ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨איך להיות מקושר לצדיק לגמרי? מדוע לזרוק את השכל?
אמר רבי נחמן מברסלב : breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר.

וכאן breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ

לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל

וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִילּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל' וְכוּ'

וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל

בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר

וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמי, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק


והשאלה היא, מהו העניין של לזרוק את השכל לגמרי? ואיך בכלל אפשר לבקש כזה דבר? ואיך אפשר באמת לזרוק את השכל של עצמו לגמרי?

רבי נחמן מברסלב מדגיש ומבהיר בצורה חדש משמעית, כי אם נשאר אצל האדם אפילו טיפת שכל עצמי, הרי שהוא אינו מקושר לצדיק.

והשאלה היא, מהו פשר העניין הזה?

מדוע הוא אינו מקושר לצדיק? הרי הוא יכול להיות מקושר "קצת", מקושר "בינוני" וכולי. אך רבי נחמן מברסלב מדגיש שאם האדם לא זרק את השכל בשלמות, הרי שהוא אינו מקושר לצדיק.

מה פשר העניין? מדוע זה כ"כ קריטי? מדוע זה צריך להיות בשלמות וכולי?

*

כי אנחנו מעורבים טוב ורע, אנחנו הולכים לפי ההגיון והשכל "הישר" שלנו, אנחנו לא יודעים לעקם אותו אל התכלית, בקיצור יש לנו רשיון נהיגה אבל אנחנו לא ממש קולטים לאן צריך לנסוע.

*

ואיך בדיוק אפשר לזרוק את השכל לגמרי? הרי לא משנה מה יעשה האדם, הוא תמיד פועל מתוך השכל שלו.

לדוגמא: אדם שמאמין בבורא, הוא מאמין בו עם שכל. דהיינו שהאמונה של האדם נובעת משכל שאומר לו להאמין.

כיו"ב, גם אדם שמקושר צדיק, גם זה עם שכל. דהיינו האדם מקשיב לשכל של עצמו שאומר לו להתקרב אל הצדיק.

כך שבכל מקרה זה תמיד עם שכל עצמי, ותמיד נשאר אצל האדם שכל עצמי.

אז איך באמת זוכים לבטל את השכל כולו לגמרי בשלמות?

דרך אגב, רק מי שמבטל את השכל לגמרי, רק הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל השכל.

אז איך מבטלים את השכל לגמרי? ואיך מגיעים לאמונה שהיא לא נובעת מהשכל, אלא רק אמונה בלבד, בלי שום שכל כלל?

כי עליך לזכור, כי כל זמן שהאמונה של האדם מעורבת עם שכל, הרי שהוא לא יוכל לעבור את החלל הפנוי אל האין סוף, כי בחלל הפנוי אין שום שכל כלל... ולכן קריטי שלא יהיה שכל כלל, אלא רק אמונה בלבד...

*

תשובה: העניין הוא כדלקמן:

המשפט אומר "אילו ידעתיו הייתיו". דהיינו אילו ידעתי את X הייתי ה X עצמו.

כשרבי נחמן מברסלב אומר שעל האדם לזרוק את השכל שלו לגמרי, ולא להשאיר אצלו שכל עצמי כלל, היינו שעל האדם להפוך להיות הצדיק עצמו ממש, ובלי זה הוא אינו מקורב כלל.

כי באמת הצדיק לא נבדל מהאדם הרגיל בכמות השכל שלו, אלא בסוג השכל שלו.

ז"א אילו הצדיק היה נבד מהאדם בכמות השכל שלו בלבד, והעניין היה כמותי בלבד, הרי שבמקרה כזה ככל שהאדם היה ממיר יותר את השכל שלו לשכל של הצדיק, כך הוא היה מקורב יותר לצדיק, ואכן היה אפשרי הדבר שיהיה מקורב "קצת" מקורב "יותר" וכולי.

