ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - ניאוף
חלק א' א. מי שמהרהר בבת אל נכר, על ידי זה בניו לא יהיו לומדים. ב. מזל של אשה כפי מזל האיש. ג. הזווג שהוא בבית נאה, על ידי זה נמשך צורה יפה ומתקנת לבניהם. ד. הבא על הגויה, כאלו נתחתן עמהם. ה. הבשמים מכניסין תאוה לאדם. ו. בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ, אין זווגם עולה יפה: או אלמנה, או גרושה, או זרע אין לה, או קוברה, או קוברתו, או מביאתו לידי עניות ולידי גנות. ז. זקן מנאף אין הדעת סובלתו ואחר כך הוא נבזה בעיני עצמו. ח. שבעה כמנדין, ואחד מהם מי שאין לו אשה. ט. תאוות ניאוף אינו נרחק מן האדם אלא על ידי הרחקת ראות העין והמחשבה. י. לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו. יא. על ידי היין רוב ניאוף. יב. מי שאין לו אשה, אינו אדם, וכאלו שופך דמים וממעט את הדמות. יג. מי שמחסר עונת אשתו, ויש לה צער מזה, הוא נענש במיתה. יד. לפעמים על ידי שדוכים שאינם הגונים זה לזה, אחד מהם מת. טו. מי שנושא אשה רשעה גרושה קוברתו. טז. ניאוף של אשה מחריב את הבית. יז. כל המזנה, על ידי זה אשתו רואה בחלום טמאות הנקרא מארין. יח. כל הנושא אשה לשם שמים, כאלו ילדה. יט. על ידי זווג שאינו בקדשה בא שרפה. כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס. כא. הנושא אשה, שאינה הוגנת לו, כאלו חורשו לכל העולם כלו וזורעו מלח, וכשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו, הוא מעיד על כל השבטים, ואינו מעיד עליו. כב. המפר ברית, כאלו הפר כל המצוות. כג. המכנסים מכפרים על גלוי עריות. כד. על ידי ניאוף נופלים הצדיקים. כה. על ידי שמקונן על מיתת הצדיקים, על ידי זה משבר את עצמו מאהבת נשים. כו. על ידי הוצאת זרע לבטלה בורא קליפות, המתלבשים בבני אדם מתנגדים וחולקים עליו ועושין לו יסורים. כז. הבא על אשת איש, סוף שבא לידי שפיכות דמים. כח. מי שהוא מבער נואפים, בזה הוא מתקן חטאת אבותיו. כט. מי שרוצה לשמר אות ברית, יאמר תמיד אמת, גם יעשה חסד עם מי שלא יצפה לתשלום גמולו. ל. לפגם הברית יהיה רודף שלום. לא. על ידי מחלקת בא לידי פגם הברית. לב. הרהורי ניאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות של ניאוף. לג. מי שעובר על משכב זכר, על ידי זה נתפס בתפיסה. לד. כסף חי מסגל לגבורת אנשים. לה. מי שמזוג עם אשתו בשעת שנאה, זרע הנולד הן משמדין את עצמן. לו. על ידי ניאוף באים לגלות תחת יד שרים לצים, ונעשה בעל חוב. לז. בזכות שהנקבות נזהרים מניאוף, יבוא משיח, גם לא יצטרך אדם לחברו, וכבוד הצדיקים נתגדל. לח. ניאוף בא על ידי התעסקות בשמות הטומאה ובכשפים. לט. הבא על הכותית, מכניס כל השפע לסטרא אחרא. מ. על ידי ניאוף בא שכחה. מא. תקון להוצאת זרע לבטלה שישתדל להחזיר בני אדם בתשובה. מב. מי שהוא נוטר ברית, אף על פי שאין לו זכות אבות, הקדוש ברוך הוא עושה לו זכות. [מג. על ידי מעוט [אמונה] באין הרהורי ניאוף]. מד. בעוון כשוף וניאוף הצדיק נסתלק. מה. בני נואפים יהיו נצרכים לכשוף. מו. בנים הנולדים על ידי עסק הכשוף יהיו נואפים. מז. הנואפים לרב הם מתנגדים לצדיקים. מח. המוציא זרע לבטלה, כאלו הביא בניו קרבן לעבודה זרה גם נדון בסקילה. מט. על ידי ניאוף מאבד את הזכרון. נ. על ידי ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, אבל כשפגם בברית אין מצער אחר כך, כי כבר הלך ממנו הניצוץ. נג. מי שאינו מפר ברית, על ידי זה יש לו זכירה. נד. הרהורי ניאוף באים על ידי שבועת שקר. נה. מי שהוא ערב בעד רשע, נעשה נואף. נו. מי שמשחית דרכו, על ידי זה נכלה פרוטה מן הכיס. נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה. חלק שני א. על ידי ניאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים, גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. ב. על ידי המחלקת נופל לתאוות ניאוף. ג. על ידי תשמיש המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ד. על ידי תאוות ניאוף בא עצירות, ועל ידי עצירות בא צרעת. ה. על ידי טובות שעושה עם בני אדם, נתבטל תאוות ניאוף וכן להפך. ו. שומר הברית הוא מקור הברכות. ז. כל השומר הברית, זוכה להבין השבעים לשון, הגנוזים בתורה. ח. אסור ללמד זכות, על זה שעבר על משכב זכור. ט. הפרנסה לפי הזווג. י. איש בטל שאין עוסק בשום עסק, על ידי זה תאוותו מרבה במשגל ומדבר דברי טנוף תמיד. יא. מי שהוא שומר הברית מתר לו לשמח, כשרואה מפלת שונאיו. יב. סכנת הדרכים בא על ידי פגם הברית. וסימן לדבר: "ארחי ורבעי זרית" וכו'. יג. אשה שנתבעת לזנות, אף על פי שלא נבעלה, התביעה לחוד עושה בה רשם. יד. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. טו. על ידי זנות בא רציחה. טז. על ידי זנות עם האמות בא שמד. יז. מי שנוטל שררה לעצמו, על ידי זה בתו נעשית זונה, חס ושלום. יח. הבעלי חשבונות על פי רב הם בעלי תאוות ניאוף. יט. מי שאין מסתכל על נשים, זוכה שזרעו יחברו פרושים על התורה.
חלק א'

א. מִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּבַת אֵל נֵכָר, עַל יְדֵי זֶה בָּנָיו לא יִהְיוּ לוֹמְדִים.

ב. מַזָּל שֶׁל אִשָּׁה כְּפִי מַזַּל הָאִיש.

ג. הַזִּוּוּג שֶׁהוּא בְּבַיִת נָאֶה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ צוּרָה יָפָה וּמְתֻקֶּנֶת לִבְנֵיהֶם.

ד. הַבָּא עַל הַגּוֹיָה, כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן עִמָּהֶם.

ה. הַבְּשָׂמִים מַכְנִיסִין תַּאֲוָה לָאָדָם.

ו. בַּת כּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם הָאָרֶץ, אֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה: אוֹ אַלְמָנָה, אוֹ גְּרוּשָׁה, אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ, אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, אוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת וְלִידֵי גְּנוּת.

ז. זָקֵן מְנָאֵף אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ הוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.

ח. שִׁבְעָה כִּמְנֻדִּין, וְאֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה.

ט. תַאֲוַות נִיאוּף אֵינוֹ נִרְחָק מִן הָאָדָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַרְחָקַת רְאוּת הָעַיִן וְהַמַּחֲשָׁבָה.

י. לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִילּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו.

יא. עַל יְדֵי הַיַּיִן רוֹב נִיאוּף.

יב. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, אֵינוֹ אָדָם, וּכְאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת.

יג. מִי שֶׁמְּחַסֵּר עוֹנַת אִשְׁתּוֹ, וְיֵשׁ לָהּ צַעַר מִזֶּה, הוּא נֶעֱנָשׁ בְּמִיתָה.

יד. לִפְעָמִים עַל יְדֵי שִׁדּוּכִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים זֶה לָזֶה, אֶחָד מֵהֶם מֵת.

טו. מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה רְשָׁעָה גְּרוּשָׁה קוֹבַרְתּוֹ.

