ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ט
וצוה להאיש שהיה עמו לקנות ניר הרבה ודיו ומיד בבואם על הספינה התחיל לכתב תורה והזהיר את האיש הנ"ל לבל יעין כלל במכתבו והכרח האיש להבטיח לו בהן שלו ואז האמין לו ונתן לו המפתח מהתבה וביציאתם מאדס שם לוו אותו הרבה אנשים מאד בכבוד גדול ונסעו אחריו כמה עגלות ולוו אותו בשיר במשתה ושמחה גדולה מאד ובבואם לספינה והתחילו לילך על הים השחור תכף במעת לעת הראשון היה פרטינע גדולה דהינו רוח סערה עד שהגלים קפצו על הספינה והכרחו להיות בחדר סגור ומסגר מחמת המים שלא יבואו עליהם והיו ברקים ורעמים ורוחות גדולות בלי ערך והיה פחד גדול מרעש הרעמים והגשמים ושאון הגלים ומחמת פחד לא היה באפשרי לישן בלילה וכו' ואחר ארבעה ימים באו לסטנבול וישבו על הספר כי לא היו יודעים באיזה בית לכנס כי לא היו יכולים להכיר בין ישמעאל ליהודי ולא יכלו לשאל מחמת שלא היו יודעים לשונם ובראותם שם שהם יושבים על הספר הלכו ומצאו איש אחד מתרגמן שיודע גם לשוננו והיה מליץ בינותם ומיד שכרו להם אכסניא טובה בחלק הנקרא גאליטא וכאשר נכנסו לשם אחר שעה או שתים אמר שאין רצונו לעמד שם ושאל אותו המליץ אפשר טוב לפניכם להיות בעקר סטנבול דהינו בעיר המלוכה ששם דירת התוגר ושם אין שום זוג רשאי לבוא לשם כי אם זכרים לבד והשיב ששם בודאי טוב לפניו וגלה לו שיש שם שד"ר מארץ ישראל ועמם עוד שני אנשים ממדינתנו שהיו בארץ ישראל ועכשו הם חוזרים לביתם ונוסעים מארץ ישראל לחוץ לארץ וכאשר שמע זאת אמר הוא, זכרונו לברכה, להאיש הנ"ל שהיה עמו "אני מזהיר אותך לבל תגלה אותי כלל ולא תגיד כלל מי אנכי אם ישאלו עלי" ויצאו לשם לעיר הנ"ל ובבואם לשם מיד הכיר אחד משני האנשים הנ"ל שנסעו מארץ ישראל לביתם את האיש שנסע עם רבנו, זכרונו לברכה ושאל אותו: "מה אתה עושה כאן ? " השיב לו: אני נוסע עם זה הרך בשנים לארץ הקדש ושאל אותו: מי הוא זה ? והשיב לו שיש לו בילעט מהקרדאן של הקיר"ה מאוסטרייך [רשיון מנציג הקיסר האוסטרי] ולא רצה לגלות לו מי הוא בעצמו כאשר הזהיר אותו רבנו, זכרונו לברכה כנ"ל ונכנסו בלבם על רבנו, זכרונו לברכה שהוא נוסע מהקרדאן לחלק על החסיד המפרסם בוצינא קדישא מורנו הרב אברהם קליסקר, זכרונו לברכה והנלוים אליו ונכנסו בטעות זה עד שהיה להם הוכחות גדולות על זה לפי טעותם ונדמה להם כאלו הוא זכרונו לברכה הוא משלח מאנשים רבים בשביל לחלק עליו והתחילו לחקר אצל האיש הנ"ל שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה אם יש לו אגרת והשיב שאין לו ושאלו אותו מה כונתו בנסיעה זו לארץ ישראל והשיב שאינו יודע כונתו ולא רצו עוד לסמך על האיש הנ"ל ואמרו שגם הוא מרמה אותם ואמרו: "אף על פי שמכבר אנו מכירים אותך לאיש כשר אבל עכשו שוב אין אנו יודעים אם עודך מחזיק בתמתך" ושאלו אותו: "שאלת את רבך רבי נחמן ממעדועדבקא אם לנסע עם האיש הזה ? אמר להם:"הן" אבל הם לא סמכו עוד על דבריו כנ"ל כי נדמה להם בברור על רבנו, זכרונו לברכה, כאלו הוא איש מרמה, חס ושלום ונוסע לחלק על אנשי ארץ ישראל והלכו אצלו, זכרונו לברכה בעצמו לחקר אצלו מי הוא ומאיזה מקום הוא ומאיזה משפחה ולא רצה לגלות כלל ודברו אתו בחכמתם ורצו לחקר בכמה אפנים כדי להוציא ממנו איזה דבור להבין ממנו על ידי זה מי הוא והוא השיב להם על כל שאלותם בחכמתו ולא יכלו להבין כלל ובלבל דעתם מאד מאד, ורמה אותם, ועקם את מחם עד שלא יכלו לעמד עליו כלל להבין ממנו לא דבר ולא חצי דבר ובכל פעם נדמה להם לאיש אחר למשל, ששאלו אותו אם הוא כהן השיב: הן אחר כך ביום שאחר זה שאלו אותו פתאם