ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - תצב - עבודת השם
אות תצב כשנתן הצעטליך הנ"ל פעם אחת נתן לאחד הצעטל ואמר לו זה שקבל הצעטל לרבנו זכרונו לברכה העולה על דעתנו לא היה כך. כי היינו סבורים שתצוו לנו להתענות הרבה ימים בשנה ועכשו אנו רואים שאינם רק ימים מעטים מאד בשנה. השיב, הלא אלישע אמר לנעמן רחץ וטהר ולא רצה להאמין שבדבר הקל הזה יהיה לו רפואה ואמר הלא טוב אמנה ופרפר ונהרות דמשק הלא רחצתי בהם וטהרתי עד אשר אמרו לו עבדיו, אבי דבר גדול דבר אליך הלוא תעשה אף כי אמר אליך רחץ וטהר. ואז שמע לעבדיו ורחץ בירדן שבע פעמים וישב בשרו ויטהר. כן אתם נדמה לכם שצריכין דוקא לומר לרפואתכם דברים כבדים ואין אתם מאמינים שבדבר קל שאני מצוה לכם לעשות יהיה לכם רפואה שלמה רפואת הנפש באמת. ודבר זה נצרך מאד כמה פעמים כי לפעמים אדם מונע עצמו מלעשות איזה דבר שבקדשה מחמת כבדות מחמת רבוי המניעות שמונעים אותו מלעשותו והוא אינו מתגבר לשברם. ולפעמים להפוך שהוא נמנע מדבר שבקדשה מעצם קלותו שהדבר הזה קל בעיניו מאד לעשותו ומחמת זה אינו מאמין שחיי נפשו יהיו תלויים בדבר קל כזה. ובאמת צריכין לזהר במצוה קלה כבחמורה וארח חיים פן תפלס וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה. כי עקר הסתות ומניעות הבעל דבר הוא רק מניעות המח שלפעמים מכניס במח האדם שכבד עליו מאד לעשות הדבר ומחמת זה רוצה למנעו. ולפעמים להפך שמקל עליו ומקטין בעיניו אותו הדבר מאד עד שאינו עולה על לב האדם שחיי נפשו תלויים בזה והכל כדי למנעו חס ושלום. ולפעמים זאת המניעה גדולה ביותר ממניעה ממש. אבל הולך בתם ילך בטח ואינו מסתכל על שום מניעה ובלבול שבעולם כלל. וכל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה אות תצג לענין הקשיות שדרך העולם להקשות קשיות הרבה על הצדיקים ובפרט עליו שהיו מקשים קשיות הרבה ענה ואמר בדרך צחות הלא על ידי הקשיות שמקשים עלינו יש לנו פרנסה ועשירות. כי העשירות והפרנסה של הצדיקים העוסקים בתורה לשמה הוא רק על ידי קשיות. כי רבותינו זכרונם לברכה אמרו (שבת ס"ג) : 'ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד והקשו, בימינה ארך ימים איכא, עשר וכבוד ליכא. והשיבו, כל שכן עשר וכבוד'. נמצא שעל ידי הקשיא דיקא נמשך העשר והכבוד להצדיקים המימינים בתורה לשמה. כי אם לא היו רבותינו זכרונם לברכה מקשים קשיא זו לא היה שום עשר וכבוד להצדיקים כפשוטו של מקרא שנראה שבימינה היא רק ארך ימים. אבל על ידי הקשיא שהקשו ארך ימים איכא עשר ליכא על ידי זה נמשך העשר והכבוד להצדיקים כמו שתרצו שם כל שכן עשר וכבוד. נמצא שעל ידי הקשיות דיקא יש להצדיקים פרנסה כי עקר העשר והכבוד להצדיקים על ידי קשיות אות תצד ואף על פי שדברים אלו אמר בדרך צחות שקורין ווערטל [בדיחה] אבל באמת