ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו לברכה ודבר הרבה בענין זה [אך אני בעצמי לא זכיתי לשמע ענינים אלו מפיו הקדוש כי לא הייתי אצלו והרבה נשכח מזה]. ופעם אחת בכה בשבת ורבי נפתלי היה אז אצלו ובאותו הזמן ספר המעשה של המלך שהיו עליו מלחמות גדולות מענין הזבוב והעכביש ונסע אז על האוקריינע כדרכו שהיה נוסע תמיד לטשערין על שבת נחמו ובדרך בקהלת לאדיזין דבר עם אנשי שלומנו שיש שם שהוא מכרח להסתלק ודבר עמהם גם כן מענין הששים גבורים שהוא צריך ולהבעל שם טוב זכרונו לברכה היו לו ששים גבורים. ובודאי יגדלו ויהיו מאנשי ששים גבורים אבל עדין הם בני הנעורים ורכים בשנים והמלחמה כבדה וחזקה עליהם מאד, ואין לי על מי להשען וכו'. ועוד דבר מזה הרבה כמה פעמים ומקצתם שמעתי שאפילו אם היו לו ששים גבורים לא יועיל לו להתרפאות מחולאת שלו. ואמר שהיה רוצה לנסע לארץ ישראל הינו לנסע עוד הפעם לארץ ישראל ולהסתלק שם אך הוא מתירא שמא לא יוכל להגיע לשם. גם, אם יסתלק שם לא יבואו אנשים על קברו ולא יהיה להם עסק ועבדא עם קברו אבל כשישכב במדינתנו בודאי נבוא על קברו ללמד ולהתפלל שם ויהיה לו שעשועים ותענוג גדול מזה. ומאותו הזמן והלאה דבר הרבה מענין הסתלקותו ודבר הרבה מענין קברו. וגלה דעתו כמה פעמים בכמה מיני לשונות שיבואו על קברו תמיד לומר תהלים על קברו וללמד שם ולהרבות שם בתפילה ותחנונים, ודבר עם כמה אנשים מענין זה. גם כשבא מלמברג אמר ששם היה טוב לפניו להסתלק ולשכב שם מחמת ששוכבים שם כמה וכמה צדיקים גדולים. אך מחמת זה לא היה ניחא לה להסתלק שם מחמת ששם לא יבוא שום אחד מאנשיו על קברו. ואמר שכשאחד יבוא על קברו ויאמר קפיטל תהלים בהתעוררות הלב יהיה לו תענוג גדול מזה ועשה תנועות בגופו ובעצמותיו אז ורמז שיהיה לו חלוץ עצמות אז בקברו כשיאמרו תהלים על קברו. ועוד דבר בזה הענין כמה פעמים. ואחר כך גלה העשרה קפיטל תהלים ואמר שמי שיבוא על קברו ויתן פרוטה לצדקה ויאמר אלו העשרה קפיטל תהלים יניח עצמו לארך ולרחב לעזר לזה האיש אפילו אם עבר מה שעבר וכו' ויחד שני עדים על זה כמבאר במקום אחר אות קסג שמעתי שאמר לר' שמואל מטעפליק בזאסלאב אני אומר לך כדי שתדע שאני יודע מה שיהיה אחר כך יש שלשה דברים שנים הם אחד ואחד הוא אחד [כלומר שני דברים מאלו השל שה הם אחד והאחד הנשאר הוא אחד] וכשיהיו השני דברים, לא יהיה הדבר האחד וכשיהיה הדבר האחד לא יהיו השנים. ואמר אני רוצה יותר וכו' ונשכח איך אמר שהוא רצונו אם רוצה יותר שיהיו השנים או להפך מענין השוחט דקהילת ארינסק בלילה הזאת עסקתי בספר רפואות אף על פי שרפואות אינם כלום אבל אשת נעורים אינו בנמצא. ממיזר יהיה נעשה מעזריטש ומשם תסע לאוסטרהא ומשם תסע לברסלב עבור זוגתי להביאה לשם שתעסק ברפואות, וכן עשה ואמר אז שסבור שיהיה לו שם הענין שהיה לו בסטאנבול כשנסע לארץ ישראל. כל זה שמעתי מרבי שמואל מטעפליק שספר מהנסיעה שלו לנאווריטש אבל חסר בהם הרב ועוד יש הרבה לספר מענין נסיעה זאת שהיתה פליאה נשגבה ועצומה מאד ועדין אין אדם יודע מה היתה כונתו בזה
אות קסב
אָמַר שֶׁתֵּכֶף שֶׁבָּא עָלָיו הַהוּסְט
תֵּכֶף שֶׁעָשָׂה הַהוּסְט הָרִאשׁוֹן יָדַע מִיָּד שֶׁיִּסְתַּלֵּק
וְתֵכֶף הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ
אַף עַל פִּי שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל הִפְלִיא עִמָּנוּ נִסָּיו הַגְּדוֹלִים מְאד שֶׁחַי אַחַר כָּךְ שָׁלשׁ שָׁנִים וְיוֹתֵר קְצָת.
