ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
דע שספורי מעשיות מצדיקים הינו ממה שארע להם הוא דבר גדול מאד ועל ידי זה נטהר מחשבתו אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול להבדיל בין אור וחשך זה יודע גדל ההבדל וההפרש שבין מעשיות של צדיקים למעשיות של רשעים כי זה מסטרא דקדשה על ידי תפילתו כמו שכתוב באלישע (מלכים ב ח) : "ספרה נא לי הגדלות" הינו שעשה הנסים על ידי תפילה (מגלה כז) אבל מעשיות של רשעים הם על ידי תחבולות או כשוף או דבר אחר מסטרא אחרא נמצא שעקר ההפרש יודע רק זה שיודע להבדיל בין אור לחשך הינו בין רע לטוב וגם מי שאין לו זה הדעת להבדיל וכו' אבל יש לו אמונה שלמה שמאמין ההבדל שיש ביניהם כנ"ל גם זה יכול לספר מעשיות של צדיקים אבל צריך שתהיה האמונה אמונה שלמה ברורה מאד עד שעל ידי האמונה יהיה דומה לו כאלו רואה הדבר שמאמין בעינים ממש בחינת סתים וגליא כמובא במקום אחר [לעיל בסימן ס"ב] וזה שמובא במדרש (בראשית פרשה ב) : "להבדיל בין האור ובין החשך" 'אור אלו מעשיהם של צדיקים' 'חשך אלו מעשיהם של רשעים' הינו שמעשיות של צדיקים הם בחינת אור ולהפך מעשיות של רשעים הם בחינת חשך ומי שיכול להבדיל בין אור לחשך יכול לספר מעשיות של צדיקים כנ"ל ועל ידי זה נטהר מחשבתו גם, נצול מצרות כי בלבול הדעת הוא בחינת מחין דקטנות ומזה באין צרות כי מחין דקטנות הם בחינת דינין וספורי מעשיות של צדיקים הם בחינת מחין דגדלות כמו שכתוב: "ספרה נא לי את הגדלות" בחינת המאור הגדול ועל ידי זה מטהר מחשבתו ממחשבות רעות שהם נמשכין ממחין דקטנות ועל ידי זה ממתיק הצרות והדינים שכלם הם מבחינת מחין דקטנות כנ"ל. גם צריך לידע איך לספר המעשה כי בכל מעשה יש צמצום וגם כשרוצה לטהר מחשבתו על ידי ספור המעשה של הצדיק נמצא שנעשה אצלו מהמעשה ומהספור שהוא דבור נעשה אצלו מחשבה ובודאי צריך שיהיה זה הצדיק שמספר ממנו גבוה ממנו כדי שיהיה מעשיות של אותו הצדיק, בבחינת מחשבה אצלו על כן צריך לידע ממי לספר ואיך לספר ואזי נטהר מחשבתו ויכול לעלות אל עולם המחשבה שזה נקרא עלית העולמות כי המחשבה גבוה מאד ומי שרוצה לכנס אל עולם המחשבה, צריך לשתק ואפילו אם ידבר אז דבור הגון הוא מפסיד המחשבה כי המחשבה הוא דבר גבוה מאד שאפילו דבור הגון מפסידה וזה בחינת (מנחות כט) : 'שתק כך עלה במחשבה' שלעלות אל המחשבה צריך לשתק ואפילו אם ישתק ולא ידבר כלל עם כל זה יש בלבולים שמבלבלין המחשבה ומונעין אותה ועל זה צריך טהרת המחשבה וזה על ידי ספורי מעשיות כנ"ל ולזכות לזה, שיוכל להדמות אליו יתברך להבדיל בין אור וחשך כנ"ל הוא על ידי השגחה הינו שיצא מטבעיות שזה בחינת כלליות הקדשה וזה זוכין על ידי ארץ ישראל כי ארץ ישראל הוא כלליות הקדשה שבכל הקדשות כי שם כל העשר קדשות ועל כן נאמר בארץ ישראל, (דברים י"א) : "תמיד עיני ה' אלקיך בה" כי שם הוא רק השגחה, בחינת (דברים כ"ו) "השקיפה ממעון קדשך" וזה (תהלים ט"ז) "שויתי ה' לנגדי תמיד" הינו כשאני רוצה להשוות ולהדמות עצמי להשם יתברך כנ"ל אזי "לנגדי תמיד" הינו בחינת ארץ ישראל כמו שכתוב במדרש (תהלים ק"ה). 'אין תמיד אלא ארץ ישראל' שנאמר: "תמיד עיני ה' אלקיך בה" ודע שיש שם שכשרוצין לעשות מלך משתמשין בזה השם והשם הוא קמה (עיין ויקהל משה פרשה קמא) ראשי תבות השקיפה ממעון קדשך וזה בחינת (דניאל ב) : "מהעדה מלכין ומהקם מלכין" וזה שנאמר ביוסף (בראשית ל"ז) : "והנה קמה אלמתי".
דַּע שֶׁסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הַיְנוּ מִמַּה שֶּׁאֵרַע לָהֶם

הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

וְעַל יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

אֲבָל אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים

כִּי אִם מִי שֶׁיָּכוֹל לְהִדַּמּוֹת עַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

דְּהַיְנוּ שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך כְּמוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך כִּבְיָכוֹל

כִּי כְּנֶגֶד כָּל מַעֲשֶׂה שֶׁל צַדִּיק יֵשׁ כְּנֶגְדּוֹ רַע

דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּשׁ כְּנֶגְדּוֹ מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים, שֶׁגַּם לָהֶם אֵרַע כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

כְּגוֹן שֶׁמָּצִינוּ שֶׁפִּינְחָס עָשָׂה דָּבָר גָּדוֹל שֶׁפָּרַח בָּאֲוִיר

וּכְנֶגֶד זֶה יֵשׁ מַעֲשֵׂה שֶׁל רָשָׁע, שֶׁגַּם בִּלְעָם פָּרַח בָּאֲוִיר

וְכֵן כַּיּוֹצֵא בָּזֶה

כִּי הָרָע לְעֻמַּת הַטּוֹב

וְהַהֶפְרֵשׁ הוּא רַק מִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך

זֶה יוֹדֵעַ גּדֶל הַהֶבְדֵּל וְהַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים לְמַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים

כִּי זֶה מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי תְּפִילָּתוֹ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בֶּאֱלִישָׁע: "סַפְּרָה נָּא לִי הַגְּדלוֹת"

הַיְנוּ שֶׁעָשָׂה הַנִּסִּים עַל יְדֵי תְּפִילָּה

אֲבָל מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים

הֵם עַל יְדֵי תַּחְבּוּלוֹת אוֹ כִּשּׁוּף אוֹ דָּבָר אַחֵר מִסִּטְרָא אָחֳרָא

נִמְצָא שֶׁעִקַּר הַהֶפְרֵשׁ יוֹדֵעַ

רַק זֶה שֶׁיּוֹדֵעַ לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁך הַיְנוּ בֵּין רַע לְטוֹב

וְגַם מִי שֶׁאֵין לוֹ זֶה הַדַּעַת לְהַבְדִּיל וְכוּ'

אֲבָל יֵשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁמַּאֲמִין הַהֶבְדֵּל שֶׁיֵּשׁ בֵּינֵיהֶם כַּנַּ"ל

גַּם זֶה יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים

אֲבָל צָרִיך שֶׁתִּהְיֶה הָאֱמוּנָה אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּרוּרָה מְאד

עַד שֶׁעַל יְדֵי הָאֱמוּנָה יִהְיֶה דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ רוֹאֶה הַדָּבָר שֶׁמַּאֲמִין בָּעֵינַיִם מַמָּשׁ

בְּחִינַת סְתִים וְגַלְיָא כַּמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

[לְעֵיל בְּסִימָן ס"ב]

וְזֶה שֶׁמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ: "לְהַבְדִּיל בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁך"

'אוֹר אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים' 'חֹשֶׁך אֵלּוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל רְשָׁעִים'

הַיְנוּ שֶׁמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת אוֹר

וּלְהֶפֶך מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל רְשָׁעִים הֵם בְּחִינַת חֹשֶׁך

וּמִי שֶׁיָּכוֹל לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר לְחֹשֶׁך

יָכוֹל לְסַפֵּר מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים כַּנַּ"ל

וְעַל יְדֵי זֶה נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

גַּם, נִצּוֹל מִצָּרוֹת

כִּי בִּלְבּוּל הַדַּעַת הוּא בְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת

וּמִזֶּה בָּאִין צָרוֹת

כִּי מחִין דְּקַטְנוּת הֵם בְּחִינַת דִּינִין

וְסִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל צַדִּיקִים הֵם בְּחִינַת מחִין דְּגַדְלוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "סַפְּרָה נָּא לִי אֶת הַגְּדלוֹת"

בְּחִינַת הַמָּאוֹר הַגָּדוֹל

וְעַל יְדֵי זֶה מְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ מִמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת

שֶׁהֵם נִמְשָׁכִין מִמּחִין דְּקַטְנוּת

וְעַל יְדֵי זֶה מַמְתִּיק הַצָּרוֹת וְהַדִּינִים שֶׁכֻּלָּם הֵם מִבְּחִינַת מחִין דְּקַטְנוּת כַּנַּ"ל.

גַּם צָרִיך לֵידַע אֵיך לְסַפֵּר הַמַּעֲשֶׂה

כִּי בְּכָל מַעֲשֶׂה יֵשׁ צִמְצוּם

וְגַם כְּשֶׁרוֹצֶה לְטַהֵר מַחֲשַׁבְתּוֹ עַל יְדֵי סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל הַצַּדִּיק

נִמְצָא שֶׁנַּעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מֵהַמַּעֲשֶׂה וּמֵהַסִּפּוּר שֶׁהוּא דִּבּוּר

נַעֲשֶׂה אֶצְלוֹ מַחֲשָׁבָה

וּבְוַדַּאי צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה זֶה הַצַּדִּיק שֶׁמְּסַפֵּר מִמֶּנּוּ גָּבוֹהַּ מִמֶּנּוּ

כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל אוֹתוֹ הַצַּדִּיק, בִּבְחִינַת מַחֲשָׁבָה אֶצְלוֹ

עַל כֵּן צָרִיך לֵידַע מִמִּי לְסַפֵּר וְאֵיך לְסַפֵּר

וַאֲזַי נִטְהָר מַחֲשַׁבְתּוֹ

וְיָכוֹל לַעֲלוֹת אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה

שֶׁזֶּה נִקְרָא עֲלִיַּת הָעוֹלָמוֹת

כִּי הַמַּחֲשָׁבָה גָּבוֹהַּ מְאד

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לִכָּנֵס אֶל עוֹלַם הַמַּחֲשָׁבָה, צָרִיך לִשְׁתּק

וַאֲפִילּוּ אִם יְדַבֵּר אָז דִּבּוּר הָגוּן

הוּא מַפְסִיד הַמַּחֲשָׁבָה

כִּי הַמַּחֲשָׁבָה הוּא דָּבָר גָּבוֹהַּ מְאד

שֶׁאֲפִילּוּ דִּבּוּר הָגוּן מַפְסִידָהּ

וְזֶה בְּחִינַת: 'שְׁתֹק כָּך עָלָה בְּמַחֲשָׁבָה'

שֶׁלַּעֲלוֹת אֶל הַמַּחֲשָׁבָה צָרִיך לִשְׁתּק

וַאֲפִילּוּ אִם יִשְׁתּק וְלא יְדַבֵּר כְּלָל

עִם כָּל זֶה יֵשׁ בִּלְבּוּלִים שֶׁמְּבַלְבְּלִין הַמַּחֲשָׁבָה וּמוֹנְעִין אוֹתָהּ

וְעַל זֶה צָרִיך טָהֳרַת הַמַּחֲשָׁבָה

וְזֶה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת כַּנַּ"ל

וְלִזְכּוֹת לָזֶה, שֶׁיּוּכַל לְהִדַּמּוֹת אֵלָיו יִתְבָּרַך לְהַבְדִּיל בֵּין אוֹר וְחֹשֶׁך כַּנַּ"ל

הוּא עַל יְדֵי הַשְׁגָּחָה

הַיְנוּ שֶׁיֵּצֵא מִטִּבְעִיּוּת

שֶׁזֶּה בְּחִינַת כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה

וְזֶה זוֹכִין עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

כִּי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הוּא כְּלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁבְּכָל הַקְּדֻשּׁוֹת

כִּי שָׁם כָּל הָעֶשֶׂר קְדֻשּׁוֹת

וְעַל כֵּן נֶאֱמַר בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

כִּי שָׁם הוּא רַק הַשְׁגָּחָה, בְּחִינַת "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁך"

וְזֶה "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד"

הַיְנוּ כְּשֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַשְׁווֹת וּלְהִדַּמּוֹת עַצְמִי לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

אֲזַי "לְנֶגְדִּי תָמִיד"

הַיְנוּ בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ .

'אֵין תָּמִיד אֶלָּא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל' שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלקֶיך בָּהּ"

וְדַע שֶׁיֵּשׁ שֵׁם שֶׁכְּשֶׁרוֹצִין לַעֲשׂוֹת מֶלֶך מִשְׁתַּמְּשִׁין בְּזֶה הַשֵּׁם

וְהַשֵּׁם הוּא קמה

רָאשֵׁי תֵּבוֹת הַשְׁקִיפָה מִמְעוֹן קָדְשֶׁך

וְזֶה בְּחִינַת: "מְהַעְדֵּה מַלְכִין וּמְהָקֵם מַלְכִין"

וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר בְּיוֹסֵף: "וְהִנֵּה קָמָה אֲלֻמָּתִי".
חיי מוהר"ן - תכו - דברי צחות שלו
...שלו אות תכו אמר בקש שלום במקומך, ורדפהו ממקום אחר. כלומר שלפעמים צריך דיקא שיהיה לו שלום עם שונאי ה' ועל ידי זה דיקא ירדפהו ממקום אחר והבן אות תכז שמעתי בשמו שאמר שחלם לו דברי צחות והם אלו 'זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא כל שכן'. הינו שמקשה: זונות מפרכסות זו את זו, תלמידי חכמים לא הינו מאחר שזונות מפרכסות זו את זו מפני מה תלמידי חכמים לא יכבדו זה את זה. והתרוץ הוא כל שכן הינו בשביל כל שכן בשביל הממון הנקרא כל שכן כי כל שכן עשר וכבוד, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה על פסוק: "ארך ימים בימינה"...
סיפורי מעשיות - מעשה יג - מעשה משבעה קבצנים / מעשה בשבעת הקבצנים / מעשה בשבעה קבצנים
...אספר לכם איך היו שמחים מעשה פעם אחת היה מלך והיה לו בן יחיד ורצה המלך למסר המלוכה לבנו בחייו ועשה משתה גדול ובודאי בכל פעם שהמלך עושה משתה גדול הוא שמחה גדולה מאד בפרט עתה, שמסר המלוכה לבנו בחייו בודאי היה שמחה גדולה מאד והיו שם כל השרי מלוכה, וכל הדכסים והשרים והיו שמחים מאד על המשתה וגם המדינה היו נהנים מזה שמוסר המלוכה לבנו בחייו כי הוא כבוד גדול למלך והיה שם שמחה גדולה מאד והיה שם כל מיני שמחה מקהלות זמר ומשחקי הצגות וכיוצא מזה, כל מיני שמחה, הכל היה שם על המשתה וכשנעשו שמחים מאד עמד המלך ואמר...
חיי מוהר"ן - תעג - עבודת השם
...אות תעג מצאתי כתוב אצלו מצוה שיכתב כל אחד ספר תורה לעצמו שיכתב לו ספר בתורה כל שכן סת"ם אות תעד "כי תשא את ראש בני ישראל" זה בחינת משא "ונתנו איש כפר" זה בחינת מתן. הינו בחינת משא ומתן אות תעה שמעתי מרבי יצחק חתן המגיד מטירהאוויצע שאמר ששמע מפיו הקדוש שאמר שבדרך צריכין לזהר בטבילת מקוה כי מקוה מסגל להנצל מרוצחים אות תעו כונת השלחן מימי ילדותו שלחן בגימטריא קלפה נדחה פיה עם הכולל. הינו שיהיה נדחה הקלפה מהשלחן שלא תינק מהשלחן שולחן בגימטריא יקו"ק יקרבנו. כשהיה אחד צריך לרפואה היה מכון שלחן בגימטריא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלא - וּצְבָא הַשָּׁמַיִם לְך מִשְׁתַּחֲוִים
...- תורה רלא - וצבא השמים לך משתחוים בשעה שאומרים: "וצבא השמים לך משתחוים" ראוי להתפלל על כל דבר כי כל הרפואות על ידי כחות הגלגלים שהם צבא השמים וכל אחד נותן כח באיזה סם ועשב השיך לו ומהם מקבלים הסמים ועשבים כח לרפאות וכשצריכים רפואה מתחברים כמה כחות מהגלגלים שזה נותן כח בעשב זה וזה בעשב אחר וכיוצא ומתחברים כלם ועושין מהם הרכבה לרפואה על כן טוב לבקש מהשם יתברך בעת שאומרים: "וצבא השמים" וכו' שאז באים כלם להשתחוות ולתן שבח והודיה אליו יתברך שיצוה השם יתברך להם שימשיכו אלו הכחות הצריכים לרפואתו בתוך...
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...הפנוי - האם באמת אין שם שכל? breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת...
