ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסו - מִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
דע שמיתות בהמות וחיות בלא זמנן הוא על ידי שאינן נזהרין במצות סכה כראוי כי סכה בחינות 'אמא דמסככא על בנין' (תקונים דף ג), בחינות: "אם לבינה תקרא" (משלי ב) וזהו בחינות ההבדל שבין גדר אדם לגדר בהמה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות י) : "ברכי נפשי את ה' ואל תשכחי כל גמוליו" שעשה לה דדים במקום בינה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה למטה וזהו ההפרש שבין גדר אדם לבהמה שהאדם יונק מדדי אדם שהוא במקום בינה בחינות "אם לבינה תקרא" בחינות סכה אבל הבהמה יונקת מדדי בהמה שהם למטה ועל כן כשפוגם במצות סכה אזי נופל מבחינות דדי אדם שהם במקום בינה, בחינות סכה ואזי נופל לבחינת דדי בהמה, ויונק משם נמצא שיונק משפע של הבהמה ועל כן יונק את חיותם ועל ידי זה הם מתים על ידי שנוטל מהם את השפעתם ולפי הפגם שפגם בסכה כן הוא נפילתו וכן נוטל את השפע של הבהמות וכמו כן גורם מיתות הבהמות והחיות וזהו בחינת ולמקנהו עשה סוכות (בראשית ל"ג). כי הסכה הוא בשביל מקנהו כנ"ל גם העוסקין בבנין מזיק להם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (סוטה יא) : 'כל העוסק בבנין מתמסכן' כי צריך לבנות הבית בחכמה ושכל ואזי אין מזיק לו הבנין ואזי ראוי לו לבנות בית כמו שכתוב (משלי כ"ד) : "בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו", (עיין סנהדרין צב) [כי יש לו מקום להכניס השפע] אבל כשבונה בלא שכל, אזי מזיק לו ועל כן מתמסכן כי זה ענשו על שפגם בחכמה כי היה ראוי לו לבנות הבית בחכמה כנ"ל ועל כן ענשו שמתמסכן שזה בחינות פגם החכמה, בחינות "חכמת המסכן בזויה" (קהלת ט) ועל כן על ידי הסכה שהיא בחינת שכל, בחינת אם לבינה כנ"ל על ידי זה יכול לבנות בית בבחינת "בחכמה יבנה בית" וכו' כנ"ל וזה בחינת (בראשית שם) : "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזה בחינת שבועות כי שבועות וסוכות הם אחד כי התורה יוצאת מבינה שהיא בחינת סכה כמו שכתוב (משלי א) "ואל תטש תורת אמך" בחינת: "אם לבינה" שהוא בחינת סכה כנ"ל ועל כן תכף אחר סוכות הוא שמחת תורה כי מבחינת סכה משם יוצאת התורה נמצא על ידי שנכנסו בסכה, נעשים בעצמם בבחינות התורה כי משם יוצאת התורה כנ"ל ואז מתחלת התורה שהוא בראשית, בחינות בית הינו בית דבראשית, בחינות: "ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית" כנ"ל וזהו בחינת סיון (צ"ל סיון ביוד ואו כי כן מבואר בש"ע אה"ע סי' קכו סעיף ז' ו) [רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל] שאז הוא זמן מתן תורה ראשי תבות ויעקב נסע סוכותה ויבן לו בית וכו' כנ"ל [לב ר"ת לו בית לב זו התורה כי בית מבראשית ל מלעיני כל ישראל היינו כלל התורה זה מצאתי מכת"י ז"ל]
דַּע שֶׁמִּיתוֹת בְּהֵמוֹת וְחַיּוֹת בְּלא זְמַנָּן
הוּא עַל יְדֵי שֶׁאֵינָן נִזְהָרִין בְּמִצְוַת סֻכָּה כָּרָאוּי
כִּי סֻכָּה בְּחִינוֹת 'אִמָּא דִּמְסַכְּכָא עַל בְּנִין', בְּחִינוֹת: "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא"
וְזֶהוּ בְּחִינוֹת הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לְגֶדֶר בְּהֵמָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְאַל תִּשְׁכְּחִי כָּל גְּמוּלָיו"
שֶׁעָשָׂה לָהּ דַּדִּים בִּמְקוֹם בִּינָה
אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה לְמַטָּה
וְזֶהוּ הַהֶפְרֵשׁ שֶׁבֵּין גֶּדֶר אָדָם לִבְהֵמָה
שֶׁהָאָדָם יוֹנֵק מִדַּדֵּי אָדָם שֶׁהוּא בִּמְקוֹם בִּינָה
בְּחִינוֹת "אִם לַבִּינָה תִּקְרָא" בְּחִינוֹת סֻכָּה
אֲבָל הַבְּהֵמָה יוֹנֶקֶת מִדַּדֵּי בְּהֵמָה שֶׁהֵם לְמַטָּה
וְעַל כֵּן כְּשֶׁפּוֹגֵם בְּמִצְוַת סֻכָּה
אֲזַי נוֹפֵל מִבְּחִינוֹת דַּדֵּי אָדָם שֶׁהֵם בִּמְקוֹם בִּינָה, בְּחִינוֹת סֻכָּה
וַאֲזַי נוֹפֵל לִבְחִינַת דַּדֵּי בְּהֵמָה, וְיוֹנֵק מִשָּׁם
נִמְצָא שֶׁיּוֹנֵק מִשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמָה
וְעַל כֵּן יוֹנֵק אֶת חִיּוּתָם
וְעַל יְדֵי זֶה הֵם מֵתִים
עַל יְדֵי שֶׁנּוֹטֵל מֵהֶם אֶת הַשְׁפָּעָתָם
וּלְפִי הַפְּגָם שֶׁפָּגַם בַּסֻּכָּה כֵּן הוּא נְפִילָתוֹ
וְכֵן נוֹטֵל אֶת הַשֶּׁפַע שֶׁל הַבְּהֵמוֹת
וּכְמוֹ כֵן גּוֹרֵם מִיתוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת
וְזֶהוּ בְּחִינַת וּלְמִקְנֵהוּ עָשָׂה סוכּוֹת .
