ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב (משלי כ"ח) : "לחונן דלים יקבצנו" (כמו שפרש רש"י עין שם) ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו שמדקדק לעשות המצוה בפני בני אדם שזה בחינת אמת, שהכל אחד אצלו בין כשעושה מצוה לפני ה' ובין כשעושה בפני בני אדם זה האיש האמת, יש לו כח להמשיך לעצמו כל הצדקות כי אלו הצדקות הנ"ל שהם עושין, היא עומדת רחוקה מהם ואינה אצלם כי דרך הצדקה למשך עצמה לאמת ומחמת שהם רחוקים מאמת, הצדקה רחוקה מהם וזה האיש אמת מושך לעצמו כל הצדקות כי הצדקה נמשכת רק אחר האמת וזה בחינת (ישעיה נ"ט) : "וצדקה מרחוק תעמד, כי כשלה ברחוב אמת" הינו שהצדקה עומדת מרחוק זה מחמת, שנכשל ברחוב אמת כי מחמת שאין אמת, על כן הצדקה רחוקה מהם כנ"ל וזה שכתוב (דברים ו) : "וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו כאשר צונו" הינו כשיהיה לנו בחינות אמת דהינו לשמר לעשות כל המצוות לפני ה' לבדו בכל הדקדוקים, כמו שעושה בפני בני אדם שזה בחינת אמת כנ"ל וזה "כי נשמר לעשות את כל המצוה הזאת לפני ה' אלקינו כאשר צונו" וכו' 'לפני ה' אלקינו' דיקא הינו שנשמר לעשות כל המצוות לפני ה' לבד, בינינו לבין קוננו בכל הדקדוקים והפרטים כאשר צונו הינו בכל הדקדוקים כאשר צונו השם יתברך, הינו בחינת אמת הנ"ל שגם כשעושה המצוה לפני השם יתברך לבד הוא מדקדק בכל הדקדוקים וכו' כנ"ל ואז: "וצדקה תהיה לנו" 'לנו' דיקא הינו שנמשיך לעצמנו כל הצדקות כי דרך הצדקה למשך לאמת כנ"ל נמצא כשזה האיש אמת מושך לעצמו הצדקות אזי אין להם כח הצדקה ואין כח במחשבתם להתקים כנ"ל ומה שצדקה נמשכת לאמת כי צדקה הוא בחינת אמת (עיין זוהר אמור פ"ט) כי אמת הוא אחד כי אחד הוא רק אחד כי לפני אחד מה אתה סופר (ספר יצירה) ואם יש שני וכו' אינו אחד וכן האמת הוא רק אחד כי כשאומרים על איזה דבר האמת אי אפשר לומר כי אם אחד, דהינו האמת כמו שהוא אבל שקר אפשר לומר על דבר אחד דברים רבים (כמבאר במקום אחר לעיל בסימן נ"א, עין שם מה שמבאר שם) כי על כלי כסף אי אפשר לומר האמת כי אם אחד דהינו שהוא כלי כסף לבד אבל אם ירצה לומר שקר, יכול לומר הרבה כי יוכל לומר שהוא כלי זהב או נחשת או שאר שמות וכן בכל הדברים שבעולם, אי אפשר לומר האמת כי אם דבר אחד כמו שהוא אבל השקר הוא הרבה כנ"ל נמצא שאמת הוא אחד (ועין שם עוד דברים נפלאים מענין האמת שהוא אחד עין שם) ועל כן קדשא בריך הוא ואוריתא וישראל כלא חד כי השם יתברך אמת ותורתו אמת וישראל אמת וכיון שכלם אמת, הכל אחד כי באמת אין בו שום שנוי כמו שכתוב (מלאכי ג) : אני ה' לא שניתי ואתם בית יעקב לא כליתם כי השם יתברך אמת והוא אחד בלי שנוי, חס ושלום, כנ"ל והשנוי הוא רק אצל המקבלים כי כפי המקבל כן נתהוה אצלו השנוי אבל השם יתברך אין בו שום שנוי, חס ושלום וזה בחינת שמש כי השמש הוא רק כח אחד לבד והשנוי הוא אצל המקבלים כי כמה שנויים נתהוים על ידי השמש כגון להתיך ולהקפות לקרר ולחמם ושאר הכחות (כמבאר במקום אחר) וזה רק מחמת המקבלים כגון כשהשמש באה על שעוה מתכת אותו זה מחמת שהשעוה אינו קשה באמת ועל כן נתהוה אצלה הכח להתיך, וכן בשאר הכחות אבל השמש הוא רק כח אחד