ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

אות קכט
בִּתְחִלָּה קדֶם שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָסַע
לְקַאמֶינִיץ כַּמְבאָר כְּבָר בַּסֵּפֶר הַנִּדְפַּס.
וּבִנְסִיעָתוֹ לְקַאמֶינִיץ אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן
יֵשׁ לְפָנַי נְסִיעָה וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְהֵיכָן
וְשָׂחַק רַבִּי שִׁמְעוֹן אֵיךְ נוֹסְעִים אִם אֵין יוֹדְעִים לְהֵיכָן נוֹסְעִים
וְהֵשִׁיב לוֹ בֶּאֱמֶת אֵינִי יוֹדֵעַ.
וְהָלַךְ רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהֵכִין עֲגָלָה וְסוּסִים וְכָל צָרְכֵי הַנְּסִיעָה וְנָסַע עִמּוֹ.
וּבִנְסִיעָתוֹ עִמּוֹ בִּקֵּשׁ מֵרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
שֶׁיִּסַּע דֶּרֶךְ כְּפַר וָואלְחָיוִויץ.
וְקִבֵּל שָׁם עוֹד אִישׁ אֶחָד
וְנָסַע אִישׁ אֶחָד מִשָּׁם גַּם כֵּן עִמָּהֶם, עַד שֶׁבָּאוּ לְמֶעזִבּוּזּ.
וַעֲדַיִן לא יָדְעוּ לְהֵיכָן נוֹסְעִים.
וּבְבוֹאוֹ לְמֶעזִבּוּזּ לְבֵית אָבִיו וְאִמּוֹ הַצַּדִּיקִים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
שָׂמְחוּ עַל בִּיאָתוֹ מְאד
עָנְתָה אִמּוֹ זִכְרוֹנָהּ לִבְרָכָה
וְאָמְרָה לוֹ בְּנִי מָתַי תֵּלֵךְ לִזְקֵנְךָ הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ הַקָּדוֹשׁ
הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אִם זְקֵנִי רוֹצֶה לֵרָאוֹת עִמִּי יָבוֹא לְכָאן.
אַחַר כָּךְ בַּלַּיְלָה שָׁכַב לִישׁן
וּבַבּקֶר עָמְדָה אִמּוֹ וּבָאַתָה אֵלָיו וְאָמְרָה לוֹ
הֲלא זְקֵנְךָ כְּבָר הָיָה אֶצְלְךָ
וּמָתַי תֵּלֵךְ אֵלָיו הַיְנוּ עַל קִבְרוֹ
הֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַכְשָׁו לא אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ
בַּחֲזִירָתִי אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם אֶהְיֶה עַל קִבְרוֹ.
וְכֵן הָיָה.
וְקדֶם שֶׁבָּא לְמֶעזִבּוּזּ
נָפַל רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל עֶרֶשׂ דְּוַי
וּבָא לְמֶעזִבּוּזּ בְּחוֹלַאַת חָזָק מְאד
וְהֻכְרַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַשְׁאִיר אוֹתוֹ שָׁם בְּמֶזְבּוּז
וְלא נָסַע עִמּוֹ לְקַאמֶינִיץ.
וּכְשֶׁהָלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶל רַבִּי שִׁמְעוֹן
לִפְטר מִמֶּנּוּ וְלִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ
לא רָצָה רַבִּי שִׁמְעוֹן לְהַנִּיחוֹ
עַד שֶׁהִבְטִיחוֹ עַל דִּבּוּרוֹ הַקָּדוֹשׁ
שֶׁבְּוַדַּאי בַּחֲזִירָתוֹ יִמְצָאֶנּוּ בְּחַיִּים וְשָׁלוֹם.
וְכֵן הֲוָה.