ספר המידות - חיתון
...חיתון חלק שני א. מי שקשה לו למצא זווגו יאמר בכונה שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה. ח. הכסוי שמכסין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלו - אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְך עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ
...תורה קלו - אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו זהו מה שאמרו רז"ל 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' כי כשיש מחלקת על אדם צריך לחקר למצא זכות בחברו, במה שחולק עליו כדי לדונו לכף זכות כי המחלקת לא ימנע משני פנים או מחמת שחבירו גדול ממנו במעלה ועל כן חולק עליו על שלא הגיע למדרגתו ואזי צריך להשתדל שיגיע הוא גם כן למדרגת חברו בכדי שיהיו שניהם שוים ואזי לא יהיה מחלקת או לפעמים להפך שהוא גדול מחברו והמחלקת מחמת שחברו מתקנא בו, על שלא הגיע למדרגתו ועל כן צריך לדונו לכף זכות ובזה הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מ - אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בעשרה מאמרות: "אלה מסעי בני ישראל בשביל שחטאו באלה אלקיך ישראל בשביל זה יסעו בני ישראל" נמצא כל הנסיעות של אדם, הוא בשביל קלקול האמונה הינו בחינת עבודת אלילים כי אם היה מאמין באמונה שלמה שיכול הקדוש ברוך הוא להזמין לו כל צרכו לא היה נוסע שום נסיעה נמצא כי הנסיעה היא קלקול אמונה, הינו בחינת עבודת אלילים וזה שכתוב בעבודת אלילים: "צא תאמר לו" 'צא', זה בחינת נסיעה וטלטול. גם על ידי טלטול מתקן את הטלטול שגרם כביכול למעלה "והמסכה צרה כהתכנס" גם על ידי עבודת אלילים, נמנע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מִּי שֶׁהוֹלֵך וְנֶחֱלָק וְנוֹפֵל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלה - מי שהולך ונחלק ונופל דע שמי שהולך ונחלק ונופל ואזי העולם שוחקין ממנו, והוא מתביש מזה זה בא על ידי שפגם בשמחת יום טוב כי יום טוב נקרא רגל, וגם נקרא מועד ועל ידי שפגם בשמחת יום טוב, נעשה מזה רגל מועד על כן רגלו מועדה ונפל וזה השחוק ששוחקין, הוא בחינת השמחות נפולות מפגם שמחת יום טוב ועל כן מתביש כי עבודת אלילים נקרא בשת 'והמבזה את המועדות כאלו עובד עבודת אלילים' על כן באה עליו בושה ולפעמים הוא לו לכפרה ולפעמים אין נתכפר לו בזה רק כדי להזכירו שישוב.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קג - כָּל הַמּוֹנֵעַ הֲלָכָה מִפִּי תַּלְמִיד כְּאִלּוּ גּוֹזְלוֹ מִנַּחֲלַת אָבוֹת
...מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות [לשון החברים] איתא בגמרא: 'כל המונע הלכה מפי תלמיד כאלו גוזלו מנחלת אבות שנאמר: "תורה צוה לנו משה מורשה" וכו' וכיון שראה משה שבני ראובן ובני גד מניאין [לב] בני ישראל מנחלת אבותם בשביל זה קרא להם "תרבות אנשים חטאים" ותרגם אונקלוס: 'תלמידי גבריא חיביא' הדבר הזה קבלתם מרבניכם שרבכם גזל מכם הלכות והלכות הם נחלת אבות כנ"ל ועתה גם אתם הולכים בדרכי אבותיכם ורצונכם לגזל מישראל נחלת אבותם ובפרק קמא דבבא בתרא: "ומצדיקי הרבים ככוכבים" 'אלו מלמדי תינוקות' ועכשו שראה שהם מחיבים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.5938 שניות - עכשיו 15_12_2025 השעה 17:01:03 - wesi2