אך כל הדבר הזה אינו אפשרי, אלא או שהאדם מקושר לצדיק לגמרי, הוא שהוא לא מקושר לצדיק בכלל.

כי השכל של הצדיק, הוא השכל הנקנה כפי שהתבאר כאן מספר פעמים, והשכל הנקנה הוא שכל אחר לגמרי משכל אנושי.

ורבי נחמן מברסלב מבאר כי השכל הזה, או שיש אותו לאדם בשלמות את כולו, או שאין לו אותו בכלל.

ובלשון רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג

דַּע שֶׁיֵּשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְזֶה הָאוֹר אֵין אָדָם פָּשׁוּט יָכוֹל לְקַבֵּל מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

...

וּמֵחֲמַת זֶה אֵין יְכוֹלִין לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ מֵחֲמַת גָּדְלוֹ

כִּי חֲצִי פְּשָׁט אִי אֶפְשָׁר לְקַבֵּל כִּי אִם כֻּלָּהּ

...

כָּךְ יֵשׁ אוֹר שֶׁהוּא מֵאִיר בְּאֶלֶף עוֹלָמוֹת

וְהוּא הַשָּׂגָה אַחַת

דְּהַיְנוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג אוֹתוֹ אֶלָּא כֻּלּוֹ אֲבָל לא בְּמִקְצָת

כִּי הוּא אוֹר אֶחָד פָּשׁוּט

וכאן מדובר על השכל של הצדיק, שאו שיש אותו לאדם את כולו, או שאין אותו לאדם ואז הוא רחוק מהצדיק.

ולכן רבי נחמן מברסלב אמר שהאדם צריך לזרוק את השכל שלו לגמרי, היינו שעל האדם להמיר את השכל העצמי שלו בשכל של הצדיק לגמרי.

שהמשמעות הפרקטית של זה היא, שכל זמן שהאדם לא רואה את המציאות כפי מה שרבי נחמן ראה אותה, הרי שהוא רחוק מהצדיק.

לדוגמא: אם כאשר רבי נחמן חשב על השי"ת הוא חשב על X, והאדם תופס את השי"ת כ Y, הרי שהאדם הזה רחוק מהצדיק. כיו"ב לכל כל עניין ודבר אחר. אם הצדיק רואה את הדברים בצורה אחת, והאדם רואה אותם בצורה אחרת, הרי שהאדם רחוק מהצדיק.

והדרך היחידה שבה האדם יכול להחליף את השכל שלו בשכל של הצדיק, היא רק על ידי זה שהוא הופך להיות הצדיק עצמו ממש, ואין שום דרך אחרת.

כי באמת, השכל של הצדיק הוא גדול מאוד. והשכל של הצדיק הוא כולו נסתר לגמרי מהאדם.

וכל העצות והתורות והשיחות של רבי נחמן מברסלב, הן לא השכל של הצדיק, אלא הן רק הפסולת וההקדמות לשכל של הצדיק בלבד!

וגם אם האדם יודע לדוגמא את כל ספרי רבי נחמן מברסלב בעל פה ממש, ומקיים את כל העצות של רבי נחמן מברסלב כפשוטן ובשלמות ממש, הוא עדיין לא מקורב לרבי נחמן מברסלב באמת!

כי ההתקרבות לרבי נחמן מברסלב תלויה בעניין של השכל. ואם יש לאדם שכל עצמי, דהיינו אם יש לאדם אפילו מחשבה אחת שונה מהמחשבה של הצדיק, הרי שהוא רחוק מהצדיק.

ואם העניין לא הוברר עדיין, אז נחדד אותו עוד יותר, והוא כי השכל של הצדיק הוא כמו השכל של השי"ת.

והצדיק זוכה לקיים את המצוות כפי מה שהשי"ת מקיים אותן. והצדיק יודע את התורה דעתיקא סתימאה שהיא התורה של השי"ת ממש. דהיינו הצדיק לומד תורה כפי מה שהשי"ת לומד אותו. והצדיק תופס את המציאות, כפי מה שהשי"ת תופס את המציאות, שזה בחינת "עיני ה" שיש לצדיק כמובא.