וְגַם קדֶם שֶׁנָּסַע מִבֵּיתוֹ
אָמַר לְרַבִּי שִׁמְעוֹן הֲתוּכַל לִסַּע עִמִּי
וְאָמַר לוֹ שֶׁנְּסִיעָתוֹ יִתְמַהְמַהּ
אוֹ שָׁבוּעַ אוֹ שְׁתַּיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ רֶבַע שָׁנָה אוֹ חֲצִי שָׁנָה אוֹ שָׁנָה תְּמִימָה
וּבִתְחִלָּה שָׁתַק רַבִּי שִׁמְעוֹן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
אַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁרוֹצֶה לִנְסֹעַ בֶּאֱמֶת
אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן שֶׁיַּפְקִיר הַכּל וְיִּסַּע עִמּוֹ
אֲפִילּוּ אִם יִתְמַהֲמַהּ כַּמָּה.
וְנָסַע עִמּוֹ כַּנַּ"ל.
וּבְמֶזְבּוּז כְּשֶׁנִּפְטַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּנּוּ קדֶם נְסִיעָתוֹ
בְּשָׁעָה שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְוַי
וְעָנָה רַבִּי שִׁמְעוֹן וְאָמַר לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
מָתַי אֶתְרָאֶה פָּנִים עִמָּכֶם
כִּי הֲלא תּוּכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהּ בַּדֶּרֶךְ כַּמָּה
כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּבֵיתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה יִתְמַהֲמַהּ
אָמַר לוֹ שֶׁלּא יִתְמַהֲמַהּ. כִּי אִם שְׁמוֹנָה יָמִים אוֹ עֲשָׂרָה יָמִים לא יוֹתֵר.
שָׁאַל לוֹ הֲלא אֲמַרְתֶּם בְּבֵיתְכֶם שֶׁאֵינְכֶם יוֹדְעִים כַּמָּה תִּתְמַהְמְהוּ בַּדֶּרֶךְ.
הֵשִׁיב לוֹ: בֶּאֱמֶת בְּבֵיתִי לא יָדַעְתִּי
אֲבָל עַכְשָׁו אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְקַאמֶינִיץ
וְלא אֶתְמַהְמַהּ הַרְבֵּה כִּי אִם כַּנּ"ל
כִּי בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה הָיָה אֶצְלִי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וְאָז הוֹדִיעַ לִי לְהֵיכָן לִנְסֹעַ, הַיְנוּ לְקַאמֶינִיץ.
וְנָסַע מִיָּד לְקַאמֶינִיץ
וּמַה שֶּׁעָשָׂה שָׁם נֶעְלָם מֵעֵין כָּל חַי
וַעֲדַיִן לא נוֹדַע לְשׁוּם אָדָם בָּעוֹלָם
עַד בִּיאַת הַגּוֹאֵל בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן
אות קל
כְּשֶׁבָּא מִקַּאמִינִיץ
אָמַר תּוֹרָה בְּשַׁבָּת עַל פָּסוּק: "דָּבְקָה נַפְשִׁי אַחֲרֶיךָ"
תּוֹרָה נִפְלָאָה מְאד
וְהִתְפָּאֵר בְּעַצְמוֹ מְאד וְאָמַר
וּמָה כְּשֶׁבָּאתִי רַק מִקַּאמִינִיץ אֲנִי אוֹמֵר תּוֹרָה כָּזוֹ
כְּשֶׁאָבוֹא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁאֶזְכֶּה לְגַלּוֹת תּוֹרָה נוֹרָאָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר וְכוּ' וְכוּ'
אות קלא
כְּשֶׁבָּא מִקַּאמִינִיץ נִפְטְרָה אֶצְלוֹ יַלְדָּה אַחַת עָלֶיהָ הַשָּׁלוֹם.
עָנָה וְאָמַר כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה חַס וְשָׁלוֹם יָמוּת אֶצְלִי
בִּשְׁבִיל תְּנוּעָה אַחַת שֶׁיֵּשׁ חִלּוּק בֵּינִי
בֵּין קדֶם הֱיוֹתִי בְּקַאמֶינִיץ וּבֵין לְאַחַר הֱיוֹתִי שָׁם
ה' יַצִּילֵנוּ
אות קלב
בְּעֵת נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
נָסַע דֶּרֶךְ נִיקוֹלַאיֶיב וְחוּרְסַן לְאָדֶעס וְשָׁבַת בְּחַג שָׁבוּעוֹת בְּחוּרְסַאן
וְאָמַר שָׁם תּוֹרוֹת נִפְלָאוֹת עַל פָּסוּק .
