ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול מאד ואין יודעים כלל וכו'. ואמר [בלשון אשכנז בזו הלשון: גאט איז גרויס ומשך תבת גרויס [גדול] בנעימות נפלא למעלה ואי אפשר לציר זאת בכתב כלל] [השם יתברך גדול אין יודעים כלל נעשים דברים כאלו בעולם אין יודעים כלל] ושאלתי אותו הלא כבר אמרתם שעתה נודע לכם ענין תכלית הידיעה אשר לא נדע וכו' השיב [מאז שיצאתי מברסלב עד כאן כבר גם איני יודע]. [כל זה אמר בשעת השיחה הנ"ל ואז לא היה כי אם שעה קלה מעת שיצא מברסלב ואם אתה בקי קצת בעמקות שיחותיו הקדושות תבין מזה מעט עצם גדלתו כי כבר אמר שהאינו יודע שלו גדול ביותר וכו' ועתה התפאר שבשעה קלה כזו שוב אינו יודע כלל] אות סח שיך להשיחה לענין דוקטוריא שצריכים להתרחק מהם מאד בתכלית הרחוק עין שם בסימן נ'. ואמר שמי שיש לו חולה בתוך ביתו חס ושלום אם היה אחד בא אצלו והיה אומר לו שיתן להחולה הכאה גדולה עם עץ עב שקורין דרוק בודאי היה נבהל מזה והרי כשמוסר את החולה ביד הדוקטור הרי הוא כמוסר אותו לרוצח ממש. כי רפואותיו בודאי יזיקו לו יותר מהכאת הרוצח ואיך יתרצה להמית החולה בידים. וכי בשביל שהוא מכרח לעשות איזה דבר להחולה להשתדל בהצלתו על כן הוא מוסרו להדוקטור אם כן יקרא אחד שיכה את החולה תכף מכת רציחה והבן היטב. [ומה שרבנו זכרונו לברכה נסע בעצמו ללמברג ועסק שם ברפואות יש בזה סודות ודברים נסתרים מאד כי לא היתה כונתו כלל במה שנסע לשם בשביל הרפואות רק בשביל דברים אחרים הידועים לו. וכמו שכל הנסיעות שלו היו פליאות נעלמות ונשגבות כמו הנסיעה לקאמיניץ ולנווריטש ולשאריגראד וכיוצא בהם המזכרים קצת בדברינו, כי היה לו בזה סודות נוראות מאד הנעלמות מעין כל חי. ] וכמו שפעם אחת כשבא מהדרכים הנ"ל ספר איזה מעשה נוראה [מזבוב ועכביש] המבאר בספורי מעשיות ואמר שזאת המעשה מבארת ענין הנסיעה שלו ובאמת הדבר סתום וחתום מאד כי מי יוכל לעמד בסוד המעשיות שספר, או בסוד הנסיעות וההנהגות הנפלאות הנעלמות שלו. וכמו כן היתה הנסיעה שלו ללמברג ומאחר שיצא ובא לשם היה מכרח מן השמים לעסק שם ברפואות מטעמים וסודות הידועים לו. אבל כשבא משם אז דיקא הרבה לספר ביותר מהרחקת הרפואות ואמר אז כמה תורות משיחות הר"ו על זה וגם מקדם שנסע ללעמבערג היה מדבר מענין זה אבל אחר כך היה מדבר הרבה מאד מזה להתרחק מהם בתכלית הרחוק] אות סט השיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות [שיחות הר"ו נ"ח] המתחלת יש דבר שפורח במחשבה זאת השיחה שמעתי ממנו על העגלה קדם שאמר התורה של דיו לעבד להיות כרבו, בחינת דיו על הספר עין שם [בלקוטי א' בסימן קצ"ב]. ומעשה שהיה כך היה שנסעתי עמו על העגלה ללוותו כשנסע לטשעהרין על שבת שירה ואז בדרך אמר שפרח לפניו באותו הרגע איזה דבר, ואמר אז ענין הנ"ל. ואז דבר עמי הרבה וחזק אותי ונחם אותי אז הרבה בדברים ערבים ונעימים, והשיב את נפשי מאד, ואמר לי הלא הכל יתבטלו לפני הנחת רוח שיהיה לך וכי זה מלאכה לעשות טובה להאדם בעולם הבא לבד אלא שגם בעולם הזה יהיה טוב לו עד שמרבוי ההתקרבות שקרב אותי אז והתגלות האהבה בדברים מתוקים שדבר עמי נתעוררו אצלי דמעות לבכות מחמת שמחה אות ע שיך לשיחות שאחר ספורי מעשיות [שיחות הר"ו ע"ד] מה שכתוב שם שצריכין בתפילה לעשות לעצמו רגז וכו' ואמר שזה בחינת לעולם ירגיז אדם יצר טוב על יצר הרע ירגיז דיקא לשון רגז שצריכין לעשות לעצמו רגז בקדשה כנ"ל לענין תפילה
אות סו

