ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ספר המידות - ניאוף
חלק א' א. מי שמהרהר בבת אל נכר, על ידי זה בניו לא יהיו לומדים. ב. מזל של אשה כפי מזל האיש. ג. הזווג שהוא בבית נאה, על ידי זה נמשך צורה יפה ומתקנת לבניהם. ד. הבא על הגויה, כאלו נתחתן עמהם. ה. הבשמים מכניסין תאוה לאדם. ו. בת כהן לישראל ובת תלמיד חכם לעם הארץ, אין זווגם עולה יפה: או אלמנה, או גרושה, או זרע אין לה, או קוברה, או קוברתו, או מביאתו לידי עניות ולידי גנות. ז. זקן מנאף אין הדעת סובלתו ואחר כך הוא נבזה בעיני עצמו. ח. שבעה כמנדין, ואחד מהם מי שאין לו אשה. ט. תאוות ניאוף אינו נרחק מן האדם אלא על ידי הרחקת ראות העין והמחשבה. י. לא תכנס עם פתוייך בטוען ונטען, כי אריכת הרגשת החושב אפילו לבחינת השולל תפעל הגברת החפץ ותתהפך הרצון אליו. יא. על ידי היין רוב ניאוף. יב. מי שאין לו אשה, אינו אדם, וכאלו שופך דמים וממעט את הדמות. יג. מי שמחסר עונת אשתו, ויש לה צער מזה, הוא נענש במיתה. יד. לפעמים על ידי שדוכים שאינם הגונים זה לזה, אחד מהם מת. טו. מי שנושא אשה רשעה גרושה קוברתו. טז. ניאוף של אשה מחריב את הבית. יז. כל המזנה, על ידי זה אשתו רואה בחלום טמאות הנקרא מארין. יח. כל הנושא אשה לשם שמים, כאלו ילדה. יט. על ידי זווג שאינו בקדשה בא שרפה. כ. כל הבא דבר עברה לידו ואינו עושאה, עושים לו נס. כא. הנושא אשה, שאינה הוגנת לו, כאלו חורשו לכל העולם כלו וזורעו מלח, וכשהקדוש ברוך הוא משרה שכינתו, הוא מעיד על כל השבטים, ואינו מעיד עליו. כב. המפר ברית, כאלו הפר כל המצוות. כג. המכנסים מכפרים על גלוי עריות. כד. על ידי ניאוף נופלים הצדיקים. כה. על ידי שמקונן על מיתת הצדיקים, על ידי זה משבר את עצמו מאהבת נשים. כו. על ידי הוצאת זרע לבטלה בורא קליפות, המתלבשים בבני אדם מתנגדים וחולקים עליו ועושין לו יסורים. כז. הבא על אשת איש, סוף שבא לידי שפיכות דמים. כח. מי שהוא מבער נואפים, בזה הוא מתקן חטאת אבותיו. כט. מי שרוצה לשמר אות ברית, יאמר תמיד אמת, גם יעשה חסד עם מי שלא יצפה לתשלום גמולו. ל. לפגם הברית יהיה רודף שלום. לא. על ידי מחלקת בא לידי פגם הברית. לב. הרהורי ניאוף באים מחמת שבירת כלי של חסד, ולפי רב הניצוצות הן רוב המחשבות של ניאוף. לג. מי שעובר על משכב זכר, על ידי זה נתפס בתפיסה. לד. כסף חי מסגל לגבורת אנשים. לה. מי שמזוג עם אשתו בשעת שנאה, זרע הנולד הן משמדין את עצמן. לו. על ידי ניאוף באים לגלות תחת יד שרים לצים, ונעשה בעל חוב. לז. בזכות שהנקבות נזהרים מניאוף, יבוא משיח, גם לא יצטרך אדם לחברו, וכבוד הצדיקים נתגדל. לח. ניאוף בא על ידי התעסקות בשמות הטומאה ובכשפים. לט. הבא על הכותית, מכניס כל השפע לסטרא אחרא. מ. על ידי ניאוף בא שכחה. מא. תקון להוצאת זרע לבטלה שישתדל להחזיר בני אדם בתשובה. מב. מי שהוא נוטר ברית, אף על פי שאין לו זכות אבות, הקדוש ברוך הוא עושה לו זכות. [מג. על ידי מעוט [אמונה] באין הרהורי ניאוף]. מד. בעוון כשוף וניאוף הצדיק נסתלק. מה. בני נואפים יהיו נצרכים לכשוף. מו. בנים הנולדים על ידי עסק