דברים בגו ויש בענין זה עמקות גדול וסוד עמק מאד. כי כל הדברים שלו, אפילו דברי צחות שלו שאומר שקורין ווערטליך, יש בכלם סודות עצומות נוראות ועמקות מאד. ואפילו אדם פשוט שיש לו שכל אמתי קצת יכול להבין בהם קצת רמזים נפלאים ונוראים [אמר המעתיק עין בלקוטי א' סימן יב במאמר תהלה לדוד ובלקוטי הלכות הלכות תלמוד תורה הלכה ג' ותבין קצת דברי צחות הנ"ל] אות תצה וכבר ספר שהבעל שם טוב זכרונו לברכה אמר פעם אחת ווערטל והיו מחיכין בעולם האצילות. הינו שהביא שמחה גם בעולם האצילות עד שגם שם היו מחיכין על ידי הווערטל שלו אות תצו פעם אחת היו מדברים לפניו בענין גדלות ענה ואמר מה אתם צריכין לדבר מגדלות הלא אני אין לי גדלות [כלומר ואתם איך יעלה על דעתכם שיהיה לכם איזה גדלות מאחר שאפילו אני אין לי גדלות] כי כבר התפאר עצמו רבנו זכרונו לברכה בזה שהוא יכול לומר על עצמו שאין לו גדלות שזה עקר תכלית שלמות הענווה כמו בחינת משה רבנו שכתב על עצמו והאיש משה ענו מאד וכמובא בגמרא שאמר רב יוסף אל תתני ענווה דאיכא אנא אות תצז הוטב בעיניו מאד מי שזכה לראות אותו בחלום אפילו בחייו. ואמר שיש אנשים מאנשיו שהוא נראה להם בחלום בדמות זקן גדול. ואמר שאם היינו אנשים כשרים כרצונו הינו יכולים לשמע ממנו דברים גדולים ונוראים בחלום. והעקר לזכות שלא ישתכח מה שרואין ושומעין בחלום כי לפעמים רואין ושומעין איזה דבר ואחר כך נשכח [וזה מחמת שלוקחין וטורפין ממנו הדבר בחזירתו, כמובא בזוהר הקדוש] אות תצח כבר מבאר שיחתו הקדושה [שיחות הר"ו ל] שהזהיר לבלי לבלבל האדם דעתו כלל בענין הנקיות ולא יסתכל על זה כלל. וספר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד שצריכין להיות משלשל וכן לכל החולאות היו אומרים לפתח הנקבים אבל עכשו חקרו בחכמתם להפך ממש שאדרבא טוב יותר לבריאות הגוף להיות נעצר קצת. ובפרט החולה טוב לו יותר להיות נעצר קצת דוקא. וספר בשמם שמי שנצרך לנקביו פעם אחת במעת לעת הוא גם כן חלישות כי טוב יותר לבל יהיה נפתח כי אם פעם אחת בשני ימים. רק אם לפעמים האדם נעצר כמה ימים חס ושלום אזי הוא צריך לעשות לו איזה דבר לפתח נקביו. אבל פעם אחת בשני ימים הוא טוב יותר לבריאות הגוף. וספר הרבה בזה וגלה דעתו הקדושה שהוא נוטה לדעה זו. ועל כל פנים אין להאדם לבלבל שום זמן כלל בשביל נקיות כמבאר שיחתו הקדושה בזה באריכות בספרים הנדפסים
אות תצב
כְּשֶׁנָּתַן הַצֶּעטְלִיךְ הַנַּ"ל
פַּעַם אַחַת נָתַן לְאֶחָד הַצֶּעטְל
וְאָמַר לוֹ זֶה שֶׁקִּבֵּל הַצֶּעטְל לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הָעוֹלֶה עַל דַּעְתֵּנוּ לא הָיָה כָּךְ.
כִּי הָיִינוּ סְבוּרִים שֶׁתְּצַוּוּ לָנוּ לְהִתְעַנּוֹת הַרְבֵּה יָמִים בַּשָּׁנָה
וְעַכְשָׁו אָנוּ רוֹאִים שֶׁאֵינָם רַק יָמִים מֻעָטִים מְאד בַּשָּׁנָה.
