ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


וְצִוָּה לְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לִקְנוֹת נְיָר הַרְבֵּה וּדְיוֹ
וּמִיָּד בְּבוֹאָם עַל הַסְּפִינָה הִתְחִיל לִכְתּב תּוֹרָה
וְהִזְהִיר אֶת הָאִישׁ הַנַּ"ל לְבַל יְעַיֵּן כְּלָל בְּמִכְתָּבוֹ
וְהֻכְרַח הָאִישׁ לְהַבְטִיחַ לוֹ בְּהֵן שֶׁלּוֹ
וְאָז הֶאֱמִין לוֹ וְנָתַן לוֹ הַמַּפְתֵּחַ מֵהַתֵּבָה
וּבִיצִיאָתָם מֵאָדֶס שָׁם
לִוּוּ אוֹתוֹ הַרְבֵּה אֲנָשִׁים מְאד בְּכָבוֹד גָּדוֹל
וְנָסְעוּ אַחֲרָיו כַּמָּה עֲגָלוֹת וְלִוּוּ אוֹתוֹ בְּשִׁיר בְּמִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה מְאד
וּבְבוֹאָם לַסְּפִינָה וְהִתְחִילוּ לֵילֵךְ עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר
תֵּכֶף בַּמֵּעֵת לְעֵת הָרִאשׁוֹן הָיָה פַּרְטִינֶע גְּדוֹלָה דְּהַיְנוּ רוּחַ סְעָרָה
עַד שֶׁהַגַּלִּים קָפְצוּ עַל הַסְּפִינָה
וְהֻכְרְחוּ לִהְיוֹת בְּחֶדֶר סָגוּר וּמְסֻגָּר מֵחֲמַת הַמַּיִם שֶׁלּא יָבוֹאוּ עֲלֵיהֶם
וְהָיוּ בְּרָקִים וּרְעָמִים וְרוּחוֹת גְּדוֹלוֹת בְּלִי עֵרֶךְ
וְהָיָה פַּחַד גָּדוֹל מֵרַעַשׁ הָרְעָמִים וְהַגְּשָׁמִים וּשְׁאוֹן הַגַּלִּים
וּמֵחֲמַת פַּחַד לא הָיָה בְּאֶפְשָׁרִי לִישׁן בַּלַּיְלָה וְכוּ'
וְאַחַר אַרְבָּעָה יָמִים בָּאוּ לִסְטַנְבּוּל
וְיָשְׁבוּ עַל הַסְּפָר
כִּי לא הָיוּ יוֹדְעִים בְּאֵיזֶה בַּיִת לִכְנס
כִּי לא הָיוּ יְכוֹלִים לְהַכִּיר בֵּין יִשְׁמָעֵאל לִיְהוּדִי
וְלא יָכְלוּ לִשְׁאל מֵחֲמַת שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִים לְשׁוֹנָם
וּבִרְאוֹתָם שָׁם שֶׁהֵם יוֹשְׁבִים עַל הַסְּפָר
הָלְכוּ וּמָצְאוּ אִישׁ אֶחָד מְתֻרְגְּמָן שֶׁיּוֹדֵעַ גַּם לְשׁוֹנֵנוּ
וְהָיָה מֵלִיץ בֵּינוֹתָם
וּמִיָּד שָׂכְרוּ לָהֶם אַכְסַנְיָא טוֹבָה בַּחֵלֶק הַנִּקְרָא גַּאלִיטָא
וְכַאֲשֶׁר נִכְנְסוּ לְשָׁם אַחַר שָׁעָה אוֹ שְׁתַּיִם
אָמַר שֶׁאֵין רְצוֹנוֹ לַעֲמד שָׁם
וְשָׁאַל אוֹתוֹ הַמֵּלִיץ אֶפְשָׁר טוֹב לִפְנֵיכֶם לִהְיוֹת בְּעִקַּר סְטַנְבּוּל
דְּהַיְנוּ בְּעִיר הַמְּלוּכָה שֶׁשָּׁם דִּירַת הַתּוֹגָר
וְשָׁם אֵין שׁוּם זוּג רַשַּׁאי לָבוֹא לְשָׁם
כִּי אִם זְכָרִים לְבַד
וְהֵשִׁיב שֶׁשָּׁם בְּוַדַּאי טוֹב לְפָנָיו
וְגִלָּה לוֹ שֶׁיֵּשׁ שָׁם שַׁדָּ"ר מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְעִמָּם עוֹד שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִמְּדִינָתֵנוּ שֶׁהָיוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְעַכְשָׁו הֵם חוֹזְרִים לְבֵיתָם וְנוֹסְעִים מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְחוּץ לָאָרֶץ
וְכַאֲשֶׁר שָׁמַע זאת אָמַר הוּא, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, לְהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִמּוֹ
"אֲנִי מַזְהִיר אוֹתְךָ לְבַל תְּגַלֶּה אוֹתִי כְּלָל
וְלא תַּגִּיד כְּלָל מִי אָנכִי אִם יִשְׁאֲלוּ עָלַי"
וְיָצְאוּ לְשָׁם לָעִיר הַנַּ"ל
וּבְבוֹאָם לְשָׁם
מִיָּד הִכִּיר אֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל שֶׁנָּסְעוּ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבֵיתָם
אֶת הָאִישׁ שֶׁנָּסַע עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: "מָה אַתָּה עוֹשֶׂה כָּאן ? "
הֵשִׁיב לוֹ: אֲנִי נוֹסֵעַ עִם זֶה הָרַךְ בַּשָּׁנִים לְאֶרֶץ הַקּדֶשׁ
וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מִי הוּא זֶה ?
וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ בִּילֶעט מֵהַקָּרְדַאן שֶׁל הַקִּירָ"ה מֵאוֹסְטְרַייךְ [רִשְׁיוֹן מִנְּצִיג הַקֵּיסָר הָאוֹסְטְרִי]
וְלא רָצָה לְגַלּוֹת לוֹ מִי הוּא בְּעַצְמוֹ
כַּאֲשֶׁר הִזְהִיר אוֹתוֹ רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּנַּ"ל
וְנִכְנְסוּ בְּלִבָּם עַל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שֶׁהוּא נוֹסֵעַ מֵהַקָּרְדַאן לַחֲלק עַל הֶחָסִיד הַמְפֻרְסָם בּוּצִינָא קַדִּישָׁא מוֹרֵנוּ הָרַב אַבְרָהָם קַלִּיסְקֶר, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַנִּלְוִים אֵלָיו
וְנִכְנְסוּ בְּטָעוּת זֶה
עַד שֶׁהָיָה לָהֶם הוֹכָחוֹת גְּדוֹלוֹת עַל זֶה לְפִי טָעוּתָם
וְנִדְמָה לָהֶם כְּאִלּוּ הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הוּא מְשֻׁלָּח מֵאֲנָשִׁים רַבִּים בִּשְׁבִיל לַחֲלק עָלָיו
וְהִתְחִילוּ לַחֲקר אֵצֶל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁהָיָה עִם רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אִם יֵשׁ לוֹ אִגֶּרֶת
וְהֵשִׁיב שֶׁאֵין לוֹ
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ מַה כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָה זוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּוָּנָתוֹ
וְלא רָצוּ עוֹד לִסְמךְ עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל
וְאָמְרוּ שֶׁגַּם הוּא מְרַמֶּה אוֹתָם
וְאָמְרוּ: "אַף עַל פִּי שֶׁמִּכְּבָר אָנוּ מַכִּירִים אוֹתְךָ לְאִישׁ כָּשֵׁר
אֲבָל עַכְשָׁו שׁוּב אֵין אָנוּ יוֹדְעִים אִם עוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּתֻמָּתְךָ"
וְשָׁאֲלוּ אוֹתוֹ: "שָׁאַלְתָּ אֶת רַבְּךָ רַבִּי נַחְמָן מִמֶּעדְוֶעדִבְקָא אִם לִנְסֹעַ עִם הָאִישׁ הַזֶּה ?
