שאלה:

הבנתי שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות.

האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"?

תודה.

תשובה:

רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה.

התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא.

התורה הזאת נקראת גם "שורשי התורה", שהם השורש של התורה שמשה רבנו הוריד לעם ישראל. התורה של רבי נחמן מברסלב נלקחת מהשורש של כל הבריאה כולה ושל כל העולמות כולם.

עניין זה מובא בפירוש כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְזֶה בְּחִינַת תּוֹרַת ה' וְתוֹרָתוֹ

מִתְּחִלָּה תּוֹרַת ה', שֶׁהוּא בְּחִינַת נִסְתָּר

"הַנִּסְתָּרת לַה' אֱלקֵינוּ"

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁהוּא בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מִמֶּנָּה

נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ

...

וְכֵן בְּכָל פַּעַם יֵלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא וּמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָה

עַד שֶׁיָּבוֹא בְּרֵאשִׁית נְקֻדַּת הַבְּרִיאָה

שֶׁהוּא תְּחִלַּת הָאֲצִילוּת

וְשָׁם יֵשׁ גַּם כֵּן בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

וּבְחִינַת 'נִשְׁמָע' שֶׁיֵּשׁ שָׁם

הוּא תּוֹרַת ה' בֶּאֱמֶת

כִּי בְּכָל עוֹלָם וְדַרְגָּא

תּוֹרַת ה' הִיא רַק בְּשֵׁם הַמֻּשְׁאָל

כִּי רַק מֵחֲמַת שֶׁנִּסְתָּר מִמֶּנּוּ נִקְרָא תּוֹרַת ה'

וּכְשֶׁבָּא לְשָׁם נַעֲשֶׂה תּוֹרָתוֹ

אַךְ בְּחִינַת הַ'נִּשְׁמָע' שֶׁבִּתְחִלַּת הָאֲצִילוּת

הִיא תּוֹרַת ה' בֶּאֱמֶת

כִּי אֵין גָּבוֹהַּ מִשָּׁם רַק תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁנִּכְלָל בְּאֵין סוֹף

אֲזַי הַ'נַּעֲשֶׂה' הִיא בְּחִינַת תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ

וְהַ'נִּשְׁמָע' הוּא בְּחִינַת תְּפִילַּת ה'

...

נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ תּוֹרַת ה' וְיֵשׁ תְּפִילַּת ה'

וּכְשֶׁזּוֹכֶה לְהִכָּלֵל בְּאֵין סוֹף

אֲזַי תּוֹרָתוֹ הוּא תּוֹרַת ה' מַמָּשׁ

וּתְפִילָּתוֹ הוּא תְּפִילַּת ה' מַמָּשׁ

היינו כי התורה של רבי נחמן מברסלב כולה הייתה מהאין סוף עצמו, ולא משום עולם נמוך יותר.

ובאמת מי שמשיג את תורת ה ממש, יודע כי גם התורה שיש בעולם האצילות, היא נמוכה לאין שיעור ביחס לתורה של האין סוף.

כי גם רבי נחמן מברסלב עצמו, לפני שהוא הגיע לארץ ישראל, גם הוא היה בתורה של עולם האצילות. אך אחרי שהוא הגיע לארץ ישראל, התגלו לו סודות התורה וכולי, ונכלל בא"ס לגמרי.

ואז... ואז הוא התבייש לגמרי בתורה שלו שמלפני ארץ ישראל וכולי. ואמר שיש הבדל של שמים וארץ בין התורה של האין סוף לבין התורה של העולמות שמתחת אליה...

**

לגבי צורת ההתבטאות של רבי נחמן מברסלב עם המילה "דע". העניין הוא כדלקמן:

כי הנה כל מה שנקרא אצל האדם "אמת", הוא נקרא כך רק על שם המושאל בלבד.

כי אמת אמיתית היא רק השי"ת עצמו בלבד. האמת היא רק השי"ת שהיה לפני הבריאה, ששם לא היה שקר כלל.

וכל זמן שהאדם קורא למשהו אמת, ועדיין קיים גם ההפך של האמת שלו, הרי שהוא עדיין נמצא בעולם השקר ומעורב טוב ורע, והאמת שלו היא אינה אמיתית לגמרי וכולי.

לעומת זאת, יש את האמת האמיתית, שאותה יודע רק מי שזוכה לשכל הנקנה, שבו האדם משיג את השי"ת עצמו. ובשכל הזה האמת היא אמת באמת, דהיינו אמת כזו שאין לה הפך כלל. כי באין סוף כל ההפכים הם אחד, כי בשורש הכל אחד.

ומאחר שרבי נחמן מברסלב ממשיך את תורותיו מהאין סוף, לכן הוא אומר ומשתמש במילה "דע", שרצונו לומר, דע לך שכך הוא הדבר.

לא מדובר באמונה, לא מדובר בהשערה, לא מדובר באולי, לא מדובר במחשבה שאולי היא שגויה, אלא מדובר בידיעה שלמה שכך הוא הדבר ללא שום הפך כלל.

"דע" פירושו, שרבי נחמן מברסלב מגלה לאדם את השכל של האין סוף. דע היינו קביעת עובדה. כך הוא הדבר וקבל אותו כפי מה שהוא.

כפי שמביא רבי נחמן מברסלב, רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, וזוכה לתכלית הידיעה שלא נדע, רק זו נקראית ידיעה שלמה. ורבי נחמן מברסלב זכה לכל זה. וכל הדיבורים של רבי נחמן מברסלב הם צמצומים שונים ולבושים שונים של האין סוף עצמו.

ונסכם: התורות של רבי נחמן מברסלב נלקחות כולן ללא יוצא מן הכלל מהאין סוף עצמו, ומתלבשות כאן בעולם הזה בכל מיני לבושים גשמיים. וכאשר רבי נחמן מברסלב אומר דע, היינו כי זו האמת האמיתית ששורשה בידיעה שלמה של האמת שנמשכת מבחינת לפני הבריאה.