ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים (עיין אד"ר נשא קלו: ובאד"ז רצג) וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח הרצון כמו בשבת במנחה, בחינת "ואני תפילתי וכו', עת רצון" וכו' (תהלים ס"ט) אך אפילו הצדיקים, לאו כל אחד יודע זה הפדיון ולא נמצא כי אם חד בדרא שידע זה הפדיון ופעמים אפילו כשזה הצדיק עושה פדיון אף על פי כן אינו מועיל וזה מחמת כי גם למעלה תאבים מאד לפדיון כזה כי לאו בכל פעם בא להם מלמטה פדיון כזה שיוכל להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינין בבת אחת ועל כן כשבא להם זאת ההמתקה הם משתמשים עמה לצרך דבר אחר דהינו שעל ידי זה הפדיון וההמתקה, נעשין גרים כי 'כל זמן שיש עכו"ם בעולם חרון אף בעולם' (ספרי פר' ראה) וכשממתיקין הדין והחרון אף, נמתק העכו"ם ונעשין גרים וזה היה עבודת משה רבנו, עליו השלום, כל ימי חייו, וגם לאחר מותו כי השתדל לקרב הערב רב כדי לעשות גרים וגם במותו נקבר מול בית פעור, כדי להמתיק העכו"ם כדי שיהיו נעשין גרים ועל כן נסתלק בשבת במנחה שאז הוא עת רצון כדי להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים כנ"ל כדי לעשות גרים כי כל עבודת משה, להמתיק החרון אף של העכו"ם לרצון ועל כן משה עומד בין שמד לרצון כי מספר משה הוא ממצע, בין מספר שמד למספר רצון כי הוא עומד תמיד להמתיק השמד להפכה לרצון כנ"ל ועל כן מצינו במדרש שרבי אליעזר הגדול (עין בראשית רבה ויצא פרשה ע' ובמדרש רבה קהלת) גיר גרים וזה מחמת שהיה גלגול בנו של משה כי עליו נאמר: "ושם האחד אליעזר" כמובא (מדרש רבה במדבר פרשה י"ט) ועל כן בכח זה גיר גרים וכן יתרו מחמת שהיה חותן משה על ידי זה נתגיר כמו שכתוב (שמות י"ח) : "וישמע יתרו חותן משה" כי מחמת שהיה חותן משה זה גרם לו ששמע ונתגיר כי כל עבודת משה בחייו ועכשו לאחר מותו הוא רק לעשות גרים כנ"ל
דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
כִּי יֵשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים
וּכְנֶגֶד כָּל בֵּית דִּין וּבֵית דִּין יֵשׁ פִּדְיוֹן מְיֻחָד לְהַמְתִּיק הַדִּין שֶׁיֵּשׁ שָׁם
עַל כֵּן לִפְעָמִים אֵינוֹ מוֹעִיל הַפִּדְיוֹן שֶׁעוֹשִׂין
כִּי לא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יוֹדֵעַ כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה פִּדְיוֹנוֹת
וַאֲפִילּוּ אִם יוֹדֵעַ אוֹתָם אֵינוֹ עוֹשֶׂה כֻּלָּם
וְעַל כֵּן כְּשֶׁאֵינוֹ עוֹשֶׂה הַפִּדְיוֹן הַמְיֻחָד לְאוֹתוֹ הַדִּין
עַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ מוֹעִיל
אַך דַּע, שֶׁיֵּשׁ פִּדְיוֹן אֶחָד שֶׁכּוֹלֵל אֶת כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין
וְיָכוֹל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִינִים
וּלְזֶה הַפִּדְיוֹן צָרִיך עֵת רָצוֹן
בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת מֵצַח הָרָצוֹן
כְּמוֹ בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה, בְּחִינַת "וַאֲנִי תְפִילָּתִי וְכוּ', עֵת רָצוֹן" וְכוּ'
אַך אֲפִילּוּ הַצַּדִּיקִים, לָאו כָּל אֶחָד יוֹדֵעַ זֶה הַפִּדְיוֹן
וְלא נִמְצָא כִּי אִם חַד בְּדָרָא שֶׁיֵּדַע זֶה הַפִּדְיוֹן
וּפְעָמִים אֲפִילּוּ כְּשֶׁזֶּה הַצַּדִּיק עוֹשֶׂה פִּדְיוֹן
אַף עַל פִּי כֵן אֵינוֹ מוֹעִיל
