ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תטז פעם אחת דברנו עמו וגלה לנו שיש מופת על חדוש העולם כי אם לא כן חס ושלום היכן היה מקום להחזיק את כל באי עולם. כי זה רואין בחוש שבכל פעם נתרבין בני אדם. כי מאדם אחד יוצאין דורי דורות אלפים ורבבות נפשות. וכן מכל אחד ואחד ואם כן [רצונו לומר אם העולם קדמון ובלי גבול וזמן חס ושלום, כדעת הכופרים ימח שמם] כבר היה ראוי שיתמלא כל העולם ולא היה מקום העולם שהוא במדה וגבול יכול להחזיק מאחר שמתרבין בכל פעם מאד. שוב פעם אחת גלה מופת שני מן המתים. כי כשאחד מת וקוברין אותו בארץ, ונתרבה על כל פנים משהו על הארץ. ואפילו אחר שנרקב ונעשה ממנו תרוד רקב, על כל פנים נתוסף מעט על הארץ ועל העפר, ואם כן [רצונו לומר גם כן כנ"ל] כבר היה ראוי שתתגדל הארץ עד לרקיע ויותר ויותר לפי דעתם הסכלה והמשבשת של הכופרים. אם כן איך היה מקום בעולם שתחזיק מה שנתוסף בכל פעם בלי שעור ומספר לפי דעתם, כי על כל פנים משהו נתוסף, והמתים הם בלי שעור ומספר לפי דעתם הסכלה [שאין זמן לבריאת העולם], אם כן אין מקום שתחזיק אותם. והבן. כי הם מופתים ברורים למי שרוצה להודות על האמת ואינו מתעקש להכחיש ולהכעיס חס ושלום. הראשון מן החיים והשני מן המתים אבל באמת אין אנו צריכין לכנס כלל בחקירות ומופתים רק אנו מאמינים בהשם יתברך שברא את העולם בששת ימי בראשית באמונה שלמה בלי שום חקירות כלל, כמו שכתוב בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. ולא רשמתי זאת רק הואיל ויצא הדבר מפי רבנו הקדוש זכרונו לברכה, כי אין ראוי שיאבד דבור אחד מדבוריו הקדושים, על כן לא יכלתי להתאפק ורשמתי זאת כדי לנקר עיני הכופרים להראות להם כסילותם וטעותם. כי אם ירצו לשום עין באמת על שני מופתים אלו יראו ויבינו שאי אפשר לסתרם, אולי יראו וישובו אל האמת. אבל אנחנו אין אנו צריכים לזה לשום מופת שבעולם, אפילו למופתים הנ"ל, כי אנחנו מאמינים בני מאמינים זרע אברהם יצחק ויעקב, ואנו מאמינים בהשם יתברך ובתורתו הקדושה בלי שום חקירות, רק באמונה שלמה לבד. וזה יסוד כל התורה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מכות כ"ד) : 'בא חבקוק והעמידן על אחת, וצדיק באמונתו יחיה' אות תיז פעם אחת נשמע שהקיר"ה שלנו רוצה לגזר חס ושלום כמה גזרות על ישראל. ונשמע אז שגזרה אחת מהם הוא רוצה שיהיו חס ושלום ישראל מכרחין ללמד בניהם חכמות ולשונות. ואמר רבנו זכרונו לברכה שעל גזרה זאת צריכין לגזר תענית ולצעק ולזעק להשם יתברך יותר מעל כל הגזרות. כי גזרה זאת היא צרה גדולה מכל הצרות ורעות שבעולם כי על ידי זה חס ושלום מעבירין על דת לגמרי. כמו שרואין בחוש בעוונותינו הרבים, שכל מי שנכנס בדרך הזה יוצא מן הדת לגמרי. השם יתברך יחוס על עמו ישראל ויציל פלטה הנשארת מהם ומהמונם. פעם אחת אמר רבנו זכרונו לברכה אוי ואבוי שאין אנו חושבין כלל בשביל בנינו ודורותינו איך להצילם ממים הזידונים הרעים האלה הרוצים לשטף את העולם חס ושלום, שהם דרכי הלמודים הרעים של חכמות ולשונות ופילוסופיה המתפשטים עכשו בעוונותינו הרבים וכו' אות תיח שמעתי שאמר רבנו זכרונו לברכה בזה הלשון [אני הוא ה"דע מה שתשיב לאפיקורוס]. ועוד שמעתי שאמר על ענין הנ"ל: אני ואנשי אות תיט אמר לי, יש כמה דברים שהם בתחלה סוד ואחר כך שוב אינו סוד כגון קצת סודות הקבלה שקדם רבי שמעון בר יוחאי והאר"י זכרונו לברכה היו אלו הדברים בסוד גדול, ולא היו מדברים מזה כי אם בסוד גדול מאד ואחר כך, בימי רבי שמעון בר יוחאי והאר"י זכרונו לברכה, שוב לא היה סוד, והתירו לגלות הסוד קצת. וכן יש כמה וכמה דברים שהם עכשו סוד, ואחר כך בימים הבאים לא יהיו סוד. גם בענין ספרי המחקרים שיש קצת שחברו איזה גדולים שהעולם מחזיקים אותם וכו', ובפרט וכו' והוא הזהיר מאד לבלי להסתכל בהם כלל כי הם הפכים ממש מתורתנו הקדושה כמבאר בדברינו כמה פעמים וכו' אות תכ שמעתי בשמו שאמר שטוב מאד מי שזוכה לכנס ולטיל עצמו באמונה ושם יש היכלות וחדרים והוא נכנס ומטיל עצמו מחדר לחדר ומפלטין לפלטין. ויש שם דרכים כבושים נפלאים מאד ומשם נכנסין ומטילין בבטחון וכו' ואחר כך נכנסין יותר ויותר אשרי הנכנס ומטיל שם
אות תטז