אָמַר לָהֶם:"הֵן"
אֲבָל הֵם לא סָמְכוּ עוֹד עַל דְּבָרָיו כַּנַּ"ל
כִּי נִדְמָה לָהֶם בְּבֵרוּר עַל רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כְּאִלּוּ הוּא אִישׁ מִרְמָה, חַס וְשָׁלוֹם
וְנוֹסֵעַ לַחֲלק עַל אַנְשֵׁי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וְהָלְכוּ אֶצְלוֹ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לַחֲקר אֶצְלוֹ מִי הוּא וּמֵאֵיזֶה מָקוֹם הוּא וּמֵאֵיזֶה מִשְׁפָּחָה
וְלא רָצָה לְגַלּוֹת כְּלָל
וְדִבְּרוּ אִתּוֹ בְּחָכְמָתָם וְרָצוּ לַחֲקר בְּכַמָּה אֳפָנִּים כְּדֵי לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ אֵיזֶה דִּבּוּר לְהָבִין מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי זֶה מִי הוּא
וְהוּא הֵשִׁיב לָהֶם עַל כָּל שְׁאֵלוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ
וְלא יָכְלוּ לְהָבִין כְּלָל
וּבִלְבֵּל דַּעְתָּם מְאד מְאד, וְרִמָּה אוֹתָם, וְעִקֵּם אֶת מחָם
עַד שֶׁלּא יָכְלוּ לַעֲמד עָלָיו כְּלָל לְהָבִין מִמֶּנּוּ לא דָּבָר וְלא חֲצִי דָּבָר
וּבְכָל פַּעַם נִדְמָה לָהֶם לְאִישׁ אַחֵר
לְמָשָׁל, שֶׁשָּׁאֲלוּ אוֹתוֹ אִם הוּא כּהֵן
הֵשִׁיב: הֵן
אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שֶׁאַחַר זֶה שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ פִּתְאם אִם הוּא יִשְׂרָאֵל
הֵשִׁיב: הֵן
שָׁאֲלוּ אוֹתוֹ "אֶתְמוֹל אָמַרְתָּ שֶׁאַתָּה כּהֵן וְעַכְשָׁו אַתָּה אוֹמֵר שֶׁאַתָּה יִשְׂרָאֵל ? "
וְהֵשִׁיב:"כּהֵן זֶה מִדַּת חֶסֶד וְיִשְׂרָאֵל מִדָּה אַחֶרֶת
וּבָרוּךְ הַשֵּׁם שֶׁיֵּשׁ בִּי מִדָּה זאת וְגַם מִדָּה זאת"
וְאָמְרוּ לוֹ:"נִכָּר אַתָּה שֶׁאַתָּה מֵהַחוֹלְקִים בְּוַדַּאי
וְאֵינְךָ רוֹצֶה לְגַלּוֹת"
וְהִתְחִילוּ לִשְׂנא אוֹתוֹ בְּתַכְלִית הַשִּׂנְאָה
וּבִזּוּ אוֹתוֹ בְּכָל מִינֵי בִּזְיוֹנוֹת
וְקִלְּלוּ אוֹתוֹ בִּקְלָלוֹת נִמְרָצוֹת בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כַּמָּה יָמִים
וְרב הַבִּזְיוֹנוֹת הָיָה מֵאֶחָד מִשְּׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל
וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, הִתְחִיל לְבַקֵּשׁ אוֹתָם וְאָמַר לָהֶם.
"זאת תֵּדְעוּ
שֶׁבְּוַדַּאי לא אֲגַלֶּה עִקַּר כַּוָּנַת נְסִיעָתִי לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי מִלִּבִּי לְפוּמִי לא גִּלִּיתִי
וְאַף עַל פִּי כֵן "מַה טּוֹב וּמַה נָעִים שֶׁבֶת אַחִים גַּם יָחַד"
אַף עַל פִּי שֶׁלּא יֵדַע אֶחָד עִקַּר כַּוָּנַת חֲבֵרוֹ"
וְהֵשִׁיבוּ לוֹ: אִם אַתָּה תְּגַלֶּה לָנוּ כַּוָּנָתְךָ
בְּוַדַּאי יַגִיעַ לְךָ טוֹבָה גְדוֹלָה עַד מְאד
וְהֵשִׁיב לָהֶם: "אֲנִי אֵינִי רוֹצֶה לְקַבֵּל טוֹבָה מִכֶּם
וְלא אֲגַלֶּה לָכֶם עִקַּר כַּוָּנָתִי בְּשׁוּם אפֶן
אַדְּרַבָּא אַתֶּם תּוּכְלוּ לְקַבֵּל טוֹבָה מֵאִתִּי אִם תִּרְצוּ"
הֵשִׁיבוּ לוֹ:נִרְאֶה בִּלְשׁוֹנְךָ שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר בִּלְשׁוֹנוֹת הַמְפֻרְסָמִים הַגְּדוֹלִים כְּמוֹ ר' בָּרוּךְ וְרַבִּי שָׁלוֹם וְרַבִּי נַחְמָן וְכוּ' שֶׁדַּרְכָּם לְדַבֵּר גְּדוֹלוֹת בְּלָשׁוֹן נִסְתָּר
אַךְ בְּוַדַּאי אֵין אַתָּה אֶחָד מֵהֶם
כִּי נִרְאֶה שֶׁאַתָּה בְּוַדַּאי מֵהַחוֹלְקִים עַל הַצַּדִּיק הַנַּ"ל.