לבד וזה בחינת צדקה, שהיא בחינת שמש בחינת אמת כנ"ל (מלאכי ג) "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה" וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה (ברכות ו:) : 'כרום זלת לבני אדם, כיון שנצרך אדם לבריות פניו משתנין לכמה גונין' כי על ידי הצדקה באים כמה שנויים והכל הוא רק מחמת המקבלים אבל הצדקה שהוא בחינת אמת בחינת שמש כנ"ל הוא רק כח אחד לבד, ואין בה שנוי כנ"ל והשנוי הוא רק אצל המקבלים שנשתנין פניהם לכמה גונין ויש שנשתנה פניו מחמת גדלות שיש לו באשר שאינו ראוי לו שיצטרך לבריות ויש מחמת קטנות על שהוא נצטרך לבריות ויש שנשתנה פניו מחמת שמחה, ששמח על שנותנים לו וגם בזה יש שנויים כי יש מי ששמח מאד על שנותנין לו נמצא שהשנויים הוא רק אצל המקבלים כל אחד לפי בחינתו כן נשתנין פניהם כנ"ל אבל הצדקה היא רק כח אחד לבד כי היא בחינת אמת, בחינת שמש ועל כן מושכת עצמה לאמת כנ"ל ויעקב שהוא בחינת אמת כמו שכתוב (מיכה ז) : "תתן אמת ליעקב" נאמר בו (בראשית ל"ב) : "ויזרח לו השמש" הינו בחינת ולנו תהיה צדקה הנ"ל כי שמש היא בחינת צדקה כנ"ל "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה" הינו שיעקב על ידי האמת היה לו כח להמשיך ולהזריח לעצמו כל הצדקות, שהם בחינת שמש וזה "ויזרח לו השמש", לו דיקא, בחינת "ולנו תהיה צדקה" כנ"ל. בגמרא (יבמות צו:) : 'מעשה שנחלקו בבית המדרש עד שנקרע ספר תורה מחמתן ואמר: תמה אני אם לא יהיה בית זה עבודת אלילים' נמצא שעל ידי מחלקת נעשה עבודת אלילים וכפירות וזה שכתוב (תהלים ק"ם) : "אשר חשבו רעות בלב כל יום יגורו מלחמות" שעל ידי המלחמות, הינו מחלקת, על ידו חשבו רעות בלב על ידי זה באים מחשבות רעות, הינו כפירות כנ"ל והתקון לזה למסר המלחמה לה' שה' ילחם המלחמה כנ"ל וזה בחינת שתיקה הינו שצריך לשתק להם רק לסמך על ה' שהוא ילחם בשבילנו וזה בחינת (שמות י"ד) : "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" ועל ידי השתיקה זו נתעלה המחשבה כי נתבטלין מחשבות רעות של כפירות כנ"ל וזה בחינת 'שתק, כך עלה במחשבה' (מנחות כט) שעל ידי השתיקה נתעלה המחשבה כנ"ל אך כשגם הם שותקים אזי יכולים, חס ושלום, לקלקל התקון שנעשה על ידי שתיקתו וזה בחינת (תהלים קכ"ט) "על גבי חרשו חורשים" לשון שתיקה בחינת "ואתם תחרישון" הינו ששתיקתם עולה על גבו כנ"ל וזהו 'האריכו למעניתם', זה בחינת הצדקה שלהם, בחינת (בראשית ל) "וענתה בי צדקתי" הינו שעל ידי הצדקה שלהם, הם יכולין, חס ושלום, להתגבר ששתיקתם יעלה, חס ושלום, על שתיקתנו בבחינת "על גבי חרשו חורשים" וכו' ומחמת זה אין מועיל העצה הנ"ל דהינו למסר המלחמה לה' שהוא בחינת "ה' ילחם לכם ואתם תחרישון" כנ"ל אך האיש האמת מושך לעצמו כל הצדקות ונתבטל כח הצדקה שלהם ואזי ממילא נתבטל מחשבתם הרעה ונתבטלין כל הכפירות כנ"ל
דַּע שֶׁעַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִים מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל רְשָׁעִים עַל אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים
הַיְנוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל כְּפִירוּת, שֶׁנּוֹפְלִים עֲלֵיהֶם עַל יְדֵי זֶה
וְהַתִּקּוּן לָזֶה לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה עַל ה'
שֶׁה' יִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה
עַל יְדֵי זֶה מְבַטֵּל מַחְשְׁבוֹת רְשָׁעִים הַנַּ"ל
אֲבָל דַּע שֶׁעַל יְדֵי צְדָקָה שֶׁלָּהֶם
יֵשׁ כּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם אֲפִילּוּ אִם יִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה'
כִּי יֵשׁ צְדָקוֹת שֶׁרְשָׁעִים נוֹתְנִים
כִּי מָצִינוּ שֶׁאֲפִילּוּ מַלְכֵי עַכּוּ"ם נוֹתְנִים צְדָקָה וְעוֹשִׂים טוֹבוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לְחוֹנֵן דַּלִּים יְקַבְּצֶנּוּ"
וְדַע שֶׁאִישׁ אֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת בִּשְׁלֵמוּת וּבְכָל הַדִּקְדּוּקִים בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
כְּמוֹ שֶׁמְּדַקְדֵּק לַעֲשׂוֹת הַמִּצְוָה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם
שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת, שֶׁהַכּל אֶחָד אֶצְלוֹ
בֵּין כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה לִפְנֵי ה' וּבֵין כְּשֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם
זֶה הָאִישׁ הָאֱמֶת, יֵשׁ לוֹ כּחַ לְהַמְשִׁיך לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת
כִּי אֵלּוּ הַצְּדָקוֹת הַנַּ"ל שֶׁהֵם עוֹשִׂין, הִיא עוֹמֶדֶת רְחוֹקָה מֵהֶם וְאֵינָהּ אֶצְלָם
כִּי דֶּרֶך הַצְּדָקָה לִמְשׁך עַצְמָהּ לָאֱמֶת
וּמֵחֲמַת שֶׁהֵם רְחוֹקִים מֵאֱמֶת, הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם
וְזֶה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁך לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת
כִּי הַצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת רַק אַחַר הָאֱמֶת
וְזֶה בְּחִינַת: "וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמד, כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת"
הַיְנוּ שֶׁהַצְּדָקָה עוֹמֶדֶת מֵרָחוֹק
זֶה מֵחֲמַת, שֶׁנִּכְשַׁל בָּרְחוֹב אֱמֶת
כִּי מֵחֲמַת שֶׁאֵין אֱמֶת, עַל כֵּן הַצְּדָקָה רְחוֹקָה מֵהֶם כַּנַּ"ל
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ כִּי נִשְׁמר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזּאת לִפְנֵי ה' אֱלקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ"
הַיְנוּ כְּשֶׁיִּהְיֶה לָנוּ בְּחִינוֹת אֱמֶת
דְּהַיְנוּ לִשְׁמר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה' לְבַדּוֹ
בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵי בְּנֵי אָדָם
שֶׁזֶּה בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל
וְזֶה "כִּי נִשְׁמר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזּאת לִפְנֵי ה' אֱלקֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ" וְכוּ'
'לִפְנֵי ה' אֱלקֵינוּ' דַּיְקָא
הַיְנוּ שֶׁנִּשְׁמר לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת לִפְנֵי ה' לְבַד, בֵּינֵינוּ לְבֵין קוֹנֵנוּ
בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְהַפְּרָטִים כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ
הַיְנוּ בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, הַיְנוּ בְּחִינַת אֱמֶת הַנַּ"ל
שֶׁגַּם כְּשֶׁעוֹשֶׂה הַמִּצְוָה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְבַד
הוּא מְדַקְדֵּק בְּכָל הַדִּקְדּוּקִים וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְאָז: "וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָנוּ"
'לָנוּ' דַּיְקָא הַיְנוּ שֶׁנַּמְשִׁיך לְעַצְמֵנוּ כָּל הַצְּדָקוֹת
כִּי דֶּרֶך הַצְּדָקָה לִמְשׁך לָאֱמֶת כַּנַּ"ל
נִמְצָא כְּשֶׁזֶּה הָאִישׁ אֱמֶת מוֹשֵׁך לְעַצְמוֹ הַצְּדָקוֹת
אֲזַי אֵין לָהֶם כּחַ הַצְּדָקָה וְאֵין כּחַ בְּמַחֲשַׁבְתָּם לְהִתְקַיֵּם כַּנַּ"ל
וּמַה שֶּׁצְּדָקָה נִמְשֶׁכֶת לָאֱמֶת
כִּי צְדָקָה הוּא בְּחִינַת אֱמֶת
כִּי אֱמֶת הוּא אֶחָד
כִּי אֶחָד הוּא רַק אֶחָד
כִּי לִפְנֵי אֶחָד מָה אַתָּה סוֹפֵר
וְאִם יֵשׁ שֵׁנִי וְכוּ' אֵינוֹ אֶחָד
וְכֵן הָאֱמֶת הוּא רַק אֶחָד
כִּי כְּשֶׁאוֹמְרִים עַל אֵיזֶה דָּבָר הָאֱמֶת
אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר כִּי אִם אֶחָד, דְּהַיְנוּ הָאֱמֶת כְּמוֹ שֶׁהוּא
אֲבָל שֶׁקֶר אֶפְשָׁר לוֹמַר עַל דָּבָר אֶחָד דְּבָרִים רַבִּים
כִּי עַל כְּלִי כֶּסֶף אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת כִּי אִם אֶחָד
דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא כְּלִי כֶּסֶף לְבַד
אֲבָל אִם יִרְצֶה לוֹמַר שֶׁקֶר, יָכוֹל לוֹמַר הַרְבֵּה
כִּי יוּכַל לוֹמַר שֶׁהוּא כְּלִי זָהָב אוֹ נְחֹשֶׁת אוֹ שְׁאָר שֵׁמוֹת
וְכֵן בְּכָל הַדְּבָרִים שֶׁבָּעוֹלָם, אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר הָאֱמֶת
כִּי אִם דָּבָר אֶחָד כְּמוֹ שֶׁהוּא
אֲבָל הַשֶּׁקֶר הוּא הַרְבֵּה כַּנַּ"ל
נִמְצָא שֶׁאֱמֶת הוּא אֶחָד
וְעַל כֵּן קֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא וְאוֹרַיְתָא וְיִשְׂרָאֵל כּלָּא חָד
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֱמֶת וְתוֹרָתוֹ אֱמֶת וְיִשְׂרָאֵל אֱמֶת
וְכֵיוָן שֶׁכֻּלָּם אֱמֶת, הַכּל אֶחָד
כִּי בֶּאֱמֶת אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: אֲנִי ה' לא שָׁנִיתִי וְאַתֶּם בֵּית יַעֲקב לא כְלִיתֶם
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֱמֶת וְהוּא אֶחָד בְּלִי שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם, כַּנַּ"ל
וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים
כִּי כְּפִי הַמְקַבֵּל כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלוֹ הַשִּׁנּוּי
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, חַס וְשָׁלוֹם
וְזֶה בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ
כִּי הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כּחַ אֶחָד לְבַד
וְהַשִּׁנּוּי הוּא אֵצֶל הַמְקַבְּלִים
כִּי כַּמָּה שִׁנּוּיִים נִתְהַוִּים עַל יְדֵי הַשֶּׁמֶשׁ
כְּגוֹן לְהַתִּיך וּלְהַקְפּוֹת לְקָרֵר וּלְחַמֵּם וּשְׁאָר הַכּחוֹת
וְזֶה רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים
כְּגוֹן כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה עַל שַׁעֲוָה
מַתֶּכֶת אוֹתוֹ זֶה מֵחֲמַת שֶׁהַשַּׁעֲוָה אֵינוֹ קָשֶׁה בֶּאֱמֶת
וְעַל כֵּן נִתְהַוֶּה אֶצְלָהּ הַכּחַ לְהַתִּיך, וְכֵן בִּשְׁאָר הַכּחוֹת
אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ הוּא רַק כּחַ אֶחָד לְבַד
וְזֶה בְּחִינַת צְדָקָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ בְּחִינַת אֱמֶת כַּנַּ"ל
"וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה"
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חַכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כְּרוּם זֻלֻּת לִבְנֵי אָדָם, כֵּיוָן שֶׁנִּצְרָך אָדָם לַבְּרִיּוֹת פָּנָיו מִשְׁתַּנִּין לְכַמָּה גְּוָנִין'
כִּי עַל יְדֵי הַצְּדָקָה בָּאִים כַּמָּה שִׁנּוּיִים
וְהַכּל הוּא רַק מֵחֲמַת הַמְקַבְּלִים
אֲבָל הַצְּדָקָה שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ כַּנַּ"ל
הוּא רַק כּחַ אֶחָד לְבַד, וְאֵין בָּהּ שִׁנּוּי כַּנַּ"ל
וְהַשִּׁנּוּי הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים שֶׁנִּשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם לְכַמָּה גְּוָנִין
וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת גַּדְלוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ
בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ שֶׁיִּצְטָרֵך לַבְּרִיּוֹת
וְיֵשׁ מֵחֲמַת קַטְנוּת עַל שֶׁהוּא נִצְטָרֵך לַבְּרִיּוֹת
וְיֵשׁ שֶׁנִּשְׁתַּנֶּה פָּנָיו מֵחֲמַת שִׂמְחָה, שֶׁשָּׂמֵחַ עַל שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ
וְגַם בָּזֶה יֵשׁ שִׁנּוּיִים
כִּי יֵשׁ מִי שֶׁשָּׂמֵחַ מְאד עַל שֶׁנּוֹתְנִין לוֹ
נִמְצָא שֶׁהַשִּׁנּוּיִים הוּא רַק אֵצֶל הַמְקַבְּלִים
כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ כֵּן נִשְׁתַּנִּין פְּנֵיהֶם כַּנַּ"ל
אֲבָל הַצְּדָקָה הִיא רַק כּחַ אֶחָד לְבַד
כִּי הִיא בְּחִינַת אֱמֶת, בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ
וְעַל כֵּן מוֹשֶׁכֶת עַצְמָהּ לָאֱמֶת כַּנַּ"ל
וְיַעֲקב שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱמֶת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקב"
נֶאֱמַר בּוֹ: "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ"
הַיְנוּ בְּחִינַת וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה הַנַּ"ל
כִּי שֶׁמֶשׁ הִיא בְּחִינַת צְדָקָה כַּנַּ"ל
"וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי שֶׁמֶשׁ צְדָקָה"
הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקב עַל יְדֵי הָאֱמֶת
הָיָה לוֹ כּחַ לְהַמְשִׁיך וּלְהַזְרִיחַ לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ
וְזֶה "וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ", לוֹ דַּיְקָא, בְּחִינַת "וְלָנוּ תִּהְיֶה צְדָקָה" כַּנַּ"ל.
בַּגְּמָרָא: 'מַעֲשֶׂה שֶׁנֶּחְלְקוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ עַד שֶׁנִּקְרַע סֵפֶר תּוֹרָה מֵחֲמָתָן
וְאָמַר: תָּמֵהַּ אֲנִי אִם לא יִהְיֶה בַּיִת זֶה עֲבוֹדַת אֱלִילִים'
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי מַחֲלקֶת נַעֲשֶׂה עֲבוֹדַת אֱלִילִים וּכְפִירוּת
וְזֶה שֶׁכָּתוּב: "אֲשֶׁר חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב כָּל יוֹם יָגוּרוּ מִלְחָמוֹת"
שֶׁעַל יְדֵי הַמִּלְחָמוֹת, הַיְנוּ מַחֲלקֶת, עַל יָדוֹ חָשְׁבוּ רָעוֹת בְּלֵב
עַל יְדֵי זֶה בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, הַיְנוּ כְּפִירוּת כַּנַּ"ל
וְהַתִּקּוּן לָזֶה לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה' שֶׁה' יִלָּחֵם הַמִּלְחָמָה כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת שְׁתִיקָה
הַיְנוּ שֶׁצָּרִיך לִשְׁתּק לָהֶם רַק לִסְמך עַל ה' שֶׁהוּא יִלָּחֵם בִּשְׁבִילֵנוּ
וְזֶה בְּחִינַת: "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן"
וְעַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה זוֹ נִתְעַלֶּה הַמַּחֲשָׁבָה
כִּי נִתְבַּטְּלִין מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת שֶׁל כְּפִירוּת כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת 'שְׁתֹק, כָּך עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה'
שֶׁעַל יְדֵי הַשְּׁתִיקָה נִתְעַלֶּה הַמַּחֲשָׁבָה כַּנַּ"ל
אַך כְּשֶׁגַּם הֵם שׁוֹתְקִים
אֲזַי יְכוֹלִים, חַס וְשָׁלוֹם, לְקַלְקֵל הַתִּקּוּן שֶׁנַּעֲשָׂה עַל יְדֵי שְׁתִיקָתוֹ
וְזֶה בְּחִינַת "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים" לְשׁוֹן שְׁתִיקָה בְּחִינַת "וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן"
הַיְנוּ שֶׁשְּׁתִיקָתָם עוֹלָה עַל גַּבּוֹ כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ 'הֶאֱרִיכוּ לְמַעֲנִיתָם', זֶה בְּחִינַת הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם, בְּחִינַת "וְעָנְתָה בִּי צִדְקָתִי"
הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם, הֵם יְכוֹלִין, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְגַּבֵּר
שֶׁשְּׁתִיקָתָם יַעֲלֶה, חַס וְשָׁלוֹם, עַל שְׁתִיקָתֵנוּ בִּבְחִינַת "עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים" וְכוּ'
וּמֵחֲמַת זֶה אֵין מוֹעִיל הָעֵצָה הַנַּ"ל
דְּהַיְנוּ לִמְסֹר הַמִּלְחָמָה לַה' שֶׁהוּא בְּחִינַת "ה' יִלָּחֵם לָכֶם וְאַתֶּם תַּחֲרִישׁוּן" כַּנַּ"ל
אַך הָאִישׁ הָאֱמֶת מוֹשֵׁך לְעַצְמוֹ כָּל הַצְּדָקוֹת
וְנִתְבַּטֵּל כּחַ הַצְּדָקָה שֶׁלָּהֶם
וַאֲזַי מִמֵּילָא נִתְבַּטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה
וְנִתְבַּטְּלִין כָּל הַכְּפִירוֹת כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות פב
שיחות הר"ן - אות פב "בזאת ידעתי כי חפצת בי כי לא יריע אויבי עלי" בזה שאויבים שלי אינם רעים כי צדיקים חולקים עלי בזאת ידעתי כי חפצת בי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפג - יֵשׁ שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁהֵם מִשּׁרֶשׁ אֶחָד
...אך כפי הנראה שחסר מהם הרבה אך אף על פי כן ארשם מה ששמעתי] דע כי יש שני צדיקים שהם משרש אחד ואף על פי כן יש ביניהם מחלקת זה מחמת שאחד משנה מדתו שבשרשו וזה בחינת מחלקת שבין שאול ודוד כי כתיב "אך טוב וחסד ירדפוני" 'הינו טוב הינו חסד אלא טוב טובה כליל בגוה חסד דאתפשט לבר' וזה בחינת שני צדיקים ששניהם משרש אחד רק שזה בחינת טוב 'שטובה כליל בגוה' דהינו שאינו מגלה תורתו לאחרים והשני הוא בחינת חסד דאתפשט לבר שמגלה תורתו לאחרים שזהו בחינת חסד בחינת: "ותורת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש...
תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה
...על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן שהאדם יודע את השי"ת באמצעות השכל שלו, הרי שהוא לא באמת יודע את השי"ת, כי מאחר שהידיעה תלויה בשכל של האדם, ממילא הידיעה היא אינה מחוייבת המציאות אלא היא רק בבחינת אפשרי המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי...
ספר המידות - וותרן
ספר המידות - וותרן חלק שני א. מי שהוא ותרן, אין עונותיו יכולין להכריע זכיותיו....
ספר המידות - שלום
...שלום זוכין לכבוד בעולם הזה ולחיים בעולם הבא. ג. כל שהוא מפני דרכי שלום אין בו משום "מדבר שקר תרחק". ד. בני אדם הכופים לצדקה, על ידם שלום המלכות נתוסף. ה. על ידי רדיפת שלום בא לבטחון. ו. שלום בא על ידי אמת. ז. בנין ירושלים תלוי בשלום. ח. על ידי שלום באים בשורות טובות. ט. כשיש מוסר, יש שלום. י. על ידי למוד תינוקות בבית רבן נתרבה שלום. יא. עכירת המים הוא סימן שאין שלום. יב. כשאין שלום, התפילות אינם מתקבלים. יג. על ידי שלום זוכין להתגלות אליהו. יד. כשאין...
שיחות הר"ן - אות קמו
...ראשי תבות "ש'מע י'הוה ק'ולי א'קרא" [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ו] קדם תבת ועל כל פנים השם יתברך שומע קולו שזה ישועתו שנראה לי שחסר שם והעקר כי הצעקה בלבו בעצמה הוא בחינת אמונה כי אף על פי שבאים עליו כפירות גדולות וקשיות עם כל זה מאחר שצועק על כל פנים בלבו בודאי עדין יש בו ניצוץ ונקדה מהאמונה הקדושה כי אם חס ושלום, לא היה בו עוד שום נקדה מהאמונה כלל לא היה צועק כלל נמצא שהצעקה בעצמה הוא בחינת אמונה והבן זה וגם על ידי הצעקה זוכין לאמונה הינו שהצעקה בעצמה...
חיי מוהר"ן - מח - שיחות השיכים להתורות
...ע"ב בלקוטי תנינא נאמרה בעת שבא אצלו על שבת קדש פרשת יתרו צדיק אחד מפרסם גדול, והוא זכרונו לברכה לא אמר שום תורה בליל שבת קדש ולא ביום שבת קדש. וכשגמרנו סעדת שחרית של שבת וכבר ברכנו ברכת המזון והיינו סבורים להסתלק מהשלחן כנהוג אחר ברכת המזון אבל הוא זכרונו לברכה נשאר אז יושב על מקומו וגם אנחנו כלנו נשארנו אז יושבים לפניו, וגם הצדיק הנ"ל נשאר עדין יושב לפניו. בתוך כך ענה ואמר כשרואין את עצמו עם הצדיק אפילו כשאין שומעין תורה גם זה טוב מאד כי על ידי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה...
ארץ ישראל. מדוע?
...breslev.eip.co.il/?key=559 אחר כך אמר הייתי יכול לפעל מבקשי וחפצי ועניני שאני רוצה לפעל בארץ ישראל הייתי יכול לפעל גם פה על ידי תפילות ובקשות ותחנונים לבד ולא הייתי צריך לנסע לארץ ישראל. רק החלוק שכשאזכה להיות בארץ ישראל אזכה לקבל השגתי על ידי לבושים אבל כאן בחוץ לארץ לא אוכל לקבל השגתי על ידי לבושים רק בלא לבושים. וזה החלוק שבין קדשת שבת לקדשת יום טוב ופתח לו לר' יודל הנ"ל הסדור של האר"י זכרונו לברכה והראה לו בכונות שזהו החלוק בין שבת ליום טוב ש...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5000 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 10:30:30 - wesi2