"יָקֵם סְעָרָה לִדְמָמָה", וְעוֹד כַּמָּה תּוֹרוֹת.
וְהָיוּ שָׁם אַנְשֵׁי הָרַב מִלָּאדִי.
וְהֵבִיאוּ לְפָנָיו תּוֹרוֹת הָרַב
וְסָתַר דְּבָרָיו לִפְנֵי אֲנָשָׁיו
וְהֶרְאָה לָהֶם שֶׁאֵינוֹ כֵן כְּמוֹ שֶׁאָמַר.
וּבְלֵיל שָׁבוּעוֹת אַחַר שֶׁהָיָה נֵעוֹר כַּנָּהוּג
הָלַךְ לַמִּקְוֶה עִם אִישׁ אֶחָד מֵאֲנָשָׁיו
וְסִפֵּר לִי זֶה הָאִישׁ שֶׁהָלַךְ עִמּוֹ אָז לַמִּקְוֶה בְּשָׁבוּעוֹת
שֶׁאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּדֶרֶךְ הִלּוּכוֹ לַמִּקְוֶה
וְשָׁאַל אוֹתוֹ בְּכָל פַּעַם אִם שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת
וְהֵשִׁיב שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ כְּלָל.
וְנִתְפַּלֵּא מְאד עַל שֶׁאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ
וְאָמַר אֵיךְ אֶפְשָׁר לִבְלִי לִשְׁמעַ קוֹלוֹת כָּעֵת.
אַחַר כָּךְ אָמַר אֶפְשָׁר הוּא קוֹל הַקַּאפֶּלְיֶע [מַקְהֵלָה] שֶּׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ.
וְהֵשִׁיב לוֹ הָאִישׁ הַנַּ"ל
שֶׁהוּא אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל קַאפֶּעלְיֶע וְלא שׁוּם קוֹל כְּלָל
וְתָמַהּ מְאד.
וְהֵבִין הָאִישׁ הַנַּ"ל
שֶׁהוּא שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹת וּבְרָקִים שֶׁל קַבָּלַת הַתּוֹרָה.
אַחַר כָּךְ כְּשֶׁיָּצָא מֵהַמִּקְוֶה אָמַר
שֶׁנּוֹדַע לִי עַכְשָׁו בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה
בָּעִנְיָן הַנֶּאֱמָר בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ אִית יִרְאָה וְאִית יִרְאָה וְכוּ'
וְעַכְשָׁו נוֹדַע לִי שֶׁיֵּשׁ עוֹד יִרְאָה
שֶׁהִיא גַּם כֵּן עוֹד יוֹתֵר וְיוֹתֵר אֲפִילּוּ מִיִּרְאָה עִלָּאָה הַנִּזְכָּר שָׁם.
כִּי נוֹדַע לִי עַכְשָׁו יִרְאַת אֱל קוּת
שֶׁהִיא יִרְאָה וָפַחַד גָּבוֹהַּ וְעָצוּם וּמְרוֹמָם וּמְנֻשָּׂא מְאד מְאד
אות קלג
וְנִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
קדֶם נְסִיעָתוֹ מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּימֵי חַג הַפֶּסַח
שֶׁאָמַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִסַּע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כְּדֵי לְקַיֵּם שָׁם כָּל הַתַּרְיָ"ג מִצְווֹת
לִכְל ל יַחַד כָּל הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ
עִם כָּל הַמִּצְווֹת שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ
וּלְכָלְלָם יַחַד וּלְקַיְּמָם בְּרוּחָנִיּוּת.
וְאַחַר כָּךְ יוּכַל לְקַיְּמָם כָּרָאוּי בְּגַשְׁמִיּוּת.
וּבְכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים יֵשׁ שִׂיחוֹת וְסִפּוּרִים הַרְבֵּה
כַּמּוּבָן מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁסִּפְּרוּ זאת לְפָנַי.
אַךְ אָנכִי לא הָיִיתִי בְּכָל זֶה
עַל כֵּן נֶחְסָר רֻבּוֹ כְּכֻלּוֹ
וְלא יָכלְתִּי לְלַקֵּט בַּאֲמָרִים כִּי אִם מְעַט דִּמְעַט.
וְאָמַר שֶׁגַּם מִטַּעַם זֶה הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
כִּי מִקּדֶם כְּשֶׁהָיָה צָרִיךְ דָּבָר מִזְּקֵנוֹ רַבִּי נַחְמָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַשּׁוֹכֵב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
הָיָה שׁוֹלֵחַ אֶת הַצַּדִּיק רַבִּי יְשַׁעְיָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הַשּׁוֹכֵב בְּסַמִילֶע וְעַכְשָׁיו וְכוּ'
וְאֵינוֹ יָכוֹל לְשָׁלְחוֹ.
עַל כֵּן הוּא נוֹסֵעַ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְדַבֵּר עִם זְקֵנוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה
וּלְהַעֲמִיד עִמּוֹ אפֶן
אֵיךְ יוּכַל לֵידַע מִמֶּנּוּ תָּמִיד מַה שֶּׁהוּא צָרִיךְ לֵידַע עַל יָדוֹ.
וּכְפִי הַנִּשְׁמַע שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה וְכַמָּה טְעָמִים בְּעִנְיַן נְסִיעָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁלּא גִּלָּה כְּלָל.
כִּי כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעָשָׂה, לְעוֹלָם לא עָשָׂה דָּבָר בִּשְׁבִיל טַעַם אֶחָד לְבַדּוֹ
רַק בְּכָל דָּבָר שֶׁעָשָׂה הָיָה בּוֹ כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת טְעָמִים עֶלְיוֹנִים עֲמֻקִּים וּגְבוֹהִים מְאד מְאד
וּבִפְרָט הַנְּסִיעָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל זֶה מְאד מְאד בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ
כַּמְבאָר כְּבָר.



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ח
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ח ובח"י איר נסע מביתו מקהלת קדש מדודיוקא לעיר ניקולייב ושם היה ספינה עבור חטים ונסע עם אותה הספינה דרך אדס כי מקדם היו המשלחים ושאר אנשים יראים לנסע דרך אדס כי אמרו שהים מסכן דרך שם והוא בחכמתו הגדולה הבין תכף שטוב יותר מכמה טעמים לנסע על הספינה מאדס כי מקצרים את הדרך הרבה שיש ממדינתנו לגלץ גם יוצאים מן הסכנה שיש כשנוסעים מגלץ שיש סכנה גדולה כשיורדים מהנהר טונא על הים כמפרסם על כן לא השגיח כלל על דברי העולם ונסע מניקולייב דרך אדס לסטנבול... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות יב וביום מחר בא ואמר שבא ספינה מחוץ לארץ עם יהודים ויש להם גם כן שוחט מבהק ושם באותה ספינה היה הרב החסיד המפרסם מורנו הרב זאב ולף נרו יאיר מטשרני אוסטרהא ושאר אנשים חשובים ושאלו על רבנו זכרונו לברכה וגלה להם האיש שהיה עם רבנו, זכרונו לברכה, האמת ותכף שלח ר' זאב הנ"ל אחרי רבנו, זכרונו לברכה, שיבוא אליו לאכסניא שלו ויקבלו באהבה להתארח עמו יחד ולא רצה רבנו, זכרונו לברכה, ללכת אצלו כי אמר כאן טוב לפני כי היה עושה בסטנבול כל מיני קטנות והיה הולך יחף ובלי חגורה ובלי כובע עליון והיה מלבש רק בה"אנטער שלאק" שה... לחץ להמשך...
