ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב (בראשית ד) : "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב (במדבר ל"א) "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב (תהלים י"ט) "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים מוליד אוירים ארסיים של ניאוף והשומע ממנו הדבורים, ונושם נשימות מכניס בגופו אלו האוירים ולפיכך בבלעם שהוא בחינות דעת דקלפה כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה (ספרי פרשת וזאת הברכה, ובזוהר שמות כ"א:, בלק קצ"ג:) : על פסוק "לא קם כמשה" וכו' 'בישראל לא קם, אבל באמות קם, ומנו בלעם' (ויקרא רבה פ"ט) ולכך כשנטלו מואב עצה ממדין, אמרו להם : אין כחו אלא בפה כי הפה הוא התגלות הדעת אמר מואב אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפה (כמובא בפרש"י בפ' בלק) כי הוא גם כן דעת דקלפה, כמו שכתוב (קהלת ז') : "את זה לעמת זה עשה אלהים" (במדבר כ"ד) : "ויודע דעת עליון" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ז') : 'שידע מתי הקדוש ברוך הוא כועס' כי כשהדעת אינו בישוב, אזי יש כעס כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים ס"ו:) : 'כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו' ולפיכך כשכעס משה רבנו, עליו השלום, על אנשי הצבא כשבאו ממדין נסתלק ממנו הדעת והצרך אלעזר לומר הלכות טבילות כלים וכשהדעת שלם, אזי אין כעס, כמו שכתוב (ישעיה י"א) : "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה" ובלעם היה מסתכל בדעת דקלפה, שהוא מותרות של דעת עליון וכשמשתנה ידע שהקדוש ברוך הוא בכעס נמצא שבלעם הוא דעת דקלפה ועל ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של ניאוף לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר (במדבר ל"א) : "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם" 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד ניאוף במדין ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין, כתיב (שם) : "ויקרבו אל משה ראשי הפקדים וכו' ויאמרו ונקרב את קרבן ה' וכו', לכפר על נפשותינו לפני ה'" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת ס"ד) : 'שכך אמרו אף על פי שמידי עברה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו'
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

דַּע כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, מוֹלִידִים נִיאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ

כִּי הַזִּוּוּגִים נִמְשָׁכִים מֵהַדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ"

וּכְתִיב "כָּל אִשָּׁה ידַעַת אִישׁ"

אַך יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי זִוּוּגִים

הַיְנוּ זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, וְאֶל הַתּוֹרָה, וְאֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זֶה נִמְשָׁך מִדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה

וְזִוּוּגִים שֶׁל עֲבֵרָה, נִמְשָׁכִים מִדַּעַת דִּקְלִפָּה

וְהַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת

כִּי אֵין יוֹדְעִים מַה שֶּׁבַּדַּעַת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" 'יְחַוֶּה' מִלְּשׁוֹן דִּבּוּר

שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מַה שֶּׁבַּדַּעַת

וּכְשֶׁרָשָׁע מְדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים

מוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִיאוּף

וְהַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ הַדִּבּוּרִים, וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת

מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים

וּלְפִיכָך בְּבִלְעָם שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת דִּקְלִפָּה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל פָּסוּק "לא קָם כְּמשֶׁה" וְכוּ'

'בְּיִשְׂרָאֵל לא קָם, אֲבָל בָּאֻמּוֹת קָם, וּמָנוּ בִּלְעָם'

וּלְכָך כְּשֶׁנָּטְלוּ מוֹאָב עֵצָה מִמִּדְיָן, אָמְרוּ לָהֶם: אֵין כּחוֹ אֶלָּא בַּפֶּה

כִּי הַפֶּה הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת

אָמַר מוֹאָב אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכּחוֹ בַּפֶּה

כִּי הוּא גַּם כֵּן דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלהִים": "וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁיָּדַע מָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כּוֹעֵס'

כִּי כְּשֶׁהַדַּעַת אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֲזַי יֵשׁ כַּעַס

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ'

וּלְפִיכָך כְּשֶׁכָּעַס משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּדְיָן נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת

וְהֻצְרַך אֶלְעָזָר לוֹמַר הִלְכוֹת טְבִילוֹת כֵּלִים

וּכְשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֲזַי אֵין כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה"

וּבִלְעָם הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּדַעַת דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא מוֹתָרוֹת שֶׁל דַּעַת עֶלְיוֹן

וּכְשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּכַעַס

נִמְצָא שֶׁבִּלְעָם הוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה

וְעַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִיאוּף

לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, נֶאֱמַר: "וַיִּקְצף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, וַיּאמֶר הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם"

'בִּדְבַר' דַּיְקָא, כִּי עַל יְדֵי דְּבָרָיו, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ, הוֹלִיד נִיאוּף בְּמִדְיָן