פַּעַם אַחַת דִּבַּרְנוּ עִמּוֹ וְגִלָּה לָנוּ שֶׁיֵּשׁ מוֹפֵת עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם

כִּי אִם לא כֵן חַס וְשָׁלוֹם הֵיכָן הָיָה מָקוֹם לְהַחֲזִיק אֶת כָּל בָּאֵי עוֹלָם.

כִּי זֶה רוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁבְּכָל פַּעַם נִתְרַבִּין בְּנֵי אָדָם.

כִּי מֵאָדָם אֶחָד יוֹצְאִין דּוֹרֵי דּוֹרוֹת אֲלָפִים וְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת.

וְכֵן מִכָּל אֶחָד וְאֶחָד

וְאִם כֵּן [רְצוֹנוֹ לוֹמַר אִם הָעוֹלָם קַדְמוֹן וּבְלִי גְּבוּל וּזְמַן חַס וְשָׁלוֹם, כְּדַעַת הַכּוֹפְרִים יִמַּח שְׁמָם]

כְּבָר הָיָה רָאוּי שֶׁיִּתְמַלֵּא כָּל הָעוֹלָם

וְלא הָיָה מָקוֹם הָעוֹלָם שֶׁהוּא בְּמִדָּה וּגְבוּל

יָכוֹל לְהַחֲזִיק

מֵאַחַר שֶׁמִּתְרַבִּין בְּכָל פַּעַם מְאד.

שׁוּב פַּעַם אַחַת גִּלָּה מוֹפֵת שֵׁנִי מִן הַמֵּתִים.

כִּי כְּשֶׁאֶחָד מֵת וְקוֹבְרִין אוֹתוֹ בָּאָרֶץ, וְנִתְרַבֶּה עַל כָּל פָּנִים מַשֶּׁהוּ עַל הָאָרֶץ. וַאֲפִילּוּ אַחַר שֶׁנִּרְקָב וְנַעֲשֶׂה מִמֶּנּוּ תַּרְוַד רָקָב, עַל כָּל פָּנִים נִתּוֹסֵף מְעַט עַל הָאָרֶץ וְעַל הֶעָפָר, וְאִם כֵּן [רְצוֹנוֹ לוֹמַר גַּם כֵּן כַּנַּ"ל] כְּבָר הָיָה רָאוּי שֶׁתִּתְגַּדֵּל הָאָרֶץ עַד לָרָקִיעַ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר לְפִי דַּעְתָּם הַסְּכָלָה וְהַמְשֻׁבֶּשֶׁת שֶׁל הַכּוֹפְרִים.

