ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קעא - נסיעתו ללמברג
אות קעא עוד היה לו ספר אחד שהוא גבוה עוד יותר ויותר אפילו מהספר הנשרף והוא ספר הגנוז. ואמר שאפילו גופו סלק כשכתבו ואותו הספר לא שזפתו עין. ואמר שהוא בחינת רזין דרזין כלומר אצלו נגד שאר הדברים שהוא מגלה] ואמר שמשיח יגיד על זה פרוש וספר הגנוז הזה כבר היה נגמר אצלו בתחלת שנת תקס"ו (תקס"ז) הינו חמש שנים קדם הסתלקותו. ועתה עמד והתבונן לאיזה דרגא הגיע אחר כך כי מעולם לא עמד על מדרגה אחת עד היום שנסתלק וממש בכל שעה ושעה השיג חדשות לפי מדרגתו הנוראה מאד. והבן מאד מאד כי מעלת גדלת ספר הגנוז לית מחשבה תפיסא בה כלל ומשיח יגיד על זה פרוש ומעתה תתבונן ותשער בדעתך גדלתו וכו' וכו' אות קעב על הספר הנ"ל שנשרף אמר שאין מי שיודע בו דבר כי אם צדיק גדול חד בדרא וגם שיהיה חכם בכל השבעה חכמות אות קעג וגם אנכי שמעתי כבר מפיו הקדוש שאמר על הספר הנ"ל שצדיק לבד לא יבין בו דבר וכן חכם בלבד לא יבין אותו גם כן כי אם צדיק וחכם הינו שיהיה צדיק גדול מאד וגם חכם בכל השבעה חכמות אבל אף על פי כן על כל פנים ימצא מי שיבין בו. אבל הספר הגנוז שהוא בחינת רזין דרזין אצלו זה הספר לא ראתהו עין בעולם ואמר שבזה הספר לא יבין בו שום אדם בעולם כלל רק שמעתי בשמו שאמר שמשיח יאמר עליו פרוש כנ"ל אות קעד הספר השני הנשרף היו בו ארבעה חלקים. הספר הנ"ל מסרו תחלה ליד שני אנשים מאנשי שלומנו וצוה עליהם לנסע בעירות ולומר בכל עיר ועיר מעט מזה הספר וגם צוה עליהם לקח איזה קונטרסים מכתב יד של התורות שגלה שנדפסו בספר לקוטי מוהר"ו וישאירו בכל עיר איזה דפין מהם כי אז לא נדפס עדין שום ספר מספריו הקדושים ועוד יש בענין זה של שני האנשים הנ"ל כמה ספורים [וזאת היה בשנת תקס"ו בקיץ] אות קעה הספר שהוליכו שני אנשים הנ"ל היה ההעתקה שלי מה שהעתקתי ספר הקדוש הנ"ל כנ"ל הספר שנשרף אנו מכנין בשם ספר השני כי כל אלו הספרים שנדפסו הם בחינת ספר הראשון כי כלם הם בחינת נגלה שלו אף על פי שאצל כל העולם כלו הוא גבוה יותר מרזין דרזין כי כל תבה ותבה של ספריו שנדפסו היא מלאה סודי סודות ורזין דרזין עד אין סוף כמובן למשכיל אך אצלו זכרונו לברכה היה כל זה בחינת נגלה]. והספר שצוה לשרף כשהיה בלמברג זה הוא ספר השני והיא בחינת רזין שלו וזה הספר השני העתקתי לפניו בשנת תקס"ו וההעתקה שלי נתן ביד שני אנשים להוליך בעירות ולומר בכל עיר מעט מהספר הזה כנזכר לעיל והשביע אותם אז שלא יגלו הדבר לשום אדם. ועוד היה לו ספר שלישי והוא ספר הגנוז שלא נגע בו שום יד אדם ולא שזפתו