ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב (בראשית ד) : "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב (במדבר ל"א) "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב (תהלים י"ט) "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר ומוציא מפיו הבלים מוליד אוירים ארסיים של ניאוף והשומע ממנו הדבורים, ונושם נשימות מכניס בגופו אלו האוירים ולפיכך בבלעם שהוא בחינות דעת דקלפה כמו שדרשו חכמינו, זכרונם לברכה (ספרי פרשת וזאת הברכה, ובזוהר שמות כ"א:, בלק קצ"ג:) : על פסוק "לא קם כמשה" וכו' 'בישראל לא קם, אבל באמות קם, ומנו בלעם' (ויקרא רבה פ"ט) ולכך כשנטלו מואב עצה ממדין, אמרו להם : אין כחו אלא בפה כי הפה הוא התגלות הדעת אמר מואב אף אנו נבוא עליהם באדם שכחו בפה (כמובא בפרש"י בפ' בלק) כי הוא גם כן דעת דקלפה, כמו שכתוב (קהלת ז') : "את זה לעמת זה עשה אלהים" (במדבר כ"ד) : "ויודע דעת עליון" ודרשו רבותינו זכרונם לברכה (ברכות ז') : 'שידע מתי הקדוש ברוך הוא כועס' כי כשהדעת אינו בישוב, אזי יש כעס כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים ס"ו:) : 'כל הכועס חכמתו מסתלקת ממנו' ולפיכך כשכעס משה רבנו, עליו השלום, על אנשי הצבא כשבאו ממדין נסתלק ממנו הדעת והצרך אלעזר לומר הלכות טבילות כלים וכשהדעת שלם, אזי אין כעס, כמו שכתוב (ישעיה י"א) : "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי כי מלאה הארץ דעה" ובלעם היה מסתכל בדעת דקלפה, שהוא מותרות של דעת עליון וכשמשתנה ידע שהקדוש ברוך הוא בכעס נמצא שבלעם הוא דעת דקלפה ועל ידי דבוריו הוליד אוירים ארסיים של ניאוף לזה כשבאו ממלחמת מדין, נאמר (במדבר ל"א) : "ויקצף משה על פקודי החיל, ויאמר החייתם כל נקבה, הן הנה היו בדבר בלעם" 'בדבר' דיקא, כי על ידי דבריו, שהוא התגלות הדעת שלו, הוליד ניאוף במדין ולפיכך כשבאו ממלחמות מדין, כתיב (שם) : "ויקרבו אל משה ראשי הפקדים וכו' ויאמרו ונקרב את קרבן ה' וכו', לכפר על נפשותינו לפני ה'" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת ס"ד) : 'שכך אמרו אף על פי שמידי עברה יצאנו, מידי הרהור לא יצאנו'
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

דַּע כִּי הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, מוֹלִידִים נִיאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ

כִּי הַזִּוּוּגִים נִמְשָׁכִים מֵהַדַּעַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאָדָם יָדַע אֶת חַוָּה אִשְׁתּוֹ"

וּכְתִיב "כָּל אִשָּׁה ידַעַת אִישׁ"

אַך יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי זִוּוּגִים

הַיְנוּ זִוּוּג דִּקְדֻשָּׁה, הוּא הִתְקַשְּׁרוּת לְצַדִּיקִים, וְאֶל הַתּוֹרָה, וְאֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך, זֶה נִמְשָׁך מִדַּעַת דִּקְדֻשָּׁה

וְזִוּוּגִים שֶׁל עֲבֵרָה, נִמְשָׁכִים מִדַּעַת דִּקְלִפָּה

וְהַדִּבּוּר הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת

כִּי אֵין יוֹדְעִים מַה שֶּׁבַּדַּעַת, אֶלָּא עַל יְדֵי הַדִּבּוּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלַיְלָה לְלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת" 'יְחַוֶּה' מִלְּשׁוֹן דִּבּוּר