טז. נִיאוּף שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.

יז. כָּל הַמְזַנֶּה, עַל יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ רוֹאָה בַּחֲלוֹם טֻמְאוֹת הַנִּקְרָא מָארִין.

יח. כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּאִלּוּ יְלָדָהּ.

יט. עַל יְדֵי זִוּוּג שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה בָּא שְׂרֵפָה.

כ. כָּל הַבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְאֵינוֹ עוֹשְׂאָהּ, עוֹשִׂים לוֹ נֵס.

כא. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּאִלּוּ חוֹרְשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזוֹרְעוֹ מֶלַח, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, הוּא מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים, וְאֵינוֹ מֵעִיד עָלָיו.

כב. הַמֵּפֵר בְּרִית, כְּאִלּוּ הֵפֵר כָּל הַמִּצְווֹת.

כג. הַמִּכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת.

כד. עַל יְדֵי נִיאוּף נוֹפְלִים הַצַּדִּיקִים.

כה. עַל יְדֵי שֶׁמְּקוֹנֵן עַל מִיתַת הַצַּדִּיקִים, עַל יְדֵי זֶה מְשַׁבֵּר אֶת עַצְמוֹ מֵאַהֲבַת נָשִׁים.

כו. עַל יְדֵי הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה בּוֹרֵא קְלִיפּוֹת, הַמִּתְלַבְּשִׁים בִּבְנֵי אָדָם מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִים.

כז. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים.

כח. מִי שֶׁהוּא מְבַעֵר נוֹאֲפִים, בָּזֶה הוּא מְתַקֵּן חַטַּאת אֲבוֹתָיו.

כט. מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמר אוֹת בְּרִית, יאמַר תָּמִיד אֱמֶת, גַּם יַּעֲשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁלּא יְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּלוֹ.

ל. לִפְגַם הַבְּרִית יִהְיֶה רוֹדֵף שָׁלוֹם.

לא. עַל יְדֵי מַחֲלקֶת בָּא לִידֵי פְּגַם הַבְּרִית.

לב. הִרְהוּרֵי נִיאוּף בָּאִים מֵחֲמַת שְׁבִירַת כְּלִי שֶׁל חֶסֶד, וּלְפִי רב הַנִּיצוֹצוֹת הֵן רוֹב הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל נִיאוּף.

לג. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִשְׁכַּב זָכָר, עַל יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.

לד. כֶּסֶף חַי מְסֻגָּל לִגְבוּרַת אֲנָשִׁים.

לה. מִי שֶׁמְּזַוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ בִּשְׁעַת שִׂנְאָה, זֶרַע הַנּוֹלָד הֵן מְשַׁמְּדִין אֶת עַצְמָן.

לו. עַל יְדֵי נִיאוּף בָּאִים לַגָּלוּת תַּחַת יַד שָׂרִים לֵצִים, וְנַעֲשֶׂה בַּעַל חוֹב.

לז. בִּזְכוּת שֶׁהַנְּקֵבוֹת נִזְהָרִים מִנִיאוּף, יָבוֹא מָשִׁיחַ, גַּם לא יִצְטָרֵךְ אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּכְבוֹד הַצַּדִּיקִים נִתְגַּדֵּל.

לח. נִיאוּף בָּא עַל יְדֵי הִתְעַסְּקוּת בִּשְׁמוֹת הַטומְאָה וּבִכְשָׁפִים.

לט. הַבָּא עַל הַכּוּתִית, מַכְנִיס כָּל הַשֶּׁפַע לַסִּטְרָא אַחֲרָא.

מ. עַל יְדֵי נִיאוּף בָּא שִׁכְחָה.

מא. תִּקּוּן לְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה.

מב. מִי שֶׁהוּא נוֹטֵר בְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ זְכוּת.

[מג. עַל יְדֵי מִעוּט [אֱמוּנָה] בָּאִין הִרְהוּרֵי נִיאוּף].

מד. בַּעֲווֹן כִּשּׁוּף וְנִיאוּף הַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק.

מה. בְּנֵי נוֹאֲפִים יִהְיוּ נִצְרָכִים לְכִשּׁוּף.