עין והוא בחינת רזין דרזין שלו וגם זה הספר כבר היה נגמר בשנת תקס"ו בתחלתו כי אז ספר לפני כל זה. ועתה בוא וראה והבן מה השיג אחר כך כי כבר התפאר כמה וכמה פעמים שהוא אינו עומד על מדרגה אחת לעולם ואמר שאם היה יודע שעומד היום על מדרגה של אתמול אינו צריך את עצמו כלל ובכל פעם אמר שאינו יודע כלל מחמת שרצה להשיג יותר ויותר. ועתה בין תבין את אשר לפניך עד היכן עצמו השגותיו כי חי אחר כך חמש שנים רצופים גם היו לו יסורים קשים ועצומים אחר כך והיה בכל העירות והטלטולים של נסיעות נאווריטש אחר כך וגם בבראד ולמברג היה אחר כך שעל ידי כל זה פעל ועשה הרבה מאד והשיג הרבה מאד ומי שיש לו מח בקדקדו יוכל להתנוצץ לו איזה התנוצצות על ידי זה מגדלת רבנו זכרונו לברכה אשר לא היה דגמתו בעולם אות קעו כשמסר הספר הנ"ל ליד שני האנשים הנ"ל ואנכי לא ידעתי מזה כלל כי עשה הדבר בהסתר גדול ולא ידע שום אדם מזה. אחר כך באתי לפניו בתחלת קיץ תקס"ו ואמר לי אני זכיתי אותך במצוה במה שנתתי לך לכתב ספר הנ"ל ואמר הספר שלך כבר התחיל לעשות עבדא בעולם אות קעז והזהיר אותי אז להתפלל על הילד היקר שלו שלמה אפרים זכרונו לברכה כי היה לו חלי ההוסט [שעול] אז והזהיר אותי מאד להרבות בתפילה עבורו ואמר ידעתי כשמסרתי זה הספר ליד האנשים הנ"ל שיקחו עצמם ויתגברו על התינוק הזה [הינו המקטרגים] וגם האיש שמסרתי הספר הנ"ל לידו [הינו אחד משני אנשים הנ"ל]. הזהרתיו מאד מאד בעת שמסרתי לידו הספר למען השם שיהיה נזהר להתפלל ולהעתיר על התינוק הנ"ל ובעוונותינו הרבים התגבר הקטרוג עד שנסתלק באותו הקיץ התינוק הנ"ל אות קעח באותו קיץ שלח אותי לרבי יהושע זכרונו לברכה לקהלת קדש דזרין סמוך לפטירתו עם הקויטל שיקח בדעתו אלו השמות שרשם שם כדי שיהיה לו טובה לעולם הבא ואמר שעל ידי זה יוכל לבוא אליו מיד אחר הסתלקותו וכן היה שבא אליו תכף רבי יהושע הנ"ל אות קעט כשבא מלמברג אמר אני דומה כמו חוני המעגל שישן שבעים שנה. והייתי סבור שכבר שכחו אותי ובבואי לווארניוויצע קפץ אחד מאנשינו אצלי תכף כשראה אותי והוא היה מחיה אותי ממש אות קפ הדבר היה דומה כמו מי שיש בו צרך גדול להעולם וכו' וחטפו אותו והניחו אותו בחדר שב כאן. שלקחו אותי והושיבו אותי על עליה השלישית או הרביעית הגבוהה מאד וכו'. הלא הייתי דומה כמו סוחר היוצא לשוק ויש לו כמה דברים לעשות ולחטף משא ומתן זה וזה וכו'. אפילו כשאמרו לי שאני צריך לנוח ולפוש עצמי לא היה נכנס באזני מה היא מנוחה ונפישה כי צריכין רק לעשות תמיד תמיד ועתה אני צריך לשמר עת האכילה ושנה וכיוצא מחמת החולאת
אות קעא

עוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר אֶחָד שֶׁהוּא גָּבוֹהַּ עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר

אֲפִילּוּ מֵהַסֵּפֶר הַנִּשְׂרָף

וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז.

וְאָמַר שֶׁאֲפִילּוּ גּוּפוֹ סִלֵּק כְּשֶׁכְּתָבוֹ

וְאוֹתוֹ הַסֵּפֶר לא שְׁזָפַתּוּ עָיִן.

וְאָמַר שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין

כְּלוֹמַר אֶצְלוֹ

נֶגֶד שְׁאָר הַדְּבָרִים שֶׁהוּא מְגַלֶּה]

וְאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ

וְסֵפֶר הַגָּנוּז הַזֶּה כְּבָר הָיָה נִגְמָר אֶצְלוֹ בִּתְחִלַּת שְׁנַת תקס"ו

הַיְנוּ חָמֵשׁ שָׁנִים קדֶם הִסְתַּלְּקוּתוֹ.

וְעַתָּה עֲמד וְהִתְבּוֹנֵן לְאֵיזֶה דַּרְגָּא הִגִּיעַ אַחַר כָּךְ

כִּי מֵעוֹלָם לא עָמַד עַל מַדְרֵגָה אַחַת עַד הַיּוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק

וּמַמָּשׁ בְּכָל שָׁעָה וְשָׁעָה הִשִּׂיג חֲדָשׁוֹת לְפִי מַדְרֵגָתוֹ הַנּוֹרָאָה מְאד.

וְהָבֵן מְאד מְאד

כִּי מַעֲלַת גְּדֻלַּת סֵפֶר הַגָּנוּז לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בֵּהּ כְּלָל

וּמָשִׁיחַ יַגִּיד עַל זֶה פֵּרוּשׁ

וּמֵעַתָּה תִּתְבּוֹנֵן וּתְשַׁעֵר בְּדַעְתְּךָ גְּדֻלָּתוֹ וְכוּ' וְכוּ'

אות קעב

עַל הַסֵּפֶר הַנַּ"ל שֶׁנִּשְׂרַף אָמַר

שֶׁאֵין מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בּוֹ דָּבָר

כִּי אִם צַדִּיק גָּדוֹל חָד בְּדָרָא

וְגַם שֶׁיִּהְיֶה חָכָם בְּכָל הַשִּׁבְעָה חָכְמוֹת

אות קעג

וְגַם אָנכִי שָׁמַעְתִּי כְּבָר מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁאָמַר עַל הַסֵּפֶר הַנַּ"ל

שֶׁצַּדִּיק לְבַד לא יָבִין בּוֹ דָּבָר

וְכֵן חָכָם בִּלְבַד לא יָבִין אוֹתוֹ גַּם כֵּן

כִּי אִם צַדִּיק וְחָכָם

הַיְנוּ שֶׁיִּהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל מְאד וְגַם חָכָם בְּכָל הַשִּׁבְעָה חָכְמוֹת

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן עַל כָּל פָּנִים יִמָּצֵא מִי שֶׁיָּבִין בּוֹ.

אֲבָל הַסֵּפֶר הַגָּנוּז שֶׁהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין אֶצְלוֹ

זֶה הַסֵּפֶר לא רָאַתְהוּ עַיִן בָּעוֹלָם

וְאָמַר שֶׁבְּזֶה הַסֵּפֶר לא יָבִין בּוֹ שׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם כְּלָל

רַק שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁמָּשִׁיחַ יאמַר עָלָיו פֵּרוּשׁ כַּנַּ"ל

אות קעד

הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי הַנִּשְׂרַף הָיוּ בוֹ אַרְבָּעָה חֲלָקִים.