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה? מה שורש ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דע כי יש יראות נפולות דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר: "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיו... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - אות ו
שבחי הר"ן - אות ו והיה רגיל להתחיל בכל פעם מחדש דהינו כשנפל ממדרגתו לפעמים לא היה מיאש עצמו בשביל זה רק אמר שיתחיל מחדש כאלו לא התחיל עדין כלל לכנס בעבודתו יתברך רק עתה הוא מתחיל מחדש וכן בכל פעם ופעם תמיד היה רגיל להתחיל מחדש והיה לו כמה התחלות ביום אחד שגם ביום אחד לפעמים נפל מעבודתו והיה מתחיל מחדש וכן כמה פעמים ביום אחד... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין כנגד שבעין תבין שבמזמ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסט - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' ועיניו היו מאירות כשמש וכירח ממש בפרט בשבת קדש היו עיניו מאירות מאד מאד ופניו היו מאירות ומאדימות מאד בשבת קדש ומי שלא ראה עצם קדשתו ורשפי שלהבת דבקותו בשבת קדש, וסדר הקדוש שלו בליל שבת עם סדר השלחן, והנגון שהיה מזמר אתקינו סעודתא אזמר בשבחין, ואיך שהיה מזמר שאר הזמירות כל מקדש, מנוחה ושמחה, ואשת חיל, ומעין עולם הבא ומי שלא ראה זאת, לא ראה טוב מעולם וכל מי שעמד אז באותו מעמד היה מעיד שלא יהיה נראה כזאת עד שיבוא משיח צדקנו ואלו כל הימים דיו וכו' אי אפשר לבאר אפס קצה ועצם היפי והקדשה הנוראה והיראה הע... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מִפְּנֵי מַה כְּשֶׁהָאָדָם מְבַקֵּשׁ פַּרְנָסָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה טז - מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה הקשו מפני מה כשהאדם מבקש פרנסה, אין נותנין לו תכף מן השמים כי אם על ידי סיבות, לכל אחד לפי סיבתו שזה צריך לזרע תבואה ולחרש ולקצר וכו' וזה צריך לנסע ולמצא צרך פרנסתו שם, וכיוצא בזה ולמה לא נותנין לו תכף, בשעה שמבקש פרנסתו, מזמן ? והתרוץ: דע, שכל הפרנסה של ישראל צריכין לקבל על ידי המלך כמו שכתוב במלך: "אילנא די חזית די רבה ותקף וכו' ומזון לכלא בה אנת הוא מלכא" ועקר המלכות הוא על ידי ענווה, בבחינת: "ולפני כבוד ענווה" שעקר כבוד וגדלת המלכות הוא על ידי ענווה דיקא כי כן דרך המלכות, בכל פעם שצריך... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כִּי אֶקַּח מוֹעֵד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלה - כי אקח מועד כי אקח מועד אני מישרים אשפט סגלה להנצל מגדלות, לכבד את הימים טובים, ולקבל יום טוב בשמחה ובהרחבת הלב כפי יכלתו כי משה רבנו, עליו השלום, על ידי שזכה לארבעים ותשעה שערי בינה, זכה להיות "ענו מאד מכל האדם" ויום טוב מחין דאמא, שהיא בינה ועל כן כשמקבל את היום טוב, שהיא בינה, זוכה לענווה יום טוב בגימטריא סג עם הי' אותיות כמובא בכונות, שהוא הפך גס רוח כי יום טוב מבטל הגדלות כי טבע הקטנות שיתבטל לגבי גדלות ועל כן כשמקרב להצדיק נתבטל הגדלות כי על ידי אור הגדול של הצדיק נתבטל לגמרי וזהו בחינת: "ראוני נערים ונחבאו"... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות צג