שֶׁהַדִּבּוּר מְדַבֵּר מַה שֶּׁבַּדַּעַת

וּכְשֶׁרָשָׁע מְדַבֵּר וּמוֹצִיא מִפִּיו הֲבָלִים

מוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִיאוּף

וְהַשּׁוֹמֵעַ מִמֶּנּוּ הַדִּבּוּרִים, וְנוֹשֵׁם נְשִׁימוֹת

מַכְנִיס בְּגוּפוֹ אֵלּוּ הָאֲוִירִים

וּלְפִיכָך בְּבִלְעָם שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת דִּקְלִפָּה כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: עַל פָּסוּק "לא קָם כְּמשֶׁה" וְכוּ'

'בְּיִשְׂרָאֵל לא קָם, אֲבָל בָּאֻמּוֹת קָם, וּמָנוּ בִּלְעָם'

וּלְכָך כְּשֶׁנָּטְלוּ מוֹאָב עֵצָה מִמִּדְיָן, אָמְרוּ לָהֶם: אֵין כּחוֹ אֶלָּא בַּפֶּה

כִּי הַפֶּה הוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת

אָמַר מוֹאָב אַף אָנוּ נָבוֹא עֲלֵיהֶם בְּאָדָם שֶׁכּחוֹ בַּפֶּה

כִּי הוּא גַּם כֵּן דַּעַת דִּקְלִפָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה אֱלהִים": "וְיוֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁיָּדַע מָתַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא כּוֹעֵס'

כִּי כְּשֶׁהַדַּעַת אֵינוֹ בְּיִשּׁוּב, אֲזַי יֵשׁ כַּעַס

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַכּוֹעֵס חָכְמָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת מִמֶּנּוּ'

וּלְפִיכָך כְּשֶׁכָּעַס משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, עַל אַנְשֵׁי הַצָּבָא כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּדְיָן נִסְתַּלֵּק מִמֶּנּוּ הַדַּעַת

וְהֻצְרַך אֶלְעָזָר לוֹמַר הִלְכוֹת טְבִילוֹת כֵּלִים

וּכְשֶׁהַדַּעַת שָׁלֵם, אֲזַי אֵין כַּעַס, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "לא יָרֵעוּ וְלא יַשְׁחִיתוּ בְּכָל הַר קָדְשִׁי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה"

וּבִלְעָם הָיָה מִסְתַּכֵּל בְּדַעַת דִּקְלִפָּה, שֶׁהוּא מוֹתָרוֹת שֶׁל דַּעַת עֶלְיוֹן

וּכְשֶׁמִּשְׁתַּנֶּה יָדַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּכַעַס

נִמְצָא שֶׁבִּלְעָם הוּא דַּעַת דִּקְלִפָּה

וְעַל יְדֵי דִּבּוּרָיו הוֹלִיד אֲוִירִים אַרְסִיִּים שֶׁל נִיאוּף

לָזֶה כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֶמֶת מִדְיָן, נֶאֱמַר: "וַיִּקְצף משֶׁה עַל פְּקוּדֵי הֶחָיִל, וַיּאמֶר הַחִיִּיתֶם כָּל נְקֵבָה, הֵן הֵנָּה הָיוּ בִּדְבַר בִּלְעָם"

'בִּדְבַר' דַּיְקָא, כִּי עַל יְדֵי דְּבָרָיו, שֶׁהוּא הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁלּוֹ, הוֹלִיד נִיאוּף בְּמִדְיָן

וּלְפִיכָך כְּשֶׁבָּאוּ מִמִּלְחֲמוֹת מִדְיָן, כְּתִיב: "וַיִּקְרְבוּ אֶל משֶׁה רָאשֵׁי הַפְּקֻדִים וְכוּ' וַיּאמְרוּ וַנַּקְרֵב אֶת קָרְבָּן ה' וְכוּ', לְכַפֵּר עַל נַפְשׁוֹתֵינוּ לִפְנֵי ה'"

וְדָרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'שֶׁכָּך אָמְרוּ

אַף עַל פִּי שֶׁמִּידֵי עֲבֵרָה יָצָאנוּ, מִידֵי הִרְהוּר לא יָצָאנוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
...את רנתם וכו' הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב: "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י: "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול...
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיחד לו לבדו לעסק שם בעבודת ה' בתורה ותפילה ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיחד
שיחות הר"ן - אות רסז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: מי שרוצה לחדש בתורה מתר לו לחדש ולדרש כל מה שירצה כל מה שיזכה לחדש בשכלו ובלבד שלא יוציא איזה דין חדש על פי דרושיו שדורש בדרך דרוש וסוד והמובן מדבריו היה שאפילו בכונות האר"י זכרונו לברכה, ודרכי הקבלה מתר לחדש בהם כאשר ישיג שכלו ובלבד שלא יוציא מהם שום דין חס ושלום
קושיות על רבי נחמן מברסלב - כיצד לברר?
...נחמן מברסלב - כיצד לברר? כאשר מישהו אומר משהו בשם רבי נחמן, תמיד צריך לברר את הטקסט המקורי. היכן הוא נאמר אם בכלל? מה בדיוק נאמר? באיזה לשון מדוייקת זה נאמר? וכולי. כי גם אם רבי נחמן אמר את מה שאמר בפירוש, לא בטוח שהבינו אותו, ובד"כ לא באמת מבינים את פנימיות כוונתו. כל שכן, כאשר ממציאים משהו בשם רבי נחמן, שלא באמת יש בהכרח קשר כלשהו בין רבי נחמן לבין הדברים האלו. וכמ"ש breslev.eip.co.il/?key=2323 - שיחות הר"ו - אות קפב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי דנשמטה לאטמא שבקש לחתך ירכו: זרק...
שיחות הר"ן - אות קכג
...- אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת מתן תורה נאמר: "לבבתני באחת מעיניך" ואיתא במדרש: "מהו באחת מעיניך אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ב - אֱמר אֶל הַכּהֲנִים
...ה' אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרון ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו . איתא בספרא דצניעותא 'מנוקבא דפרדשקא משך רוחא דחיי למשיחא' א. כי עקר כלי זינו של משיח הוא התפילה שהוא בחינת חטם, כמו שכתוב: "ותהלתי אחטם לך" ומשם עקר חיותו וכל מלחמתו שיעשה וכל הכבישות שיכבש הכל משם כמו שכתוב: "והריחו ביראת ה'" וכו' זה בחינת חטם וזה עקר כלי זינו כמו שכתוב: "בחרבי ובקשתי" ופרש רש"י: 'תפילה ובקשה' וכמו שכתוב: "כי לא בקשתי אבטח וכו' באלוהים הללנו" בחינת: "תהלתי אחטם...
אילנות בסיפורי מעשיות
...איש שנושא אילן... גם בסיפור על החיגר מסופר על האילן שהשדים ניסו לעקור. גם בסיפור על הקבצנים, מסופר על זה שיש אילן שתחתיו נמצאים כל הציפורים והחיות וכולי בשלום. מה הקשר בין האילנות האלו? מהו הנמשל של האילן? תשובה: אילן פירושו שכל. כגודל וכעומק השכל, כך חוזקו וכולי של האילן. ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז והעניין הוא: כאשר המשנה למלך באבידת בת המלך פגש אדם שנושא אילן, הנמשל הוא שהמשנה למך...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3
...התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר...
ספר המידות - התנשאות
...תלמיד חכם. ב. המתחיל בדבר מצוה ואינו גומרה, מורידין אותו מגדלתו. ג. כשהקדוש ברוך הוא נפרע משונאי ישראל, ממנה להם פרנסים שאינם טובים. ד. מנשאין את בן צדיק, כשאינו הולך בדרך ישר, כדי שילך בדרך ישר. ה. על ידי הצדקה מתנשא. ו. אין אדם עולה לגדלה אלא אם כן מוחלין לו כל עוונותיו. ז. כשמנשאין את אדם חשוב, אין מורידין אותו. ח. על ידי חכמה ושפלות ומערב בין הבריות, דבורו נתקים למעלה. ט. כשרוצים לנשא איזה צדיק ולפרסם אותו, אזי הקדוש ברוך הוא שולח מחלקת בין הרשעים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1055 שניות - עכשיו 11_07_2025 השעה 11:16:36 - wesi2