הַסֵּפֶר הַנַּ"ל מְסָרוֹ תְּחִלָּה לְיַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ וְצִוָּה עֲלֵיהֶם לִנְסֹעַ בַּעֲיָרוֹת וְלוֹמַר בְּכָל עִיר וָעִיר מְעַט מִזֶּה הַסֵּפֶר

וְגַם צִוָּה עֲלֵיהֶם לִקַּח אֵיזֶה קוּנְטְרֵסִים מִכְּתַב יָד שֶׁל הַתּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה שֶׁנִּדְפְּסוּ בְּסֵפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו

וְיַשְׁאִירוּ בְּכָל עִיר אֵיזֶה דַּפִּין מֵהֶם

כִּי אָז לא נִדְפַּס עֲדַיִן שׁוּם סֵפֶר מִסְּפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים

וְעוֹד יֵשׁ בְּעִנְיָן זֶה שֶׁל שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל כַּמָּה סִפּוּרִים

[וְזאת הָיָה בִּשְׁנַת תקס"ו בַּקַּיִץ]

אות קעה

הַסֵּפֶר שֶׁהוֹלִיכוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים הַנַּ"ל

הָיָה הַהַעְתָּקָה שֶׁלִּי מַה שֶּׁהֶעְתַּקְתִּי סֵפֶר הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל כַּנַּ"ל

הַסֵּפֶר שֶׁנִּשְׂרַף אָנוּ מְכַנִּין בְּשֵׁם סֵפֶר הַשֵּׁנִי

כִּי כָּל אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁנִּדְפְּסוּ הֵם בְּחִינַת סֵפֶר הָרִאשׁוֹן

כִּי כֻּלָּם הֵם בְּחִינַת נִגְלֶה שֶׁלּוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁאֵצֶל כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר מֵרָזִין דְּרָזִין

כִּי כָּל תֵּבָה וְתֵבָה שֶׁל סְפָרָיו שֶׁנִּדְפְּסוּ הִיא מְלֵאָה סוֹדֵי סוֹדוֹת וְרָזִין דְּרָזִין עַד אֵין סוֹף כַּמּוּבָן לַמַּשְׂכִּיל

אַךְ אֶצְלוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה כָּל זֶה בְּחִינַת נִגְלֶה].

וְהַסֵּפֶר שֶׁצִּוָּה לִשְׂרף כְּשֶׁהָיָה בְּלֶמְבֶּרְגְּ

זֶה הוּא סֵפֶר הַשֵּׁנִי

וְהִיא בְּחִינַת רָזִין שֶׁלּוֹ

וְזֶה הַסֵּפֶר הַשֵּׁנִי הֶעְתַּקְתִּי לְפָנָיו בִּשְׁנַת תקס"ו

וְהַהַעְתָּקָה שֶׁלִּי נָתַן בְּיַד שְׁנֵי אֲנָשִׁים לְהוֹלִיךְ בַּעֲיָרוֹת

וְלוֹמַר בְּכָל עִיר מְעַט מֵהַסֵּפֶר הַזֶּה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל וְהִשְׁבִּיעַ אוֹתָם אָז שֶׁלּא יְגַלּוּ הַדָּבָר לְשׁוּם אָדָם.

וְעוֹד הָיָה לוֹ סֵפֶר שְׁלִישִׁי וְהוּא סֵפֶר הַגָּנוּז

שֶׁלּא נָגַע בּוֹ שׁוּם יַד אָדָם וְלא שְׁזָפַתּוּ עַיִן

וְהוּא בְּחִינַת רָזִין דְּרָזִין שֶׁלּוֹ

וְגַם זֶה הַסֵּפֶר כְּבָר הָיָה נִגְמָר בִּשְׁנַת תקס"ו בִּתְחִלָּתוֹ

כִּי אָז סִפֵּר לְפָנַי כָּל זֶה.