הֵשִׁיב, הֲלא אֱלִישָׁע אָמַר לְנַעֲמָן רְחַץ וּטְהָר
וְלא רָצָה לְהַאֲמִין שֶׁבַּדָּבָר הַקַּל הַזֶּה יִהְיֶה לוֹ רְפוּאָה
וְאָמַר הֲלא טוֹב אֲמָנָה וּפַרְפַּר וְנַהֲרוֹת דַּמֶּשֶׂק הֲלא רָחַצְתִּי בָּהֶם וְטָהָרְתִּי
עַד אֲשֶׁר אָמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו, אָבִי דָּבָר גָּדוֹל דִּבֶּר אֵלֶיךָ
הֲלוֹא תַעֲשֶׂה אַף כִּי אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר.
וְאָז שָׁמַע לַעֲבָדָיו וְרָחַץ בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ וַיִּטְהָר.
כֵּן אַתֶּם
נִדְמֶה לָכֶם שֶׁצְּרִיכִין דַּוְקָא לוֹמַר לִרְפוּאַתְכֶם דְּבָרִים כְּבֵדִים
וְאֵין אַתֶּם מַאֲמִינִים שֶׁבַּדָּבָר קַל שֶׁאֲנִי מְצַוָּה לָכֶם לַעֲשׂוֹת יִהְיֶה לָכֶם רְפוּאָה שְׁלֵמָה רְפוּאַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת.
וְדָבָר זֶה נִצְרָךְ מְאד כַּמָּה פְּעָמִים
כִּי לִפְעָמִים אָדָם מוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלַּעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵחֲמַת כְּבֵדוּת מֵחֲמַת רִבּוּי הַמְּנִיעוֹת שֶׁמּוֹנְעִים אוֹתוֹ מִלַּעֲשׂוֹתוֹ וְהוּא אֵינוֹ מִתְגַּבֵּר לְשַׁבְּרָם.
וְלִפְעָמִים לְהִפּוּךְ
שֶׁהוּא נִמְנָע מִדָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה מֵעצֶם קַלּוּתוֹ
שֶׁהַדָּבָר הַזֶּה קַל בְּעֵינָיו מְאד לַעֲשׂוֹתוֹ
וּמֵחֲמַת זֶה אֵינוֹ מַאֲמִין שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ יִהְיוּ תְּלוּיִים בְּדָבָר קַל כָּזֶה.
וּבֶאֱמֶת צְרִיכִין לִזָּהֵר בְּמִצְוָה קַלָּה כְּבַחֲמוּרָה וְארַח חַיִּים פֶּן תְּפַלֵּס
וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכחֲךָ עֲשֵׂה.
כִּי עִקַּר הֲסָתוֹת וּמְנִיעוֹת הַבַּעַל דָּבָר הוּא רַק מְנִיעוֹת הַמּחַ
שֶׁלִּפְעָמִים מַכְנִיס בְּמחַ הָאָדָם שֶׁכָּבֵד עָלָיו מְאד לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר
וּמֵחֲמַת זֶה רוֹצֶה לְמָנְעוֹ.
וְלִפְעָמִים לְהֶפֶךְ
שֶׁמֵּקֵל עָלָיו וּמַקְטִין בְּעֵינָיו אוֹתוֹ הַדָּבָר מְאד
עַד שֶׁאֵינוֹ עוֹלֶה עַל לֵב הָאָדָם שֶׁחַיֵּי נַפְשׁוֹ תְּלוּיִים בָּזֶה
וְהַכּל כְּדֵי לְמָנְעוֹ חַס וְשָׁלוֹם.
וְלִפְעָמִים זאת הַמְּנִיעָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר מִמְּנִיעָה מַמָּשׁ.
אֲבָל הוֹלֵךְ בְּתֹם יֵלֵךְ בֶּטַח
וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל שׁוּם מְנִיעָה וּבִלְבּוּל שֶׁבָּעוֹלָם כְּלָל.
וְכָל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת בְּכחֲךָ עֲשֵׂה
אות תצג
לְעִנְיַן הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁדֶּרֶךְ הָעוֹלָם לְהַקְשׁוֹת קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה עַל הַצַּדִּיקִים
וּבִפְרָט עָלָיו שֶׁהָיוּ מַקְשִׁים קֻשְׁיוֹת הַרְבֵּה
עָנָה וְאָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת
הֲלא עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת שֶׁמַּקְשִׁים עָלֵינוּ יֵשׁ לָנוּ פַּרְנָסָה וַעֲשִׁירוּת.