שַׁיָּךְ לָעִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל דַּע שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי מִינֵי פָּלָטִין בְּאֶחָד דָּר מֶלֶךְ וּבְאֶחָד דָּר עֶבֶד וְכוּ'

כְּשֶׁעוֹבְדִין הַשֵּׁם וַעֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת עֶבֶד

עֲדַיִן הוּא בִּבְחִינַת אָרוּר חַס וְשָׁלוֹם

וְיֵשׁ בְּחִינַת עֶבֶד בִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת משֶׁה עֶבֶד ה'

וְדַע שֶׁיֵּשׁ מִצְוָה שֶׁעַל יָדָהּ יוֹצְאִים מִבְּחִינַת עֶבֶד

וְהִיא מִצְוַת פִּדְיוֹן שְׁבוּיִים

אות סז

שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת הַמַּתְחִיל הִפְלִיג מְאד בִּגְדֻלַּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

וְשָׁם חָסֵר קְצָת וְלא נִכְתַּב כָּרָאוּי וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת.

בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל הָעֲגָלָה בְּעֵת שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ מִפּה בְּרֶסְלַב לְאוּמֶין לְהִסְתַּלֵּק שָׁם, עָנָה וְאָמַר

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָּדוֹל מְאד וְאֵין יוֹדְעִים כְּלָל וְכוּ'.

וְאָמַר [בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן: גָּאט אִיז גְּרוֹיס וּמָשַׁךְ תֵּבַת גְּרוֹיס [גָּדוֹל] בִּנְעִימוּת נִפְלָא לְמַעְלָה וְאִי אֶפְשָׁר לְצַיֵּר זאת בִּכְתָב כְּלָל]

[הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גָדוֹל אֵין יוֹדְעִים כְּלָל

נַעֲשִׂים דְּבָרִים כָּאֵלּוּ בָּעוֹלָם אֵין יוֹדְעִים כְּלָל]

וְשָׁאַלְתִּי אוֹתוֹ הֲלא כְּבָר אֲמַרְתֶּם שֶׁעַתָּה נוֹדַע לָכֶם עִנְיַן תַּכְלִית הַיְדִיעָה אֲשֶׁר לא נֵדַע וְכוּ'

הֵשִׁיב [מֵאָז שֶׁיָּצָאתִי מִבְּרֶסְלֶב עַד כַּאן כְּבָר גַּם אֵינִי יוֹדֵעַ].

[כָּל זֶה אָמַר בִּשְׁעַת הַשִּׂיחָה הַנַּ"ל

וְאָז לא הָיָה כִּי אִם שָׁעָה קַלָּה מֵעֵת שֶׁיָּצָא מִבְּרֶסְלַב

וְאִם אַתָּה בָּקִי קְצָת בְּעַמְקוּת שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת

תָּבִין מִזֶּה מְעַט עצֶם גְּדֻלָּתוֹ

כִּי כְּבָר אָמַר שֶׁהָאֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁלּוֹ גָּדוֹל בְּיוֹתֵר וְכוּ'

וְעַתָּה הִתְפָּאֵר שֶׁבְּשָׁעָה קַלָּה כָּזוֹ שׁוּב אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל]

אות סח

שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה לְעִנְיַן דּוֹקְטוֹרְיָא שֶׁצְּרִיכִים לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק עַיֵּן שָׁם בְּסִימָן נ'.

וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ חַס וְשָׁלוֹם

אִם הָיָה אֶחָד בָּא אֶצְלוֹ וְהָיָה אוֹמֵר לוֹ שֶׁיִּתֵּן לְהַחוֹלֶה הַכָּאָה גְּדוֹלָה עִם עֵץ עָב שֶׁקּוֹרִין דְּרוּק

בְּוַדַּאי הָיָה נִבְהָל מִזֶּה

וַהֲרֵי כְּשֶׁמּוֹסֵר אֶת הַחוֹלֶה בְּיַד הַדּוֹקְטוֹר

הֲרֵי הוּא כְּמוֹסֵר אוֹתוֹ לְרוֹצֵחַ מַמָּשׁ.

כִּי רְפוּאוֹתָיו בְּוַדַּאי יַזִּיקוּ לוֹ יוֹתֵר מֵהַכָּאַת הָרוֹצֵחַ

וְאֵיךְ יִתְרַצֶּה לְהָמִית הַחוֹלֶה בְּיָדַיִם.

וְכִי בִּשְׁבִיל שֶׁהוּא מֻכְרָח לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה דָּבָר לְהַחוֹלֶה לְהִשְׁתַּדֵּל בְּהַצָּלָתוֹ

עַל כֵּן הוּא מוֹסְרוֹ לְהַדּוֹקְטוֹר

אִם כֵּן יִקְרָא אֶחָד שֶׁיַּכֶּה אֶת הַחוֹלֶה תֵּכֶף מַכַּת רְצִיחָה

וְהָבֵן הֵיטֵב.

[וּמַה שֶּׁרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נָסַע בְּעַצְמוֹ לְלֶמְבֶּרְגְּ וְעָסַק שָׁם בִּרְפוּאוֹת יֵשׁ בָּזֶה סוֹדוֹת וּדְבָרִים נִסְתָּרִים מְאד

כִּי לא הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ כְּלָל בַּמֶּה שֶׁנָּסַע לְשָׁם בִּשְׁבִיל הָרְפוּאוֹת

רַק בִּשְׁבִיל דְּבָרִים אֲחֵרִים הַיְדוּעִים לוֹ.

וּכְמוֹ שֶׁכָּל הַנְּסִיעוֹת שֶׁלּוֹ הָיוּ פְּלִיאוֹת נֶעְלָמוֹת וְנִשְׂגָּבוֹת כְּמוֹ הַנְּסִיעָה לְקַאמֶינִיץ וּלְנָוְורִיטְשׁ וּלְשַׁארִיגְרַאד וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם הַמֻּזְכָּרִים קְצָת בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הָיָה לוֹ בָּזֶה סוֹדוֹת נוֹרָאוֹת מְאד הַנֶּעְלָמוֹת מֵעֵין כָּל חָי. ]

וּכְמוֹ שֶׁפַּעַם אַחַת כְּשֶׁבָּא מֵהַדְּרָכִים הַנַּ"ל סִפֵּר אֵיזֶה מַעֲשֶׂה נוֹרָאָה [מִזְּבוּב וְעַכָּבִישׁ] הַמְבאָר בְּסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת

וְאָמַר שֶׁזּאת הַמַּעֲשֶׂה מְבָאֶרֶת עִנְיַן הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ

וּבֶאֱמֶת הַדָּבָר סָתוּם וְחָתוּם מְאד

כִּי מִי יוּכַל לַעֲמד בְּסוֹד הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר, אוֹ בְּסוֹד הַנְּסִיעוֹת וְהַהַנְהָגוֹת הַנִּפְלָאוֹת הַנֶּעְלָמוֹת שֶׁלּוֹ.