וְעַתָּה בּוֹא וּרְאֵה וְהָבֵן מַה הִשִּׂיג אַחַר כָּךְ

כִּי כְּבָר הִתְפָּאֵר כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁהוּא אֵינוֹ עוֹמֵד עַל מַדְרֵגָה אַחַת לְעוֹלָם

וְאָמַר שֶׁאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁעוֹמֵד הַיּוֹם עַל מַדְרֵגָה שֶׁל אֶתְמוֹל

אֵינוֹ צָרִיךְ אֶת עַצְמוֹ כְּלָל

וּבְכָל פַּעַם אָמַר שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל

מֵחֲמַת שֶׁרָצָה לְהַשִּׂיג יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

וְעַתָּה בִּין תָּבִין אֶת אֲשֶׁר לְפָנֶיךָ עַד הֵיכָן עָצְמוּ הַשָּׂגוֹתָיו

כִּי חַי אַחַר כָּךְ חָמֵשׁ שָׁנִים רְצוּפִים

גַּם הָיוּ לוֹ יִסּוּרִים קָשִׁים וַעֲצוּמִים אַחַר כָּךְ

וְהָיָה בְּכָל הָעֲיָרוֹת וְהַטִּלְטוּלִים שֶׁל נְסִיעוֹת נָאוְורִיטְשׁ אַחַר כָּךְ

וְגַם בִּבְּרָאד וְלֶמְבֶּרְגּ הָיָה אַחַר כָּךְ

שֶׁעַל יְדֵי כָּל זֶה פָּעַל וְעָשָׂה הַרְבֵּה מְאד וְהִשִּׂיג הַרְבֵּה מְאד

וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מחַ בְּקָדְקֳדוֹ יוּכַל לְהִתְנוֹצֵץ לוֹ אֵיזֶה הִתְנוֹצְצוּת עַל יְדֵי זֶה מִגְּדֻלַּת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֲשֶׁר לא הָיָה דֻּגְמָתוֹ בָּעוֹלָם

אות קעו

כְּשֶׁמָּסַר הַסֵּפֶר הַנַּ"ל לְיַד שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל

וְאָנכִי לא יָדַעְתִּי מִזֶּה כְּלָל

כִּי עָשָׂה הַדָּבָר בְּהֶסְתֵּר גָּדוֹל וְלא יָדַע שׁוּם אָדָם מִזֶּה.

אַחַר כָּךְ בָּאתִי לְפָנָיו בִּתְחִלַּת קַיִץ תקס"ו וְאָמַר לִי

אֲנִי זִכִּיתִי אוֹתְךָ בְּמִצְוָה בַּמֶּה שֶׁנָּתַתִּי לְךָ לִכְתּב סֵפֶר הַנַּ"ל

וְאָמַר הַסֵּפֶר שֶׁלְּךָ כְּבָר הִתְחִיל לַעֲשׂוֹת עֻבְדָּא בָּעוֹלָם

אות קעז

וְהִזְהִיר אוֹתִי אָז לְהִתְפַּלֵּל עַל הַיֶּלֶד הַיָּקָר שֶׁלּוֹ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

כִּי הָיָה לוֹ חֳלִי הַהוּסְט [שִׁעוּל] אָז

וְהִזְהִיר אוֹתִי מְאד לְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה עֲבוּרוֹ

וְאָמַר יָדַעְתִּי כְּשֶׁמָּסַרְתִּי זֶה הַסֵּפֶר לְיַד הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל

שֶׁיִּקְחוּ עַצְמָם וְיִתְגַּבְּרוּ עַל הַתִּינוֹק הַזֶּה [הַיְנוּ הַמְקַטְרְגִים]

וְגַם הָאִישׁ שֶׁמָּסַרְתִּי הַסֵּפֶר הַנַּ"ל לְיָדוֹ [הַיְנוּ אֶחָד מִשְּׁנֵי אֲנָשִׁים הַנַּ"ל].