אִם כֵּן אֵיךְ הָיָה מָקוֹם בָּעוֹלָם שֶׁתַּחֲזִיק מַה שֶּׁנִּתּוֹסֵף בְּכָל פַּעַם בְּלִי שִׁעוּר וּמִסְפָּר לְפִי דַּעְתָּם, כִּי עַל כָּל פָּנִים מַשֶּׁהוּ נִתּוֹסֵף, וְהַמֵּתִים הֵם בְּלִי שִׁעוּר וּמִסְפָּר לְפִי דַּעְתָּם הַסְּכָלָה [שֶׁאֵין זְמַן לִבְרִיאַת הָעוֹלָם], אִם כֵּן אֵין מָקוֹם שֶׁתַּחֲזִיק אוֹתָם. וְהָבֵן.

כִּי הֵם מוֹפְתִים בְּרוּרִים לְמִי שֶׁרוֹצֶה לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת וְאֵינוֹ מִתְעַקֵּשׁ לְהַכְחִישׁ וּלְהַכְעִיס חַס וְשָׁלוֹם. הָרִאשׁוֹן מִן הַחַיִּים וְהַשֵּׁנִי מִן הַמֵּתִים

אֲבָל בֶּאֱמֶת אֵין אָנוּ צְרִיכִין לִכְנס כְּלָל בַּחֲקִירוֹת וּמוֹפְתִים

רַק אָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁבָּרָא אֶת הָעוֹלָם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ.

וְלא רָשַׁמְתִּי זאת רַק הוֹאִיל וְיָצָא הַדָּבָר מִפִּי רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, כִּי אֵין רָאוּי שֶׁיּאבַד דִּבּוּר אֶחָד מִדִּבּוּרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַל כֵּן לא יָכלְתִּי לְהִתְאַפֵּק וְרָשַׁמְתִּי זאת כְּדֵי לְנַקֵּר עֵינֵי הַכּוֹפְרִים לְהַרְאוֹת לָהֶם כְּסִילוּתָם וְטָעוּתָם.

כִּי אִם יִרְצוּ לָשׂוּם עַיִן בֶּאֱמֶת עַל שְׁנֵי מוֹפְתִים אֵלּוּ יִרְאוּ וְיָבִינוּ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְסָתְרָם, אוּלַי יִרְאוּ וְיָשׁוּבוּ אֶל הָאֱמֶת.

אֲבָל אֲנַחְנוּ אֵין אָנוּ צְרִיכִים לָזֶה לְשׁוּם מוֹפֵת שֶׁבָּעוֹלָם, אֲפִילּוּ לַמּוֹפְתִים הַנַּ"ל, כִּי אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים בְּנֵי מַאֲמִינִים זֶרַע אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקב, וְאָנוּ מַאֲמִינִים בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת, רַק בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה לְבַד.

וְזֶה יְסוֹד כָּל הַתּוֹרָה כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה'

אות תיז

פַּעַם אַחַת נִשְׁמַע שֶׁהַקִּירָ"ה שֶׁלָּנוּ רוֹצֶה לִגְזר חַס וְשָׁלוֹם כַּמָּה גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל. וְנִשְׁמַע אָז שֶׁגְּזֵרָה אַחַת מֵהֶם הוּא רוֹצֶה שֶׁיִּהְיוּ חַס וְשָׁלוֹם יִשְׂרָאֵל מֻכְרָחִין לִלְמד בְּנֵיהֶם חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת.

וְאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁעַל גְּזֵרָה זאת צְרִיכִין לִגְזר תַּעֲנִית

וְלִצְעק וְלִזְעק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר מֵעַל כָּל הַגְּזֵרוֹת.

כִּי גְּזֵרָה זאת הִיא צָרָה גְּדוֹלָה מִכָּל הַצָּרוֹת וְרָעוֹת שֶׁבָּעוֹלָם

כִּי עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם מַעֲבִירִין עַל דָּת לְגַמְרֵי.

כְּמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, שֶׁכָּל מִי שֶׁנִּכְנָס בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה יוֹצֵא מִן הַדָּת לְגַמְרֵי.

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָחוּס עַל עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְיַצִּיל פְּלֵטָה הַנִּשְׁאֶרֶת מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם.