כִּי הָעֲשִׁירוּת וְהַפַּרְנָסָה שֶׁל הַצַּדִּיקִים הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ הוּא רַק עַל יְדֵי קֻשְׁיוֹת.
כִּי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: 'ארֶךְ יָמִים בִּימִינָהּ בִּשְׂמאלָהּ עשֶׁר וְכָבוֹד וְהִקְשׁוּ, בִּימִינָהּ ארֶךְ יָמִים אִיכָּא, עשֶׁר וְכָבוֹד לֵיכָּא. וְהֵשִׁיבוּ, כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד'.
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַקֻּשְׁיָא דַּיְקָא נִמְשַׁךְ הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים הַמַּיְמִינִים בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ.
כִּי אִם לא הָיוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מַקְשִׁים קֻשְׁיָא זוֹ
לא הָיָה שׁוּם עשֶׁר וְכָבוֹד לְהַצַּדִּיקִים כִּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא
שֶׁנִּרְאֶה שֶׁבִּימִינָהּ הִיא רַק ארֶךְ יָמִים.
אֲבָל עַל יְדֵי הַקֻּשְׁיָא שֶׁהִקְשׁוּ ארֶךְ יָמִים אִיכָּא עשֶׁר לֵיכָּא
עַל יְדֵי זֶה נִמְשַׁךְ הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים
כְּמוֹ שֶׁתֵּרְצוּ שָׁם כָּל שֶׁכֵּן עשֶׁר וְכָבוֹד.
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי הַקֻּשְׁיוֹת דַּיְקָא יֵשׁ לְהַצַּדִּיקִים פַּרְנָסָה
כִּי עִקַּר הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד לְהַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי קֻשְׁיוֹת
אות תצד
וְאַף עַל פִּי שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ אָמַר בְּדֶרֶךְ צַחוּת שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטְל [בְּדִיחָה]
אֲבָל בֶּאֱמֶת דְּבָרִים בְּגוֹ וְיֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה עַמְקוּת גָּדוֹל וְסוֹד עָמק מְאד.
כִּי כָּל הַדְּבָרִים שֶׁלּוֹ, אֲפִילּוּ דִּבְרֵי צַחוּת שֶׁלּוֹ שֶׁאוֹמֵר שֶׁקּוֹרִין וֶוערְטְלִיךְ, יֵשׁ בְּכֻלָּם סוֹדוֹת עֲצוּמוֹת נוֹרָאוֹת וַעֲמֻקּוֹת מְאד.
וַאֲפִילּוּ אָדָם פָּשׁוּט שֶׁיֵּשׁ לוֹ שֵׂכֶל אֲמִתִּי קְצָת יָכוֹל לְהָבִין בָּהֶם קְצָת רְמָזִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים
[אָמַר הַמַּעְתִּיק עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן יב בַּמַּאֲמָר תְּהִלָּה לְדָוִד וּבְלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת הִלְכוֹת תַּלְמוּד תּוֹרָה הֲלָכָה ג' וְתָבִין קְצָת דִּבְרֵי צַחוּת הַנַּ"ל]
אות תצה
וּכְבָר סִפֵּר שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר פַּעַם אַחַת וֶוערְטְל
וְהָיוּ מְחַיְּכִין בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת.