הכשוף יהיו נואפים. מז. הנואפים לרב הם מתנגדים לצדיקים. מח. המוציא זרע לבטלה, כאלו הביא בניו קרבן לעבודה זרה גם נדון בסקילה. מט. על ידי ניאוף מאבד את הזכרון. נ. על ידי ניאוף הבושה נסתלק. נא. על ידי אכילה גסה בא לניאוף. נב. כשאדם עובר עברה, אחר כך הוא מצער מחמת הניצוץ שבו, אבל כשפגם בברית אין מצער אחר כך, כי כבר הלך ממנו הניצוץ. נג. מי שאינו מפר ברית, על ידי זה יש לו זכירה. נד. הרהורי ניאוף באים על ידי שבועת שקר. נה. מי שהוא ערב בעד רשע, נעשה נואף. נו. מי שמשחית דרכו, על ידי זה נכלה פרוטה מן הכיס. נז. על ידי גלוי עריות בא הריגה. חלק שני א. על ידי ניאוף נופל לתפיסה או לחלי כאב רגלים, גם תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה נופל לזה, גם מזיקין שולטין עליו. ב. על ידי המחלקת נופל לתאוות ניאוף. ג. על ידי תשמיש המטה בימים שאסורין בתשמיש, על ידי זה נופל לתפיסה. ד. על ידי תאוות ניאוף בא עצירות, ועל ידי עצירות בא צרעת. ה. על ידי טובות שעושה עם בני אדם, נתבטל תאוות ניאוף וכן להפך. ו. שומר הברית הוא מקור הברכות. ז. כל השומר הברית, זוכה להבין השבעים לשון, הגנוזים בתורה. ח. אסור ללמד זכות, על זה שעבר על משכב זכור. ט. הפרנסה לפי הזווג. י. איש בטל שאין עוסק בשום עסק, על ידי זה תאוותו מרבה במשגל ומדבר דברי טנוף תמיד. יא. מי שהוא שומר הברית מתר לו לשמח, כשרואה מפלת שונאיו. יב. סכנת הדרכים בא על ידי פגם הברית. וסימן לדבר: "ארחי ורבעי זרית" וכו'. יג. אשה שנתבעת לזנות, אף על פי שלא נבעלה, התביעה לחוד עושה בה רשם. יד. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. טו. על ידי זנות בא רציחה. טז. על ידי זנות עם האמות בא שמד. יז. מי שנוטל שררה לעצמו, על ידי זה בתו נעשית זונה, חס ושלום. יח. הבעלי חשבונות על פי רב הם בעלי תאוות ניאוף. יט. מי שאין מסתכל על נשים, זוכה שזרעו יחברו פרושים על התורה.
חלק א'
א. מִי שֶׁמְּהַרְהֵר בְּבַת אֵל נֵכָר, עַל יְדֵי זֶה בָּנָיו לא יִהְיוּ לוֹמְדִים.
ב. מַזָּל שֶׁל אִשָּׁה כְּפִי מַזַּל הָאִיש.
ג. הַזִּוּוּג שֶׁהוּא בְּבַיִת נָאֶה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ צוּרָה יָפָה וּמְתֻקֶּנֶת לִבְנֵיהֶם.
ד. הַבָּא עַל הַגּוֹיָה, כְּאִלּוּ נִתְחַתֵּן עִמָּהֶם.
ה. הַבְּשָׂמִים מַכְנִיסִין תַּאֲוָה לָאָדָם.
ו. בַּת כּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם הָאָרֶץ, אֵין זִוּוּגָם עוֹלֶה יָפֶה: אוֹ אַלְמָנָה, אוֹ גְּרוּשָׁה, אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ, אוֹ קוֹבְרָהּ, אוֹ קוֹבַרְתּוֹ, אוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת וְלִידֵי גְּנוּת.
ז. זָקֵן מְנָאֵף אֵין הַדַּעַת סוֹבַלְתּוֹ וְאַחַר כָּךְ הוּא נִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.
ח. שִׁבְעָה כִּמְנֻדִּין, וְאֶחָד מֵהֶם מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה.
ט. תַאֲוַות נִיאוּף אֵינוֹ נִרְחָק מִן הָאָדָם אֶלָּא עַל יְדֵי הַרְחָקַת רְאוּת הָעַיִן וְהַמַּחֲשָׁבָה.