אם הוא ישראל השיב: הן שאלו אותו "אתמול אמרת שאתה כהן ועכשו אתה אומר שאתה ישראל ? " והשיב:"כהן זה מדת חסד וישראל מדה אחרת וברוך השם שיש בי מדה זאת וגם מדה זאת" ואמרו לו:"נכר אתה שאתה מהחולקים בודאי ואינך רוצה לגלות" והתחילו לשנא אותו בתכלית השנאה ובזו אותו בכל מיני בזיונות וקללו אותו בקללות נמרצות בלי שעור וערך כמה ימים ורב הבזיונות היה מאחד משני האנשים הנ"ל והוא זכרונו לברכה, התחיל לבקש אותם ואמר להם. "זאת תדעו שבודאי לא אגלה עקר כונת נסיעתי לארץ ישראל כי מלבי לפומי לא גליתי ואף על פי כן "מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קלג א) אף על פי שלא ידע אחד עקר כונת חברו" והשיבו לו: אם אתה תגלה לנו כונתך בודאי יגיע לך טובה גדולה עד מאד והשיב להם: "אני איני רוצה לקבל טובה מכם ולא אגלה לכם עקר כונתי בשום אפן אדרבא אתם תוכלו לקבל טובה מאתי אם תרצו" השיבו לו:נראה בלשונך שאתה מדבר בלשונות המפרסמים הגדולים כמו ר' ברוך ורבי שלום ורבי נחמן וכו' שדרכם לדבר גדולות בלשון נסתר אך בודאי אין אתה אחד מהם כי נראה שאתה בודאי מהחולקים על הצדיק הנ"ל. ואמרו לו שקדם שיבוא לארץ ישראל יהיה שם אגרת בארץ ישראל שהוא מהחולקים והמרגלים לבל יוכל להטעות אותם גם הלכו להסרסור מהספינות והוא מאנשי פולין ונשא אשה מהפרענקען וחמותו היא יוצאת ונכנסת בבית התוגר והאיש ההוא הוא איש גדול שם והלכו אלו האנשים הנ"ל אל זה הסרסור ובקשו אותו ואמרו לו: למען השם לבל תניח את האיש הזה לנסע להתם כי הוא מהחולקים ורוצה לעשות גרוש שם חס ושלום ואם תוכל לעשות לו איזה רעה שכרך כפול מן השמים ורבנו, זכרונו לברכה, והאיש שהיה עמו לא ידעו מזה
וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִקְנוֹת נְיָר הַרְבֵּה וּדְיוֹ
וּמִיָּד בְּבוֹאָם עַל הַסְּפִינָה הִתְחִיל לִכְתּב תּוֹרָה
וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל לְבַל יְעַיֵּן כְּלָל בְּמִכְתָּבוֹ
וְהֻכְרַח הָאִישׁ לְהַבְטִיחַ לוֹ בְּהֵן שֶׁלּוֹ
וְאָז הֶאֱמִין לוֹ וְנָתַן לוֹ הַמַּפְתֵּחַ מֵהַתֵּבָה
וּבִיצִיאָתָם מֵאָדֶס שָׁם
לִוּוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְאד בְּכָבוֹד גָּדוֹל
וְנָסְעוּ אַחֲרָיו כַּמָּה עֲגָלוֹת וְלִוּוּ אוֹתוֹ בְּשִׁיר בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד
וּבְבוֹאָם לַסְּפִינָה וְהִתְחִילוּ לֵילֵךְ עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר
תֵּכֶף בַּמֵּעֵת לְעֵת הָרִאשׁוֹן הָיָה פַּרְטִינֶע גְּדוֹלָה דְּהַיְנוּ רוּחַ סְעָרָה
עַד שֶׁהַגַּלִּים קָפְצוּ עַל הַסְּפִינָה
וְהֻכְרְחוּ לִהְיוֹת בְּחֶדֶר סָגוּר וּמְסֻגָּר מֵחֲמַת הַמַּיִם שֶׁלּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם
וְהָיוּ בְּרָקִים וּרְעָמִים וְרוּחוֹת גְּדוֹלוֹת בְּלִי עֵרֶךְ
וְהָיָה פַּחַד גָּדוֹל מֵרַעַשׁ הָרְעָמִים וְהַגְּשָׁמִים וּשְׁאוֹן הַגַּלִּים
וּמֵחֲמַת פַּחַד לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִישׁן בַּלַּיְלָה וְכוּ'
וְאַחַר אַרְבָּעָה יָמִים בָּאוּ לִסְטַנְבּוּל
וְיָשְׁבוּ עַל הַסְּפָר
כִּי לא הָיוּ יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה בַּיִת לִכְנס
כִּי לא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכִּיר בֵּין יִשְׁמָעֵאל לִיְהוּדִי
וְלא יָכְלוּ לִשְׁאל מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִים לְשׁוֹנָם
וּבִרְאוֹתָם שָׁם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַסְּפָר
הָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ אֶחָד מְתֻרְגְּמָן שֶׁיּוֹדֵעַ גַּם לְשׁוֹנֵנוּ
וְהָיָה מֵלִיץ בֵּינוֹתָם
וּמִיָּד שָׂכְרוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא טוֹבָה בַּחֵלֶק הַנִּקְרָא גַּאלִיטָא
וְכַאֲשֶׁר נִכְנְסוּ לְשָׁם אַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם
אָמַר שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ לַעֲמד שָׁם
וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַמֵּלִיץ אֶפְשָׁר טוֹב לִפְנֵיכֶם לִהְיוֹת בְּעִקַּר סְטַנְבּוּל
דְּהַיְנוּ בְּעִיר הַמְּלוּכָה שֶׁשָּׁם דִּירַת הַתּוֹגָר
וְשָׁם אֵין שׁוּם זוּג רַשַּׁאי לָבוֹא לְשָׁם
כִּי אִם זְכָרִים לְבַד
וְהֵשִׁיב שֶׁשָּׁם בְּוַדַּאי טוֹב לְפָנָיו
וְגִלָּה לוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שַׁדָּ"ר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְעִמָּם עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְעַכְשָׁו הֵם חוֹזְרִים לְבֵיתָם וְנוֹסְעִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע זאת אָמַר הוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ
"אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ לְבַל תְּגַלֶּה אוֹתִי כְּלָל
וְלא תַּגִּיד כְּלָל מִי אָנכִי אִם יִשְׁאֲלוּ עָלַי"
וְיָצְאוּ לְשָׁם לָעִיר הַנַּ"ל
וּבְבוֹאָם לְשָׁם
מִיָּד הִכִּיר אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל שֶׁנָּסְעוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתָם
אֶת הָאִישׁ שֶׁנָּסַע עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן ? "
הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי נוֹסֵעַ עִם זֶה הָרַךְ בַּשָּׁנִים לְאֶרֶץ הַקּדֶשׁ
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי הוּא זֶה ?
וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּילֶעט מֵהַקָּרְדַאן שֶׁל הַקִּירָ"ה מֵאוֹסְטְרַייךְ [רִשְׁיוֹן מִנְּצִיג הַקֵּיסָר הָאוֹסְטְרִי]
וְלא רָצָה לְגַלּוֹת לוֹ מִי הוּא בְּעַצְמוֹ
כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר אוֹתוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּנַּ"ל
וְנִכְנְסוּ בְּלִבָּם עַל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁהוּא נוֹסֵעַ מֵהַקָּרְדַאן לַחֲלק עַל הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַנִּלְוִים אֵלָיו
וְנִכְנְסוּ בְּטָעוּת זֶה
עַד שֶׁהָיָה לָהֶם הוֹכָחוֹת גְּדוֹלוֹת עַל זֶה לְפִי טָעוּתָם
וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הוּא מְשֻׁלָּח מֵאֲנָשִׁים רַבִּים בִּשְׁבִיל לַחֲלק עָלָיו
וְהִתְחִילוּ לַחֲקר אֵצֶל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אִם יֵשׁ לוֹ אִגֶּרֶת
וְהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָה זוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ
וְלא רָצוּ עוֹד לִסְמךְ עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל
וְאָמְרוּ שֶׁגַּם הוּא מְרַמֶּה אוֹתָם
וְאָמְרוּ: "אַף עַל פִּי שֶׁמִּכְּבָר אָנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ לְאִישׁ כָּשֵׁר
אֲבָל עַכְשָׁו שׁוּב אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתְךָ"
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "שָׁאַלְתָּ אֶת רַבְּךָ רַבִּי נַחְמָן מִמֶּעדְוֶעדִבְקָא אִם לִנְסֹעַ עִם הָאִישׁ הַזֶּה ?