וכל זמן שיש חילוק בין דעתו של האדם לבין דעתו של השי"ת, דהיינו כל זמן שהאדם אינו יודע לדוגמא מה היה לפני הבריאה (כי הרי השי"ת עצמו בוודאי יודע זאת), הרי שהאדם הזה עדיין לא מקורב לצדיק.

כי הצדיק זוכה לדעת של השי"ת. ואם האדם רחוק מהדעת של השי"ת אפילו בדבר אחד, כגון שהאדם אינו יודע כיצד השי"ת צמצם את עצמו וברא את החלל הפנוי וכיו"ב, הרי שהאדם הזה רחוק מהשי"ת וגם מהצדיק.

כי ההתקרבות לצדיק תלויה בעניין השכל של האדם. ואו שהאדם נכלל בהשי"ת וממילא גם בצדיק, או שלא. ואין כאן ממוצע! אלא או שהאדם הוא הצדיק עצמו, או שלא.

וכיו"ב, גם להכלל בהשי"ת זה רק על ידי הדעת והשכל בלבד forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=128

ועכשיו נשאלת השאלה, איך באמת אפשר לזרוק את השכל לגמרי ובשלמות?

כי באמת מצד האמת, האמונה של האדם בצדיק ובהשי"ת היא תמיד נובעת מהשכל של האדם, אך היא לא באמת בלי שום שכל עצמי.

גם כאשר האדם אומר שהוא מאמין בהשי"ת, מצד האמת גם הוא האמונה שלו מבוססת על חקירות ושכל, והיא לא אמונה בלי שכל כלל.

והשאלה היא, איך אפשר לזכות להתקרב בלי שכל כלל אלא רק עם אמונה?

והתשובה היא שאין כאן קיצורי דרך. כי באמת כדי לזכות לזרוק את השכל לגמרי, לשם כך על האדם לזכות לשכל של הצדיק עצמו, דהיינו לזכות לשכל הנקנה, שהוא מחליף אצל האדם את השכל האנושי שלו בשכל חדש.

והדרך היחידה לזכות לשכל הזה, היא רק על ידי זה שהאדם משלים את שכל ומוציא את שכלו מכוח אל הפועל בשלמות. ואז השכל שלו הופך להיות שכל אחר לגמרי כמו של הצדיק ממש. דהיינו האדם הופך להיות הצדיק עצמו ממש וכולי.

ובפרקטיקה זה אומר, כי על האדם לחקור ולדרוש בשכלו כל הזמן את השכל של הצדיק. דהיינו על האדם לחקור וללמוד כל הזמן את השכל של הצדיק, כפי שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=98 דהיינו על האדם להסתכל בשכל שיש בכל דבר, ולנסות להבין את השורש והסיבה והעומק והפנימיות של כל דיבור ודיבור של הצדיק, וכיו"ב של כל דבר ודבר שיש בבריאה.

ועל ידי זה ורק על ידי זה שהאדם משלים את דעתו, על ידי זה בסופו של דבר הוא זוכה להתקרב לצדיק באמת, דהיינו הוא זוכה לכך שהוא עצמו יהפוך להיות הצדיק עצמו וכולי.