פַּעַם אַחַת אָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

אוֹי וַאֲבוֹי שֶׁאֵין אָנוּ חוֹשְׁבִין כְּלָל בִּשְׁבִיל בָּנֵינוּ וְדוֹרוֹתֵינוּ אֵיךְ לְהַצִּילָם מִמַּיִם הַזֵּידוֹנִים הָרָעִים הָאֵלֶּה הָרוֹצִים לִשְׁטף אֶת הָעוֹלָם חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁהֵם דַּרְכֵּי הַלִּמּוּדִים הָרָעִים שֶׁל חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנוֹת וּפִילוֹסוֹפְיָה הַמִּתְפַּשְּׁטִים עַכְשָׁו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים וְכוּ'

אות תיח

שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּזֶה הַלָּשׁוֹן

[אֲנִי הוּא הַ"דַּע מַה שֶׁתָּשִׁיב לְאֶפִּיקוֹרוֹס].

וְעוֹד שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר עַל עִנְיָן הַנַּ"ל: אֲנִי וַאֲנָשַׁי

אות תיט

אָמַר לִי, יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם בִּתְחִלָּה סוֹד

וְאַחַר כָּךְ שׁוּב אֵינוֹ סוֹד

כְּגוֹן קְצָת סוֹדוֹת הַקַּבָּלָה שֶׁקּדֶם רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ אֵלּוּ הַדְּבָרִים בְּסוֹד גָּדוֹל, וְלא הָיוּ מְדַבְּרִים מִזֶּה כִּי אִם בְּסוֹד גָּדוֹל מְאד

וְאַחַר כָּךְ, בִּימֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שׁוּב לא הָיָה סוֹד, וְהִתִּירוּ לְגַלּוֹת הַסּוֹד קְצָת.

וְכֵן יֵשׁ כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים שֶׁהֵם עַכְשָׁו סוֹד, וְאַחַר כָּךְ בַּיָּמִים הַבָּאִים לא יִהְיוּ סוֹד.

גַּם בְּעִנְיַן סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים שֶׁיֵּשׁ קְצָת שֶׁחִבְּרוּ אֵיזֶה גְּדוֹלִים שֶׁהָעוֹלָם מַחֲזִיקִים אוֹתָם וְכוּ', וּבִפְרָט וְכוּ'

וְהוּא הִזְהִיר מְאד לִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם כְּלָל

כִּי הֵם הֲפָכִים מַמָּשׁ מִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְבאָר בִּדְבָרֵינוּ כַּמָּה פְּעָמִים וְכוּ'

אות תכ

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁטּוֹב מְאד מִי שֶׁזּוֹכֶה לִכְנס וּלְטַיֵּל עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה

וְשָׁם יֵשׁ הֵיכָלוֹת וַחֲדָרִים וְהוּא נִכְנַס וּמְטַיֵּל עַצְמוֹ מֵחֶדֶר לְחֶדֶר וּמִפָּלָטִין לְפָלָטִין.

וְיֵשׁ שָׁם דְּרָכִים כְּבוּשִׁים נִפְלָאִים מְאד וּמִשָּׁם נִכְנָסִין וּמְטַיְּלִין בְּבִטָּחוֹן וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ נִכְנָסִין יוֹתֵר וְיוֹתֵר

