ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות ריז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אמר: שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר, מפסוק (דברים ד לט) : "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו וכמו שכתוב (הושע ב כב) : "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (ועין בלקוטי הלכות ביורה דעה הלכות גלוח ה"ג, שם מבאר היטב שעקר הידיעה הוא על ידי אמונה, עין שם) ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו, המזהירים לדעת אותו יתברך כגון "וידעת היום והשבות וכו'", וכן "דע את אלקי אביך ועבדהו" (דברי הימים א כוח ט) וכן "דעו כי ה' הוא אלוהים" וכו' (תהלים ק ג) עקר האזהרה זו היא בפשיטות לדעת ולזכר אותו יתברך תמיד בכל עת ואל ישכח אותו יתברך חס ושלום, בשום עת כמו למשל שדרך המלכים והאדונים שמזהירין את עבדיהם שידעו שיש עליהם מושל ובפרט אנשי חיל של המלכים שמלמדין אותם שידעו מי המלך והקיסר שלהם "למען תהיה יראתו על פניהם" (שמות כ יז) ויעבדו עבודתם בשלמות וכן הרגילות לומר להעבד, דע שיש עליך אדון ומושל שהכונה שיקח זאת בדעתו בכל עת ואל ישכח לבל יעשה שום דבר נגד רצונו כמו כן להבדיל במלכותא דשמיא שמזהיר אותנו "דע את אלקי אביך" וכו' הינו ידוע תדע ואל תשכח בשום עת וכן "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים" וכו' וכן "דעו כי ה' הוא אלוהים" כי בודאי צריכין כמה וכמה אזהרות גדולות ורבות על זה בכמה וכמה לשונות כי אף על פי שכל אחד יודע בכלל כי ה' הוא האלוהים אף על פי כן מחמת טרדות עולם הזה ותאוותיו והבליו נמצאים הרבה שברב העתים שוכחים אותו יתברך ועל זה מזהירים הפסוקים "דעו כי ה' הוא האלוהים" וכו' וכן "דע את אלקי אביך" וכו' כלומר קחו זאת בדעתכם היטב עד שיהיה קשור וחזק בדעתכם ולבבכם בכל עת וזה "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' כי זה עקר שלמות הידיעה כשמקשרין הדעת אל הלב לידע בלבו היטב כי ה' הוא אלהים וכו' כי בכל עת שמשימין זאת אל לבבו היטב כי ה' הוא האלוהים בודאי נופל פחדו ואימתו ויראתו עליו לבלתי יחטא ואי אפשר לדבר בזה יותר כי ידיעת אלקותו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה כידוע וכל חד כפום מה דמשער בלביה יבין היטב דברינו אלה אבל חלילה לומר שכונת הפסוקים לדעת אותו יתברך על פי חקירות אנושיות הבנויים על שכל המטעה כי עקר הידיעה ממנו יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית ובפרט הרע הכולל שהוא תאוות המשגל ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת ואנחנו מחיבים לקבל הירשה הטובה הזאת בשמחה גדולה כמו שכתוב "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירשתנו" (מתפילת שחרית) וכו' רק הפסוקים מזהירים אותנו לקח הידיעה הקדושה הזאת במחנו ולהמשיכה ולקשרה בלבנו היטב תמיד בכל עת למען תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא וכו'
אָמַר: שֶׁאִיתָא בְּסֵפֶר אֶחָד
שֶׁמַּה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים רְאָיָה שֶׁצְּרִיכִין לַחֲקר, מִפָּסוּק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ'
שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת
זֶה הַפֵּרוּשׁ הוּא מִכַּת הַקָּרָאִים
שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים פָּסוּק זֶה כָּךְ, שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת
אֲבָל הָאֱמֶת לא כֵן הוּא
כִּי בֶּאֱמֶת הָעִקָּר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְדַעַת וְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בִּידִיעַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתָּ אֶת ה'"
וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל פְּסוּקִים אֵלּוּ, הַמַּזְהִירִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ
כְּגוֹן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ וְכוּ'", וְכֵן "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלוהִים" וְכוּ'
עִקַּר הָאַזְהָרָה זוֹ הִיא בִּפְשִׁיטוּת לָדַעַת וְלִזְכּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת
וְאַל יִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם עֵת
כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהָאֲדוֹנִים
שֶׁמַּזְהִירִין אֶת עַבְדֵיהֶם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מוֹשֵׁל
וּבִפְרָט אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁל הַמְּלָכִים
שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ מִי הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר שֶׁלָּהֶם
"לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם"
וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת
וְכֵן הָרְגִילוּת לוֹמַר לְהָעֶבֶד, דַּע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיךָ אָדוֹן וּמוֹשֵׁל
שֶׁהַכָּוָּנָה שֶׁיִּקַּח זאת בְּדַעְתּוֹ בְּכָל עֵת
וְאַל יִשְׁכַּח לְבַל יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ
כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בְּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָא
שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ" וְכוּ'
הַיְנוּ יָדוֹעַ תֵּדַע וְאַל תִּשְׁכַּח בְּשׁוּם עֵת
וְכֵן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים" וְכוּ'
וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלוהִים"
כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת עַל זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בִּכְלָל כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים
אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת טִרְדוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו
נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁבְּרב הָעִתִּים שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ
וְעַל זֶה מַזְהִירִים הַפְּסוּקִים "דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים" וְכוּ'