וּכְמוֹ כֵן הָיְתָה הַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְלֶמְבֶּרְגְּ

וּמֵאַחַר שֶׁיָּצָא וּבָא לְשָׁם הָיָה מֻכְרָח מִן הַשָּׁמַיִם לַעֲסֹק שָׁם בִּרְפוּאוֹת מִטְּעָמִים וְסוֹדוֹת הַיְדוּעִים לוֹ.

אֲבָל כְּשֶׁבָּא מִשָּׁם אָז דַּיְקָא הִרְבָּה לְסַפֵּר בְּיוֹתֵר מֵהַרְחָקַת הָרְפוּאוֹת

וְאָמַר אָז כַּמָּה תוֹרוֹת מִשִּׂיחוֹת הָרַ"ו עַל זֶה

וְגַם מִקּדֶם שֶׁנָּסַע לְלֶעמְבֶּערְג הָיָה מְדַבֵּר מֵעִנְיַן זֶה

אֲבָל אַחַר כָּךְ הָיָה מְדַבֵּר הַרְבֵּה מְאד מִזֶּה לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הַרִחוּק]

אות סט

הַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסוֹף סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת [שִׂיחוֹת הָרַ"ו נ"ח]

הַמַּתְחֶלֶת יֵשׁ דָּבָר שֶׁפּוֹרֵחַ בַּמַּחֲשָׁבָה

זאת הַשִּׂיחָה שָׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ עַל הָעֲגָלָה קדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה שֶׁל דַּיּוֹ לְעֶבֶד לִהְיוֹת כְּרַבּוֹ, בְּחִינַת דְּיוֹ עַל הַסֵּפֶר עַיֵּן שָׁם [בְּלִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קצ"ב].

וּמַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה כָּךְ הָיָה

שֶׁנָּסַעְתִּי עִמּוֹ עַל הָעֲגָלָה לְלַוּוֹתוֹ כְּשֶׁנָּסַע לִטְשֶׁעהרִין עַל שַׁבַּת שִׁירָה

וְאָז בַּדֶּרֶךְ אָמַר שֶׁפָּרַח לְפָנָיו בְּאוֹתוֹ הָרֶגַע אֵיזֶה דָּבָר, וְאָמַר אָז עִנְיָן הַנַּ"ל.

וְאָז דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְחִזֵּק אוֹתִי וְנִחַם אוֹתִי אָז הַרְבֵּה בִּדְבָרִים עֲרֵבִים וּנְעִימִים, וְהֵשִׁיב אֶת נַפְשִׁי מְאד, וְאָמַר לִי

הֲלא הַכּל יִתְבַּטְּלוּ לִפְנֵי הַנַּחַת רוּחַ שֶׁיִּהְיֶה לְךָ

וְכִי זֶה מְלָאכָה לַעשׂוֹת טוֹבָה לְהָאָדָם בָּעוֹלָם הַבָּא לְבַד

אֶלָּא שֶׁגַּם בָּעוֹלָם הַזֶּה יִהְיֶה טוֹב לוֹ

עַד שֶׁמֵּרִבּוּי הַהִתְקָרְבוּת שֶׁקֵּרֵב אוֹתִי אָז וְהִתְגַּלּוּת הָאַהֲבָה בִּדְבָרִים מְתוּקִים שֶׁדִּבֵּר עִמִּי

נִתְעוֹרְרוּ אֶצְלִי דְּמָעוֹת לִבְכּוֹת מֵחֲמַת שִׂמְחָה

אות ע

שַׁיָּךְ לַשִּׂיחוֹת שֶׁאַחַר סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת [שִׂיחוֹת הָרַ"ו ע"ד]

מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין בַּתְּפִילָּה לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רגֶז וְכוּ'