הִזְהַרְתִּיו מְאד מְאד בְּעֵת שֶׁמָּסַרְתִּי לְיָדוֹ הַסֵּפֶר לְמַעַן הַשֵּׁם

שֶׁיִּהְיֶה נִזְהָר לְהִתְפַּלֵּל וּלְהַעְתִּיר עַל הַתִּינוֹק הַנַּ"ל

וּבַעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים הִתְגַבֵּר הַקִּטְרוּג

עַד שֶׁנִּסְתַּלֵּק בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ הַתִּינוֹק הַנַּ"ל

אות קעח

בְּאוֹתוֹ קַיִץ שָׁלַח אוֹתִי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִקְהִלַּת קדֶשׁ דְּזֶרִין סָמוּךְ לִפְטִירָתוֹ עִם הַקְּוִיטְל

שֶׁיִּקַּח בְּדַעְתּוֹ אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת שֶׁרָשַׁם שָׁם כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבָה לָעוֹלָם הַבָּא

וְאָמַר שֶׁעַל יְדֵי זֶה יוּכַל לָבוֹא אֵלָיו מִיָּד אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ

וְכֵן הָיָה שֶׁבָּא אֵלָיו תֵּכֶף רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ הַנַּ"ל

אות קעט

כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר

אֲנִי דּוֹמֶה כְּמוֹ חוֹנִי הַמְעַגֵּל שֶׁיָּשֵׁן שִׁבְעִים שָׁנָה.

וְהָיִיתִי סָבוּר שֶׁכְּבָר שָׁכְחוּ אוֹתִי

וּבְבוֹאִי לְוָוארְנֶיוִויצֶע קָפַץ אֶחָד מֵאֲנָשֵׁינוּ אֶצְלִי תֵּכֶף כְּשֶׁרָאָה אוֹתִי

וְהוּא הָיָה מְחַיֶּה אוֹתִי מַמָּשׁ

אות קפ

הַדָּבָר הָיָה דּוֹמֶה כְּמוֹ מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ צרֶךְ גָּדוֹל לְהָעוֹלָם וְכוּ'

וְחָטְפוּ אוֹתוֹ וְהִנִּיחוּ אוֹתוֹ בְּחֶדֶר שֵׁב כָּאן.

שֶׁלָּקְחוּ אוֹתִי וְהוֹשִׁיבוּ אוֹתִי עַל עֲלִיָּה הַשְּׁלִישִׁית אוֹ הָרְבִיעִית הַגְּבוֹהָה מְאד וְכוּ'.

הֲלא הָיִיתִי דּוֹמֶה כְּמוֹ סוֹחֵר הַיּוֹצֵא לַשּׁוּק

וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה דְּבָרִים לַעֲשׂוֹת וְלַחֲטף מַשָּׂא וּמַתָּן זֶה וָזֶה וְכוּ'.

אֲפִילּוּ כְּשֶׁאָמְרוּ לִי שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לָנוּחַ וְלָפוּשׁ עַצְמִי לא הָיָה נִכְנָס בְּאָזְנִי מַה הִיא מְנוּחָה וּנְפִישָׁה

