ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות צח
אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד (תהלים יח יט) : "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב (שמות כא יט) : "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת (ישעיה יא א) : "ויצא חטר מגזע ישי" הנאמר על משיח שהוא דוד בחינת (איכה ד כ) "רוח אפינו משיח ה'" וזה בחינת (פסחים סח זוהר א קיד: קלה) : 'עתידין צדיקים שיחיו מתים על ידי המשענת' בחינת "ואיש משענתו בידו" בחינת "ונתת המשענת על פני הנער" עד כאן [כל זה לא נכתב בשלמות וחסר הרב רק מה שנתפס במח קצת נכתב] חרף הוא בחינת עבור, וקיץ הוא בחינת לדה. ואז דבר עמנו שיחה נפלאה ונשכח הרב ומה שאני זוכר עדין הוא מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה אז ממשמש ובא כי שיחה זו היתה אז בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית מילה של בנו שלמה אפרים, זכרונו לברכה ביום שלישי למילה ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה וכשבא הקיץ כלם נתעוררים וחיים ואז טוב ויפה מאד כשיוצאים לשוח בשדה 'שיחה זו תפילה' (ברכות כו:) ותחינה ותשוקה וגעגועים להשם יתברך ואז כל שיח ושיח השדה המתחילים לחיות ולצמח אז כלם נכספים ונכללים בתוך שיחתו ותפילתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים
אֲמִירַת תְּהִלִּים מַעֲלָה גְּדוֹלָה כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ

כִּי הוּא אֲמָרָם בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ

וְהָרוּחַ הַקּדֶשׁ מֻנָּח בְּתוֹךְ הַתֵּבוֹת

וּכְשֶׁאוֹמְרָם הוּא מְעוֹרֵר בְּרוּחַ פִּיו אֶת הָרוּחַ הַקּדֶשׁ

עַד שֶׁנֶּחֱשָׁב כְּאִלּוּ אֲמָרָם דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם בְּעַצְמוֹ

וְהוּא מְסֻגָּל מְאד לְרַפְּאוֹת הַחוֹלֶה

לִהְיוֹת לוֹ בִּטָּחוֹן רַק עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁעַל יְדֵי אֲמִירַת תְּהִלִּים יוֹשִׁיעוֹ ה'

וְהַבִּטָּחוֹן הוּא בְּחִינַת מִשְׁעֶנֶת

כְּמוֹ שֶׁהָאָדָם נִשְׁעָן עַל הַמִּטָּה

כֵּן הוּא נִשְׁעָן עַל הַבִּטָּחוֹן

שֶׁבּוֹטֵחַ שֶׁיּוֹשִׁיעוֹ ה'

כְּמוֹ שֶׁאָמַר דָּוִד: "וַיְהִי ה' לְמִשְׁעָן לִי"

וְעַל כֵּן עַל יְדֵי זֶה נִתְרַפֵּא הַחוֹלֶה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִם יָקוּם וְהִתְהַלֵּךְ בַּחוּץ עַל מִשְׁעַנְתּוֹ וְנִקָּה"

וְזֶה בְּחִינַת: "וְיָצָא חֹטֶר מִגֶּזַע יִשַּׁי"

הַנֶּאֱמַר עַל מָשִׁיחַ שֶׁהוּא דָּוִד בְּחִינַת "רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'"

וְזֶה בְּחִינַת: 'עֲתִידִין צַדִּיקִים שֶׁיְּחַיּוּ מֵתִים עַל יְדֵי הַמִּשְׁעֶנֶת' בְּחִינַת "וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ" בְּחִינַת "וְנָתַתָּ הַמִּשְׁעֶנֶת עַל פְּנֵי הַנַּעַר"

עַד כָּאן

[כָּל זֶה לא נִכְתַּב בִּשְׁלֵמוּת וְחָסֵר הָרב רַק מַה שֶּׁנִּתְפָּס בַּמּחַ קְצָת נִכְתַּב]

חֹרֶף הוּא בְּחִינַת עִבּוּר, וְקַיִץ הוּא בְּחִינַת לֵדָה.

וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנִשְׁכַּח הָרב

וּמַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הוּא מַה שֶּׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַקַּיִץ שֶׁהָיָה אָז מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא

כִּי שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה אָז בִּימֵי נִיסָן קדֶם פֶּסַח בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית מִילָה שֶׁל בְּנוֹ שְׁלמה אֶפְרַיִם, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה

וְדִבֵּר אָז שֶׁבַּחֹרֶף כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים

כִּי בָּטֵל כּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה

וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְחַיִּים

וְאָז טוֹב וְיָפֶה מְאד כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה 'שִׂיחָה זוֹ תְּפִילָּה'

וּתְחִינָה וּתְשׁוּקָה וְגַעְגּוּעִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וְאָז כָּל שִׂיחַ וְשִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת וְלִצְמחַ אָז

כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ שִׂיחָתוֹ וּתְפִילָּתוֹ

וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיָן זֶה

וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...- תורה יז - ויהי הם מריקים שקיהם ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו שהשם יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת
...הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: 'תלמידי גבריא חיביא' הדבר הזה קבלתם מרבניכם שרבכם גזל מכם הלכות והלכות הם נחלת אבות כנ"ל ועתה גם אתם הולכים בדרכי אבותיכם ורצונכם לגזל מישראל נחלת אבותם ובפרק קמא דבבא בתרא: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" 'אלו מלמדי תינוקות' ועכשו שראה שהם...
סיפורי מעשיות - מעשה ג - מעשה מחיגר
...אחד קדם מותו קרא את בניו ומשפחתו וצוה אותם להשקות אילנות גם יש לכם רשות לעסק בשאר פרנסות אבל בזה תשתדלו להשקות אילנות אחר כך נפטר החכם והניח בנים והיה לו בן אחד שלא היה יכול לילך והיה יכול לעמד, רק שלא היה יכול לילך והיו אחיו נותנים לו ספוק די פרנסתו והיו מספיקים אותו כל כך עד שנשאר לו והיה אותו הבן [שלא היה יכול לילך] מקבץ על יד על יד ממה שנשאר לו מפרנסתו עד שקבץ סך מסים וישב עצמו: למה לי לקבל הספקה מהם? טוב שאתחיל לעשות איזה משא ומתן ואף שאינו יכול לילך יעץ בדעתו לשכר לו עגלה ונאמן ובעל עגלה ויסע...
שיחות הר"ן - אות קלד
...ער"ה בלקוטי חלק ראשון, המתחלת: דע שכל מצוה וכו' נעשה ממנה נר וכו' עין שם עתה שמעתי מאחד ששמע גם כן זה הענין מפיו הקדוש ובאר הדבר יותר קצת שאמר שיש אחד שנר שלו אינו יכול לדלק כי אם איזה שעה מחפש עם הנר אותה שעה שדולק ואחר כך נכלה הנר ואין לו במה לחפש ויש אחד שנר שלו דולק איזה שעות יותר ויוכל לחפש יותר אבל אחר כך נפסק ויש שנר שלו דולק יום אחד ויש שדולק עוד יותר ויותר אבל יש אחד שיש לו הרבה נרות נפלאים כאלו שדולקים ומאירים לעולם ועד ואינם נכבים לעולם והוא זוכה לחפש בגנזיא דמלכא תמיד לעולמי עד ולנצח...
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1
...שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1 breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אקרוקתא עיקר התורה הנ"ל הוא: והתקון הוא שיוכל לשמע נגינה מכל אדם הוא על ידי שילמד בלילה תורה שבעל פה והדבר כמובן צריך עיון, מה הקשר בין הדברים? עניין נוסף: כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז רבי נחמן מברסלב מבאר את אותו הדיבור של רבה בר בר חנה בצורה אחרת ושונה. כיצד הדברים עולים בקנה אחד זה עם זה? ז"א מדובר 2 הפירושים הם בעצם פירוש אחד? כיצד הם נכנסים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות...
שיחות הר"ן - אות רכ - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מחקירות ולהתחזק באמונה פעם אחת אמר לאחד. אגלה לך סוד, שיהיה אפיקורסות גדול בעולם כי מלמעלה יבוא אפיקורסות בעולם בשביל נסיון ואני יודע שאנשים שלי גם בלא זה יתחזקו באמונה באמת וישארו קימים באמונתם אך אני מגלה לך זאת כדי שיתחזקו יותר כשיראו שדברו מזה מקדם וכדברים האלה נשמע מפיו הקדוש כמה פעמים והיה מתאנח מאד על זה ואמר אוי, איך יוכלו לעמד אנשים מעטים נגד כל העולם והנה סמוך מאד אחר הסתלקותו זכרונו לברכה ראינו בעינינו זאת, שתכף התחיל להתפשט אפיקורסית גדול בעולם מה שלא היה כזאת מימי קדם כי אף על פי שכבר...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3
...חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין תאווה אא"כ יש חסר. והשי"ת...
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות...
שיחות הר"ן - אות סה
שיחות הר"ן - אות סה על ידי שמחה נצולין ממיתת בנים כי הקלפה העושקת אותם חס ושלום, נקראת לילית והשמחה הוא ההפך ממנה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1870 שניות - עכשיו 01_10_2025 השעה 00:55:24 - wesi2