כך שכדי לזרוק את השכל לגמרי, לשם כך צריך את כל השכל שבעולם, שרק על ידי זה השכל של האדם נעלם ובמקומו האדם מקבל שכל חדש וכולי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
...מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לְך אָמַר לִבִּי בַּקְּשׁוּ פָנַי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלח - לך אמר לבי בקשו פני לך אמר לבי בקשו פני פרש רש"י בשליחותך כי עקר האלקות בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" כמבאר אצלנו במקום אחר [לעיל בסימן מ"ט] ומי שהוא "בר לבב", בבחינת: "ולבי חלל בקרבי" יוכל לידע עתידות על ידי מה שהלב אומר לו, שהוא דברי ה' ממש וזהו "לך אמר לבי בקשו פני", 'לך בשליחותך' כנ"ל כי מה שהלב אומר, הם דברי ה' ממש כנ"ל, והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד...
שיחות הר"ן - אות כב
שיחות הר"ן - אות כב טוב מאד מי שזוכה להיות מקרב לצדיק אמתי כי לעתיד לבוא כתיב: "לאחז בכנפות הארץ וינערו רשעים ממנה" שיאחז בכנפות הארץ וינער את הרשעים אבל מי שהוא מקרב לצדיק אמתי אזי יחזיק ויאחז עצמו בהצדיק ויהיה נשאר קים ולא יהיה ננער עם הרשעים מאחר שיחזיק ויאחז עצמו בהצדיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...ח"א - תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת...
שיחות הר"ן - אות רסה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן הזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים כלל אפילו עם שמן או שומן ואפילו על ידי תערובות כגון על ידי ביצים וכיוצא ואפילו בשבת והלעיג על האומרים שבשבת מצוה לאכל דבר המזיק שהם בצלים חיים ואמר שהם מזיקים מאד לכמה דברים וחשב אז כמה עניני חולאת ומכאובים וחלישות שגורמים אך שכחתים בפרטיות אך הכלל שהחמיר מאד והזהיר מאד לבלי לאכלם חיים כלל אפילו על ידי תערובות ואפילו בשבת רק מבשלים מתר לאכל ובתחלה שאלנו אותו על זה מחמת ששמענו בשם הבעל שם טוב זה שהזהיר מאד לבלי לאכל בצלים חיים ואמר שבודאי כן הוא והתחיל לחשב...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 5
...למה וכמה? חלק 5 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 4. בהמשך לכל הנ"ל, למי שלא שם לב כל הנ"ל עולה בקנה אחד גם עם מ"ש רבי נחמן מברסלב לגבי העניין של ממון. פירוש, כי רבי נחמן מברסלב מדבר המון על העניין של תאוות אכילה (ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%95%D7%AA+%D7%90%D7%9B%D7%99%D7%9C%D7%94&cid=0 - תאוות אכילה). ומצד שני רבי נחמן מברסלב מבאר שאצל הצדיק האמת יש את הארת הרצון בשעת האכילה דייקא! וזה עולה בקנה אחד עם העניין של תאוות ממון. כי גם בתאוות ממון יש 3 בחינות. 1 - יש את...
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו'. ואמר [ב...
שיחות הר"ן - אות נח
שיחות הר"ן - אות נח כשחושבין תורה צריך להיות חושב הדבר תורה שרוצה לחדש בה לחשב ולחזר במחשבתו אותו הפסוק או אותו הענין כמה וכמה פעמים הרבה מאד ולהיות נוקש ודופק על הפתח עד שיפתחו לו. יש דבר שפורח במחשבה כמו זריקה ואחר כך פורח מהמחשבה וצריך שיהיה לזה בריה ואיש חיל כנזכר לעיל לרדף ולרוץ אחריה להשיגה
גשר צר מאוד - לא לפחד כלל - חלק 1
...- חלק 1 אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות ודע, שהאדם צריך לעבר על גשר צר מאד מאד והכלל והעקר שלא יתפחד כלל ובלשון העם: כל העולם כולו גשר צר מאוד. והכלל והעיקר לא לפחד כלל. **** ויש בזה כמה עניינים. ראשית בפשיטות כפשוטו, שעל האדם לא לפחד וכולי... אך יש כאן עוד כמה עניינים, כגון שלדוגמא מרומז בזה העניין מ"ש רבי נחמן מברסלב, כי מי שרוצה לזכות לשעשוע של העולם הבא לשם כך עליו להעלות את מידת היראה לשורשה. דהיינו שעיקר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 27_10_2025 השעה 15:33:17 - wesi2