם בְּטָעוּת גָּדוֹל
וְהָלְכוּ בַּשּׁוּק, וְרָאוּ אִישׁ חַיִל אֶחָד
וְתָפְסוּ אוֹתוֹ וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: לְמִי אַתָּה עוֹבֵד?
הֵשִׁיב: אֶת הַמֶּלֶךְ
[שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: ] הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ מִיָּמֶיךָ?
לָאו
עָנָה וְאָמַר: רְאֵה, הֲיֵשׁ שְׁטוּת כָּזֶה?!
שׁוּב הָלְכוּ אֶל אָדוֹן אֶחָד מִן הַחַיִל, וְנִכְנְסוּ עִמּוֹ בִּדְבָרִים
עַד שֶׁשְּׁאָלוּהוּ: לְמִי אַתָּה עוֹבֵד? אֶת הַמֶּלֶךְ
הֲרָאִיתָ אֶת הַמֶּלֶךְ?
לָאו
עָנָה וְאָמַר: עַתָּה רְאֵה בְּעֵינֶיךָ, שֶׁהַדָּבָר מְברָר, שֶׁכֻּלָּם טוֹעִים, וְאֵין מֶלֶךְ כְּלָל בָּעוֹלָם
וְנִסְכַּם בֵּינֵיהֶם הַדָּבָר, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל
עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר עוֹד
בּוֹא וְנִסַּע וְנֵלֵךְ בָּעוֹלָם
וְאַרְאֶךָּ עוֹד אֵיךְ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּטָעוּתִים גְּדוֹלִים
וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים בָּעוֹלָם
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁבָּאוּ, מָצְאוּ אֶת הָעוֹלָם בְּטָעוּת
וּדְבַר הַמֶּלֶךְ הַנַּ"ל נַעֲשָׂה אֶצְלָם לְמָשָׁל
וּבְכָל מָקוֹם שֶׁמָּצְאוּ הָעוֹלָם בְּטָעוּת, לָקְחוּ אֶת הַמֶּלֶךְ לְמָשָׁל.
כְּמוֹ שֶׁזֶּה אֱמֶת, שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ, כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה
וְהָיוּ הוֹלְכִים וְנוֹסְעִים עַד שֶׁכָּלָה מַה שֶּׁבְּיָדָם
וְהִתְחִילוּ לִמְכּר סוּס אֶחָד וְאַחַר כָּךְ הַשֵּׁנִי, עַד שֶׁמָּכְרוּ כֻּלָּם
עַד שֶׁהֻכְרְחוּ לֵילֵךְ רַגְלִי
וְתָמִיד הָיוּ חוֹקְרִים הָעוֹלָם, וּמָצְאוּ שֶׁהָעוֹלָם בְּטָעוּת
וְנַעֲשׂוּ עֲנִיִּים הוֹלְכֵי רַגְלִי
וְנִסְתַּלֵּק חֲשִׁיבוּתָם
וְלא הָיוּ נֶחֱשָׁבִים כְּלָל
כִּי לא הָיוּ מַשְׁגִּיחִים עֲלֵיהֶם כְּלָל, עַל אֶבְיוֹנִים כְּמוֹתָם
וְנִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר, וְהָיוּ הוֹלְכִים וְסוֹבְבִים
עַד שֶׁבָּאוּ אֶל הָעִיר, שֶׁדָּר בָּהּ הַשר הַתָּם הַנַּ"ל [שֶׁהוּא הַתָּם, חֲבֵרוֹ שֶׁל הֶחָכָם הַנַּ"ל]
וְשָׁם, בְּאוֹתָהּ הָעִיר
הָיָה בַּעַל שֵׁם [צדיק עושה ניסים] אֲמִתִּי
וְהָיָה חָשׁוּב מְאד, כִּי עָשָׂה דְּבָרִים נִפְלָאִים
וַאֲפִילּוּ בֵּין הַשָּׂרִים הָיָה חָשׁוּב וּמְפֻרְסָם
וְאֵלּוּ הַחֲכָמִים בָּאוּ לְאוֹתָהּ הָעִיר
וְהָלְכוּ וְסָבְבוּ וּבָאוּ לִפְנֵי בֵּית הַבַּעַל שֵׁם
וְרָאוּ, שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים שָׁם כַּמָּה עֲגָלוֹת אַרְבָּעִים וַחֲמִשִּׁים עִם חוֹלִים
וְסָבַר הֶחָכָם, שֶׁשָּׁם דָּר דוקטור
וְהָיָה רוֹצֶה לִכָּנֵס לְבֵיתוֹ מֵחֲמַת שֶׁגַּם הוּא הָיָה דוקטור גָּדוֹל
וְרָצָה לִכָּנֵס לַעֲשׂוֹת הֶכֵּרוּת עִמּוֹ
וְשָׁאַל מִי דָּר בְּכָאן?
