ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות ריז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אמר: שאיתא בספר אחד שמה שמובא בספרי המחקרים ראיה שצריכין לחקר, מפסוק (דברים ד לט) : "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות זה הפרוש הוא מכת הקראים שהם מפרשים פסוק זה כך, שצריכין לדעת אותו יתברך על פי חקירות אבל האמת לא כן הוא כי באמת העקר לדעת אותו יתברך הוא רק על ידי אמונה שלמה שעל ידי זה דיקא זוכין אחר כך לדעת והשגה גדולה בידיעת רוממותו יתברך שמו וכמו שכתוב (הושע ב כב) : "וארשתיך לי באמונה וידעת את ה'" (ועין בלקוטי הלכות ביורה דעה הלכות גלוח ה"ג, שם מבאר היטב שעקר הידיעה הוא על ידי אמונה, עין שם) ובאמת עקר הפרוש הפשוט של פסוקים אלו, המזהירים לדעת אותו יתברך כגון "וידעת היום והשבות וכו'", וכן "דע את אלקי אביך ועבדהו" (דברי הימים א כוח ט) וכן "דעו כי ה' הוא אלוהים" וכו' (תהלים ק ג) עקר האזהרה זו היא בפשיטות לדעת ולזכר אותו יתברך תמיד בכל עת ואל ישכח אותו יתברך חס ושלום, בשום עת כמו למשל שדרך המלכים והאדונים שמזהירין את עבדיהם שידעו שיש עליהם מושל ובפרט אנשי חיל של המלכים שמלמדין אותם שידעו מי המלך והקיסר שלהם "למען תהיה יראתו על פניהם" (שמות כ יז) ויעבדו עבודתם בשלמות וכן הרגילות לומר להעבד, דע שיש עליך אדון ומושל שהכונה שיקח זאת בדעתו בכל עת ואל ישכח לבל יעשה שום דבר נגד רצונו כמו כן להבדיל במלכותא דשמיא שמזהיר אותנו "דע את אלקי אביך" וכו' הינו ידוע תדע ואל תשכח בשום עת וכן "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלוהים" וכו' וכן "דעו כי ה' הוא אלוהים" כי בודאי צריכין כמה וכמה אזהרות גדולות ורבות על זה בכמה וכמה לשונות כי אף על פי שכל אחד יודע בכלל כי ה' הוא האלוהים אף על פי כן מחמת טרדות עולם הזה ותאוותיו והבליו נמצאים הרבה שברב העתים שוכחים אותו יתברך ועל זה מזהירים הפסוקים "דעו כי ה' הוא האלוהים" וכו' וכן "דע את אלקי אביך" וכו' כלומר קחו זאת בדעתכם היטב עד שיהיה קשור וחזק בדעתכם ולבבכם בכל עת וזה "וידעת היום והשבות אל לבבך" וכו' כי זה עקר שלמות הידיעה כשמקשרין הדעת אל הלב לידע בלבו היטב כי ה' הוא אלהים וכו' כי בכל עת שמשימין זאת אל לבבו היטב כי ה' הוא האלוהים בודאי נופל פחדו ואימתו ויראתו עליו לבלתי יחטא ואי אפשר לדבר בזה יותר כי ידיעת אלקותו יתברך הוא לכל חד כפום מה דמשער בלבה כידוע וכל חד כפום מה דמשער בלביה יבין היטב דברינו אלה אבל חלילה לומר שכונת הפסוקים לדעת אותו יתברך על פי חקירות אנושיות הבנויים על שכל המטעה כי עקר הידיעה ממנו יתברך כבר הודיעו לנו אבותינו הקדושים שיגעו וטרחו כל ימיהם ופשטו את עצמם מגשמיות לגמרי כי שברו כל התאוות והמדות בתכלית ובפרט הרע הכולל שהוא תאוות המשגל ועל ידי זה היה דעתם בשלמות וזכו להכיר את בוראם בתכלית השלמות והניחו לנו ירשה טובה כזאת ואנחנו מחיבים לקבל הירשה הטובה הזאת בשמחה גדולה כמו שכתוב "אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו ומה יפה ירשתנו" (מתפילת שחרית) וכו' רק הפסוקים מזהירים אותנו לקח הידיעה הקדושה הזאת במחנו ולהמשיכה ולקשרה בלבנו היטב תמיד בכל עת למען תהיה יראתו על פנינו לבלתי נחטא וכו'
אָמַר: שֶׁאִיתָא בְּסֵפֶר אֶחָד

שֶׁמַּה שֶּׁמּוּבָא בְּסִפְרֵי הַמְחַקְּרִים רְאָיָה שֶׁצְּרִיכִין לַחֲקר, מִפָּסוּק: "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ'

שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת

זֶה הַפֵּרוּשׁ הוּא מִכַּת הַקָּרָאִים

שֶׁהֵם מְפָרְשִׁים פָּסוּק זֶה כָּךְ, שֶׁצְּרִיכִין לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת

אֲבָל הָאֱמֶת לא כֵן הוּא

כִּי בֶּאֱמֶת הָעִקָּר לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה דַּיְקָא זוֹכִין אַחַר כָּךְ לְדַעַת וְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה בִּידִיעַת רוֹמְמוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ

וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֵרַשְׂתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה וְיָדַעְתָּ אֶת ה'"

וּבֶאֱמֶת עִקַּר הַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט שֶׁל פְּסוּקִים אֵלּוּ, הַמַּזְהִירִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

כְּגוֹן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ וְכוּ'", וְכֵן "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ" וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלוהִים" וְכוּ'

עִקַּר הָאַזְהָרָה זוֹ הִיא בִּפְשִׁיטוּת לָדַעַת וְלִזְכּר אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ תָּמִיד בְּכָל עֵת

וְאַל יִשְׁכַּח אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, בְּשׁוּם עֵת

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁדֶּרֶךְ הַמְּלָכִים וְהָאֲדוֹנִים

שֶׁמַּזְהִירִין אֶת עַבְדֵיהֶם שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מוֹשֵׁל

וּבִפְרָט אַנְשֵׁי חַיִל שֶׁל הַמְּלָכִים

שֶׁמְּלַמְּדִין אוֹתָם שֶׁיֵּדְעוּ מִי הַמֶּלֶךְ וְהַקֵּיסָר שֶׁלָּהֶם

"לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיהֶם"

וְיַעַבְדוּ עֲבוֹדָתָם בִּשְׁלֵמוּת

וְכֵן הָרְגִילוּת לוֹמַר לְהָעֶבֶד, דַּע שֶׁיֵּשׁ עָלֶיךָ אָדוֹן וּמוֹשֵׁל

שֶׁהַכָּוָּנָה שֶׁיִּקַּח זאת בְּדַעְתּוֹ בְּכָל עֵת

וְאַל יִשְׁכַּח לְבַל יַעֲשֶׂה שׁוּם דָּבָר נֶגֶד רְצוֹנוֹ

כְּמוֹ כֵן לְהַבְדִּיל בְּמַלְכוּתָא דִּשְׁמַיָא

שֶׁמַּזְהִיר אוֹתָנוּ "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ" וְכוּ'

הַיְנוּ יָדוֹעַ תֵּדַע וְאַל תִּשְׁכַּח בְּשׁוּם עֵת

וְכֵן "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים" וְכוּ'

וְכֵן "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלוהִים"

כִּי בְּוַדַּאי צְרִיכִין כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת גְּדוֹלוֹת וְרַבּוֹת עַל זֶה בְּכַמָּה וְכַמָּה לְשׁוֹנוֹת

כִּי אַף עַל פִּי שֶׁכָּל אֶחָד יוֹדֵעַ בִּכְלָל כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים

אַף עַל פִּי כֵן מֵחֲמַת טִרְדוֹת עוֹלָם הַזֶּה וְתַאֲווֹתָיו וַהֲבָלָיו

נִמְצָאִים הַרְבֵּה שֶׁבְּרב הָעִתִּים שׁוֹכְחִים אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְעַל זֶה מַזְהִירִים הַפְּסוּקִים "דְּעוּ כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים" וְכוּ'

וְכֵן "דַּע אֶת אֱלקֵי אָבִיךָ" וְכוּ'

כְּלוֹמַר קְחוּ זאת בְּדַעְתְּכֶם הֵיטֵב

עַד שֶׁיִּהְיֶה קָשׁוּר וְחָזָק בְּדַעְתְּכֶם וּלְבַבְכֶם בְּכָל עֵת

וְזֶה "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶךָ" וְכוּ'

כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַיְדִיעָה

כְּשֶׁמְּקַשְּׁרִין הַדַּעַת אֶל הַלֵּב

לֵידַע בְּלִבּוֹ הֵיטֵב כִּי ה' הוּא אֱלהִים וְכוּ'

כִּי בְכָל עֵת שֶׁמְּשִׂימִין זאת אֶל לְבָבוֹ הֵיטֵב כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים

בְּוַדַּאי נוֹפֵל פַּחְדּוֹ וְאֵימָתוֹ וְיִרְאָתוֹ עָלָיו לְבִלְתִּי יֶחֱטָא

וְאִי אֶפְשָׁר לְדַבֵּר בָּזֶה יוֹתֵר

כִּי יְדִיעַת אֱלקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ כַּיָּדוּעַ