וְאָמְרוּ לוֹ שֶׁקּדֶם שֶׁיָּבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
יִהְיֶה שָׁם אִגֶּרֶת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא מֵהַחוֹלְקִים וְהַמְרַגְּלִים
לְבַל יוּכַל לְהַטְעוֹת אוֹתָם
גַּם הָלְכוּ לְהַסַּרְסוּר מֵהַסְּפִינוֹת
וְהוּא מֵאַנְשֵׁי פּוֹלִין וְנָשָׂא אִשָּׁה מֵהַפְרֶענְקֶען
וַחֲמוֹתוֹ הִיא יוֹצֵאת וְנִכְנֶסֶת בְּבֵית הַתּוֹגָר
וְהָאִישׁ הַהוּא הוּא אִישׁ גָּדוֹל שָׁם
וְהָלְכוּ אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל אֶל זֶה הַסַּרְסוּר
וּבִקְּשׁוּ אוֹתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: לְמַעַן הַשֵּׁם לְבַל תַּנִּיחַ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה לִנְסֹעַ לְהָתָם
כִּי הוּא מֵהַחוֹלְקִים וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת גֵּרוּשׁ שָׁם חַס וְשָׁלוֹם
וְאִם תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ אֵיזֶה רָעָה שְׂכָרְךָ כָּפוּל מִן הַשָּׁמַיִם
וְרַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ לא יָדְעוּ מִזֶּה



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קמ - נסיעתו לארץ ישראל אות קמ ושמעתי בשם רבנו זכרונו לברכה שאמר כי קדם שבאים לגדלות צריכין לפל בתחלה לקטנות וארץ ישראל היא גדלות דגדלות על כן צריכין לפל בתחלה לקטנות דקטנות ועל כן לא היה יכול הבעל שם טוב זכרונו לברכה לבוא לארץ ישראל כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה. והוא זכרונו לברכה זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גדל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה לקטנות מפלג קטנות דקטנות עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועצם ההשגה שזכה בארץ ישראל אלו כל הימים דיו וכו' אין מספיק לבאר אשר לא נשמע ולא נראה מי שיזכה על ידי כניסה לארץ ישראל להש... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם
חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם אות תקסט שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבזה שמחדשין בתורה, עושין טובה גדולה מאד מאד לאביו ולאמו ספר לי רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו הרעים אך בכל פעם התגברו עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף על פי כן התחזק את עצמו ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך והיה קובל מאד מאד לפניו זכרונו לברכה על עכירת מעשיו רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה בחכמתו בתמימות ובפשיטות אין לי עם מי לדבר,... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ד - מעשה ממלך שגזר שמד
סיפורי מעשיות - מעשה ד - ממלך שגזר שמד פעם אחת היה מלך וגזר על המדינה גרוש בגזרות שמד שמי שירצה לשאר במדינה ימיר דתו ואם לאו יהיה נתגרש מהמדינה והיו קצת מהם שהפקירו כל רכושם ועשירות שלהם ויצאו משם בדלות כדי לשאר באמונה שיהיו ישראלים וקצת מהם חסו על רכושם ועשירותם ונשארו שם והיו אנוסים בצנעא היו נוהגים דת יהודית ובפרהסיא לא היו רשאים [לנהג כמו יהודים] ומת המלך, ונעשה בנו מלך והתחיל לנהג המדינה ביד רמה וכבש כמה מדינות והיה חכם גדול ומחמת שהיה מחזיק בתקף ידו את השרי מלוכה, יעצו עליו ונתקשרו לפל עליו ולהכרית אותו ואת זרעו והיה בין השרים אחד מהאנוסי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו, זכרונו ל... לחץ להמשך...