הֵשִׁיבוּ: בַּעַל שֵׁם
וַיִּמָּלֵא פִּיו שְׂחוֹק
וְאָמַר לַחֲבֵרוֹ: זֶה הוּא שֶׁקֶר וְטָעוּת נִפְלָא מְאד
וְזֶה הוּא שְׁטוּת יוֹתֵר מִטָּעוּת שֶׁל הַמֶּלֶךְ
חֲבֵרִי! אֲסַפֵּר לְךָ הַשֶּׁקֶר הַזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה הָעוֹלָם בְּטָעוּת בְּשֶׁקֶר כָּזֶה
בְּתוֹךְ כָּךְ הָיוּ רְעֵבִים
וּמָצְאוּ עֲדַיִן אֶצְלָם שְׁלשָׁה אַרְבָּעָה מטבעות
וְהָלְכוּ אֶל בֵּית הַתַּבְשִׁיל
וְשָׁם מוֹצְאִים לֶאֱכל אֲפִילּוּ בְּעַד שְׁלשָׁה אוֹ אַרְבָּעָה מטבעות
וְצִוּוּ לִתֵּן לָהֶם מַאֲכָל, וְנָתְנוּ לָהֶם
בְּתוֹךְ שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים
הָיוּ מְסַפְּרִים וּמִתְלוֹצְצִים מֵהַשֶּׁקֶר וְטָעוּת שֶׁל דְּבַר הַבַּעַל שֵׁם
וְהַבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל שָׁמַע דִּבְרֵיהֶם, וְחָרָה לוֹ מְאד
כִּי הַבַּעַל שֵׁם הָיָה חָשׁוּב שָׁם מְאד
וַיּאמֶר לָהֶם: אִכְלוּ לָכֶם מַה שֶּׁיֵּשׁ לִפְנֵיכֶם וּצְאוּ מִכָּאן
אַחַר כָּךְ בָּא לְשָׁם בֶּן הַבַּעַל שֵׁם
וְהֵם עֲדַיִן הָיוּ מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ
וְגָעַר בָּהֶם הַבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל עַל שֶׁהֵם מִתְלוֹצְצִים מִן הַבַּעַל שֵׁם בִּפְנֵי בְּנוֹ
עַד שֶׁהִכָּה אוֹתָם הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ
וְחָרָה לָהֶם מְאד, וְרָצוּ לְבַקֵּשׁ מִשְׁפָּט עַל הַמַּכֶּה אוֹתָם
וְנִתְיַשְּׁבוּ לֵילֵךְ אֶל הַבַּעַל הַבַּיִת שֶׁלָּהֶם, שֶׁהִנִּיחוּ שָׁם הַחֲבִילוֹת שֶׁלָּהֶם
לְהִתְיַעֵץ עִמּוֹ אֵיךְ לְהַשִּׂיג מִשְׁפָּט עַל הַנַּ"ל
וּבָאוּ וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁבַּעַל בֵּית הַתַּבְשִׁיל הִכָּה אוֹתָם מְאד
וְשָׁאַל לָהֶם: לָמָּה?
וְסִפְּרוּ לוֹ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם
הֵשִׁיב לָהֶם: בְּוַדַּאי אֵינוֹ ישֶׁר לְהַכּוֹת בְּנֵי אָדָם
אֲבָל אַתֶּם לא עֲשִׂיתֶם נְכוֹנָה כְּלָל, שֶׁדִּבַּרְתֶּם עַל הַבַּעַל שֵׁם
כִּי הַבַּעַל שֵׁם חָשׁוּב כָּאן מְאד
וְרָאוּ, שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ, וְגַם הוּא בְּטָעוּת
וְהָלְכוּ מִמֶּנּוּ אֶל הַפָּקִיד [וְהַפָּקִיד הָיָה עַכּוּ"ם]
וְסִפְּרוּ לוֹ הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁהִכּוּ אוֹתָם
שָׁאַל: עַל מָה?