אַף עַל פִּי כֵן תֵּכֶף בְּקַיִץ תקס"ז שֶׁאָז בָּא עָלָיו הַהוּסְט בִּהְיוֹתוֹ בַּדֶּרֶךְ בְּעֵת חֲזִירָתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַגְּדוֹלָה שֶׁנָּסַע לְנָאוְורִיטְשׁ וְזַאסְלַאב וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְתֵכֶף בְּבוֹאוֹ לְבֵיתוֹ מִנְּסִיעָתוֹ הַנַּ"ל הִתְחִיל לְדַבֵּר מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ
וְאָמַר אָז שֶׁיֵּשׁ עָלָיו פְּחָדִים גְּדוֹלִים
וְאָמַר שֶׁהָיָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ אֶצְלוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים כְּמוֹ שֶׁהָיָה לְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְדִבֵּר הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה
[אַךְ אֲנִי בְּעַצְמִי לא זָכִיתִי לִשְׁמעַ עִנְיָנִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ כִּי לא הָיִיתִי אֶצְלוֹ וְהַרְבֵּה נִשְׁכַּח מִזֶּה].
וּפַעַם אַחַת בָּכָה בְּשַׁבָּת וְרַבִּי נַפְתָּלִי הָיָה אָז אֶצְלוֹ
וּבְאוֹתוֹ הַזְּמַן סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַמֶּלֶךְ שֶׁהָיוּ עָלָיו מִלְחָמוֹת גְּדוֹלוֹת מֵעִנְיַן הַזְּבוּב וְהָעַכָּבִישׁ
וְנָסַע אָז עַל הָאוֹקְרַיינֶע כְּדַרְכּוֹ שֶׁהָיָה נוֹסֵעַ תָּמִיד לִטְשֶׁערִין עַל שַׁבַּת נַחֲמוּ
וּבַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת לַאדִיזִין דִּבֵּר עִם אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁיֵּשׁ שָׁם
שֶׁהוּא מֻכְרָח לְהִסְתַּלֵּק
וְדִבֵּר עִמָּהֶם גַּם כֵּן מֵעִנְיַן הַשִּׁשִּׁים גִּבּוֹרִים שֶׁהוּא צָרִיךְ
וּלְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים.
וּבְוַדַּאי יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ מֵאַנָשַׁי שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים
אֲבָל עֲדַיִן הֵם בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְרַכִּים בַּשָּׁנִים
וְהַמִּלְחָמָה כְּבֵדָה וַחֲזָקָה עֲלֵיהֶם מְאד, וְאֵין לִי עַל מִי לְהִשָּׁעֵן וְכוּ'.
וְעוֹד דִּבֵּר מִזֶּה הַרְבֵּה כַּמָּה פְּעָמִים וּמִקְצָתָם שָׁמַעְתִּי
שֶׁאֲפִילּוּ אִם הָיוּ לוֹ שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים לא יוֹעִיל לוֹ לְהִתְרַפְּאוֹת מֵחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ.
וְאָמַר שֶׁהָיָה רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְנוּ לִנְסֹעַ עוֹד הַפַּעַם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּלְהִסְתַּלֵּק שָׁם
אַךְ הוּא מִתְיָרֵא שֶׁמָּא לא יוּכַל לְהַגִּיעַ לְשָׁם.
גַּם, אִם יִסְתַּלֵּק שָׁם לא יָבוֹאוּ אֲנָשִׁים עַל קִבְרוֹ וְלא יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק וְעֻבְדָּא עִם קִבְרוֹ
אֲבָל כְּשֶׁיִּשְׁכַּב בִּמְדִינָתֵנוּ
בְּוַדַּאי נָבוֹא עַל קִבְרוֹ לִלְמד וּלְהִתְפַּלֵּל שָׁם וְיִהְיֶה לוֹ שַׁעֲשׁוּעִים וְתַעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה.
וּמֵאוֹתוֹ הַזְּמַן וָהָלְאָה דִּבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן הִסְתַּלְּקוּתוֹ
וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵעִנְיַן קִבְרוֹ.
