ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


אות קפא
הָיָה לִי גּוּף יָפֶה שֶׁלּא הָיָה תּוֹבֵעַ וְדוֹחֵק עַצְמוֹ כְּלָל.
עַכְשָׁו אֲנִי צָרִיךְ לִשְׁמר אֶת הָעֵת שֶׁל הָאֲכִילָה וְכוּ'
וְהַיִּסּוּרִים שֶׁהָיוּ לִי שָׁם אֵין לְבָאֵר
אֵין צָרִיךְ לוֹמַר מחַ יִסּוּרִים
גַּם קִבַּלְתִּי רְפוּאוֹת וְהָיִיתִי שׁוֹתֶה חִינָא [רְפוּאָה לְקַדַּחַת מַלְרְיָה]
וְשָׁם בִּמְדִינַת חִינָא [סִין] כּוֹפְרִים לְגַמְרֵי וְאוֹמְרִים לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן
וְכַיּוֹצֵא שְׁאָר הָרְפוּאוֹת מִמְּקוֹמוֹת הָאֲחֵרִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם שְׁאָר אֶפִּיקוֹרְסוּת
וּכְשֶׁבָּא כָּל זֶה בְּתוֹךְ מֵעַי נַעֲשָׂה מִזֶּה מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה.
כִּי הָיָה צָרִיךְ שֶׁיָּבוֹא הַסַּם הַבָּא מִשָּׁם בְּמֵעָיו
כְּדֵי לְהַכְנִיעַ כְּפִירוֹת הַנַּ"ל, וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה בִּשְׁאָר סַמִּים
[מִזֶּה יוּכַל הַמֵּבִין לְהָבִין קְצָת עִסְקוֹ בִּרְפוּאוֹת
מִלְּבַד שְׁאָר סוֹדוֹת נִשְׂגָּבוֹת שֶׁהָיוּ בְּכָל דְּרָכָיו וְהַנְהָגוֹתָיו.
אֲבָל עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטוֹרִים].
אות קפב
פַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁבָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ אָמַר
אֲנִי עַכְשָׁו כְּגָמוּל עָלַי אִמּוֹ
אות קפג
בְּקַיִץ תקס"ח בָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְבֵיתוֹ לִבְּרֶסְלַב בְּיוֹם רִאשׁוֹן פָּרָשַׁת בָּלָק וְשָׁבַת בַדֶּרֶךְ בִּקְהִלַּת קדֶשׁ יַאנוֹב.
גַּם בִּנְסִיעָתוֹ מִלֶּמְבֶּרְג נָסַע דֶּרֶךְ בְּרָאד וְנִתְמַהְמַהּ שָׁם אֵיזֶה זְמַן בְּעֵרֶךְ שְׁנֵי שָׁבוּעוֹת.
וְהַדָּאקְטוֹרִים אָמְרוּ שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לִנְסֹעַ מֵחֲמַת כּבֶד הַחוֹלַאַת שֶׁלּוֹ וְשֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִסַּע כִּי אִם פַּרְסָה אַחַת בְּיוֹם
וְהוּא לא חָשׁ עַל זֶה וְנָסַע בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל כַּמָּה פַּרְסָאוֹת בְּיוֹם אֶחָד כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים הַזְּרִיזִים.
וּבְיוֹם רִאשׁוֹן שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ נָסַע בְּהַשְׁכָּמָה מִקְּהִלָּה קְדוֹשָׁה יַאנוֹב שֶׁשָּׁבַת שָׁם, וּבְמוֹצָאֵי שַׁבָּת לא יָשֵׁן כְּדַרְכּוֹ.
וּבַבּקֶר כְּשֶׁהֵאִיר הַשַּׁחַר נָסַע מִשָּׁם בִּזְרִיזוּת עַד שֶׁבָּא לְבֵיתוֹ בְּאוֹתוֹ הַיּוֹם בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל.
וְגַם אַחַר כָּךְ בְּבֵיתוֹ הָיָה מִתְנַהֵג בְּעִנְיַן אֲכִילָתוֹ שֶׁלּא כְּפִי דַּעַת הַדָּאקְטוֹרִים
כִּי רָאָה שֶׁאֵין בָּהֶם מַמָּשׁ
כַּאֲשֶׁר הוֹדוּ לוֹ בְּעַצְמָן בְּפֶה מָלֵא.