מו. בָּנִים הַנּוֹלָדִים עַל יְדֵי עֵסֶק הַכִּשּׁוּף יִהְיוּ נוֹאֲפִים.

מז. הַנּוֹאֲפִים לָרב הֵם מִתְנַגְּדִים לַצַּדִּיקִים.

מח. הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּאִלּוּ הֵבִיא בָּנָיו קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה גַּם נִדּוֹן בִּסְקִילָה.

מט. עַל יְדֵי נִיאוּף מְאַבֵּד אֶת הַזִּכָּרוֹן.

נ. עַל יְדֵי נִיאוּף הַבּוּשָׁה נִסְתַּלֵּק.

נא. עַל יְדֵי אֲכִילָה גַסָּה בָּא לְנִיאוּף.

נב. כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אַחַר כָּךְ הוּא מְצַעֵר מֵחֲמַת הַנִּיצוֹץ שֶׁבּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁפָּגַם בַּבְּרִית אֵין מְצַעֵר אַחַר כָּךְ, כִּי כְּבָר הָלַךְ מִמֶּנּוּ הַנִּיצוֹץ.

נג. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר בְּרִית, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ זְכִירָה.

נד. הִרְהוּרֵי נִיאוּף בָּאִים עַל יְדֵי שְׁבוּעַת שָׁקֶר.

נה. מִי שֶׁהוּא עָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נַעֲשֲׂה נוֹאֵף.

נו. מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.

נז. עַל יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּא הֲרִיגָה.

חלק שני

א. עַל יְדֵי נִיאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם, גַּם תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.

ב. עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַות נִיאוּף.

ג. עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּיָמִים שֶׁאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה.

ד. עַל יְדֵי תַאֲוַות נִיאוּף בָּא עֲצִירוּת, וְעַל יְדֵי עֲצִירוּת בָּא צָרַעַת.

ה. עַל יְדֵי טוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִם בְּנֵי אָדָם, נִתְבַּטֵּל תַאֲוַות נִיאוּף וְכֵן לְהֵפֶךְ.

ו. שׁוֹמֵר הַבְּרִית הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת.

ז. כָּל הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, זוֹכֶה לְהָבִין הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, הַגְּנוּזִים בַּתּוֹרָה.

ח. אָסוּר לְלַמֵּד זְכוּת, עַל זֶה שֶׁעָבַר עַל מִשְׁכַּב זָכוּר.

ט. הַפַּרְנָסָה לְפִי הַזִּוּוּג.

י. אִישׁ בָּטֵל שֶׁאֵין עוֹסֵק בְּשׁוּם עֵסֶק, עַל יְדֵי זֶה תַאֲוַותוֹ מְרֻבָּה בְּמִשְׁגָּל וּמְדַבֵּר דִּבְרֵי טִנוּף תָּמִיד.

יא. מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית מֻתָּר לוֹ לִשְׂמחַ, כְּשֶׁרוֹאֶה מַפֶּלֶת שוֹנְאָיו.

יב. סַכָּנַת הַדְּרָכִים בָּא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְסִימָן לַדָּבָר: "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ" וְכוּ'.

יג. אִשָּׁה שֶׁנִּתְבַּעַת לִזְנוּת, אַף עַל פִּי שֶׁלּא נִבְעֲלָה, הַתְּבִיעָה לְחוּד עוֹשֶׂה בָּהּ רשֶׁם.

יד. מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.

טו. עַל יְדֵי זְנוּת בָּא רְצִיחָה.

טז. עַל יְדֵי זְנוּת עִם הָאֻמּוֹת בָּא שְׁמָד.

יז. מִי שֶׁנּוֹטֵל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה בִּתּוֹ נַעֲשֵׂית זוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם.

יח. הַבַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת עַל פִּי רב הֵם בַּעֲלֵי תַאֲוַות נִיאוּף.