אַשְׁרֵי הַנִּכְנָס וּמְטַיֵּל שָׁם
ספר המידות - קשוי לילד
ספר המידות - קשוי לילד חלק א' א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי. ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית. ד. גם תלחש לה באזנה אותיות של שם ס"ג. ה. גם מטתה לא תעמד במערב ובדרום. ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר. ז. גם תלחש לה באזנה אותיות: פא ויו עין הא.
שיחות הר"ן - אות קמח
שיחות הר"ן - אות קמח וכשספר המעשה של הבעל תפילה הנדפסת בספורי המעשיות מעשה יב שאל אותנו אחר כך: מי ספר המעשה שהיה כתוב בהקראויניקוס [כרוניקות] שלהם מענין הכתות שנעשו בעת שהיה רוח סערה בעולם וכו' ? השבנו לו שזה ספר אחד מהגבורים של הגבור להבעל תפילה כמבאר שם ונענע בראשו שכן הוא והבנו מדבריו שיש בזה מכון גדול מאד מה שדיקא אחד מהגבורים ספר זאת ומזה תלמד שבכל דבור ודבור של המעשיות יש מכון גדול מאד מאד מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...- ארץ אכלת יושביה ארץ אכלת יושביה כשמקרב להצדיק, אף שאינו מקבל ממנו כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב:...
שיחות הר"ן - אות נז
...היה לו פחד גדול מאד מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך כי זה עקר עבודתו וכמו...
שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן עוד מצאתי מכתב יד החברים. דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות כי בכל החלומות בודאי יש בהם עתידות רק שיש בהן כמה פסלת ותבן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אין חלום וכו' וגם יש חלומות ברורים כמו שכתוב: "בחלום אדבר בו" ומי שיש לו זה החן הנ"ל חלומותיו צודקים בודאי אלא שאפילו כששומע חלום מאחר שמספר לו אזי נופל התבן והפסלת מן החלום ועל ידי זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר...
חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן?
...שאלה: רציתי לשאול מדוע רבי נחמן התנגד כ"כ לספרי הפילוסופיה והחקירות. וכי זה רע לחקור כדי לדעת את האמת? כמו כן, אם לא נחקור אז כיצד נדע במה להאמין? הרי גם אדם שמאמין במשהו, זה הכל תמיד תוצאה של חקירה. ז"א אף אחד לא נולד עם אמונה. ורק החקירות של האדם מביאות אותו לאמונה. אפילו ההתקרבות לרבי נחמן היא תלויה בחקירות. דהיינו האדם חוקר ומגלה כי רבי נחמן הוא האמת וכל השאר הם שקר ולכן הוא מתקרב לרבי נחמן. כך שבכל מקרה חקירות הן אלו שמקדמות את האדם להתקרב גם להשי"ת. הרי אברהם אבינו הכיר את בוראו באמצעות חקירות...
שיחות הר"ן - אות ק
...רבנו זכרונו לברכה מכבר] "ותתפשהו בבגדו" שהבעל דבר והסטרא אחרא תופסת את האדם בבגדו דהינו שמטריד אותו בטרדת בגדיו ומלבושיו כי טרדת הצטרכות מלבושים ובגדים של אדם הם מבלבלין מאד את האדם ומונעים אותו על ידי זה מעבודת השם יתברך וזהו "ותתפשהו בבגדו" אך מי שהוא בעל נפש ולבו חזק בה', אינו משגיח גם על זה אף על פי שאין לו בגד ללבש אף על פי כן אינו מטריד עצמו בזה ואינו רוצה להניח עצמו לבלבל בזה וזהו "וינח בגדו אצלה וינס" וכו' שמניח בגדו ומלבושו ונס ובורח מהם ואינו משגיח כלל על זה רק עושה את שלו בעבודת ה' כפי...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יז
...אך תכף כאשר נשמע לאנשי ארץ ישראל היושבים בצפת ובטבריה שרבנו, זכרונו לברכה, הוא בחיפה שלחו הגדולים והצדיקים אשר שם, לבקש את רבנו, זכרונו לברכה, שיסע אליהם ובאו אנשי טבריה על יום כפור אליו והביאו לו אגרות מגדולי הצדיקים, שכלם מבקשים אותו לבוא לטבריה על חג הסוכות והוא לא השגיח על כל זה ואמר להאיש שהיה עמו לקנות לו אתרוגים והלך אל החכם החונה שם, ונתן לו עשרים פארעס [שם מטבע] והלך אל שדה ישמעאל והביא לו שלשה אתרוגים מבחרים ויפים מאד בתוך כך שהיה יושב שם בחיפה בא ישמעאל אחד רך בשנים וישב אצלו ודבר אליו...
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...וחי?! במעשה מחכם ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה יכול למכור את סיפוריו, משום שבאמת...
סיפורי מעשיות - מעשה ב - מעשה ממלך וקיסר [ערוך] / מעשה במלך וקיסר
...[גרסה עם מעט תיקוני נוסח של מעשה ממלך וקיסר ]. מעשה בקיסר אחד, שלא היו לו בנים גם מלך אחד לא היו לו בנים ונסע הקיסר בארץ לשוטט ולבקש אולי ימצא איזה עצה ותרופה להוליד בנים גם המלך נסע גם כך ונזדמנו שניהם לפונדק אחד ולא היו יודעים אחד על השני והכיר הקיסר על המלך, שיש לו התנהגות של מלכות ושאל אותו הקיסר את המלך והודה לו שהוא מלך גם המלך הכיר על הקיסר גם כן שיש לו התנהגות של מלכות והודה לו גם כן שגם הוא קיסר והודיעו זה לזה שנוסעים בשביל למצוא איזה עצה ותרופה להוליד בנים ונתקשרו והחליטו שניהם שאם כאשר...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 20_09_2026 השעה 07:42:16 - wesi2