וְהֶאֱרִיךְ לְסַפֵּר בָּזֶה
וְהִזְהִיר מְאד לִבְלִי לַעֲסֹק בְּדָאקְטוֹרִים וּרְפוּאוֹת כְּלָל כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
אות קפד
בִּהְיוֹתוֹ בְּלֶמְבֶּרְגְּ מָסַר הַסֵּפֶר לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו לְיַד אִישׁ אֶחָד שֶׁבָּא אֵלָיו מִמֶּעדְוֶועדִיוְוקֶע
וְצִוָּה לְהָאִישׁ הַזֶּה שֶׁיִּסַּע לִמְדִינָתֵנוּ לְהַדְפִּיס הַסֵּפֶר, וְכֵן עָשָׂה.
וּבִתְחִלָּה חָקַר בְּדַעְתּוֹ וְהִתְיַשֵּׁב הַרְבֵּה בְּעִנְיָן זֶה
כִּי בַּשָּׁנִים הַקּוֹדְמִים הָיִינוּ נִזְהָרִים לְהַעְלִים וּלְהַסְתִּיר הַכְּתָבִים שֶׁל תּוֹרָתוֹ בִּפְנֵי הָעוֹלָם.
אַךְ אַחַר כָּךְ צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כַּסֵּדֶר
הַיְנוּ כִּי בִּתְחִלָּה הָיוּ כְּתוּבִים אֶצְלִי הַתּוֹרוֹת בְּקוּנְטְרֵסִים מְפֻזָּרִים שֶׁלּא כְּסֵדֶר.
וְאַחַר כָּךְ בִּשְׁנַת תקס"ה צִוָּה עָלַי לְהַעְתִּיקָם כְּסֵדֶר
וְלַעֲשׂוֹת מֵהֶם כֶּרֶךְ.
וְהִזְהִיר אוֹתִי לְהִזְדָּרֵז בָּזֶה.
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה בְּעֶזְרִי, וְהֶעְתַּקְתִּיו יָפֶה כַּסֵּדֶר.
וְהֵבֵאתִי לְפָנָיו הַקּוּנְטְרֵסִים וְהוּטְבוּ בְּעֵינָיו מְאד.
וְאַחַר כָּךְ נָתַתִּי אוֹתָם לָאֻמָּן הַכּוֹרֵךְ פּה בְּרֶסְלַב לְכָרְכָם יָפֶה
וְזֶה הָיָה בְּיוֹם שִׁשִּׁי עֶרֶב שַׁבַּת קדֶשׁ
וְהֻכְרַחְתִּי לַעֲמד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמר בְּעֵת הַכְּרִיכָה
שֶׁלּא יִשְׁלְטוּ בּוֹ יְדֵי זָרִים.
וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אִישׁ מֵאֲנָשָׁיו שֶׁיַּעֲמד עַל הָאֻמָּן לִשְׁמר
כְּדֵי שֶׁאָנכִי אָבוֹא לְפָנָיו לְדַבֵּר עִמּוֹ.
וְתֵכֶף בָּאתִי לְפָנָיו וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְהֶחֱיָה אוֹתִי מְאד.
וּבְאוֹתוֹ הַיּוֹם שָׁמַעְתִּי הַתְחָלַת הִתְגַּלּוּת הָעִנְיָן שֶׁל הָעֲשָׂרָה קַפִּיטְל תְּהִלִּים שֶׁהֵם תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם.
וְאָז מֵחֲמַת עֵסֶק זֶה נִמְנַע מִלִּישׁן בְּאוֹתוֹ הָעֶרֶב שַׁבָּת
רַק דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה בִּתְחִלָּה כְּשֶׁהָיָה שׁוֹכֵב עַל מִטָּתוֹ
וְאַחַר כָּךְ קָם מִמִּטָּתוֹ וְיָשַׁב אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן בְּבֵיתוֹ הַגָּדוֹל
וְדִבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה וְעִם כָּל הָעוֹלָם עַד פְּנוֹת הַיּוֹם
מַה שֶּׁדַּרְכּוֹ הָיָה תָּמִיד לֵילֵךְ לַמֶּרְחָץ סָמוּךְ אַחַר חֲצוֹת
וְעַכְשָׁיו יָשַׁב וְדִבֵּר עִמָּנוּ עַד סָמוּךְ לָעֶרֶב.