י. לא תִּכָּנֵס עִם פִּתּוּיֶיךָ בְּטוֹעֵן וְנִטְעָן, כִּי אֲרִיכַת הַרְגָּשַׁת הַחוֹשֵׁב אֲפִילּוּ לִבְחִינַת הַשּׁוֹלֵל תִּפְעַל הַגְבָּרַת הַחֵפֵץ וְתִתְהַפֵּךְ הָרָצוֹן אֵלָיו.
יא. עַל יְדֵי הַיַּיִן רוֹב נִיאוּף.
יב. מִי שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, אֵינוֹ אָדָם, וּכְאִלּוּ שׁוֹפֵךְ דָּמִים וּמְמַעֵט אֶת הַדְּמוּת.
יג. מִי שֶׁמְּחַסֵּר עוֹנַת אִשְׁתּוֹ, וְיֵשׁ לָהּ צַעַר מִזֶּה, הוּא נֶעֱנָשׁ בְּמִיתָה.
יד. לִפְעָמִים עַל יְדֵי שִׁדּוּכִים שֶׁאֵינָם הֲגוּנִים זֶה לָזֶה, אֶחָד מֵהֶם מֵת.
טו. מִי שֶׁנּוֹשֵׂא אִשָּׁה רְשָׁעָה גְּרוּשָׁה קוֹבַרְתּוֹ.
טז. נִיאוּף שֶׁל אִשָּׁה מַחֲרִיב אֶת הַבַּיִת.
יז. כָּל הַמְזַנֶּה, עַל יְדֵי זֶה אִשְׁתּוֹ רוֹאָה בַּחֲלוֹם טֻמְאוֹת הַנִּקְרָא מָארִין.
יח. כָּל הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה לְשֵׁם שָׁמַיִם, כְּאִלּוּ יְלָדָהּ.
יט. עַל יְדֵי זִוּוּג שֶׁאֵינוֹ בִּקְדֻשָּׁה בָּא שְׂרֵפָה.
כ. כָּל הַבָּא דְּבַר עֲבֵרָה לְיָדוֹ וְאֵינוֹ עוֹשְׂאָהּ, עוֹשִׂים לוֹ נֵס.
כא. הַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה, שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, כְּאִלּוּ חוֹרְשׁוֹ לְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְזוֹרְעוֹ מֶלַח, וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַשְׁרֶה שְׁכִינָתוֹ, הוּא מֵעִיד עַל כָּל הַשְּׁבָטִים, וְאֵינוֹ מֵעִיד עָלָיו.
כב. הַמֵּפֵר בְּרִית, כְּאִלּוּ הֵפֵר כָּל הַמִּצְווֹת.
כג. הַמִּכְנָסַיִם מְכַפְּרִים עַל גִּלּוּי עֲרָיוֹת.
כד. עַל יְדֵי נִיאוּף נוֹפְלִים הַצַּדִּיקִים.
כה. עַל יְדֵי שֶׁמְּקוֹנֵן עַל מִיתַת הַצַּדִּיקִים, עַל יְדֵי זֶה מְשַׁבֵּר אֶת עַצְמוֹ מֵאַהֲבַת נָשִׁים.
כו. עַל יְדֵי הוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה בּוֹרֵא קְלִיפּוֹת, הַמִּתְלַבְּשִׁים בִּבְנֵי אָדָם מִתְנַגְּדִים וְחוֹלְקִים עָלָיו וְעוֹשִׂין לוֹ יִסּוּרִים.
כז. הַבָּא עַל אֵשֶׁת אִישׁ, סוֹף שֶׁבָּא לִידֵי שְׁפִיכוּת דָּמִים.
כח. מִי שֶׁהוּא מְבַעֵר נוֹאֲפִים, בָּזֶה הוּא מְתַקֵּן חַטַּאת אֲבוֹתָיו.
כט. מִי שֶׁרוֹצֶה לִשְׁמר אוֹת בְּרִית, יאמַר תָּמִיד אֱמֶת, גַּם יַּעֲשֶׂה חֶסֶד עִם מִי שֶׁלּא יְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּלוֹ.
ל. לִפְגַם הַבְּרִית יִהְיֶה רוֹדֵף שָׁלוֹם.
לא. עַל יְדֵי מַחֲלקֶת בָּא לִידֵי פְּגַם הַבְּרִית.
לב. הִרְהוּרֵי נִיאוּף בָּאִים מֵחֲמַת שְׁבִירַת כְּלִי שֶׁל חֶסֶד, וּלְפִי רב הַנִּיצוֹצוֹת הֵן רוֹב הַמַּחְשָׁבוֹת שֶׁל נִיאוּף.