וְאָמַר שֶׁזֶּה בְּחִינַת לְעוֹלָם יַרְגִּיז אָדָם יֵצֶר טוֹב עַל יֵצֶר הָרָע

יַרְגִּיז דַּיְקָא לְשׁוֹן רגֶז

שֶׁצְּרִיכִין לַעֲשׂוֹת לְעַצְמוֹ רגֶז בִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל לְעִנְיַן תְּפִילָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...מוהר"ן ח"א - תורה רה - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
...דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2 * אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. = היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות,...
שיחות הר"ן - אות קנו
...כשהיה באומאן שמע בביתו קול של הצועקים על הבית עלמין על קברי אבותם שדרכם לצעק ולהתפלל שם בקול מר כנהוג ופעם אחת שמע אשה אחת שהיתה צועקת שם על קבר אביה. אבי, אבי, בקול מר מאד ובתו תחיה היתה עומדת אצלו אז ענה ואמר לה. האשה הזאת צועקת בכונה היטב אבי אבי אבל אביה אינו בכאן כלל ואמר אז שטוב כשבאים על קברי אבות לומר להמתים השוכנים סביב סביב לקבר אביהם ואמם וכיוצא שבאים אליו לבקש מהם שיודיעו לו שבא בנם או בתם אליו כי בודאי לא כל המתים נסתלקים ממקום קבורתם למקום שנטרדים כי הרבה שרויים על קברם על כן טוב להודיעם...
ספר המידות - הצלחה
...מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם. ז. עסק התורה היא סגלה להצלחה. ח. מי שאינו משיר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי שהשעה מצלחת לו, לבו רם עליו גם אימתו מטלת על הבריות. יג. מי שאינו...
חיי מוהר"ן - תקצח - עבודת השם
...אחת עמדנו לפניו והגיע זמן סעדת הלילה והיה רוצה לאכל עמנו יחד ואני לא התפללתי ערבית עדין והתחלתי להשמט ממנו ומן העולם שעמדו לפניו כדי לילך ולהתפלל ערבית. והוא זכרונו לברכה ראה זאת ושאל מה זאת והשיבו לו כי לא התפלל ערבית עדין. ענה ואמר איך אנו יכולין להמתין עליו עד שיתפלל כי מי יודע מה יהיה נעשה ממנו על ידי התפילה כי תפילה צריכין להתפלל במסירת נפש. ואם כן מי יודע מה יהיה נעשה ממנו. והבן הדברים כי כך צריכין באמת להתפלל במסירת נפש כזה ובביטול כזה עד שיוכל להיות שיהיה נעשה ממנו ענין אחר לגמרי על ידי...
מה היה החטא של משה רבנו?
...רבנו? כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה כי ברבים יש בהם טובים ורעים וצריך להכניע הרע שברעים כנ"ל אבל לפני...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מו - מְסִירַת נֶפֶשׁ יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל שָׁעָה
...נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה מסירת נפש יש לכל אחד ואחד מישראל בכל יום ובכל שעה כגון שנותן ממונו לצדקה והממון הוא הנפש "כי אליו הוא נושא את נפשו" דהינו שמוסר נפשו ביגיעות וסכנות קדם שמרויח הממון ואחר כך נוטל הממון ונותנו בשביל השם יתברך נמצא מוסר נפשו וכן בתפילה איתא במדרש הנעלם, שהיא בחינת, "כי עליך הרגנו כל היום" וכו' הינו מסירת נפש כי צריך יגיעה גדולה ומלחמה גדולה עם המחשבות והבלבולים ותחבולות לנוס ולברח מהם ועל זה נאמר: 'כי עליך הרגנו' וכו', כמובא במדרש הנעלם נמצא שהוא מסירת נפש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ
...רח - צופה רשע לצדיק ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו...
ספר המידות - ארץ ישראל
...ארץ ישראל משיגין השגחת השם יתברך על העולם. ב. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ג. על ידי השתוקקות שאדם משתוקק לביאת ארץ ישראל, על ידי זה נשפע פרנסה גדולה. ד. מי שהוא מפרנס את הרבים, על ידי זה ממשיך הברכה מארץ ישראל לחוץ לארץ. ה. מי שמשתוקק לארץ ישראל, על ידי זה מעורר השתוקקות אצל אביו ואמו, הינו נשמותיהם, ובאים לארץ ישראל, והקדוש ברוך הוא בא עמם ומצפים ומשתוקקים אליו. ו. על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקים בידו. ז. מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת ט...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 31_12_2025 השעה 03:30:56 - wesi2