וּלְפִיכָך כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֲמוֹת מִדְיָן, כְּתִיב: "וַיִּקְרְבוּ אֶל משֶׁה רָאשֵׁי הַפְּקֻדִים וְכוּ' וַיּאמְרוּ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבָּן ה' וְכוּ', לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לִפְנֵי ה'"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁכָּך אָמְרוּ

אַף עַל פִּי שֶׁמִּידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לא יָצָאנוּ'
ביטחון אמיתי דקדושה ובטחון דסטרא אחרא
...דקדושה ובטחון דסטרא אחרא רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=331 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ס - דע שיש שבילי התורה, שיש בהם התבוננות גדול וגם כאן breslev.eip.co.il/?key=334 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סג - סוד כונת המילה כי יש בחינת ביטחון אמת דקדושה, ויש בטחון של שקר של הסטרא אחרא. ובטחון דקדושה הוא אמת וביטחון דסטרא אחרא הוא שקר וכולי. והביטחון דקדושה שהוא כולו אמת, הוא תלוי בשכל, כמבואר כאן breslev.eip.co.il/?key=495 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסב - בִּימֵי הַמַּגִּיד, הָיָה אִישׁ עָשִׁיר וּמְיֻחָס
...- בימי המגיד, היה איש עשיר ומיחס בימי המגיד, זכרונו לברכה, היה איש עשיר ומיחס, והיה מתנגד לאנשי המגיד וספרו לו אנשיו מזה האיש ואמר להם שיראו לקרב אותו אליו ולהשתדל בזה מאד ולהתפלל להשם יתברך שיעזר להם וכן עשו עד שעזרם ה' שהביאו אותו להמגיד, זכרונו לברכה ונעשה איש כשר ירא שמים אך התחיל לירד מנכסיו ואמר המגיד, זכרונו לברכה שאלו שניהם אי אפשר שיהיו במקום אחד, הינו תורה וגדלה כי 'הרוצה להחכים ידרים להעשיר יצפין' נמצא כשרוצה להחכים עומד לדרום על כן אי אפשר לו להעשיר כי כשהוא בדרום אזי איננו בצפון ועשירות...
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - רָאוּי לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי תוֹרָה בִּשְׁעַת זִוּוּג
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קו - ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ראוי להרהר בדברי תורה בשעת זווג ואף על פי כן יוכל להוליד בנים אף על פי שמחשבתו תהיה דבוקה אז בהרהורי תורה וטוב מאד להרגיל עצמו בכך.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - עַל יְדֵי תְּפִלָּה יְכוֹלִין לָבוֹא לַכּל, לְכָל טוּב
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיא - על ידי תפלה יכולין לבוא לכל, לכל טוב אחד שאל אותו בענין הנהגת התקרבות להשם יתברך וצוה לו ללמד וכו' ושאל אותו: הלא איני יכול ללמד השיב לו: על ידי תפילה יכולין לבוא לכל, לכל טוב לתורה ועבודה ולכל הקדשות ולכל העבודות ולכל הטובות שבכל העולמות פעם אחד אמר אם היו מניחין מת לעולם הזה להתפלל בודאי היה מתפלל יפה יפה בכל כחו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כְּשֶׁאָדָם מִתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנט - כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו כשאדם מתבודד ומפרש שיחתו וצערו לפני השם יתברך ומתודה ומתחרט על גדל הפגמים שעשה אזי גם השכינה כנגדו מפרשת לפניו שיחתה וצערה ומנחמת אותו כי כל פגם ופגם שפגם בנשמתו, פגם אצלה גם כן כביכול וזה בחינת: "את ה' האמרת וה' האמירך" וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
...מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מיתות בהמות וחיות בלא זמנן דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין', בחינות: "אם לבינה תקרא" וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קד - הָיָה אוֹהֵב מְאד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה קד - היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות של סתם בני אדם האנשים הפשוטים הכשרים והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים כדרך ההמון עם הכשרים והיה מזהיר ומוכיח אותנו כמה פעמים, לזמר זמירות בשבת והיה מקפיד וכועס מאד על מי שהוא חכם בעיניו ואינו מתאמץ לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות כי עקר היהדות הוא בפשיטות ובתמימות גמור בלי שום חכמות כמבאר אצלנו כבר כמה פעמים וגם הוא בעצמו, זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכא - הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו
...היה מחזק את אנשיו היה מחזק את אנשיו שקבלו לפניו בקבלנא גדולה, על שהם רחוקים מתפילה מאד וקשה עליהם מאד להתפלל והיה מחזק אותם ומנחם אותם בכמה לשונות שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר שנתגיר כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התבות לבד עד ברוך שאמר ! על כן ראוי לאדם לנחם את עצמו ולשמח את עצמו על אשר על כל פנים הוא זוכה לומר התבות של התפילה ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפילה שקשה מאד להתפלל ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו, שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר כי אולי הוא צריך בגלגול...
ספר המידות - משקה
ספר המידות - משקה חלק א' א. על ידי גנבה המשקות מתקלקלין. ב. גם על ידי גאוה.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2813 שניות - עכשיו 08_11_2025 השעה 01:40:12 - wesi2