שיחות הר"ן - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט כמו למשל כשאחד אומר פשט או חלוק גדול מאד ומחמת זה אין יכולין לקבל ממנו מחמת גדלו כי חצי פשט אי אפשר לקבל כי אם כלה אבל כשמחלקין הפשט והחלוק לחלקים וענינים אזי יכולין להבין כל ענין וענין בפני עצמו כך יש אור שהוא מאיר באלף עולמות והוא השגה אחת דהינו שאי אפשר להשיג אותו אלא כלו אבל לא במקצת כי הוא אור אחד פשוט אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכד
שיחות הר"ן - אות קכד פעם אחת שאל אותי בלשון תמה השמעת ממני דברי מוסר ? ואמר שאינו יכול לומר דברי מוסר כי כל דבור מוסר שלו הוא מטבל ומרחץ בדמעות ומחמת זה אינו יכול לומר מוסר בפרוש ובתחלה היה אצלנו קצת תמיהה מה שאמר שאינו אומר מוסר כי לפי דעתנו כל דבריו הם דברי מוסר גדול מאד מאד כאש בוערת ממש אך באמת לא היה רגיל לומר דברי מוסר בפרוש כדרך המוכיחים אבל אף על פי כן כל דבריו וכל שיחותיו היה רק מענין עבודת ה' וכל דבריו היה כגחלי אש ממש ומי שזכה לשמע דבור מפיו היה נכנס בקרבו כאש בוערת ממש ואי אפשר לבאר ולציר לא בכתב ולא בפה עצם תבערת קדשת דבוריו שיצאו ... לחץ להמשך...
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה?
בחירה חופשית - מתי נבין את הסוד הזה? שאלה: קראתי בשם רבי נחמן מברסלב, שאחרי 120 שהאדם נפטר, אח"כ הוא זוכה להבין את השכל של הידיעה והבחירה. השאלה שלי היא האם אחרי שבן אדם עוזב את הגוף, האם הוא באמת זוכה לקבל תשובה לשאלה הזאת? או שאולי רק הקב"ה עצמו יודע את התשובה וגם אחרי הפטירה גם אז האדם עדיין לא יודע את התשובה? אשמח גם לקבל מקור לכך בדברי רבני נחמן מברסלב. האם הוא אמר את זה בפירוש? או שאולי זאת המצאה... בקיצור, מהי האמת בעניין הזה? תשובה: אין שום קשר מכל סוג שהוא, בין הפטירה של האדם מהגוף, לבין הבנת השכל של הבחירה והידיעה. יש כאלו בטעות שחושב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רל - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רל - מדבר ממעלת ההתבודדות שמעתי מרבי נפתלי נרו יאיר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שטוב כשהלב של איש הישראלי נמשך כל כך להשם יתברך עד שבכל עת ועת שידפקו על הלב יתחיל תכף להתלהב ולהשתוקק להשם יתברך בכלות הנפש כראוי ועשה אז תנועות בידיו על ענין זה ואמר שאפילו כשיושבין בין אנשים ישא ידיו ולבו לה' ויצעק אליו בכלות הנפש והרים אז ידיו בהתעוררות נפלא ואמר הפסוק "אל תעזבני ה' אלוקי" בקול נעים של תחנה וגעגועים נפלאים להשם יתברך ותפס זאת לדגמא שכך ראוי לאיש ישראלי שאפילו כשהוא בין אנשים יתעורר בכל פעם להשם יתברך בהתעוררות נמרץ כנזכר לעיל... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רטז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה עין אלשיך על משלי ובפרט בקפיטל ז' בדרך שלישי שם מרחיב הדבור והאזהרה להתרחק מהם ועין שם, כי מדבר שם בדרך צחות ונפלא, ומסביר הדבר איך הם מטעים את העולם שבתחלה אינם מגלים האפיקורסות והכפירות שלהם רק מראים המתיקות המדמה הנראה בתחלה בדרכיהם הרעים עין שם וזהו "כי נפת תטפנה שפתי זרה" וכו' ופרש רש"י אפיקורסות "ואחריתה מרה כלענה" וכו' עין שם והכלל שכל האזהרות של משלי להתרחק מאשה זרה כונתו על חכמות החיצוניות שנקראת אשה זרה כנגד חכמת התורה שנקראת אשת חיל ומי שבקי בהם ובדרכיהם ואיך הם מטעין את העולם בפרט... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - האמונה תולה בפה של אדם האמונה תולה בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד מדבורים של כפירה ואפיקורסות אף על פי שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו בדרך שחוק וכבר מבאר בספרים ובדברינ... לחץ להמשך...