לג. מִי שֶׁעוֹבֵר עַל מִשְׁכַּב זָכָר, עַל יְדֵי זֶה נִתְפָּס בִּתְפִיסָה.
לד. כֶּסֶף חַי מְסֻגָּל לִגְבוּרַת אֲנָשִׁים.
לה. מִי שֶׁמְּזַוֵּג עִם אִשְׁתּוֹ בִּשְׁעַת שִׂנְאָה, זֶרַע הַנּוֹלָד הֵן מְשַׁמְּדִין אֶת עַצְמָן.
לו. עַל יְדֵי נִיאוּף בָּאִים לַגָּלוּת תַּחַת יַד שָׂרִים לֵצִים, וְנַעֲשֶׂה בַּעַל חוֹב.
לז. בִּזְכוּת שֶׁהַנְּקֵבוֹת נִזְהָרִים מִנִיאוּף, יָבוֹא מָשִׁיחַ, גַּם לא יִצְטָרֵךְ אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וּכְבוֹד הַצַּדִּיקִים נִתְגַּדֵּל.
לח. נִיאוּף בָּא עַל יְדֵי הִתְעַסְּקוּת בִּשְׁמוֹת הַטומְאָה וּבִכְשָׁפִים.
לט. הַבָּא עַל הַכּוּתִית, מַכְנִיס כָּל הַשֶּׁפַע לַסִּטְרָא אַחֲרָא.
מ. עַל יְדֵי נִיאוּף בָּא שִׁכְחָה.
מא. תִּקּוּן לְהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה שֶׁיִּשְׁתַּדֵּל לְהַחֲזִיר בְּנֵי אָדָם בִּתְשׁוּבָה.
מב. מִי שֶׁהוּא נוֹטֵר בְּרִית, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ זְכוּת אָבוֹת, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ זְכוּת.
[מג. עַל יְדֵי מִעוּט [אֱמוּנָה] בָּאִין הִרְהוּרֵי נִיאוּף].
מד. בַּעֲווֹן כִּשּׁוּף וְנִיאוּף הַצַּדִּיק נִסְתַּלֵּק.
מה. בְּנֵי נוֹאֲפִים יִהְיוּ נִצְרָכִים לְכִשּׁוּף.
מו. בָּנִים הַנּוֹלָדִים עַל יְדֵי עֵסֶק הַכִּשּׁוּף יִהְיוּ נוֹאֲפִים.
מז. הַנּוֹאֲפִים לָרב הֵם מִתְנַגְּדִים לַצַּדִּיקִים.
מח. הַמּוֹצִיא זֶרַע לְבַטָּלָה, כְּאִלּוּ הֵבִיא בָּנָיו קָרְבָּן לַעֲבוֹדָה זָרָה גַּם נִדּוֹן בִּסְקִילָה.
מט. עַל יְדֵי נִיאוּף מְאַבֵּד אֶת הַזִּכָּרוֹן.
נ. עַל יְדֵי נִיאוּף הַבּוּשָׁה נִסְתַּלֵּק.
נא. עַל יְדֵי אֲכִילָה גַסָּה בָּא לְנִיאוּף.
נב. כְּשֶׁאָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה, אַחַר כָּךְ הוּא מְצַעֵר מֵחֲמַת הַנִּיצוֹץ שֶׁבּוֹ, אֲבָל כְּשֶׁפָּגַם בַּבְּרִית אֵין מְצַעֵר אַחַר כָּךְ, כִּי כְּבָר הָלַךְ מִמֶּנּוּ הַנִּיצוֹץ.
נג. מִי שֶׁאֵינוֹ מֵפֵר בְּרִית, עַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ זְכִירָה.
נד. הִרְהוּרֵי נִיאוּף בָּאִים עַל יְדֵי שְׁבוּעַת שָׁקֶר.
נה. מִי שֶׁהוּא עָרֵב בְּעַד רָשָׁע, נַעֲשֲׂה נוֹאֵף.
נו. מִי שֶׁמַּשְׁחִית דַּרְכּוֹ, עַל יְדֵי זֶה נִכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.
נז. עַל יְדֵי גִּלּוּי עֲרָיוֹת בָּא הֲרִיגָה.
חלק שני
א. עַל יְדֵי נִיאוּף נוֹפֵל לִתְפִיסָה אוֹ לָחֳלִי כְּאֵב רַגְלַיִם, גַּם תַּלְמִיד שֶׁלּא הִגִּיעַ לְהוֹרָאָה וּמוֹרֶה נוֹפֵל לָזֶה, גַּם מַזִּיקִין שׁוֹלְטִין עָלָיו.