הֵשִׁיבוּ, שֶׁדִּבְּרוּ עַל הַבַּעַל שֵׁם
וְהִכָּה אוֹתָם הַפָּקִיד הַכֵּה וּפָצוֹעַ וּדְחָפָם מִבֵּיתוֹ
וְהָלְכוּ מִזֶּה לָזֶה, מִמּוֹשֵׁל לְמוֹשֵׁל גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁבָּאוּ לִפְנֵי הַשר הַתָּם הַנַּ"ל
וְשָׁם, לִפְנֵי בֵּית הַשר הַתָּם, עוֹמְדִים אַנְשֵׁי חַיִל, [דְּהַיְנוּ שומרים]
וְהוֹדִיעוּ לְהַשר הַתָּם, שֶׁאִישׁ אֶחָד צָרִיךְ אֵלָיו
וְצִוָּה שֶׁיִּכְנס
וּבָא אוֹתוֹ הֶחָכָם לִפְנֵי הַשר הַתָּם
וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ הִכִּירוֹ הַשר הַתָּם שֶׁזֶּהוּ הֶחָכָם חֲבֵרוֹ כַּנַּ"ל
וְהֶחָכָם לא הִכִּירוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בִּגְדֻלָּה כָּזוֹ
וְתֵכֶף הִתְחִיל הַשר הַתָּם וְדִבֵּר אֵלָיו
רְאֵה תְּמִימוּתִי לְמַה שֶּׁהֵבִיא אוֹתִי, לִגְדֻלָּה כָּזוֹ
וְאֶל מָה חָכְמָתְךָ הֵבִיאָה אוֹתְךָ?
עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר
מֵאַחַר שֶׁאַתָּה הוּא חֲבֵרִי הַתָּם, מִזֶּה נְסַפֵּר אַחַר כָּךְ
לְעֵת עַתָּה תֵּן לִי מִשְׁפָּט עַל שֶׁהִכּוּ אוֹתִי
שְׁאָלוֹ: לָמָּה?
הֱשִׁיבוֹ: בִּשְׁבִיל שֶׁדִּבַּרְתִּי עַל הַבַּעַל שֵׁם, שֶׁהוּא שֶׁקֶר וּמִרְמָה גְּדוֹלָה
עָנָה הַתָּם הַשר וְאָמַר: עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ?
רְאֵה: אַתָּה אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה יָכוֹל לָבוֹא עַל שֶׁלִּי בְּקַל, וַאֲנִי לא אוּכַל לָבוֹא עַל שֶׁלְּךָ
רְאֵה, שֶׁאֲנִי כְּבָר בָּאתִי עַל שֶׁלְּךָ כַּנַּ"ל
וְאַתָּה עֲדַיִן לא בָּאתָ עַל שֶׁלִּי
וַאֲנִי רוֹאֶה, שֶׁזֶּה קָשֶׁה יוֹתֵר, שֶׁאַתָּה תָּבוֹא עַל תְּמִימוּת שֶׁלִּי
וְאַף עַל פִּי כֵן
מֵחֲמַת שֶׁהָיָה מַכִּיר בּוֹ מִכְּבָר בִּגְדֻלָּתוֹ
צִוָּה לָתֵת לוֹ בְּגָדִים לְהַלְבִּישׁוֹ, וּבִקְּשׁוֹ שֶׁיּאכַל עִמּוֹ
בִּשְׁעַת אֲכִילָתָם הִתְחִילוּ לְדַבֵּר יַחַד
הִתְחִיל הֶחָכָם לְהוֹכִיחַ לוֹ דַּעְתּוֹ הַנַּ"ל, שֶׁאֵין מֶלֶךְ כְּלָל
גָּעַר בּוֹ הַתָּם הַשר: הֲלּא אֲנִי בְּעַצְמִי רָאִיתִי אֶת הַמֶּלֶךְ!