ספר המידות - ענוה
ספר המידות - ענוה א. מי שמשתף את עצמו בצרות ישראל ומתפלל עליהם, על ידי זה בא לענוה. ב. על ידי אמת יזכה לענוה. ג. על ידי אמונה בא הכנעה. ד. על ידי קביעות מקום לתפלה בא לידי ענוה וחסידות. ה. על ידי ענוה תפלתו נשמעת, וכאלו הקריב כל הקרבנות. ו. על ידי ענוה מוסיפין לו גדלה על גדלתו. ז. על ידי ענוה מאריך ימים. ח. על ידי ענוה אין מדקדקין אחר מעשיו. ט. יום שאתה מקטין את עצמך, יום הזה מוסיף כח וגבורה והתרוממות בקדשה של מעלה. י. כשאתה רואה שענוה נתרבה בעולם, תצפה לרגלי דמשיחא. יא. על ידי ענוה נתבטל פחד האויבים. יב. על ידי ענוה נתבטל המחלקת והיסורין. יג. ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
חיי מוהר"ן - קסב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד אות קסב אמר שתכף שבא עליו ההוסט תכף שעשה ההוסט הראשון ידע מיד שיסתלק ותכף התחיל לדבר מענין הסתלקותו אף על פי שהשם יתברך בחסדו הגדול הפליא עמנו נסיו הגדולים מאד שחי אחר כך שלש שנים ויותר קצת. אף על פי כן תכף בקיץ תקס"ז שאז בא עליו ההוסט בהיותו בדרך בעת חזירתו מנסיעתו הגדולה שנסע לנאווריטש וזאסלאב וכו' כנ"ל ותכף בבואו לביתו מנסיעתו הנ"ל התחיל לדבר מענין הסתלקותו ואמר אז שיש עליו פחדים גדולים ואמר שהיה צריך שיהיו אצלו ששים גבורים כמו שהיה להבעל שם טוב זכרונו לברכה ודבר הרבה בענין זה [אך א... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קנג
שיחות הר"ן - אות קנג ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ח בענין הנהגת הפשיטות וכו', כי לפעמים הצדיק איש פשוט לגמרי שקורין פראסטיק וכו' עין שם יש בזה הרבה לספר איך ובאיזה ענין נאמרה זאת התורה אך אי אפשר לציר בכתב כל מה שעבר בענין זה אך אף על פי כן ארשם מה שאפשר דע כי זאת התורה נאמרה בשבת נחמו באומאן סמוך להסתלקותו ומעשה שהיה כך היה באותה העת בסמוך נכנס לדירה אחרת שנסתלק שם ואותה הדירה היתה טובה לפניו מאד לישב בה כי היה לו שם רחבת ידים ואויר יפה כי היה שם גן לפני החלונות אך הדירה היתה של וכו' וסמוך לשבת נחמו נכנס לשם ועל אותו השבת נתקבצו כמה אנשים חדשים גם יש... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכח
שיחות הר"ן - אות קכח ספר בשבחו שידע כל דברי ה"עץ חיים ו"פרי עץ החיים" וכל כתבי האר"י, זכרונו לברכה מספר הזוהר והעקר מהתקונים והמובן מדבריו היה שזה היה בימי נעוריו והפליג מאד כמה פעמים בשבח גדלת קדשת התקוני זוהר והיה רגיל לעסק בו ביותר גם בכל השנה אפילו שלא בימי אלול ואמר שבספר התקונים כלולים כל החכמות שבעולם וכו'... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קפג - גדולות נוראות השגתו פעם אחת בא מן החוץ וחש במעיו ואמר שהרגיש בזה שיבוא לו מעות והרמז "וצאצאי מעיך כמעותיו" וכן היה שבא מעות על הבי דאר... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 05:26:45 - wesi2