צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
כַּמְבאָר בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת: 'הֱוֵי עַז כַּנָּמֵר', וְכַמּוּבָא לְעֵיל
וַאֲפִילּוּ נֶגֶד הָרַב בְּעַצְמוֹ צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לוֹ עַזּוּת
שֶׁיָּעֵז פָּנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ כָּל מַה שֶּׁצָּרִיך, וְלא יִתְבַּיֵּשׁ
וְזֶה שֶׁאֶחָד מְקרָב יוֹתֵר, הוּא רַק עַל יְדֵי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת יוֹתֵר
וּמֵחֲמַת זֶה מְדַבֵּר עִמּוֹ יוֹתֵר
אַך זֶה תָּלוּי בָּזֶה
שֶׁזֶּה שֶׁיֵּשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר
הוּא מֵחֲמַת עֲבוֹדָתוֹ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה אֶת ה'
וּמֵחֲמַת זֶה יֵשׁ לוֹ עַזּוּת לְדַבֵּר עִם הָרַב
וּמֵחֲמַת זֶה שֶׁהוּא מְדַבֵּר עִמּוֹ
עַל יְדֵי זֶה עוֹשֶׂה וְעוֹבֵד הַרְבֵּה
עַל יְדֵי שֶׁמִּתְעוֹרֵר בְּיוֹתֵר עַל יְדֵי שֶׁמְּדַבֵּר הַרְבֵּה עִמּוֹ
נִמְצָא שֶׁזֶּה תָּלוּי בָּזֶה
וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים בָּעוֹלָם שֶׁהֵם תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה
וְאֵין יוֹדְעִין מֵהֵיכָן הַהַתְחָלָה
כִּי כָּל אֶחָד מַתְחִיל מֵחֲבֵרוֹ
כִּי זֶה תָּלוּי בָּזֶה כַּנַּ"ל.