וְכָל חַד כְּפוּם מַה דִּמְשַּׁעֵר בְּלִבֵּיהּ יָבִין הֵיטֵב דְּבָרֵינוּ אֵלֶּה

אֲבָל חָלִילָה לוֹמַר שֶׁכַּוָּנַת הַפְּסוּקִים לָדַעַת אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל פִּי חֲקִירוֹת אֱנוֹשִׁיּוֹת הַבְּנוּיִים עַל שֵׂכֶל הַמֻּטְעֶה

כִּי עִקַּר הַיְדִיעָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כְּבָר הוֹדִיעוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁיָּגְעוּ וְטָרְחוּ כָּל יְמֵיהֶם וּפָשְׁטוּ אֶת עַצְמָם מִגַּשְׁמִיּוּת לְגַמְרֵי

כִּי שָׁבְרוּ כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת בְּתַכְלִית

וּבִפְרָט הָרַע הַכּוֹלֵל שֶׁהוּא תַּאֲוָות הַמִּשְׁגָּל

וְעַל יְדֵי זֶה הָיָה דַּעְתָּם בִּשְׁלֵמוּת

וְזָכוּ לְהַכִּיר אֶת בּוֹרְאָם בְּתַכְלִית הַשְּׁלֵמוּת

וְהִנִּיחוּ לָנוּ יְרֻשָּׁה טוֹבָה כָּזאת

וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לְקַבֵּל הַיְרֻשָּׁה הַטּוֹבָה הַזּאת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ וּמַה נָעִים גּוֹרָלֵנוּ וּמַה יָּפָה יְרֻשָּׁתֵנוּ" וְכוּ'

רַק הַפְּסוּקִים מַזְהִירִים אוֹתָנוּ לִקַּח הַיְדִיעָה הַקְּדוֹשָׁה הַזּאת בְּמחֵנוּ

וּלְהַמְשִׁיכָהּ וּלְקָשְׁרָהּ בְּלִבֵּנוּ הֵיטֵב תָּמִיד בְּכָל עֵת

לְמַעַן תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פָּנֵינוּ לְבִלְתִּי נֶחֱטָא וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - הַמַּחֲלקֶת מַגְבִּיהַּ וּמֵרִים אֶת הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסא - המחלקת מגביה ומרים את האדם המחלקת מגביה ומרים את האדם כי "האדם עץ השדה" והנה עץ המנח על הארץ אי אפשר לו להגביה את עצמו כי אם על ידי שבאין עליו מים שוטפין אזי המים מרימין ונושאין את העץ והמחלקת נקרא מים כמו שכתוב: "סבוני כמים כל היום הקיפו עלי יחד"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עט - בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב
...בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק באמת ויודע שפלותו, ויכיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר...
שיחות הר"ן - אות קכד
...אות קכד פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
...רמא - כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם...
שיחות הר"ן - אות קפד - גדולות נוראות השגתו
...השגתו שמעתי בשמו שאמר שתכף כשאחד בא אליו והוא נותן לו שלום ופושט ידו לידו [כמנהג העולם בשעת נתינת שלום] אז תכף הוא יודע כל מה שעבר אותו האיש ואמר רמז על זה "יד ליד לא ינקה רע" שתכף כשפושט "יד ליד" דהינו נתינת שלום שוב "לא ינקה רע" כי תכף נתגלה לו הכל גם כבר שמעתי קצת מזה ועשה זאת כלאחר יד והיה נחשב אצלו לדבר פשוט וקל מה שיודע את כל אחד ואחד כפי מה שהוא מתחלה ועד סוף כל מה שעשה ועבר וכו' ואמר שבלתי ידיעה בדרך השגה יכולים גם כן להבין ולידע על פי חכמה כי יכולים להבין מדבריו של האיש גם יש כמה סימנים...
שיחות הר"ן - אות ק
...רבנו זכרונו לברכה מכבר] "ותתפשהו בבגדו" שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך וזהו "ותתפשהו בבגדו" אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה', אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה וזהו "וינח בגדו אצלה וינס" וכו' שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה רק עושה את שלו בעבודת ה' כפי...
שיחות הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת אמר לאחד. אגלה לך סוד, שיהיה אפיקורסות גדול בעולם כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון ואני יודע שאנשים שלי גם בלא זה יתחזקו באמונה באמת וישארו קימים באמונתם אך אני מגלה לך זאת כדי שיתחזקו יותר כשיראו שדברו מזה מקדם וכדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים והיה מתאנח מאד על זה ואמר אוי, איך יוכלו לעמד אנשים מעטים נגד כל העולם והנה סמוך מאד אחר הסתלקותו זכרונו לברכה ראינו בעינינו זאת, שתכף התחיל להתפשט אפיקורסית גדול בעולם מה שלא היה כזאת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
...ח - ראיתי מנורת זהב ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 26_04_2026 השעה 20:35:15 - wesi2