הֵשִׁיב לוֹ הֶחָכָם בִּשְׂחוֹק
אַתָּה יוֹדֵעַ בְּעַצְמְךָ, שֶׁזֶּה הָיָה הַמֶּלֶךְ?
אַתָּה מַכִּיר אוֹתוֹ וְאֶת אָבִיו וְאֶת זְקֵנוֹ שֶׁהָיוּ מְלָכִים?
מֵאַיִן אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ?
אֲנָשִׁים הִגִּידוּ לְךָ שֶׁזֶּה מֶלֶךְ, וְרִמּוּ אוֹתְךָ בְּשֶׁקֶר
וְחָרָה לְהַתָּם מְאד מְאד עַל דְּבַר הַמֶּלֶךְ עַל שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּמֶּלֶךְ
בְּתוֹךְ כָּךְ בָּא אֶחָד וְאָמַר: הָעֲזָאזֵל, [דְּהַיְנוּ הַשד] שָׁלַח אַחֲרֵיכֶם
וְנִזְדַּעְזַע הַתָּם מְאד מְאד
וְרָץ וְסִפֵּר לְאִשְׁתּוֹ בְּפַחַד גָּדוֹל, בַּאֲשֶׁר שֶׁהַנַּ"ל שָׁלַח אַחֲרָיו
וְיָעֲצָה לוֹ אִשְׁתּוֹ לִשְׁלחַ עֲבוּר הַבַּעַל שֵׁם
וְשָׁלַח אַחֲרָיו
וּבָא הַבַּעַל שֵׁם וְנָתַן לוֹ קְמִיעוֹת וּשְׁמִירוֹת
וְאָמַר לוֹ, שֶׁעַתָּה לא יִפְחַד כְּלָל
וְהָיָה לוֹ אֱמוּנָה גְּדוֹלָה בָּזֶה
וְהָיוּ יוֹשְׁבִים עוֹד הֶחָכָם וְהַתָּם הַנַּ"ל
וְשָׁאַל הֶחָכָם אוֹתוֹ: עַל מָה נִפְחַדְתָּ כָּל כָּךְ?
אָמַר לוֹ: בִּשְׁבִיל הַנַּ"ל, שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ
שָׂחַק מִמֶּנּוּ: אַתָּה מַאֲמִין, שֶׁיֵּשׁ שד?
הֵשִׁיב לוֹ: וְאִם כֵּן מִי הוּא זֶה שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ?
עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר
בְּוַדַּאי זֶהוּ אָחִי, שֶׁרָצָה שֶׁיִּתְרָאֶה עִמִּי, וְשָׁלַח אַחֲרַי בְּמִרְמָה זוֹ
שָׁאַל אוֹתוֹ הַתָּם: אִם כֵּן אֵיךְ עָבַר עַל כָּל הַשומרים?
הֱשִׁיבוֹ: בְּוַדַּאי שִׁחֵד אוֹתָם
וְהֵם אוֹמְרִים בְּמִרְמָה וָשֶׁקֶר, שֶׁלּא רָאוּ אוֹתוֹ כְּלָל
בְּתוֹךְ כָּךְ חָזַר וּבָא אֶחָד וְאָמַר כַּנַּ"ל, שֶׁהַשד שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם
וְהַתָּם לא נִזְדַּעְזַע עַתָּה
וְלא הָיָה לוֹ שׁוּם פַּחַד כְּלָל מֵחֲמַת הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם כַּנַּ"ל
עָנָה וְאָמַר לְהֶחָכָם, עַתָּה מָה אַתָּה אוֹמֵר?
אָמַר: אוֹדִיעַ לְךָ, שֶׁיֵּשׁ לִי אָח, שֶׁהוּא עִמִּי בְּכַעַס, וְעָשָׂה מִרְמָה זוֹ כְּדֵי לְהַפְחִיד אוֹתִי
וְעָמַד וְשָׁאַל לְאוֹתוֹ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם
וּמַה הוּא דְּמוּתוֹ שֶׁל זֶה שֶׁשָּׁלַח אַחֲרֵינוּ?