וְגִלָּה דַּעְתּוֹ כַּמָּה פְּעָמִים בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שֶׁיָּבוֹאוּ עַל קִבְרוֹ תָּמִיד לוֹמַר תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ וְלִלְמד שָׁם וּלְהַרְבּוֹת שָׁם בִּתְפִילָּה וְתַחֲנוּנִים, וְדִבֵּר עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים מֵעִנְיָן זֶה.
גַּם כְּשֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר
שֶׁשָּׁם הָיָה טוֹב לְפָנָיו לְהִסְתַּלֵּק וְלִשְׁכַּב שָׁם
מֵחֲמַת שֶׁשּׁוֹכְבִים שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה צַדִּיקִים גְּדוֹלִים.
אַךְ מֵחֲמַת זֶה לא הָיָה נִיחָא לֵהּ לְהִסְתַּלֵּק שָׁם
מֵחֲמַת שֶׁשָּׁם לא יָבוֹא שׁוּם אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו עַל קִבְרוֹ.
וְאָמַר שֶׁכְּשֶׁאֶחָד יָבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיאמַר קַפִּיטְל תְּהִלִּים בְּהִתְעוֹרְרוּת הַלֵּב יִהְיֶה לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל מִזֶּה
וְעָשָׂה תְּנוּעוֹת בְּגוּפוֹ וּבְעַצְמוֹתָיו אָז
וְרָמַז שֶׁיִּהְיֶה לוֹ חִלּוּץ עֲצָמוֹת אָז בְּקִבְרוֹ כְּשֶׁיּאמְרוּ תְּהִלִּים עַל קִבְרוֹ. וְעוֹד דִּבֵּר בְּזֶה הָעִנְיָן כַּמָּה פְּעָמִים.
וְאַחַר כָּךְ גִּלָּה הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים
וְאָמַר שֶׁמִּי שֶׁיָּבוֹא עַל קִבְרוֹ וְיִתֵּן פְּרוּטָה לִצְדָקָה
וְיאמַר אֵלּוּ הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים
יַנִּיחַ עַצְמוֹ לָארֶךְ וְלָרחַב לַעְזר לָזֶה הָאִישׁ אַפִילוּ אִם עָבַר מַה שֶּׁעָבַר וְכוּ'
וְיִחֵד שְׁנֵי עֵדִים עַל זֶה כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
אות קסג
שָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר לְר' שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק בְּזַאסְלַאב
אֲנִי אוֹמֵר לְךָ כְּדֵי שֶׁתֵּדַע שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיִּהְיֶה אַחַר כָּךְ
יֵשׁ שְׁלשָׁה דְּבָרִים שְׁנַיִם הֵם אֶחָד וְאֶחָד הוּא אֶחָד
[כְּלוֹמַר שְׁנֵי דְּבָרִים מֵאֵלּוּ הַשְּׁל שָׁה הֵם אֶחָד וְהָאֶחָד הַנִּשְׁאָר הוּא אֶחָד]
וּכְשֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנֵי דְּבָרִים, לא יִהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד
וּכְשֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר הָאֶחָד לא יִהְיוּ הַשְּׁנַיִם.
וְאָמַר אֲנִי רוֹצֶה יוֹתֵר וְכוּ'
וְנִשְׁכַּח אֵיךְ אָמַר שֶׁהוּא רְצוֹנוֹ
אִם רוֹצֶה יוֹתֵר שֶׁיִּהְיוּ הַשְּׁנַיִם אוֹ לְהֶפֶךְ
מֵעִנְיַן הַשּׁוֹחֵט דִּקְהִילַת אָרִינְסְק
בַּלַּיְלָה הַזּאת עָסַקְתִּי בְּסֵפֶר רְפוּאוֹת אַף עַל פִּי שֶׁרְפוּאוֹת אֵינָם כְּלוּם אֲבָל אֵשֶׁת נְעוּרִים אֵינוֹ בַּנִּמְצָא.