וְכֵן "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ" וְכוּ'
כְּלוֹמַר קְחוּ זאת בְּדַעְתְּכֶם הֵיטֵב
עַד שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָזָק בְּדַעְתְּכֶם וּלְבַבְכֶם בְּכָל עֵת
וְזֶה "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ'
כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיְדִיעָה
כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַדַּעַת אֶל הַלֵּב
לֵידַע בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כִּי ה' הוּא אֱלהִים וְכוּ'
כִּי בְכָל עֵת שֶׁמְּשִׂימִין זאת אֶל לְבָבוֹ הֵיטֵב כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים
בְּוַדַּאי נוֹפֵל פַּחְדּוֹ וְאֵימָתוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלָיו לְבִלְתִּי יֶחֱטָא
וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה יוֹתֵר
כִּי יְדִיעַת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ כַּיָּדוּעַ
וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַּׁעֵר בְּלִבֵּיהּ יָבִין הֵיטֵב דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה
אֲבָל חָלִילָה לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת הַפְּסוּקִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת הַבְּנוּיִים עַל שֵׂכֶל הַמֻּטְעֶה
כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּבָר הוֹדִיעוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ כָּל יְמֵיהֶם וּפָשְׁטוּ אֶת עַצְמָם מִגַּשְׁמִיּוּת לְגַמְרֵי
כִּי שָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת בְּתַכְלִית
וּבִפְרָט הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוָות הַמִּשְׁגָּל
וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת
וְזָכוּ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת
וְהִנִּיחוּ לָנוּ יְרֻשָּׁה טוֹבָה כָּזאת
וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְקַבֵּל הַיְרֻשָּׁה הַטּוֹבָה הַזּאת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ" וְכוּ'
רַק הַפְּסוּקִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ לִקַּח הַיְדִיעָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת בְּמחֵנוּ
וּלְהַמְשִׁיכָהּ וּלְקָשְׁרָהּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב תָּמִיד בְּכָל עֵת
לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וְכוּ'
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: טוב היה להאדם שיבחר לו איזה מקום וישב שם יומם ולילה ויעסק בתורה ותפילה ועבודת ה' וכשצריך לאכל ירוץ לתוך איזה בית ויקח שם בחפזון איזה חתיכת לחם וכיוצא להעביר רעבונו ואחר כך יחזר לעבודתו...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות לא
...מאד בארץ ישראל ובחוץ לארץ וקלסוהו שהוא בקי בכל הש"ס כמעט בעל פה, ושהוא גם כן ממרי קבלה ובא אל רבנו זכרונו לברכה והזהיר להוציא כל איש מעליהם, ולא עמד איש אתם בהתועדם יחד אך האיש הנזכר לעיל שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, נשאר שם והפציר אותו הגדול הנ"ל ואמר לרבנו זכרונו לברכה, בלשון זה. ידענו שכבוד תורתו לא בא לארץ ישראל כשאר ההמון במחין דקטנות דהינו כדי לילך ארבע אמות בארץ ישראל ויהיה בן עולם הבא או שאר מחשבות כאלו כדרך אנשים פשוטים רק בודאי כבוד תורתו...
שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...ולהתחזק באמונה בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי דרכי החקירות וכו' [כונת הדבר כי יש כמה פשטנים שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של התורה הקדושה כי...
ספר המידות - אבדה
ספר המידות - אבדה חלק שני א. מי שמחזיר אבדה לבעלים, בכח הזה מגיר גרים....
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים, אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים...
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קע - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' פעם אחת שאלתי אותו מדוע כמה יראים התיגעו בעבודת ה' הרבה מאד ואף על פי כן לא הגיעו למדרגת הצדיקים הגדולים השיב בפשיטות מסתמא לא התיגעו כל כך ואמר בזה הלשון מן הסתם האבן זייא ניט גיהאריוועט כי הכלל, שעקר הוא היגיעה והכל לפי רב המעשה...
שיחות הר"ן - אות ס
...שנזוקה ילדה אחת בבית שחפרו בו ועשו בו בנינים חדשים גם כמה נפשות היו בסכנה גדולה אז שמעתי מפיו הקדוש ענין זה בענין בנינים עינתי והסתכלתי בענין זה וראיתי שכל העוסקים בבנינים ובחומות אין אחד מהם יוצא נקי ואפילו עכו"ם ואף על פי כן העולם עוסקים בזה, כי הוא קיום העולם כי אי אפשר להיות בלא זה ועל כן בהכרח שיהיו בני אדם שיהיה להם חשקות לזה ויש בענין זה כמה ענינים וחלוקים אך סוף כל סוף אינו יוצא נקי ונראה שזהו פרוש: 'כל העוסק בבנין מתמסכן' 'מתמסכן' הוא לשון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפה - עִקַּר הַשְּׁלֵמוּת הִיא הַיִּרְאָה
...'כד ישראל אשתלמו בעובדיהו כביכול שמא קדישא אשתלם' וכו' ועקר השלמות היא היראה כמו שכתוב: "מה ה' אלקיך שואל מעמך כי אם ליראה" ועל כן נקראת יראה סוף דבר כמו שכתוב: "סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא" כי היא שלמות כל הדברים ויש שני מיני יראות יש מי שהוא ירא מה' מגדלתו ורוממותו בגין דאיהו רב ושליט ויש יראה למטה ממנה, הינו שבא ליראה על ידי יראות תחתונות על ידי שירא מחיה או משר או מפחד אחר על ידי זה הוא נזכר ובא ליראת ה' בגדלתו ורוממותו היא בחינות א כי היראה...
שיחות הר"ן - אות ב
...כשבא היום אני מוסר כל התנועות שלי ושל בני והתלויים בי על השם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך וזה טוב מאד גם אזי אין צריך לדאג ולחשב כלל אם מתנהג כראוי אם לאו מאחר שסומך עליו יתברך ואם הוא יתברך רוצה בענין אחר הוא מרצה להתנהג בענין אחר כרצונו יתברך וכן כשמגיע שבת או יום טוב אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך שיהיה הכל כרצונו יתברך ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.8125 שניות - עכשיו 26_04_2024 השעה 05:53:20 - wesi2