אֵיזֶה פָּנִים יֵשׁ לוֹ וְאֵיזֶה מַרְאֶה יֵשׁ לַשְּׂעָרוֹת שֶׁלּוֹ וְכוּ' וְכַּיּוֹצֵא
הֵשִׁיב לוֹ: כָּךְ וְכָךְ
עָנָה הֶחָכָם וְאָמַר: רְאֵה, זֶה הוּא מַרְאֵה אָחִי הַנַּ"ל
אָמַר לוֹ הַתָּם: הֲתֵלֵךְ עִמָּם?
הֵשִׁיב: הֵן
רַק שֶׁתִּתֵּן עִמִּי אֵיזֶה אַנְשֵׁי חַיִל, [שֶׁיִּהְיוּ שומרי ראש, שומרים מלווים] כְּדֵי שֶׁלּא יְצַעֲרוּ אוֹתִי
וְנָתַן לוֹ שומרי ראש
וְהָלְכוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים הַנַּ"ל עִם אוֹתוֹ הָאִישׁ שֶׁבָּא בִּשְׁבִילָם
וְחָזְרוּ הַחַיִל
וְשָׁאַל אוֹתָם הַתָּם הַשר: הֵיכָן הֵם הַחֲכָמִים הַנַּ"ל?
הֵשִׁיבוּ, אֵינָם יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ נֶעֶלְמוּ
וְהַנַּ"ל [הַיְנוּ הַשד] חָטַף אוֹתָם, אֶת הַחֲכָמִים הָאֵלּוּ הַנַּ"ל
וְהֵבִיא אוֹתָם אֶל רֶפֶשׁ וָטִיט
וְשָׁם הָיָה יוֹשֵׁב הַשד עַל כִּסֵּא בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ
וְהִשְׁלִיכוּ אֶת הַחֲכָמִים הַנַּ"ל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ
וְהָרֶפֶשׁ הָיָה עָב וְדָבוּק כְּמוֹ דֶּבֶק מַמָּשׁ
וְלא הָיוּ יְכוֹלִים לָזוּז עַצְמָן כְּלָל בְּתוֹךְ הָרֶפֶשׁ
וְצָעֲקוּ [אֵלּוּ הַחֲכָמִים לְאֵלּוּ שֶׁהָיוּ מְיַסְּרִים אוֹתָם, דְּהַיְנוּ הַשד וַאֲנָשָׁיו]
רְשָׁעִים! עַל מָה אַתֶּם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ?
וְכִי יֵשׁ שד בָּעוֹלָם?
אַתֶּם, רְשָׁעִים, מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ בְּחִנָּם
[כִּי אֵלּוּ הַחֲכָמִים הַנַּ"ל עֲדַיִן לא הֶאֱמִינוּ, שֶׁיֵּשׁ שד, רַק אָמְרוּ שֶׁאֲנָשִׁים רְשָׁעִים מְיַסְּרִים אוֹתָם בְּחִנָּם]
וְהָיוּ מֻנָחִים אֵלּוּ הַשְּׁנֵי חֲכָמִים בְּתוֹךְ עֳבִי הָרֶפֶשׁ
וְהָיוּ חוֹקְרִים מַה זּאת
אֵין זאת, רַק שֶׁאֲנָשִׁים פּוֹחֲזִים, שֶׁהָיִינוּ מִתְקוֹטְטִים עִמָּהֶם אֵיזֶה פַּעַם
וְעַתָּה הֵם מְיַסְּרִים אוֹתָנוּ כָּל כָּךְ
וְהָיוּ מִתְיַסְּרִים שָׁם בְּעִנּוּיִים גְּדוֹלִים כַּמָּה שָׁנִים
פַּעַם אַחַת עָבַר הַתָּם הַשר הַנַּ"ל לִפְנֵי בֵּית הַבַּעַל שֵׁם
וְנִזְכַּר בַּחֲבֵרוֹ הֶחָכָם
וְנִכְנַס אֶל הַבַּעַל שֵׁם, וְהִטָּה עַצְמוֹ אֵלָיו כְּדֶרֶךְ הַשָּׂרִים
וְשָׁאַל אוֹתוֹ אִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּרְאֶה אוֹתוֹ [הַיְנוּ אֶת הֶחָכָם הַנַּ"ל] וְאִם יוּכַל לְהוֹצִיאוֹ מִשָּׁם
וְאָמַר אֶל הַבַּעַל שֵׁם.
הֲאַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הֶחָכָם, שֶׁשָּׁלַח הַשד וּנְשָׂאוֹ, וּמֵאוֹתוֹ הַיּוֹם לא רְאִיתִיו?
הֱשִׁיבוֹ: הֵן
וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, שֶׁיַּרְאֶה לוֹ מְקוֹמוֹ וְיוֹצִיאוֹ מִשָּׁם
וְאָמַר לוֹ הַבַּעַל שֵׁם: בְּוַדַּאי אֲנִי יָכוֹל לְהַרְאוֹת לְךָ מְקוֹמוֹ וּלְהוֹצִיאוֹ
רַק שֶׁלּא יֵלְכוּ כִּי אִם אֲנִי וְאַתָּה
וְהָלְכוּ יַחַד
וְעָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם מַה שֶּׁיָּדַע, וּבָאוּ לְשָׁם
וְרָאָה, שֶׁהֵם מֻנָּחִים בָּעֳבִי טִיט וָרֶפֶשׁ
וּכְשֶׁרָאָה הֶחָכָם אֶת הַשר הַתָּם, צָעַק אֵלָיו: אָחִי!
רְאֵה, שֶׁהֵם מַכִּים וּמְעַנִּים אוֹתִי כָּל כָּךְ הָרְשָׁעִים הַלָּלוּ בְּחִנָּם
גָּעַר בּוֹ הַשר הַתָּם
עֲדַיִן אַתָּה אוֹחֵז בַּחָכְמוֹת שֶׁלְּךָ וְאֵין אַתָּה מַאֲמִין בְּשׁוּם דָּבָר
וְלִדְבָרֶיךָ אֵלּוּ הֵם אֲנָשִׁים?
עַתָּה רְאֵה
הֲלא זֶה הוּא הַבַּעַל שֵׁם, שֶׁהָיִיתָ כּוֹפֵר בּוֹ
וְהוּא דַּיְקָא יָכוֹל לְהוֹצִיאֲכֶם [וְהוּא יַרְאֶה לָכֶם הָאֱמֶת]
וּבִקֵּשׁ הַתָּם הַשר הַנַּ"ל מִן הַבַּעַל שֵׁם, שֶׁיּוֹצִיאֵם וְיַרְאֶה לָהֶם, שֶׁזֶּהוּ שד וְאֵינָם אֲנָשִׁים
וְעָשָׂה הַבַּעַל שֵׁם מַה שֶּׁעָשָׂה
וְנִשְׁאֲרוּ עוֹמְדִים עַל הַיַּבָּשָׁה, וְלא הָיָה שָׁם רֶפֶשׁ כְּלָל
וְאֵלּוּ הַמַּזִּיקִים הַנַּ"ל נַעֲשׂוּ עַפְרָא בְּעָלְמָא
אָז רָאָה הֶחָכָם הַנַּ"ל וְהֻכְרַח בְּעַל כָּרְחוֹ לְהוֹדוֹת עַל הַכּל שֶׁיֵּשׁ מֶלֶךְ וְכוּ'
עַל זֶה הַמַּעֲשֶׂה נֶאֶמְרָה הַתּוֹרָה [עַיֵּן לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו, חֵלֶק ב', סִימָן י"ט] הַמְדַבֶּרֶת מֵחָכְמוֹת וּתְמִימוּת, שֶׁעִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת, וְעִנְיַן עֲמָלֵק, שֶׁהָיָה חָכָם וְכָפַר בָּעִקָּר וְכוּ' עַיֵּן שָׁם עַל פָּסוּק [מִשְׁלֵי כ"ד]: שֶׁבַע "יִפּל" צַדִּיק "וְקָם" סוֹפֵי תֵּבוֹת עֲמָלֵ"ק כִּי עִקַּר כָּל הַנְּפִילוֹת הֵם עַל יְדֵי חָכְמוֹת וְכוּ', עַיֵּן שָׁם גַּם אֲגָג מִזֶּרַע עֲמָלֵק אַף עַל פִּי שֶׁרָאָה מַפַּלְתּוֹ בְּשָׁעָה שֶׁבָּא שְׁמוּאֵל אֵצֶל שָׁאוּל לְהָרְגוֹ, עֲדַיִן לא הָיָה מַאֲמִין כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר [שְׁמוּאֵל א ט"ו]: וַיֵּלֵךְ אֲגָג מַעֲדַנּוֹת וְתִרְגֵּם יוֹנָתָן: מְפַנְקָא, כִּי עֲדַיִן לא הֶאֱמִין בְּמַפַּלְתּוֹ, עַד שֶׁרָאָה בְּעֵינָיו סוֹף מַפַּלְתּוֹ, אָז: וַיּאמֶר: אָכֵן סָר מַר הַמָּוֶת, כִּי עַד עַתָּה לא הֶאֱמִין [שִׂים עֵינֶיךָ עַל הַמַּעֲשֶׂה, וְתָבִין פִּלְאֵי פְּלָאוֹת]: וְאִם הַתְּפִילָּה אֵינָהּ כָּרָאוּי, הוּא מִנְעָל בִּשְׁלשָׁה קְצָווֹת, וְהָבֵן