ב. עַל יְדֵי הַמַּחֲלקֶת נוֹפֵל לְתַאֲוַות נִיאוּף.
ג. עַל יְדֵי תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה בְּיָמִים שֶׁאֲסוּרִין בְּתַשְׁמִישׁ, עַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לִתְפִיסָה.
ד. עַל יְדֵי תַאֲוַות נִיאוּף בָּא עֲצִירוּת, וְעַל יְדֵי עֲצִירוּת בָּא צָרַעַת.
ה. עַל יְדֵי טוֹבוֹת שֶׁעוֹשֶׂה עִם בְּנֵי אָדָם, נִתְבַּטֵּל תַאֲוַות נִיאוּף וְכֵן לְהֵפֶךְ.
ו. שׁוֹמֵר הַבְּרִית הוּא מְקוֹר הַבְּרָכוֹת.
ז. כָּל הַשּׁוֹמֵר הַבְּרִית, זוֹכֶה לְהָבִין הַשִּׁבְעִים לָשׁוֹן, הַגְּנוּזִים בַּתּוֹרָה.
ח. אָסוּר לְלַמֵּד זְכוּת, עַל זֶה שֶׁעָבַר עַל מִשְׁכַּב זָכוּר.
ט. הַפַּרְנָסָה לְפִי הַזִּוּוּג.
י. אִישׁ בָּטֵל שֶׁאֵין עוֹסֵק בְּשׁוּם עֵסֶק, עַל יְדֵי זֶה תַאֲוַותוֹ מְרֻבָּה בְּמִשְׁגָּל וּמְדַבֵּר דִּבְרֵי טִנוּף תָּמִיד.
יא. מִי שֶׁהוּא שׁוֹמֵר הַבְּרִית מֻתָּר לוֹ לִשְׂמחַ, כְּשֶׁרוֹאֶה מַפֶּלֶת שוֹנְאָיו.
יב. סַכָּנַת הַדְּרָכִים בָּא עַל יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית. וְסִימָן לַדָּבָר: "אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ" וְכוּ'.
יג. אִשָּׁה שֶׁנִּתְבַּעַת לִזְנוּת, אַף עַל פִּי שֶׁלּא נִבְעֲלָה, הַתְּבִיעָה לְחוּד עוֹשֶׂה בָּהּ רשֶׁם.
יד. מִי שֶׁעוֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע, עַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִבִּזְיוֹנוֹת.
טו. עַל יְדֵי זְנוּת בָּא רְצִיחָה.
טז. עַל יְדֵי זְנוּת עִם הָאֻמּוֹת בָּא שְׁמָד.
יז. מִי שֶׁנּוֹטֵל שְׂרָרָה לְעַצְמוֹ, עַל יְדֵי זֶה בִּתּוֹ נַעֲשֵׂית זוֹנָה, חַס וְשָׁלוֹם.
יח. הַבַּעֲלֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת עַל פִּי רב הֵם בַּעֲלֵי תַאֲוַות נִיאוּף.
יט. מִי שֶׁאֵין מִסְתַּכֵּל עַל נָשִׁים, זוֹכֶה שֶׁזַּרְעוֹ יְחַבְּרוּ פֵּרוּשִׁים עַל הַתּוֹרָה.
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ
...פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין כל צרכה עדין יש...
חיי מוהר"ן - קיד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...ויהי היום בשנת תק"ס ראה רבנו זכרונו לברכה במקום שראה והשיג במקום שהשיג שהוא צריך לקבע דירתו בקהלת זלטיפליע. ובאותו השנה בסופו בראש חדש אלול עשה נשואין לבתו אדיל הנ"ל, והחתנה היתה בחמלניק, והיה שם על החתנה עם כל בני ביתו כנהוג. ועל החתנה היתה אמו הצדקת מרת פיגא זכרונה לברכה. וראתה בעת החפה את הבעל שם טוב זכרונו לברכה כי היא היתה צדקת בעלת רוח הקדש וכל הצדיקים היו מחזיקים אותה לבעלת רוח הקדש ולבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה הצדיקים המפרסמים הינו הרב הקדוש...
ספר המידות - שינה
ספר המידות - שינה חלק שני א. מי שהוא מקדש יותר, הוא רחוק מהשנה יותר. ב. על ידי רבוי השנה והתנומה, על ידי זה דוחפין אותו ממרכבה דקדשה, ונשתנה פניו, ונתקלקל צלם אלהים. ג. חמשה עשר "שיר המעלות" שבתהלים מסגלים לבטל השנה. ד. מי שאינו יכול לישן, יעלה על מחשבתו אמונת תחית המתים....