כִּי הַסֻּכָּה הוּא בִּשְׁבִיל מִקְנֵהוּ כַּנַּ"ל
גַּם הָעוֹסְקִין בְּבִנְיָן מַזִּיק לָהֶם
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן'
כִּי צָרִיך לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה וָשֵׂכֶל
וַאֲזַי אֵין מַזִּיק לוֹ הַבִּנְיָן וַאֲזַי רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת בַּיִת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ"
[כִּי יֵשׁ לוֹ מָקוֹם לְהַכְנִיס הַשֶּׁפַע]
אֲבָל כְּשֶׁבּוֹנֶה בְּלא שֵׂכֶל, אֲזַי מַזִּיק לוֹ
וְעַל כֵּן מִתְמַסְכֵּן
כִּי זֶה עָנְשׁוֹ עַל שֶׁפָּגַם בַּחָכְמָה
כִּי הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְנוֹת הַבַּיִת בְּחָכְמָה כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן עָנְשׁוֹ שֶׁמִּתְמַסְכֵּן
שֶׁזֶּה בְּחִינוֹת פְּגַם הַחָכְמָה, בְּחִינוֹת "חָכְמַת הַמִּסְכֵּן בְּזוּיָה"
וְעַל כֵּן עַל יְדֵי הַסֻּכָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת שֵׂכֶל, בְּחִינַת אִם לַבִּינָה כַּנַּ"ל
עַל יְדֵי זֶה יָכוֹל לִבְנוֹת בַּיִת בִּבְחִינַת "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת" וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל
וְזֶה בְּחִינַת שָׁבוּעוֹת
כִּי שָׁבוּעוֹת וְסוכּוֹת הֵם אֶחָד
כִּי הַתּוֹרָה יוֹצֵאת מִבִּינָה שֶׁהִיא בְּחִינַת סֻכָּה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְאַל תִּטּשׁ תּוֹרַת אִמֶּך"
בְּחִינַת: "אִם לַבִּינָה" שֶׁהוּא בְּחִינַת סֻכָּה כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן תֵּכֶף אַחַר סוכּוֹת הוּא שִׂמְחַת תּוֹרָה
כִּי מִבְּחִינַת סֻכָּה מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה
נִמְצָא עַל יְדֵי שֶׁנִּכְנְסוּ בַּסֻּכָּה, נַעֲשִׂים בְּעַצְמָם בִּבְחִינוֹת הַתּוֹרָה
כִּי מִשָּׁם יוֹצֵאת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל
וְאָז מַתְחֶלֶת הַתּוֹרָה שֶׁהוּא בְּרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת בַּיִת
הַיְנוּ בֵּית דִּבְרֵאשִׁית, בְּחִינוֹת: "וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת" כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ בְּחִינַת סִיון
[רצונו לומר: בפסוק זה מרומז ענין סיון שני פעמים
כי ויעקב נסע סוכותה ר"ת סיון
היינו הוי"ו יוד של ויעקב כי הואו אינה משרש התיבה
ע"כ צריכין לצרף עמה גם היוד
וכן נסע סוכותה ויבן ר"ת ג"כ סיון כנ"ל]
שֶׁאָז הוּא זְמַן מַתַּן תּוֹרָה
רָאשֵׁי תֵּבוֹת וְיַעֲקב נָסַע סוכּוֹתָה וַיִּבֶן לוֹ בָּיִת וְכוּ' כַּנַּ"ל
[לב ר"ת לו בית
לב זו התורה
כי בית מבראשית
ל מלעיני כל ישראל
היינו כלל התורה
זה מצאתי מכת"י ז"ל]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עא - יֵשׁ מחִין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְיֵשׁ מחִין שֶׁל חוּץ לָאָרֶץ
...עא - יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ דע כי יש מחין של ארץ ישראל ויש מחין של חוץ לארץ וגם המחין של חוץ לארץ הם מקבלים ויונקים גם כן מהמחין של ארץ ישראל כי עקר המח והחכמה היא בארץ ישראל כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה במדרש: 'אין חכמה כחכמת ארץ ישראל' וכו' וכל אחד מישראל יש לו חלק בארץ ישראל וכל אחד כפי חלקו שיש לו בארץ ישראל כן הוא מקבל ויונק מהמחין של ארץ ישראל נמצא שכל המחין הם בחינת מחין של ארץ ישראל כי כלם מקבלים משם כי שם בארץ ישראל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
...- הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מד - הָאֱמוּנָה תּוֹלָה בְּפֶה שֶׁל אָדָם
...בפה של אדם בבחינת: "אודיע אמונתך בפי" הינו על ידי שמדברין האמונה בפה, זהו בעצמו אמונה וגם על ידי זה באים לאמונה ומחמת זה צריך לזהר מאד מדבורים של כפירה ואפיקורסות אף על פי שאינו אומרם מלבו הינו שהוא בעצמו מאמין ואינו כופר, חס ושלום רק שהוא חוזר ואומר דברי אפיקורסות ששמע בשם אחרים, שהם אפיקורסים והוא מתלוצץ מהם אף על פי כן גם מזה צריך לזהר מאד כי הדבור הזה של כפירה מזיק לאמונה גם, הוא אסור גמור כי על השם יתברך, ברוך הוא, אסור לומר דברי הלצות אפילו...