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יד ואז באותו העת היתה המלחמה של הצרפת שהלך הצרפת לארץ התוגר למצרים ולארץ ישראל וכיוצא כמפרסם וכאשר נשמע לאנשי סטנבול שהמלחמה הנ"ל מתעוררת, והצרפת הולך ובא על הים אזי לא רצו קהלה קדישא של סטנבול להניח שום יהודי לצאת מקיר העיר וחוצה, לפרש על הים ורבנו זכרונו לברכה, לא השגיח על זה ורצה להפקיר את עצמו ואמר להאיש שהיה עמו: תדע שאני רוצה לסכן את עצמי אפילו בסכנות גדולות ועצומות אך את נפשך איני רוצה להפקיר בכן אם תרצה קח לך מעות על הוצאות ושוב בשלום לביתך ואני אסע לבדי בהעלם ובהסתר מאנשי סטנבול כי את עצמי אנ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מאחד מחשובי אנשים איש כשר וירא שמים ועובד את השם באמת שאמר לו רבנו זכרונו לברכה שיש בני אדם עובדי ה' שאין השם יתברך מראה להם מה שפעלו כל ימי חייהם רק אחר מותם בעולם הבא, אז יראו מה שפעלו והבנתי שרבנו זכרונו לברכה, אמר לו דבר זה לענין התחזקות לבל יפל בדעתו מה שכבר עסק בעבודת השם ועדין אינו רואה בעצמו שום פעלה כי יש שאינו יכול לראות כל ימי חייו מה שפעל כי אם לאחר כך כנזכר לעיל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זָכַר חַסְדּוֹ וֶאֱמוּנָתוֹ לְבֵית יִשְׂרָאֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צד - זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל [לשון החברים] זכר חסדו ואמונתו לבית ישראל ראו כל אפסי ארץ את ישועת אלקינו הענין הוא כך, שכל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל דכתיב: "לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו" דהינו 'בריאה' 'יצירה' 'עשיה' לא נברא אלא לכבודי וכבודי הינו ישראל, דכתיב: "ושכנתי בתוכם" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה 'בתוכו לא נאמר אלא בתוכם מלמד שהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו בתוך כל אחד מישראל' נמצא כל אחד מישראל נקרא לבוש ולבוש נקרא כבוד כי 'רבי יוחנן קרי למאנה מכבדותא' נמצא כל העולמות לא נבראו אלא בשביל ישראל כדי להשפיע להם... לחץ להמשך...
ספר המידות - עזות
ספר המידות - עזות א. מי שיש בו עזות, בידוע שעבר עברה להכעיס. ב. עזות בא על ידי כעס. ג. על ידי עזות לא יקבל מוסר. ד. על ידי עזות נעשה אביר לב, גם בידוע שעדין לא תקן פשעי אביו. ה. מי שיש לו עזות, תקונו שיניח תפלין, שהיו על ראש צדיק. ו. כשרשע מעז בפני ישר, אין זה אלא כדי שהישר יפשפש במעשיו. ז. מי שיש לו עזות, בידוע שאינו מסתפק במה שיש לו. ח. התורה היא תקון לעזות. ט. על ידי עזות גשמים נעצרים, ובידוע שנכשל בעברה, וסופו שיכשל בעברה, ומתר לקרותו רשע, ומתר לשנאתו, והוא אחד מתתקע"ד דורות. י. חצפה אפלו כלפי שמיא מהני, והוא מלכותא בלא תגא. חלק שני א. כשרו... לחץ להמשך...