מִמֵּיזַר יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מֶעזְרִיטְשׁ
וּמִשָּׁם תִּסַּע לְאוֹסְטְרְהָא וּמִשָּׁם תִּסַּע לִבְּרֶסְלַב עֲבוּר זוּגָתִי לַהֲבִיאָהּ לְשָׁם שֶׁתַּעֲסֹק בִּרְפוּאוֹת, וְכֵן עָשָׂה
וְאָמַר אָז שֶׁסָּבוּר שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שָׁם הָעִנְיָן שֶׁהָיָה לוֹ בִּסְטַאנְבּוּל כְּשֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
כָּל זֶה שָׁמַעְתִּי מֵרַבִּי שְׁמוּאֵל מִטֶּעפְּלִיק שֶׁסִּפֵּר מֵהַנְּסִיעָה שֶׁלּוֹ לְנָאוְורִיטְשׁ אֲבָל חָסֵר בָּהֶם הָרב
וְעוֹד יֵשׁ הַרְבֵּה לְסַפֵּר מֵעִנְיַן נְסִיעָה זאת שֶׁהָיְתָה פְּלִיאָה נִשְׂגָּבָה וַעֲצוּמָה מְאד וַעֲדַיִן אֵין אָדָם יוֹדֵעַ מֶה הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נא - הַיֵּצֶר הָרָע נוֹקֵשׁ בָּאָדָם בְּכָל פַּעַם
...מוהר"ן ח"ב - תורה נא - היצר הרע נוקש באדם בכל פעם היצר הרע נוקש באדם בכל פעם ומעוררו למה שמעוררו ואף אם אין האדם שומע לו ופונה ערף ממנו אף על פי כן הוא נוקש בו עוד פעם שני ושלישי ורביעי ויותר אבל אם האדם הוא חזק בדעתו ועקשן נגד היצר הרע ואינו פונה אליו כלל אזי היצר הרע מסתלק והולך לו וכן בתפילה, בענין המחשבות הבאים לבלבל, הוא ממש כנ"ל שהמחשבה באה כמה פעמים פעם אחר פעם, לבלבל וצריך להיות חזק לבלי להסתכל עליה כלל בשום אפן ואזי תסתלק ועין במקום אחר...
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצ - גדולות נוראות השגתו אמר: שכמה פעמים ציר לעצמו עניני מיתה כאלו הוא מת ממש עד שהרגיש טעם מיתה ממש גם אני שמעתי שאמר שבימי נעוריו היה מציר לעצמו מיתתו ואיך יבכו עליו וכו' וציר לעצמו היטב כל עניני מיתה ואמר שהוא מלאכה לציר לעצמו זאת היטב...
שיחות הר"ן - אות עה
...הרבה והזהיר מאד להכריח את עצמו להתפלל בכונה גדולה, דהינו לקשר המחשבה אל הדבור בקשר אמיץ וחזק שיטה אזנו היטב היטב וישמע מה שהוא מדבר בתפילה וזה עקר תפילה בכונה ולא היה מצוה להתפלל עם כונות ממש על פי כתבי האר"י זכרונו לברכה אפילו לאותן האנשים שהיו לומדים כתבי האר"י על פי פקדתו ואמר שעקר שלמות התפילה הוא ברוך אתה ה' וכו' וכו' כפשוטו וזה עקר כונת התפילה שיכון פרוש המלות וישמע היטב מה שהוא אומר והיה מתלוצץ מאד מאד מאותן האומרים שאין צריכין להכריח עצמו...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 1
...העניין של שבירת התאוות. כאן נדון במה היא שבירת התאוות באמת ובשלמות? ואיך לשבור את התאוות? אז נתחיל בלהביא ציטוטים שונים מדברי רבי נחמן מברסלב בעניין הזה. * breslev.eip.co.il/?key=2212 - שיחות הר"ו - אות נו יש בני אדם שנדמה עליהם שהם רחוקים מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה...
ארץ ישראל - איזה טעם יש לה?
...שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלהים ופעם אלישע סתם ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשהיו בני הנביאים אצלו היה נקרא איש האלהים וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מד - מַה שֶּׁמַּכִּין כַּף אֶל כַּף בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה
...בשעת התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שמכין כף אל כף בשעת התפילה כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'למה התחילה התורה מבראשית כי העכו"ם יאמרו לנו גזלנים אתם, שכבשתם ארץ שבעה עממין בשביל זה, כח מעשיו הגיד לעמו שהגיד שכל העולמות הכל מעשי ידיו ולמי שהקדוש ברוך הוא רוצה הוא נותן וזה, לתת להם נחלת גוים, כי בידו הכל' וכל הדברים נקראים כח מעשיו כנגד כ"ח אתון דעבדא דבראשית, כנגד כ"ח פרקין דידים וזה ידוע כי אוירא דארץ עממין היא טמאה ואוירא דארץ ישראל הוא קדוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים יְקָרִים בָּעוֹלָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו איזה צער, חס ושלום וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו עד שיעורר רחמים אצלו עליו מזה יוכל להושע...
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...דברי צחות שלו אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
...מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד]....
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0313 שניות - עכשיו 26_10_2020 השעה 21:12:47 - wesi2