וְאָמַר אָז כַּמָּה קָשֶׁה לִהְיוֹת מַנְהִיג [שֶׁקּוֹרִין גִּיטֶר יְהוּד]
כִּי הֲלא זֶה הַדָּבָר שֶׁכּוֹרְכִין הַסֵּפֶר נִדְמֶה לָכֶם שֶׁהוּא דָּבָר קָטָן
כַּמָּה וְכַמָּה עוֹלָמוֹת תְּלוּיִים בָּזֶה
[וְכַוָּנָתוֹ הָיָה נִרְאֶה בָּזֶה שֶׁהוּא מֻכְרָח לִשָּׂא עָלָיו עִנְיָן הַתִּקּוּן הַזֶּה הַנַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי כְּרִיכַת הַסֵּפֶר גַּם כֵּן].
וְנִגְמַר כְּרִיכַת הַסֵּפֶר בַּשָּׁבוּעַ שֶׁלְּאַחֲרָיו בְּיוֹם חֲמִישִׁי.
וּבְכָל אוֹתוֹ הַשָּׁבוּעַ דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיַן שִׂמְחָה
וְחִזֵּק אוֹתִי הַרְבֵּה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד
וְאָמַר הֲלא הַחוֹלֶה שֶׁמֻּטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוַי
מְחַזְּקִים אוֹתוֹ וְאוֹמְרִים לוֹ שֶׁלּא יִתְרַשֵּׁל וְלא יִתְעַצֵּב
רַק יִתְחַזֵּק בְּכָל מִינֵי הִתְחַזְּקוּת
וְעַל יְדֵי זֶה יָכוֹל הַחוֹלֶה לָשׁוּב לְאֵיתָנוֹ עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בְּעַצְמוֹ.
וְעוֹד דִּבֵּר עִמִּי הַרְבֵּה מֵעִנְיָן זֶה בְּכָל יוֹם.
וּבְיוֹם חֲמִישִׁי נִגְמַר כְּרִיכַת הַסֵּפֶר וְהֵבֵאתִיו לְפָנָיו מְכרָךְ.
עָנָה וְאָמַר עֲדַיִן אֵין אַתָּה בְּשִׂמְחָה
יִהְיֶה זְמַן שֶׁתֵּדַע גֻּדֻלָּתִי.
וְאָז גִּלָּה לִי מֵעִנְיַן הַסֵּפֶר הַנַּ"ל שֶׁיֵּשׁ לוֹ
שֶׁהוּא הַסֵּפֶר שֶׁזָּכִיתִי לְהַעְתִּיקוֹ וְאַחַר כָּךְ צִוָּה לְשָׂרְפוֹ.
וְיֵשׁ בָּזֶה הַרְבֵּה לְסַפֵּר וּמְעַט נִרְשַׁם בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְעַיֵּן עוֹד הַשַּׁיָּךְ לָזֶה בַּסֵּפֶר יְמֵי נָתָן



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בַּחֲצוֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ה - בחצוצרות וקול שופר [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני וכו' א. כי צריך כל אדם לומר. כל העולם לא נברא אלא בשבילי נמצא כשהעולם נברא בשבילי צריך אני לראות ולעין בכל עת בתקון העולם ולמלאות חסרון העולם ולהתפלל בעבורם וענין התפילה הן בשני פנים קדם גזר דין מתפללין כסדר התפילה ואין צריך להלביש התפילה אבל לאחר גזר דין צריך להלביש התפילה כדי שלא יבינו המלאכים העומדים לשמאל, ולא יקטרגו כמו שכתוב: "בגזרת עירין פתגמין" הינו לאחר גזר דין אזי "במאמר קדישין שאלתין" אזי הצדיקים מלבישים שאלתם במאמר ב. אבל איך ידעי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כִּי אֲנִי יְיָ רפְאֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כי אני יי רפאך "כי אני יי רפאך" ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיב - צהר תעשה לתבה צהר תעשה לתבה ואל אמה תכלנה מלמעלה ופתח התבה בצדה תשים תחתים שנים ושלישים תעשה פרש רש"י: צהר יש אומרים אבן טוב ויש אומרים חלון הנה ידוע כי "סביב רשעים יתהלכון" כי הסטרא אחרא מסבבת הקדשה כי את זה לעמת זה עשה ובפרט מי שכבר נמשך אחר עברות, חס ושלום ונמשך אחר הסטרא אחרא, ושם מקומו, חס ושלום והם מסבבין אותו מכל צד וכאשר יעורר רוחו לשוב אל ה' קשה לו מאד להתפלל ולדבר דבורים לפני ה' כי הן מסבבין אותו מכל צד, לכל אחד לפי ענינו כנ"ל ומחמת שאי אפשר לו להוציא דבור לפני אלהים בדחילו ורחימו וחיות כראוי לכן כל הדבו... לחץ להמשך...
