breslev.eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו

אָמַר כָּל מִי שֶׁיְּצַיֵּת אוֹתִי וִיקַיֵּם כָּל מַה שֶּׁאֲנִי מְצַוֶּה

בְּוַדַּאי יִהְיֶה צַדִּיק גָּדוֹל יִהְיֶה מַה שֶּׁיִּהְיֶה.

וְהָעִקָּר לְהַשְׁלִיךְ שֵׂכֶל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי רַק כַּאֲשֶׁר יאמַר הוּא יְקֻיַּם הַכּל כְּמַאֲמָרוֹ.

וְאָמַר אָז עִנְיָן עַם נָבָל וְלא חָכָם, כַּמְבאָר בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי א' בְּסִימָן קכ"ג

מִן הַסְּתָם מִי שֶׁיָּכוֹל לִלְמד בְּיוֹתֵר מְסֻגָּל בְּיוֹתֵר breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

הָעִקָּר וְהַיְסוֹד שֶׁהַכּל תָּלוּי בּוֹ

לְקַשֵּׁר עַצְמוֹ לְהַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר

וּלְקַבֵּל דְּבָרָיו עַל כָּל אֲשֶׁר יאמַר כִּי הוּא זֶה, דָּבָר קָטן וְדָבָר גָּדוֹל

וְלִבְלִי לִנְטוֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִדְּבָרָיו יָמִין וּשְׂמאל

כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲפִילּוּ אוֹמֵר לְך עַל יָמִין שְׂמאל' וְכוּ'

וּלְהַשְׁלִיך מֵאִתּוֹ כָּל הַחָכְמוֹת, וּלְסַלֵּק דַּעְתּוֹ כְּאִלּוּ אֵין לוֹ שׁוּם שֵׂכֶל

בִּלְעֲדֵי אֲשֶׁר יְקַבֵּל מֵהַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר

וְכָל זְמַן שֶׁנִּשְׁאָר אֶצְלוֹ שׁוּם שֵׂכֶל עַצְמי, אֵינוֹ בִּשְׁלֵמוּת

וְאֵינוֹ מְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק

וְיִשְׂרָאֵל בְּעֵת קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיוּ לָהֶם חָכְמוֹת גְּדוֹלוֹת

כִּי אָז הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁבִּימֵיהֶם

שֶׁהָיָה טָעוּתָם עַל פִּי חָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת גְּדוֹלוֹת כַּיָּדוּעַ

וְלוּלֵי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מַשְׁלִיכִין מֵעַצְמָן הַחָכְמוֹת

לא הָיוּ מְקַבְּלִים הַתּוֹרָה

כִּי הָיוּ יְכוֹלִים לִכְפּר בַּכּל, חַס וְשָׁלוֹם

וְלא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה משֶׁה רַבֵּנוּ עִמָּהֶם

וַאֲפִילּוּ כָּל הָאוֹתוֹת וְהַמּוֹפְתִים הַנּוֹרָאִים שֶׁעָשָׂה לְעֵינֵיהֶם

לא הָיָה מוֹעִיל לָהֶם

כִּי גַּם עַתָּה נִמְצָאִים אֶפִּיקוֹרְסִים הַכּוֹפְרִים עַל יְדֵי שְׁטוּת וְטָעוּת חָכְמָתָם

אַך יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ רָאוּ הָאