שאלה:

אשמח לדעת מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"?

תשובה:

להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן.

אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות.

אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו.

ועכשיו נסבך את זה קצת...

להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי.

להכלל בא"ס פירושו להבין מדוע הבורא ברא את הבריאה, מנקודת מבטו של הבורא. להכלל בא"ס היינו להבין מה היה לפני הבריאה.

להכלל בא"ס היינו להבין את השורש של כל הדברים בעולם, כיצד הם משתלשלים מהבורא בכל רגע ורגע, וכיצד הבורא מצמצם את עצמו לכל דבר ודבר.

להכלל בא"ס, פירושו להבין כיצד הזמן והמקום הם ישות אחת. להבין כיצד העבר / הווה / עתיד הם ישות אחת, להבין כיצד מקומות שונים הם מקום אחד וכיו"ב.

להכלל בא"ס, היינו להיות מסוגל לחשוב 2 מחשבות הפוכות בבת אחת.

להכלל בא"ס, היינו להשיג את השכל של הבורא שמלובש בכל דבר, דהיינו לדעת איזה סוד של התורה דעתיקא סתימאה מלובש בכל דבר בעולם ואיך בדיוק הוא מבטא את הצמצום של הא"ס.

להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום.

להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי.

להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים שבעולם בבת אחת.

אפשר לתת עוד דוגמאות, אך איך בכך צורך...

ואיך זוכה להכלל בא"ס, על ידי בחינת סוף דייקא (בחינת סוף = על ידי התבוננות בבריאה, שהיא בחינת סוף).

היינו על ידי שהאדם מתבונן בשכל שיש בכל דבר, על ידי זה הוא משלים את שכלו, ובסופו של דבר הוא זוכה להשיג את מה שיש מעל לשכל האנושי.

להכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת בלבד.

זה לא כרוך בפעולה / דיבור / מחשבה, זה כרוך בידיעה.

מחשבה היא אינה ידיעה. ז"א לא מדובר כאן על לחשוב על משהו, אלא על לדעת משהו. ידיעה שהיא אינה מחשבה. ידיעה שהיא מעל המחשבה, ושהיא ממלאת את כל האדם בשלמות, עד כדי כך שהישות שלו נעלמת ממש, מרוב הידיעה הזאת.

ומאחר שלהכלל בא"ס נעשה על ידי הדעת, ממילא עיקר רדיפתו של האדם, צריך להיות להשלים את דעתו, דהיינו להתמקד בעיקר בתיקון הכללי שהוא תיקון המחשבה דייקא.

ועל ידי שמשלים את דעתו, ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, על ידי זה סוכה לשכל הנקנה ולהשגת האין סוף וכולי...

שאלה:

מה הכוונה שהיכללות באינסוף נעשית ע"י הדעת?

מה הכוונה שמשלים את את דעתו ומשיג כל מה שיש ביד האנושי להשיג, האם הכוונה לפוטנצ' שכלי?

תשובה:

בפשיטות, כן!

האדם הוא השכל. והכללות באין סוף נעשית על ידי השכל / דעת. לא על ידי פעולות, לא על ידי דיבור, לא על ידי מחשבה, אלא על ידי ידיעה, דהיינו הבנה והפנמה של שכל מסויים. שהוא הבנת מהות המציאות / הבורא וכולי.

בפרקטיקה זה אומר, שהאדם מקבל שכל חדש שנקרא השכל הנקנה, ועל ידי זה שהוא זוכה לשכל הזה, על ידי זה הוא נכלל באין סוף.

לגבי משלים את דעתו, כן, מדובר על פוטנציאל שכלי. ברגע שהאדם משלים את שכלו ומשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, אז הוא זוכה להשיג את מה שיש מעבר לשכל, דהיינו את מהות הבורא.

לגבי להשיג את כל מה שיש ביד אנושי להשיג, הפשט הוא לגבי רמת הבנה ולא לגבי כמות של ידע.

ז"א הידע מטבע הדברים הוא אין סופי. אך רמת המורכבות והעומק של הידע היא סופית. הסוף של כל הידע שבעולם, הוא הבורא.

ברגע שהאדם מבין אפילו דבר אחד בשלמות, באותו הרגע הוא מבין גם את השי"ת.

ולכן פרקטית האדם צריך להשלים את שכלו, דהיינו לכוונן את השכל שלו, שיקלע אל השערה ולא יחטיא, דהיינו לחפש את האמת לאמיתה בכל דבר בעולם.

עד שלבסוף האדם זוכה למ"ש "נפתחו השמים ואראה מראות אלוהים", דהיינו שהאדם זוכה לשכל חדש, כמבואר כאן: breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן

אם תצטרך הבהרות נוספות, תבקש. תודה.

*****

לגבי השכל הנקנה, ראה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? breslev.eip.co.il/?key=167 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כה - אַחֲוֵי לָן מָנָא דְּלָא שָׁוְיָא לְחַבָּלָא

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁמַּשִּׂיג בְּשִׂכְלוֹ

כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ בְּיַד אֱנוֹשִׁי לְהַשִּׂיג

אָז שִׂכְלוֹ שָׁב שֵׂכֶל הַנִּקְנֶה

*** breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

חַיִּים נִצְחִיִּים הֵם רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי הוּא חַי לָנֶצַח

וּמִי שֶׁנִּכְלָל בְּשָׁרְשׁוֹ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

הוּא גַּם כֵּן חַי לָנֶצַח

כִּי מֵאַחַר שֶׁהוּא נִכְלָל בְּאֶחָד

וְהוּא אֶחָד עִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא חַי חַיִּים נִצְחִיִּים כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְכֵן, אֵין שְׁלֵמוּת רַק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְחוּץ מִמֶּנּוּ כֻּלָּם חֲסֵרִים

וּמִי שֶׁהוּא נִכְלָל בּוֹ

יֵשׁ לוֹ שְׁלֵמוּת

וְעִקַּר הַכְּלָלִיּוּת שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאֶחָד

הוּא עַל יְדֵי הַדַּעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

כְּמוֹ שֶׁאָמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'

כִּי עִקַּר הָאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל

וְעַל כֵּן בְּמָקוֹם שֶׁחוֹשֵׁב הַשֵּׂכֶל

שָׁם כָּל הָאָדָם

וּכְשֶׁיּוֹדֵעַ וּמַשִּׂיג בִּידִיעַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

הוּא שָׁם מַמָּשׁ

וְכָל מַה שֶּׁיּוֹדֵעַ יוֹתֵר

הוּא נִכְלָל יוֹתֵר בְּהַשּׁרֶשׁ

דְּהַיְנוּ בּוֹ יִתְבָּרַךְ

...

כָּל הַצָּרוֹת וְהַיִּסּוּרִים וְהַגָּלוּת

אֵינוֹ אֶלָּא לְפִי עֵרֶךְ חֶסְרוֹן הַדַּעַת

וּכְשֶׁנִּשְׁלָם הַדַּעַת

אֲזַי נִשְׁלָם כָּל הַחֶסְרוֹנוֹת

...

וְעִקַּר הַחַיִּים נִצְחִיִּים

יִהְיֶה לֶעָתִיד מֵחֲמַת הַדַּעַת

שֶׁיִּרְבֶּה הַדַּעַת

שֶׁיֵּדְעוּ הַכּל אֶת ה'

וְעַל יְדֵי הַדַּעַת יֻכְלְלוּ בְּאַחְדוּתוֹ

וְאָז יִחְיוּ חַיִּים נִצְחִיִּים כָּמוֹהוּ

כִּי עַל יְדֵי הַיְדִיעָה נִכְלָלִים בּוֹ

כְּמַאֲמַר הֶחָכָם: 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו, הֱיִיתִיו'