ספר המידות - הרהורים
ספר המידות - הרהורים חלק א' א. על ידי ענווה ינצל מהרהורי עבודה זרה. ב. כשאתה מתפלל ונופל לך הרהורי עבודה זרה תכון בשם "אלקינו". ג. מחשבות טובות באים על ידי ודוי, שמתודים לפני התלמיד חכם. ד. מי שמספר מעשיות שארעו לצדיקים, על ידי זה נמשכין לו מחשבות טובות. ה. מי שיש לו מחשבות רעות, ידין את כל בני אדם לכף זכות תמיד. ו. על ידי דמעה נמאסים כל התאוות. ז. מי שאינו מאמין בצדיק, על ידי זה אין לבו נכון עם השם יתברך. ח. החגורה שחגור בה איזה צדיק כשתחגר בה הוא סגלה לבטל הרהורים. ט. על ידי שקר נתחלל הברית קדש. י. מי שמקדש את עצמו ועולה על מחשבתו התפארות, כש... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ט - מעשה מחכם ותם / מעשה החכם והתם
סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם מעשה שני בעלי בתים היו בעיר אחת והיו גדולים בעשירות והיה להם בתים גדולים והיו להם שני בנים, לכל אחד בן אחד ולמדו שניהם בחדר [כיתה] אחד ואלו השני בנים היו אחד מהם בר הבנה, והאחד היה תם [לא שהיה טפש, אלא שהיה לו שכל פשוט ונמוך] ואלו השני בנים היו אוהבים זה את זה מאד אף על פי שהאחד היה חכם והאחד היה תם ומחו היה נמוך אף על פי כן אהבו זה את זה מאד לימים התחילו השני בעלי בתים הנ"ל לירד וירדו מטה מטה, עד שאבדו הכל ונעשו אביונים ולא נשאר להם כי אם הבתים שלהם והבנים התחילו להתגדל אמרו האבות הנ"ל להבנים אין בידינו לשלם ע... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כח ותקף עצם ההשגה שהשיג בארץ ישראל אי אפשר לבאר ולספר כלל ממש לא נשמע ולא נראה כזאת שיזכה ילוד אשה להשגה כזו על ידי אוירא דארץ ישראל ואי אפשר לדבר ולספר בזה והיה מתפאר עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל וגם בסוף ימיו אמר שהוא מחיה עצמו מאד במה שזכה להיות בארץ ישראל ואמר: זה אני יודע מכבר שכשאדם רוצה לעשות איזה דבר שבקדשה ויש לו מניעות על זה וכו' כמבאר כל זה לקמן... לחץ להמשך...
מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה?
מי מאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה? כידוע, רבי נחמן מברסלב שיבח את עצמו פעמים רבות. בשבחים כאלו שלא נשמעו מעולם. רבי נחמן לקח את כל השבחים הקיימים, והלביש אותם על עצמו ואף הוסיף עליהם שבחים נוספים... והדבר הזה עורר עליו את המחלוקת וכולי... והשאלה הנשאלת היא, מדוע כל אלו שמאשימים את רבי נחמן בגאווה, מדוע הם כולם פגומים בדעתם וכולי? מדוע אין אפשרות בעולם שאדם יאשים את רבי נחמן בגאווה, בלי שהוא עצמו יהיה פגום כולו, למרות שהוא נראה כצדיק וכרב גדול וכולי? מהו שורש העניין? מדוע בהכרח שמי שמאשים את רבי נחמן מברסלב בגאווה, מדוע בהכרח שהוא פגום וכולי וכ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חֳלִי הַקַּדַּחַת - בָּא עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם אוֹכֵל אֲכִילָה יְתֵרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסג - חלי הקדחת - בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה דע שחלי הקדחת, רחמנא לצלן בא על ידי מה שאדם אוכל אכילה יתרה כי כשאוכל יותר ממה שצריך הוא בחינת מאכל בהמה כי גדר האדם לאכל רק כפי מה שצריך וכשאוכל יותר הוא מעשה בהמה, שאוכלת ולועסת כל היום ועל ידי זה בא קדחת, רחמנא לצלן וכן כשנזדמן להאדם בתוך מאכלו ניצוצות שלא נתבררו עדין ממאכל בהמה למאכל אדם על ידי זה בא גם כן חלי הנ"ל [אם לא מי שהוא אדם גדול מאד שיכול לדלג מדרגה שלמה ולהעלות המאכל למעלת מדבר] כי כשאוכל מאכל בהמה כנ"ל נמצא שיוצא מגדר אדם לגדר בהמה וזה בחינת "הרכבת אנוש... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות יח
שבחי הר"ן - אות יח ואמר: שאצלו איש ואשה שוין הינו שאין מגיע לו שום צד מחשבה כשרואה אשה רק הכל שוה אצלו בעיניו כאלו רואה איש ואמר פעם אחת: שאינו מתירא לא מאשה ולא ממלאך ובזה יש הרבה לבאר כי מי שיש לו עדין איזה צד פחד כל שהוא מהרהורי אשה אפילו אם הוא נקי בזה רק שאינו נקי בתכלית הזכוך ועדין יש לו איזה פחד כל שהוא מזה הוא צריך לפחד ממלאך אבל הוא התפאר שאין לו שום פחד מזה על כן אין לו פחד ממלאך וזה מרמז קצת בדברי רבותינו, זכרונם לברכה "אנא בשרא ואנת אש ואנא עדיפנא מנך" שאמר רב עמרם חסידא אל המלאך ומובא בדבריו זכרונו לברכה בהתורה תקעו ממשלה סימן א' ב... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה נוצר ב 0.2637 שניות
עכשיו 22_05_2019 השעה 05:35:31
wesi2