וְזֶה מֵחֲמַת כִּי גַּם לְמַעְלָה תְּאֵבִים מְאד לְפִדְיוֹן כָּזֶה
כִּי לָאו בְּכָל פַּעַם בָּא לָהֶם מִלְּמַטָּה פִּדְיוֹן כָּזֶה
שֶׁיּוּכַל לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִין בְּבַת אַחַת
וְעַל כֵּן כְּשֶׁבָּא לָהֶם זאת הַהַמְתָּקָה
הֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים עִמָּהּ לְצרֶך דָּבָר אַחֵר
דְּהַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי זֶה הַפִּדְיוֹן וְהַהַמְתָּקָה, נַעֲשִׂין גֵּרִים
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עַכּוּ"ם בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וּכְשֶׁמַּמְתִּיקִין הַדִּין וְהַחֲרוֹן אַף, נִמְתָּק הָעַכּוּ"ם וְנַעֲשִׂין גֵּרִים
וְזֶה הָיָה עֲבוֹדַת משֶׁה רַבֵּנוּ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כָּל יְמֵי חַיָּיו, וְגַם לְאַחַר מוֹתוֹ
כִּי הִשְׁתַּדֵּל לְקָרֵב הָעֵרֶב רַב כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים
וְגַם בְּמוֹתוֹ נִקְבַּר מוּל בֵּית פְּעוֹר, כְּדֵי לְהַמְתִּיק הָעַכּוּ"ם
כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ נַעֲשִׂין גֵּרִים
וְעַל כֵּן נִסְתַּלֵּק בְּשַׁבָּת בְּמִנְחָה
שֶׁאָז הוּא עֵת רָצוֹן
כְּדֵי לְהַמְתִּיק כָּל הָעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה בָּתֵּי דִּינִים כַּנַּ"ל
כְּדֵי לַעֲשׂוֹת גֵּרִים
כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה, לְהַמְתִּיק הַחֲרוֹן אַף שֶׁל הָעַכּוּ"ם לְרָצוֹן
וְעַל כֵּן משֶׁה עוֹמֵד בֵּין שְׁמָד לְרָצוֹן
כִּי מִסְפַּר משֶׁה הוּא מְמֻצָּע, בֵּין מִסְפַּר שְׁמָד לְמִסְפַּר רָצוֹן
כִּי הוּא עוֹמֵד תָּמִיד לְהַמְתִּיק הַשְּׁמָד לְהָפְכָהּ לְרָצוֹן כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן מָצִינוּ בַּמִּדְרָשׁ שֶׁרַבִּי אֱלִיעֶזֶר הַגָּדוֹל גִּיֵּר גֵּרִים
וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁהָיָה גִּלְגּוּל בְּנוֹ שֶׁל משֶׁה
כִּי עָלָיו נֶאֱמַר: "וְשֵׁם הָאֶחָד אֱלִיעֶזֶר" כַּמּוּבָא
וְעַל כֵּן בְּכחַ זֶה גִּיֵּר גֵּרִים
וְכֵן יִתְרוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה
עַל יְדֵי זֶה נִתְגַּיֵּר כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ חוֹתֵן משֶׁה"
כִּי מֵחֲמַת שֶׁהָיָה חוֹתֵן משֶׁה זֶה גָּרַם לוֹ שֶׁשָּׁמַע וְנִתְגַּיֵּר
כִּי כָּל עֲבוֹדַת משֶׁה בְּחַיָּיו וְעַכְשָׁו לְאַחַר מוֹתוֹ
הוּא רַק לַעֲשׂוֹת גֵּרִים כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עא - יֵשׁ מחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ
...חוץ לארץ דע כי יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ וגם המחין של חוץ לארץ הם מקבלים ויונקים גם כן מהמחין של ארץ ישראל כי עקר המח והחכמה היא בארץ ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה במדרש: 'אין חכמה כחכמת ארץ ישראל' וכו' וכל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל וכל אחד כפי חלקו שיש לו בארץ ישראל כן הוא מקבל ויונק מהמחין של ארץ ישראל נמצא שכל המחין הם בחינת מחין של ארץ ישראל כי כלם מקבלים משם כי שם בארץ ישראל עקר המח והחכמה כנ"ל אבל אף על פי כן יש...
שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו פעם אחת נכנס לבית וענה ואמר. מה לעשות כשעומד לפני האדם הר גדול של אש ומעבר השני של ההר מנח אוצר טוב ויקר ונחמד מאד מאד אבל אי אפשר לבוא אל האוצר כי אם כשעוברין דרך ההר של האש וההכרח לבוא לאותו האוצר הנחמד והיקר וכו' אחר איזה ימים שוב דבר מזה ושחק ואמר כבר נודע לי הדבר הזה מה לעשות לזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לח - לִפְעָמִים הַגָּדוֹל הוֹלֵך וְנוֹסֵעַ לְהַקָּטָן, וְלִפְעָמִים לְהֵפֶך
...להפך לפעמים הגדול הולך ונוסע להקטן, ולפעמים להפך דהינו שלפעמים הצדיק נוסע על המדינה ומאיר להתלמידים ולפעמים התלמידים באים אצלו ודע, שזאת הבחינה היא גדולה דהינו כשהגדול נוסע להקטן, זאת הבחינה היא גדולה ביותר כי זה פשוט שהקטן צריך לבוא להגדול כי הוא צריך לקבל ממנו אך לפעמים אורו של הגדול הוא גדול מאד מאד עד שאי אפשר להקטן לקבל מן הגדול במקומו מחמת רבוי האור הגדול מאד על כן מכרח הגדול להוריד ולהכניע עצמו אצל הקטן ולילך אחריו כדי שעל ידי זה יתמעט ויתגשם...
ספר המידות - סוד
ספר המידות - סוד חלק שני א. על ידי עיון עמק בסודות התורה יוכל לפקד עקרות ולרפאות חולאת חזק....
לדחוק את העיניים באצבע. מה הפשט?
...- ויאמר בעז אל רות כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה מאד אף גם לדחקם בהאצבע, כדי לסתמם לגמרי ואז יוכל להסתכל על התכלית הזה הינו שצריך לסתם את עיניו מחזו דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו טוב...
ספר המידות - הרחקת רשעים
...מרשעים, כדי שלא תתפס בענשם. ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים. ד. לפעמים כשעושין איזה טובה לרשע גמור, בזה עושין נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ה. אסור לספר בשבחן, אבל מקום שיבוא משבחן שבח לצדיק מתר לספר קצת. ו. מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע. ז. אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. ח. מי שערב בעד רשע, נופל לידי תאוות ניאוף גם נופל לחלשה. ט. רשע ששכח את השם יתברך לגמרי, בידוע שלא יצא ממנו זרע כשר. י. כשנופל שונאו של הקדוש ברוך...
השכל הנקנה - מהו?
...- תורה כה - אחוי לן מנא דלא שויא לחבלא ואחר כך כשמשיג בשכלו כל מה שיש ביד אנושי להשיג אז שכלו שב שכל הנקנה כמו שכתבו המחקרים שיש שכל בכח, ושכל הפעל, ושכל הנקנה ועקר קיומו של אדם לאחר מיתתו אינו אלא שכל הנקנה וזה השארותיו לאחר המיתה וזה בחינת אמנה כי אמנה לשון קיום דבר כי שכל הנקנה הוא קיום של אדם לאחר מותו ושכל הנקנה נקרא מה שאדם יודע הרבה דברים בידיעה אחת כי קדם צריך לידע הרבה הקדמות קדם שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע...
אהבה שבדעת שאינה תלויה בדבר
...מבאר כי קיימת אהבה שבדעת, שהיא האהבה של השי"ת לעם ישראל כפי שהיא היתה לפני בריאת העולם. ובפשיטות הרעיון הוא כי כאשר האדם נכלל בבחינת לפני הבריאה, על ידי זה הוא זוכה לאהבה הזאת שהיא אינה תלויה בדבר. והאהבה הזאת שבדעת היא בחינת מחוייב המציאות, והיא נצחית והיא מעל הזמן, והיא לא משתנה, ואין בה שום רע, והיא לא תלויה בשום סיבה משום שהיא קודמת לבריאת הסיבות וכולי. ומצו"ב מאמר מהעניין הנ"ל www.eip.co.il/?key=339 - אהבה עצמית אמיתית. איך להגיע אליה? והרעיון...
שבחי הר"ן - אות א
...א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה...
לפני העלייה חייב שתהיה ירידה
...ירידה אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם כי לפני העלייה חייב שתהיה ירידה אך כשרוצים לצאת ממדרגת 'נעשה ונשמע' זה למדרגת 'נעשה ונשמע' גבוה ממנה צריך להיות ירידה קדם העליה כי הירידה היא תכלית העליה וכיו"ב מביא רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=225 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כשאדם נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות וכיו"ב גם כאן breslev.eip.co.il/?key=345 - ליקוטי מוהר"ן...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1602 שניות - עכשיו 23_10_2020 השעה 11:13:56 - wesi2