ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
דע שספורי מעשיות מצדיקים הינו ממה שארע להם הוא דבר גדול מאד ועל ידי זה נטהר מחשבתו אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו כמו שכתוב באלישע (מלכים ב ח) : "ספרה נא לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה (מגלה כז) אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד עד שעל ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש (בראשית פרשה ב) : "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות כי בלבול הדעת הוא בחינת מחין דקטנות ומזה באין צרות כי מחין דקטנות הם בחינת דינין וספורי מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות כמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדלות" בחינת המאור הגדול ועל ידי זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממחין דקטנות ועל ידי זה ממתיק הצרות והדינים שכלם הם מבחינת מחין דקטנות כנ"ל. גם צריך לידע איך לספר המעשה כי בכל מעשה יש צמצום וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי ספור המעשה של הצדיק נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהספור שהוא דבור נעשה אצלו מחשבה ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עלית העולמות כי המחשבה גבוה מאד ומי שרוצה לכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתק ואפילו אם ידבר אז דבור הגון הוא מפסיד המחשבה כי המחשבה הוא דבר גבוה מאד שאפילו דבור הגון מפסידה וזה בחינת (מנחות כט) : 'שתק כך עלה במחשבה' שלעלות אל המחשבה צריך לשתק ואפילו אם ישתק ולא ידבר כלל עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה ועל זה צריך טהרת המחשבה וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא מטבעיות שזה בחינת כלליות הקדשה וזה זוכין על ידי ארץ ישראל כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדשה שבכל הקדשות כי שם כל העשר קדשות ועל כן נאמר בארץ ישראל, (דברים י"א) : "תמיד עיני ה' אלקיך בה" כי שם הוא רק השגחה, בחינת (דברים כ"ו) "השקיפה ממעון קדשך" וזה (תהלים ט"ז) "שויתי ה' לנגדי תמיד" הינו כשאני רוצה להשוות ולהדמות עצמי להשם יתברך כנ"ל אזי "לנגדי תמיד" הינו בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב במדרש (תהלים ק"ה). 'אין תמיד אלא ארץ ישראל' שנאמר: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם והשם הוא קמה (עיין ויקהל משה פרשה קמא) ראשי תבות השקיפה ממעון קדשך וזה בחינת (דניאל ב) : "מהעדה מלכין ומהקם מלכין" וזה שנאמר ביוסף (בראשית ל"ז) : "והנה קמה אלמתי".
דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם

הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

וְעַל יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים

כִּי אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִדַּמּוֹת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל

כִּי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיק יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רַע

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁגַּם לָהֶם אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

כְּגוֹן שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפִּינְחָס עָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר

וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מַעֲשֵׂה שֶׁל רָשָׁע, שֶׁגַּם בִּלְעָם פָּרַח בָּאֲוִיר

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

כִּי הָרָע לְעֻמַּת הַטּוֹב

וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך

זֶה יוֹדֵעַ גּדֶל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים

כִּי זֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע: "סַפְּרָה נָּא לִי הַגְּדלוֹת"

הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הַנִּסִּים עַל יְדֵי תְּפִילָּה

אֲבָל מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים

הֵם עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אוֹ כִּשּׁוּף אוֹ דָּבָר אַחֵר מִסִּטְרָא אָחֳרָא

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַהֶפְרֵשׁ יוֹדֵעַ

רַק זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁך הַיְנוּ בֵּין רַע לְטוֹב

וְגַם מִי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדַּעַת לְהַבְדִּיל וְכוּ'

אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁמַּאֲמִין הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל

גַּם זֶה יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים

אֲבָל צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרוּרָה מְאד

עַד שֶׁעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ

בְּחִינַת סְתִים וְגַלְיָא כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[לְעֵיל בְּסִימָן ס"ב]

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: "לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁך"

'אוֹר אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים' 'חֹשֶׁך אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים'

הַיְנוּ שֶׁמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר

וּלְהֶפֶך מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁך

וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁך

יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

גַּם, נִצּוֹל מִצָּרוֹת

כִּי בִּלְבּוּל הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת

וּמִזֶּה בָּאִין צָרוֹת

כִּי מחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת דִּינִין

וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מחִין דְּגַדְלוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדלוֹת"

בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

וְעַל יְדֵי זֶה מְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת

שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמּחִין דְּקַטְנוּת

וְעַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיק הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל.

גַּם צָרִיך לֵידַע אֵיך לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם

וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק

נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר שֶׁהוּא דִּבּוּר

נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה

וּבְוַדַּאי צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ

עַל כֵּן צָרִיך לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיך לְסַפֵּר

וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה

שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת

כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאד

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיך לִשְׁתּק

וַאֲפִילּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן

הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה

כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאד

שֶׁאֲפִילּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ

וְזֶה בְּחִינַת: 'שְׁתֹק כָּך עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה'

שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיך לִשְׁתּק

וַאֲפִילּוּ אִם יִשְׁתּק וְלא יְדַבֵּר כְּלָל

עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ

וְעַל זֶה צָרִיך טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה

וְזֶה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל

וְלִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַך לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך כַּנַּ"ל

הוּא עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה

הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִטִּבְעִיּוּת

שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה

וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת

כִּי שָׁם כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

כִּי שָׁם הוּא רַק הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁך"

וְזֶה "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"

הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת וּלְהִדַּמּוֹת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

אֲזַי "לְנֶגְדִּי תָמִיד"

הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ .

'אֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

וְדַע שֶׁיֵּשׁ שֵׁם שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶך מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם

וְהַשֵּׁם הוּא קמה

רָאשֵׁי תֵּבוֹת הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן קָדְשֶׁך

וְזֶה בְּחִינַת: "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין"

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף: "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי".
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא
...ח"א - תורה ג - אקרוקתא אמר רבה בר בר חנה: לדידי חזי לי ההיא אקרוקתא, דהוי כאקרא דהגרוניא. ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי ! אתא תנינא בלעה. אתא פושקנצא ובלעה לתנינא, וסליק יתיב באילנה. תא חזי כמה נפיש חיליה דאילנא רשב"ם: אקרוקתא = צפרדע: כאקרא דהגרוניא = גדול היה כאותה כרך: ואקרא דהגרוניא כמה הוי ? שתין בתי = תלמודא קאמר לה: אתא תנינא = רבה קאמר לה: פושקנצא = עורב נקבה הנה מי ששומע נגינה ממנגן רשע קשה לו לעבודת הבורא. וכששומע ממנגן כשר והגון, אזי טוב לו כמו שיתבאר כי הנה קול הנגינה נמשכת מן הצפרים...
שבחי הר"ן - אות כד
...עמנו שבימי נעוריו בעת שיגע וטרח בשביל עבודת השם היו לו כמה וכמה מיני סגופים וכפי הנשמע ומובן מדבריו שהיה לו כל מיני סגופים שבעולם הן גלגול שלג וכו' וכיוצא ואמר שהסגוף לאחז עצמו לבלי לחכך עצמו כלל זהו הסגוף הגדול ביותר דהינו כשמנשכים לאדם הדברים השכיחים סמוך לבשר ודרך כל אדם לחכך עצמו בכל עת שמרגיש איזה נשיכה והיה מקבל זאת לסגוף לאנס את עצמו לבלי לעשות שום חכוך לא ביד ולא בגוף ולא בשום איבר ואמר שזהו סגוף גדול מאד כי האדם מנח, והנשיכות מתגברים אז ביותר והוא אסור לו לזוז בידיו ולא בשום אבר רק מרגיש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו וסגלת התענית איתא בזוהר "בעצם היום הזה
חיי מוהר"ן - קפא - נסיעתו ללמברג
...קפא - נסיעתו ללמברג אות קפא היה לי גוף יפה שלא היה תובע ודוחק עצמו כלל. עכשו אני צריך לשמר את העת של האכילה וכו' והיסורים שהיו לי שם אין לבאר אין צריך לומר מח יסורים גם קבלתי רפואות והייתי שותה חינא [רפואה לקדחת מלריה] ושם במדינת חינא [סין] כופרים לגמרי ואומרים לית דין ולית דין וכיוצא שאר הרפואות ממקומות האחרים שיש שם שאר אפיקורסות וכשבא כל זה בתוך מעי נעשה מזה מה שנעשה. כי היה צריך שיבוא הסם הבא משם במעיו כדי להכניע כפירות הנ"ל, וכיוצא בזה בשאר סמים [מזה יוכל המבין להבין קצת עסקו ברפואות מלבד שאר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
...בפה של אדם האמונה תולה בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד מדבורים של כפירה ואפיקורסות אף על פי שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו בדרך שחוק וכבר מבאר בספרים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצא - דַּע שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיֵּשֵׁב אֶחָד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד בְּגַן עֵדֶן
...- דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן דע שאפשר שישב אחד אצל חברו במקום אחד בגן עדן ולזה יהיו כל התענוגים והשעשועים וכל הש"י עולמות וחברו לא ירגיש כלום ולא יהיה לו שום תענוג "כי שמים לרום וארץ לעמק ולב מלכים אין חקר" וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם יהיו כל הימים דיו ואגמים קלמוסים וכו' אין מספיקין לכתב חללה של רשות' שנאמר: "שמים לרום" וכו' נמצא שלב מלכים גדול הרבה מרום השמים ועמק הארץ שתופסים כל כך מקום כמה וכמה אלפי אלפים פרסאות והלב והמח שקטנים מאד במקומם, הם תופסים הכל עד שיכול...
גדולת נוראות השגתו - חיי מוהר"ן - חלק 1
...1 breslev.eip.co.il/?key=564 - חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. שלמות ההתבודדות הוא דבקות ושתיקה. ומאחר שרבי נחמן מברסלב נכלל בא"ס לגמרי, ממילא הוא תמיד באמצע התבודדות, גם...
שיחות הר"ן - אות לו
שיחות הר"ן - אות לו ואמר: עוד יהיה זמן שמי שיהיה איש כשר פשוט יהיה חדוש גדול כמו הבעל שם טוב זכרונו לברכה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יח
...שלו לארץ ישראל - אות יח ובחל המועד סוכות הלכו כל העולם וגם רבנו הלך עמהם, למערה של אליהו הנביא ושם עשו כל העולם שמחה גדולה ורקודין ומחולות והוא לא היה שמח כלל רק ישב שם בהכנעה גדולה ובלב נשבר ושאל הרב רבי זאב הנ"ל את האיש שהיה עמו. מה זה ועל מה זה, שהוא בעצבות מן ראש השנה עד עתה ? ה' יודע אם טוב הדבר וגם בשמחת תורה עשו הקפות ברקודין ושמחה כנהוג בפרט שהיו שם אנשים חסידים והוא זכרונו לברכה, היה גם כן בבית הכנסת ולא רצה לעשות שום הקפה, רק ישב שם בהכנעה ובכפיפת ראש [כאשר דרכו היה כן על פי הרב קדם שזכה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
...שלו לארץ ישראל - אות טו ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם הנ"ל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 23_09_2026 השעה 09:11:01 - wesi2