כִּי צְרִיכִין רַק לַעֲשׂוֹת תָּמִיד תָּמִיד

וְעַתָּה אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמר עֵת הָאֲכִילָה וְשֵׁנָה וְכַיּוֹצֵא מֵחֲמַת הַחוֹלַאַת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פד - בַּמֶּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים, אָמַר לוֹ וַתְּרָן הָיִיתִי בְּמָמוֹנִי
...- תורה פד - במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני [לשון החברים] איתא בגמרא: במה הארכת ימים, אמר לו ותרן הייתי בממוני לבאר זה, צריך לידע מה דאיתא בזוהר הקדוש וזה לשונו. 'תא חזי, לשית ימי בראשית לכל חד אית לה פרצופה דההוא דרגא דאנהיג לה, ולא תשכח יום, דלית בה טוב וכו'. וכל יומא אית לה גדר מלבר, דלא יעול כל בר נש לההוא טוב, כגון חשך דכסיא לנהורא וכו'. ובגין דא, מאן דאיהו חיבא ויעול למנדע רזין דאוריתא, כמה נחשים ועקרבים מבלבלין מחשבתה דלא יעול לאתר דלאו דילה. אבל מאן דאיהו טוב, כל אילין נטירין, אנון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
...מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תקעו בחדש שופר תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך" אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא 'תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח' ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בַּצָּר הִרְחַבְתָּ לִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצה - בצר הרחבת לי בצר הרחבת לי הינו שגם אפילו בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לנו כי אם יסתכל האדם על חסדי ה' יראה שאפילו בעת שהשם יתברך מצר לו גם בהצרה בעצמה, השם יתברך מרחיב לו, ומגדיל חסדו עמו וזה: "בצר הרחבת לי", הינו אפילו בתוך הצרה בעצמה נתת לי הרחבה בתוכה מלבד מה שאנו מצפים שהשם יתברך יושיענו בקרוב מכל הצרות וייטיב עמנו מאד אך אפילו גם בהצרה בעצמה מרחיב לנו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אֲנִי ה' הוּא שְׁמִי
...מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי אני ה' הוא שמי וכבודי לאחר לא אתן ותהלתי לפסילים א. כי יש יחודא עלאה ויחודא תתאה הינו: שמע ישראל וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד וכל אחד מישראל צריך שיהיה נעשה זאת על ידו על ידי זה יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה כי מי שהוא במדרגה פחותה הוא עדין רחוק מתבונות התורה רק על ידי אמצעות הדבור יכול לבוא לתבונות התורה לעמקה הינו על ידי שהוא מדבר בהתורה בדבורים כמו שכתוב: "כי חיים הם למוצאיהם" 'למוציאיהם בפה' מאיר לו הדבור בכל המקומות שצריך לעשות תשובה כמו שאמרו רבותינו...
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
ספר המידות - זכירה
...א. מי שמביש פני חברו, נעשה שכחן. ב. על ידי דאגה בא שכחה. ג. על ידי למוד בפה מלא בא זכירה. ד. על ידי צער בא שכחה. ה. כשתציר לפניך צורת אביך ואמך, תבוא לזכירה. ו. על ידי מצות מעשיות האדם נתר ממדת שכחה ונקשר במדת זכירה. ז. על ידי ניאוף מאבד הזכרון. ח. על ידי כזבים בא שכחה. ט. מי שאין לו זכרון, יחזיר את בני אדם בתשובה. י. מי שאין לו זכרון, בידוע שלא תקן חטאות נעורים. יא. מי שהוא שכחן, יתן צדקה. יב. מי שאין לו זכרון, יקדש את עצמו בקדשה גדולה. יג. על ידי שפלות תזכה לזכרון. יד. על ידי עצבות בא שכחה. טו...
שיחות הר"ן - אות לז
שיחות הר"ן - אות לז אפיקורסות נקראת משא כמו שכתב רש"י על "משאכם" מלמד שהיו בהם אפיקורסים על כן כשנוסע להצדיק הוא משליך מעליו משוי גדולה כי מאחר שנוסע כבר יש לו אמונה שהוא הפך האפיקורסות
שיחות הר"ן - אות שו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...- שיחות מורנו הרב רבי נחמן שיך להא"ב החדש אות ד' דעת סימן א' המתחיל: דע כי לכל העולמות ולכל נברא יש קומה מיחדת וכו', למשל מין האריה וכו' וההבדלים כלם הם רמוזים בתמונת האותיות ובצרופיהם והזוכה להבין את התורה וכו' נראה לי שזהו ענין השיחה ששמעתי מפיו הקדוש קדם שבת חנוכה תקס"ה מענין הבריות של העולם שכל התמונות והצורות של כל בני אדם כלם נכללים בתבת אדם הנאמר בתורה "נעשה אדם" כי בזו התבה אדם שאמר השם יתברך "נעשה אדם" בתבה זו בעצמה נכללים כל מיני התמונות של כל בני אדם שבעולם וכן תבת בהמה וחיה וכו' הנאמר...
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעו - גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יכול לישן מחמת שקדם השנה באים ועומדים לפני כל הששים רבוא אותיות של התורה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...יז - ויהי הם מריקים שקיהם ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו שהשם יתברך רצה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 27_04_2026 השעה 11:54:52 - wesi2