חשק חושק ונחשק - נחשק מעל נחשק
חשק חושק ונחשק - נחשק מעל נחשק אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=337 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי וכל מה שהדבר הנחשק גדול ביותר, המניעה יותר גדולה כי יש חשק וחושק ונחשק דהינו האדם החושק והדבר הנחשק והחשק שחושקין לדבר הנחשק וכפי מעלת הנחשק כן צריך להיות גדל החשק ועל כן כשהנחשק גדול מאד נמצא שצריך שיהיה לו חשק גדול מאד אזי יש לו מניעה גדולה ביותר שעל ידי זה החשק גדול ביותר כי כל מה שהמניעה יותר גדול החשק מתגבר ביותר כנ"ל ... והנה הכלל, שכל המניעות הם רק בשביל החשק כדי שעל ידי זה יהיה לו חשק גדול ביותר כנ"ל וע... לחץ להמשך...
ספר המידות - בגדים
ספר המידות - בגדים חלק א' א. בגדי אדם מרמזים על מדותיו של אדם. ב. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. ג. על ידי עזות מצח נענש בבגדים גם על ידי שבועות. ד. מי שאינו נזהר להסתכל בערות אביו, לסוף שילכו בניו "ערום ויחף". ה. מי שאוכל קדם, התפילה הוא נענש בבגדים. ו. על ידי גאוה נענש בבגדים. ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, על ידי זה אין לו במה ללבש. ח. מי שהוא ערב בעד עכו"ם, הוא נענש בבגדים. ט. לעתיד הקדוש ברוך הוא יהא נפרע מאותם המלבשים מלבוש עכו"ם. י. מי שהולך בבגדים קרועים מחמת עניות, תקנתו הבכיה לפני השם יתברך. יא. כל המבזה בגדים, לסוף אינו נה... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - ראיתי מנורת זהב ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת רוח ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן
חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן אות קפה שנת תק"ע ליל שבת ראש חדש איר היתה שרפה גדולה בברסלב ונשרף גם ביתו. אחר כך ביום שלישי שאחר שבת נסע לאומין כי מקדם בשבוע הקודמת שלח איש אחד לקבע לו שם דירה בבית רנ"נ. וראינו ישועת השם שמכון ממש בשבוע הקודם שלח את השליח הנ"ל וביום ראשון תכף אחר השרפה בא שליח שיסע לשם כי הם מרצים לקבלו שם ונסעתי גם כן עמו. בדרך פגע בנו רבי מאיר מטעפליק והוא היה השליח הראשון הנ"ל וירד רבי מאיר מהעגלה שלו ועמד על העגלה שלנו ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה. וספר רבי מאיר לרבנו זכרונו לברכה איך הם מרצים לקבלו שם וששם היא דירה ... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ז - מעשה מזבוב ועכביש
סיפורי מעשיות - מעשה ז - מזבוב ועכביש ענה ואמר אספר לכם כל הנסיעה שלי שהיה לי מעשה במלך אחד שהיו עליו כמה מלחמות כבדות וכבש אותם, ולקח שבויים הרבה [בתוך דבריו שהתחיל לספר זאת המעשה ענה ואמר בזו הלשון תאמרו שאספר לכם הכל ותוכלו להבין] והיה המלך עושה סעדה גדולה, בכל שנה באותו היום שכבש המלחמה והיו שם על הסעדה גדולה כל השרי מלוכה וכל השרים כדרך המלכים והיו עושין שם עניני צחוק, [שקורין קומדיות, הצגות] והיו משחקים וצוחקים מכל האמות, מהישמעאל ומכל האמות והיו עושים ומעקמים בדרך שחוק כדרך הנמוס וההנהגה של כל אמה ומן הסתם מישראל גם כן היו עושין השחוק וצ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול לה... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות
עכשיו 14_11_2019 השעה 10:12:24
wesi2