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד? breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול ולבלי לנטות חס ושלום, מדבריו ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רפז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: מה יש להאדם לעשות בזה העולם אין צריך כי אם להתפלל וללמד ולהתפלל עוד שמעתי כמה דברים ושכחתי... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות כז
שיחות הר"ן - אות כז אף על פי שהאדם צריך להיות זריז גדול מאד מאד בעבודת ה' להזדרז מאד בכל עת ובכל שעה לעשות הרבה בעבודת ה' כי עקר הוא העשיה, ללמד הרבה ולעשות מצוות הרבה ולהתפלל ולהתחנן הרבה לשפך לבו לפניו יתברך, וכיוצא בזה שאר עניני עבודת ה' אף על פי כן אל תהי נבהל כשאתה רואה בספרים קדושים עניני עבודות הרבה אל תהי נבהל מפני זה לאמר מתי אוכל לקים אחת מהנה מכל הענינים הללו, מכל שכן כלם כי צריך לבל יהיה מבהל לחטף הכל בבת אחת רק לילך בנחת בהדרגה מעט מעט ולא שיהא מבהל ומבלבל שרוצה לקים ולחטף הכל בבת אחת ומחמת זה נתבלבל לגמרי כמו שיש בשרפה חס ושלום שמ... לחץ להמשך...
ספר המידות - מסור
ספר המידות - מסור חלק א' א. מי שאומר מסירות על חברו, לסוף שיהא מטלטל, ושונאים קמים עליו, ורואה בעצמו מה שרצה לראות על חברו, וכל הנסמכין עליו נופלים, ומשפחת הנרדף לוקחין גדלתו. ב. מי שמוסר את הצדיק, יורד מנכסיו. ג. מתר להרג את המסור. ד. אסור למסר אפילו את הרשע להריגה.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה המאור עינים ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו
חיי מוהר"ן - ת - ענין המחלוקת שעליו אות ת שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה בענין ההנהגה שמתנהג העולם עכשו כבר היה לעולמים כמה פעמים שהיה העולם מתנהג בדרך זה שהקטנים במעלה היו גדולים וחשובים מאד בעולם ולא היה העולם מתנהג באמת ואף על פי כן היה נמצא אחד שהיה מנח במקום שפל והיה שוחק מכל העולם כלו והוא היה מחיה ומפרנס כל העולם כלו בזכותו. והיה לו שעשועים גדולים בו יתברך והוא היה חי חיים גמורים שנקראים באמת חיים עין לעיל סימן ח'. כי יש כמה מיני חיים כמבאר במקום אחר וכמו שנמצאים בני אדם שחיים חיי צער ואין נכר להעולם כלל ובאמת חייהם הוא חיי צער. וגם ב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכו
שיחות הר"ן - אות קכו ליל מוצאי שבת של שבת תשובה שנת תק"ע לפ"ק דברו ממשיח כי היה מפרסם שאמרו שבשנה זו יבוא ודעתו לא היתה נוטה לזה ואמר אז שקדם שיבוא משיח לא אחד יהיה שיצעק על אמונה כי כמה צדיקים שיהיו אז יהיו צועקים בקול גדול על אמונה כמוני היום עד שיהיה נחר גרונם, ולא יועיל ומה שכתוב: "כל הנשאר בציון והנותר בירושלים קדוש יאמר לו" ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה שיאמרו לפני הצדיקים קדוש הוא כפשוטו כי בודאי הצדיקים שישארו אז ויתחזקו וישארו באמונתם הקדושה יהיו ראויים לומר לפניהם אפילו יותר מזה מאחר שישארו קימים באמונה ולא יניחו עצמם לפל ולטעות, חס ושל... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה נוצר ב 0.0938 שניות
עכשיו 19_10_2019 השעה 15:10:44
wesi2