הַיְנוּ שֶׁהֵבִיא שִׂמְחָה גַּם בְּעוֹלַם הָאֲצִילוּת
עַד שֶׁגַּם שָׁם הָיוּ מְחַיְּכִין עַל יְדֵי הַוֶּוערְטְל שֶׁלּוֹ
אות תצו
פַּעַם אַחַת הָיוּ מְדַבְּרִים לְפָנָיו בְּעִנְיַן גַּדְלוּת
עָנָה וְאָמַר מָה אַתֶּם צְרִיכִין לְדַבֵּר מִגַּדְלוּת
הֲלא אֲנִי אֵין לִי גַּדְלוּת
[כְּלוֹמַר וְאַתֶּם אֵיךְ יַעֲלֶה עַל דַּעְתְּכֶם שֶׁיִּהְיֶה לָכֶם אֵיזֶה גַּדְלוּת
מֵאַחַר שֶׁאֲפִילּוּ אֲנִי אֵין לִי גַּדְלוּת]
כִּי כְּבָר הִתְפָּאֵר עַצְמוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בָּזֶה שֶׁהוּא יָכוֹל לוֹמַר עַל עַצְמוֹ שֶׁאֵין לוֹ גַּדְלוּת שֶׁזֶּה עִקַּר תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הָעֲנָוָוה
כְּמוֹ בְּחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁכָּתַב עַל עַצְמוֹ וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד
וְכַמּוּבָא בַּגְּמָרָא שֶׁאָמַר רַב יוֹסֵף אַל תִּתְנֵי עֲנָוָוה דְּאִיכָּא אֲנָא
אות תצז
הוּטַב בְּעֵינָיו מְאד מִי שֶׁזָּכָה לִרְאוֹת אוֹתוֹ בַּחֲלוֹם אֲפִילּוּ בְּחַיָּיו.
וְאָמַר שֶׁיֵּשׁ אֲנָשִׁים מֵאֲנָשָׁיו שֶׁהוּא נִרְאֶה לָהֶם בַּחֲלוֹם בִּדְמוּת זָקֵן גָּדוֹל.
וְאָמַר שֶׁאִם הָיִינוּ אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים כִּרְצוֹנוֹ
הָיִנוּ יְכוֹלִים לִשְׁמעַ מִמֶּנּוּ דְּבָרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בַּחֲלוֹם.
וְהָעִקָּר לִזְכּוֹת שֶׁלּא יִשְׁתַּכַּח מַה שֶּׁרוֹאִין וְשׁוֹמְעִין בַּחֲלוֹם
כִּי לִפְעָמִים רוֹאִין וְשׁוֹמְעִין אֵיזֶה דָּבָר וְאַחַר כָּךְ נִשְׁכָּח
[וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁלּוֹקְחִין וְטוֹרְפִין מִמֶּנּוּ הַדָּבָר בַּחֲזִירָתוֹ, כַּמּוּבָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ]
אות תצח
כְּבָר מְבאָר שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה [שִׂיחוֹת הָרַ"ו ל] שֶׁהִזְהִיר לִבְלִי לְבַלְבֵּל הָאָדָם דַּעְתּוֹ כְּלָל בְּעִנְיַן הַנְּקִיּוּת וְלא יִסְתַּכֵּל עַל זֶה כְּלָל.
וְסִפֵּר בְּשֵׁם דּוֹקְטוֹרִים גְּדוֹלִים שֶׁטּוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף כְּשֶׁהוּא נֶעֱצָר קְצָת.
אַף עַל פִּי שֶׁהַדּוֹקְטוֹרִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ אוֹמְרִים תָּמִיד שֶׁצְּרִיכִין לִהְיוֹת מְשֻׁלְשָׁל וְכֵן לְכָל הַחוֹלָאוֹת הָיוּ אוֹמְרִים לִפְתּחַ הַנְּקָבִים
אֲבָל עַכְשָׁו חָקְרוּ בְּחָכְמָתָם לְהֶפֶךְ מַמָּשׁ שֶׁאַדְּרַבָּא טוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף לִהְיוֹת נֶעֱצָר קְצָת.
וּבִפְרָט הַחוֹלֶה טוֹב לוֹ יוֹתֵר לִהְיוֹת נֶעֱצָר קְצָת דַּוְקָא.
וְסִפֵּר בִּשְׁמָם שֶׁמִּי שֶׁנִּצְרָךְ לִנְקָבָיו פַּעַם אַחַת בְּמֵעֵת לְעֵת הוּא גַּם כֵּן חֲלִישׁוּת
כִּי טוֹב יוֹתֵר לְבַל יִהְיֶה נִפְתָּח כִּי אִם פַּעַם אַחַת בִּשְׁנֵי יָמִים.