אָמַר לָהֶם:"הֵן"
אֲבָל הֵם לא סָמְכוּ עוֹד עַל דְּבָרָיו כַּנַּ"ל
כִּי נִדְמָה לָהֶם בְּבֵרוּר עַל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה, חַס וְשָׁלוֹם
וְנוֹסֵעַ לַחֲלק עַל אַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהָלְכוּ אֶצְלוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לַחֲקר אֶצְלוֹ מִי הוּא וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא וּמֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה
וְלא רָצָה לְגַלּוֹת כְּלָל
וְדִבְּרוּ אִתּוֹ בְּחָכְמָתָם וְרָצוּ לַחֲקר בְּכַמָּה אֳפָנִּים כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר לְהָבִין מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה מִי הוּא
וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ
וְלא יָכְלוּ לְהָבִין כְּלָל
וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם מְאד מְאד, וְרִמָּה אוֹתָם, וְעִקֵּם אֶת מחָם
עַד שֶׁלּא יָכְלוּ לַעֲמד עָלָיו כְּלָל לְהָבִין מִמֶּנּוּ לא דָּבָר וְלא חֲצִי דָּבָר
וּבְכָל פַּעַם נִדְמָה לָהֶם לְאִישׁ אַחֵר
לְמָשָׁל, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ אִם הוּא כּהֵן
הֵשִׁיב: הֵן
אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֶׁאַחַר זֶה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ פִּתְאם אִם הוּא יִשְׂרָאֵל
הֵשִׁיב: הֵן
שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ "אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה כּהֵן וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יִשְׂרָאֵל ? "
וְהֵשִׁיב:"כּהֵן זֶה מִדַּת חֶסֶד וְיִשְׂרָאֵל מִדָּה אַחֶרֶת
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ בִּי מִדָּה זאת וְגַם מִדָּה זאת"
וְאָמְרוּ לוֹ:"נִכָּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מֵהַחוֹלְקִים בְּוַדַּאי
וְאֵינְךָ רוֹצֶה לְגַלּוֹת"
וְהִתְחִילוּ לִשְׂנא אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה
וּבִזּוּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת
וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ בִּקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כַּמָּה יָמִים
וְרב הַבִּזְיוֹנוֹת הָיָה מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם.
"זאת תֵּדְעוּ
שֶׁבְּוַדַּאי לא אֲגַלֶּה עִקַּר כַּוָּנַת נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי מִלִּבִּי לְפוּמִי לא גִּלִּיתִי
וְאַף עַל פִּי כֵן "מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"
אַף עַל פִּי שֶׁלּא יֵדַע אֶחָד עִקַּר כַּוָּנַת חֲבֵרוֹ"
וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: אִם אַתָּה תְּגַלֶּה לָנוּ כַּוָּנָתְךָ
בְּוַדַּאי יַגִיעַ לְךָ טוֹבָה גְדוֹלָה עַד מְאד
וְהֵשִׁיב לָהֶם: "אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָה מִכֶּם
וְלא אֲגַלֶּה לָכֶם עִקַּר כַּוָּנָתִי בְּשׁוּם אפֶן
אַדְּרַבָּא אַתֶּם תּוּכְלוּ לְקַבֵּל טוֹבָה מֵאִתִּי אִם תִּרְצוּ"
הֵשִׁיבוּ לוֹ:נִרְאֶה בִּלְשׁוֹנְךָ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת הַמְפֻרְסָמִים הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ ר' בָּרוּךְ וְרַבִּי שָׁלוֹם וְרַבִּי נַחְמָן וְכוּ' שֶׁדַּרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת בְּלָשׁוֹן נִסְתָּר
אַךְ בְּוַדַּאי אֵין אַתָּה אֶחָד מֵהֶם
כִּי נִרְאֶה שֶׁאַתָּה בְּוַדַּאי מֵהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל.
וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁקּדֶם שֶׁיָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יִהְיֶה שָׁם אִגֶּרֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֵהַחוֹלְקִים וְהַמְרַגְּלִים
לְבַל יוּכַל לְהַטְעוֹת אוֹתָם
גַּם הָלְכוּ לְהַסַּרְסוּר מֵהַסְּפִינוֹת
וְהוּא מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין וְנָשָׂא אִשָּׁה מֵהַפְרֶענְקֶען
וַחֲמוֹתוֹ הִיא יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בְּבֵית הַתּוֹגָר
וְהָאִישׁ הַהוּא הוּא אִישׁ גָּדוֹל שָׁם
וְהָלְכוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֶל זֶה הַסַּרְסוּר
וּבִקְּשׁוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: לְמַעַן הַשֵּׁם לְבַל תַּנִּיחַ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לִנְסֹעַ לְהָתָם
כִּי הוּא מֵהַחוֹלְקִים וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת גֵּרוּשׁ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם
וְאִם תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה רָעָה שְׂכָרְךָ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם
וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לא יָדְעוּ מִזֶּה
שיחות הר"ן - אות קנג
...ע"ח בענין הנהגת הפשיטות וכו', כי לפעמים הצדיק איש פשוט לגמרי שקורין פראסטיק וכו' עין שם יש בזה הרבה לספר איך ובאיזה ענין נאמרה זאת התורה אך אי אפשר לציר בכתב כל מה שעבר בענין זה אך אף על פי כן ארשם מה שאפשר דע כי זאת התורה נאמרה בשבת נחמו באומאן סמוך להסתלקותו ומעשה שהיה כך היה באותה העת בסמוך נכנס לדירה אחרת שנסתלק שם ואותה הדירה היתה טובה לפניו מאד לישב בה כי היה לו שם רחבת ידים ואויר יפה כי היה שם גן לפני החלונות אך הדירה היתה של וכו' וסמוך לשבת...
אלה מסעי בני ישראל - פירוש סותר אחד את השני
...את השני כאן כתב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=312 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אלה מסעי בני ישראל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב...
שבחי הר"ן - אות כ
שבחי הר"ן - אות כ ובעת שהיה יושב בבית חותנו כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה היה רגיל לנסע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו והלך על קבר הצדיק המפרסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז...
כדי לזרוק את השכל צריך שכל?
...המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר...
סיפורי מעשיות - מעשה ד - מעשה ממלך שגזר שמד
...ממלך שגזר שמד פעם אחת היה מלך וגזר על המדינה גרוש בגזרות שמד שמי שירצה לשאר במדינה ימיר דתו ואם לאו יהיה נתגרש מהמדינה והיו קצת מהם שהפקירו כל רכושם ועשירות שלהם ויצאו משם בדלות כדי לשאר באמונה שיהיו ישראלים וקצת מהם חסו על רכושם ועשירותם ונשארו שם והיו אנוסים בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים [לנהג כמו יהודים] ומת המלך, ונעשה בנו מלך והתחיל לנהג המדינה ביד רמה וכבש כמה מדינות והיה חכם גדול ומחמת שהיה מחזיק בתקף ידו את השרי מלוכה,...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לט - לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה', אֲשֶׁר שָׂם שַׁמּוֹת בָּאָרֶץ
...ה', אשר שם שמות בארץ" כי באמת הדבר נפלא ונורא מאד אשר ברא השם יתברך את כל הבריאה שיש בה כמה וכמה דברים נפלאים ונוראים הרבה מאד מאד מה רבו מעשי ה' ! ואפילו בזה העולם לבד עצמו נפלאות ה' אשר ברא דוממים וצומחים וכו' ומי יוכל לשער גדלת ה' שיש בבריות של זה העולם מכל שכן שאר העולמות והכל כאשר לכל לא נברא אלא בשביל ישראל וישראל בעצמן, עקר בריאתן בשביל בחינת שבת, שהוא התכלית כי שבת הוא תכלית מעשה שמים וארץ שהוא בחינת עולם הנשמות שהוא עולם שכלו שבת ושם ישיגו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן חורין ויוצאין...
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי'...
שיחות הר"ן - אות שח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...בזה שיחות הרבה שכל דבורים ושיחות כאלו של העולם הכל הם מן היצר הרע שמרבה שיחות כאלה להכביד הצער ולהגדיל דאגת הפרנסה כאלו עכשו חס ושלום, אפס תקוה ובאמת הוא שקר וכזב כי השם יתברך מפרנס ומכלכל העולם תמיד ובכל דור ובכל שנה נמצאים עולים ויורדים ואם נסתכל היטב בכל שנה ובכל עת בודאי נמצא תמיד אנשים רבים שהיו עניים ומשרתים וכיוצא בשנים הקודמים ועכשו נתעשרו וגם הם רבם אומרים שהשנים אינם מתקנות עתה כמקדם מחמת שרוצים בכל פעם עשירות יותר ומנהיגים בביתם בגדולות...
בעטלר - קבצן?
...זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.4800 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 01:15:26 - wesi2