הצדיק האמת הגדול במעלה - מה מיוחד בו?
...הר"ו - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר ... כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה אמן כזה שיוכל להלביש שכל עליון כזה דהינו השגתו יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמה - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי וְכוּ'
...ח"א - תורה קמה - אין אדם מת וחצי וכו' [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי וכו' זה בחינת מחלקת, כתרגומו "ורבו בעלי חצים", 'בעלי פלגתא' ומי שאוחז תאוותו ממחלקת, בודאי כאלו לא מת כמו שבקש דוד: "אגורה באהלך עולמים" וכי אפשר לדור בשני עולמות, אלא שיהיו אומרים דבר הלכה משמו (מימרא זו איתא נמי בבבלי יבמות צו אלא דשם בירושלמי הגירסא וכי עלתה על דעתו של דוד שיהא חי וקיים לעולמים אלא וכו' מבואר מזה ביותר דע"י שאומרים וכו' הוא חי וקים לעולם ואינו מת)...
שיחות הר"ן - אות מה
שיחות הר"ן - אות מה אחר לב נשבר בא שמחה וזה סימן אם היה לו לב נשבר כשבא אחר כך לשמחה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
...הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם יותר אבל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכה - מֵעִנְיַן אֲמִירַת תְּהִלִּים
...אמירת תהלים דבר עם אחד ואמר לו שעקר אמירת תהלים לומר כל מזמורי תהלים על עצמו למצא את עצמו בתוך כל מזמור ומזמור ושאל אותו זכרונו לברכה: איך ? ופרש לו רבנו, זכרונו לברכה, קצת כי כל המלחמות שבקש דוד המלך, עליו השלום שיצילהו השם יתברך מהם הכל צריכין לפרש לעצמו על מלחמת היצר הרע וחילותיו וכיוצא בזה בשאר המזמורים [וכמבאר מזה לעיל בסימן קא] ושאל אותו. איך יפרש לעצמו מהפסוקים, שדוד המלך, עליו השלום, משבח את עצמו כגון: "שמרה נפשי כי חסיד אני", וכיוצא בזה...
ספר המידות - הצלחה
...א. כל המוציא מעשרותיו כראוי, אינו מפסיד כלום. ב. תתחבר למצליח ותצליח. ג. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין. ד. הצלחה סיעתא דשמיא היא. ה. מי שנפסקה לו ההצלחה ואינו מצליח, לא במהרה יצליח. ו. תכף לתלמידי חכמים ברכה במעשה ידיהם. ז. עסק התורה היא סגלה להצלחה. ח. מי שאינו משיר פת על שלחנו, אינו רואה סימן ברכה לעולם. ט. כיון שלא הזכיר אלא צד אחד הטוב ולא ההפך, אין זה נחוש. י. בית, תינוק ואשה הם סימן להצלחה. יא. מי שמגרש את אשתו, אינו מצליח. יב. מי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קיח - לְעִנְיַן חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
...לענין חדושי תורה שיש גדולים, שהיו משבחים אותם שאומרים תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אמר שאין זה מעלה כל כך כי בודאי יכולים לומר תורה בלי מחשבה ועיון כי יכולין לקשר המחשבה והדבור להשם יתברך ולומר תורה בלי מחשבה ועיון מקדם אבל טוב יותר כשחושבין תורה שהשם יתברך כשרוצה לגלות תורה, הוא חוזרה ארבע פעמים קדם שאומרה ולמדו מפסוק: "אז ראה ויספרה, הכינה וגם חקרה" שנכתב בכאן ארבע בחינות: "ראה ויספרה" וכו' שהשם יתברך, כביכול, רואה וסופר ומכין וחוקר דברי התורה ארבע...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0313 שניות - עכשיו 09_04_2020 השעה 07:49:59 - wesi2