לראות את המלך / ולא יראני האדם וחי?!
...ותם מובא breslev.eip.co.il/?key=56 - סיפורי מעשיות - מעשה ט - מחכם ותם בשעת אכילתם התחילו לדבר יחד התחיל החכם להוכיח לו דעתו הנ"ל, שאין מלך כלל גער בו התם השר: הלא אני בעצמי ראיתי את המלך! השיב לו החכם בשחוק אתה יודע בעצמך, שזה היה המלך? אתה מכיר אותו ואת אביו ואת זקנו שהיו מלכים? מאין אתה יודע שזה מלך? אנשים הגידו לך שזה מלך, ורמו אותך בשקר וחרה להתם מאד מאד על דבר המלך על שהוא כופר במלך שהחכם שהיה פילוסוף, הוא כפר בקיומו של המלך. ולכולם הוא היה...
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
...מעשיות - מעשה מביטחון ענה ואמר עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג...
גם לגן עדן צריך להתרגל
...להתרגל איפה רבי נחמן מברסלב כותב כי גם לגן עדן צריך להתרגל? פירוש: כאשר האדם עובר מגהנום לגן עדן, לא כ"כ קל לו להתרגל לגן עדן ויש קשיי הסתגלות גם לגן עדן. איפה רבי נחמן מברסלב כותב משהו כזה? תשובה: כאן breslev.eip.co.il/?key=316 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מה שמכין כף אל כף בשעת התפלה כמו שאנו רואין בחוש, שבני אדם הבאים למדינה שאינם מרגלים באוירה על ידי זה הם נחלשים ומתים אפילו מנוה הרעה לנוה היפה כן הדבר בתפילה אפילו כשעומד להתפלל במקום שהתפלל...
הכת של השמחה במעשה מהבעל תפילה
...eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה כת אחרת אמרו, שעקר התכלית הוא שמחה כי כשנולד בן שמחים כשיש חתנה שמחים כשכובשים איזה מדינה שמחים נמצא שתכלית הכל הוא שמחה על כן בקשו איש שיהיה שמח תמיד נמצא שהוא אצל התכלית, והוא יהיה מלך עליהם והלכו ומצאו שהיה הולך ערל אחד בכתנת בזוי כדרכו ונשא בקבוק יין שרף והלכו אחריו כמה ערלים וזה הערל היה שמח מאד [כי היה שכור מאד] וראו שזה הערל הוא שמח מאד ואין לו שום דאגה על כן הוטב בעיניהם הערל הזה כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
...ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי...
חיי מוהר"ן - מג - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות מג בהתורה "תקעו תוכחה", בלקוטי תנינא בסימן ח' מובא לענין גדל עצם המעלה כשזוכין שנתוסף נפש אחד להקבוץ הקדוש של ישראל שעל ידי זה נתרבין הבתים של התפילה אלפי אלפים ורבי רבבות מה שאין הפה יכול לדבר והלב לחשב כי איתא בספר יצירה שתי אבנים בונות שני בתים שלש אבנים בונות ששה בתים ארבע עשרים וארבעה בתים, חמש מאה ועשרים, שש שבע מאות ועשרים וכו' עין שם. והנני מבאר לך הכלל בזה כדי שתדע חשבון עצם רבוי הבתים בברור, ותבין גדלות הבורא יתברך ומעלת הקבוץ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסב - עַל יְדֵי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה נַעֲשֶׂה נְהָרוֹת
...ח"א - תורה רסב - על ידי התחדשות התורה נעשה נהרות דע, שעל ידי התחדשות התורה נעשה נהרות כי כשמתחיל לחדש בתורה, אזי מתחיל לנבע מעין בבחינת: "ומעין מבית ה' יצא" שהוא השכל כמו שכתוב: "בחכמה יבנה בית" וזה המעין בתחלה הוא צר וקטן ואחר כך מתרחב ומתפשט יותר ויותר, עד שנעשה ממנו נהרות והכל באים לשתות מאלו הנהרות על כן מי שרוצה לחדש חדושין דאוריתא שיש בהן ממש הוא צריך לבכות מקדם כי כשנעשין נהרות הנ"ל והכל באים לשתות מהם אזי יבואו גם כן קליפות וסטרא אחרא, חס...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0625 שניות - עכשיו 27_01_2021 השעה 11:06:08 - wesi2