יט. מִי שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, זוֹכֶה שֶׁזַּרְעוֹ יְחַבְּרוּ פֵּרוּשִׁים עַל הַתּוֹרָה.
שיחות הר"ן - אות קה
שיחות הר"ן - אות קה "ואשר כח בהם לעמד בהיכל המלך" כי יש למעלה היכל המלך ולמטה היכל המלך הוא הדבור כי "היכל דא אדני" "אדני שפתי תפתח" וצריך שיהיה לו כח לעמד בהיכל המלך בכח הצדיק וכו' [הינו כשהצדיק חולק עליו ומדבר עליו יהיה לו כח לעמד]
שיחות הר"ן - אות ריג - לענין המחלוקת שעליו
...שעליו שמעתי בשמו שדבר בענין מחלקת ואמר שלכאורה מאי אכפת שזה מדבר על זה אך באמת על ידי מחלקת שחולקים על אחד יכולין חס ושלום, להפיל אותו ממדרגתו חס ושלום וכעין שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שרצו למנות גם את שלמה המלך עליו השלום וכו' עד שבא דוד ונשתטח לפניהם וכו' כי היה להם כח לדחותו חס ושלום, על ידי דבוריהם ואמר שזה שאמר דוד המלך, עליו השלום 'שרים רדפוני חנם' הינו שגדולים ושרים רדפוני, אני יודע שהוא בחנם שאינם פועלים כלל במחלקתם עלי והסימן, כי "ומדברך פחד לבי" שאני מפחד מדבריך דהינו שיש לי יראת שמים...
ספר המידות - מוהל
ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כב - בְּעִנְיַן הַהַכְנָעָה, טוֹעִים הָעוֹלָם הַרְבֵּה
...כב - בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה בענין ההכנעה, טועים העולם הרבה כי הלא כמה אנו מיגעין עצמנו בעבודות ובתפילה כדי לצאת ממחין דקטנות למחין דגדלות ואם כן אי אפשר שיהיה ההכנעה בפשיטות כי אם כן הוא נכנס לקטנות ועל כן בהכרח שיש בזה דעת ועל כן לאו כל אדם יכול להיות ענו כראוי רק משה רבנו, עליו השלום הוא היה "ענו מכל האדם אשר על פני האדמה" ורבותינו, זכרונם לברכה, קראו לענווה שאינו כראוי חנפה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על ירמיה הנביא שהיה ענו נגד הנביא שקר חנניה ואמר לו בהכנעה: אמן, כן יעשה ה' ואמרו...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד...
חיי מוהר"ן - תצב - עבודת השם
...הנ"ל פעם אחת נתן לאחד הצעטל ואמר לו זה שקבל הצעטל לרבנו זכרונו לברכה העולה על דעתנו לא היה כך. כי היינו סבורים שתצוו לנו להתענות הרבה ימים בשנה ועכשו אנו רואים שאינם רק ימים מעטים מאד בשנה. השיב, הלא אלישע אמר לנעמן רחץ וטהר ולא רצה להאמין שבדבר הקל הזה יהיה לו רפואה ואמר הלא טוב אמנה ופרפר ונהרות דמשק הלא רחצתי בהם וטהרתי עד אשר אמרו לו עבדיו, אבי דבר גדול דבר אליך הלוא תעשה אף כי אמר אליך רחץ וטהר. ואז שמע לעבדיו ורחץ בירדן שבע פעמים וישב בשרו ויטהר. כן אתם נדמה לכם שצריכין דוקא לומר לרפואתכם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור דק רביעי, בחינת נגה וכל החרפות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לה - אַשְׁרֵי הָעָם ידְעֵי תְרוּעָה
...ידעי תרועה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "אשרי העם ידעי תרועה ה' באור פניך יהלכון" א. דע כי תשובה היא לשוב את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק וכו', ובנותי...
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו ואיני זוכר לבארם היטב
שיחות הר"ן - אות קיג
שיחות הר"ן - אות קיג העולם אומרים מי שהקדוש ברוך הוא רוצה לעשותו נער הוא לוקח אשתו ממנו כי אשה כשרה היא בחינת: "אשת חיל עטרת בעלה" וכשמתה חס ושלום הוא בחינת: "נ'פלה ע'טרת ר'אשנו" ראשי תבות נער
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 01_11_2025 השעה 19:27:29 - wesi2