רַק אִם לִפְעָמִים הָאָדָם נֶעֱצָר כַּמָּה יָמִים חַס וְשָׁלוֹם
אֲזַי הוּא צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה דָּבָר לִפְתּחַ נְקָבָיו.
אֲבָל פַּעַם אַחַת בִּשְׁנֵי יָמִים הוּא טוֹב יוֹתֵר לִבְרִיאוּת הַגּוּף.
וְסִפֵּר הַרְבֵּה בָּזֶה וְגִלָּה דַּעְתּוֹ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהוּא נוֹטֶה לְדֵעָה זוֹ.
וְעַל כָּל פָּנִים אֵין לְהָאָדָם לְבַלְבֵּל שׁוּם זְמַן כְּלָל בִּשְׁבִיל נְקִיּוּת כַּמְבאָר שִׂיחָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בָּזֶה בַּאֲרִיכוּת בַּסְּפָרִים הַנִּדְפָּסִים
מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא!
...היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה גן עדן ממש...
ספר המידות - חיתון
...שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה. ח. הכסוי שמכסין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
...ח"א - תורה קא - בקרוב עלי מרעים [לשון החברים] בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב: "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם'...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סח - עִקָּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק שֶׁיּוּכַל לִהְיוֹת לְמַעְלָה וּלְמַטָּה
...שיוכל להיות למעלה ולמטה שיהיה יכול להראות למי שהוא למעלה ונדמה בדעתו שהוא במדרגה עליונה יהיה מראה לו שהוא ההפך וכן להפך, למי שהוא למטה מאד במדרגה התחתונה בתוך הארץ ממש יהיה מראה לו שאדרבא הוא סמוך להשם יתברך וזה השלמות מכרח שיהיה להצדיק ובלא זה אינו צדיק כלל כי צריך להראות למי שהוא למטה מאד בדיוטא התחתונה לגמרי שעדין הוא סמוך לה' ממש, כביכול ולעוררו ולגלות לו: ה' עמך, ואל תירא ואל תפחד ואל תחת כי הוא יתברך עמך ואצלך וקרוב לך ממש, כי "מלא כל הארץ...
שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן [מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" כתיב: "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו....
חיי מוהר"ן - תקלא - עבודת השם
...דבר לענין שמוש הצדיקים שצריכים אנשיו של הצדיק לשמש את הצדיק בכל צרכיו ולעשות לו כל מה שהוא היה צריך לעשות. ואמר שזה מרמז בפסוק: "צדיק ה' בכל דרכיו" הינו מתי זוכה הצדיק שיהיה ה' בכל דרכיו בחינת "בכל דרכיך דעהו" מתי יוכל הצדיק לקים שיהיה ה' בכל דרכיו כד "וחסיד בכל מעשיו" כשהחסיד בכל מעשיו. הינו שאנשיו של הצדיק שהם נקראים חסידים כשהם עוסקים בכל מעשיו של הצדיק. כי אין צריך לפנות לשום דבר כי אנשיו עושין לו מה שצריך אות תקלב "משך חסדך ליודעיך אל קנא ונוקם"...
פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן
...תורה פג - על ידי תקון הברית שהוא קשת, יכול להוציא החצים ואז פושט גופו המצרע, שהוא ממשכא דחויא ולובש בגדי שבת הינו גוף קדוש מגן עדן כי המקום גורם, בבחינת: "של נעליך וכו' כי המקום" וכו' ועל שם הגוף הקדוש נקרא שבת בבחינת: "והנה שבה כבשרו" 'שנרפא מצרעתו', ונתלבש בגוף קדוש מגן עדן הנקרא בשר בחינת: "בשר מבשרי" **** מה הפשט של פשיטת הגוף המצורע ולבישת הגוף הקדוש מגן עדן? * תשובה בפשטות: כל בחינה ביחס לבחינה שמעליה, היא בחינת גוף ביחס לנשמה. מצד השורש, הנשמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
...תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה ממעל ממש...
שיחות הר"ן - אות קמו
...קשיא ראשי תבות "ש'מע י'הוה ק'ולי א'קרא" [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ו] קדם תבת ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1602 שניות - עכשיו 18_10_2021 השעה 09:35:56 - wesi2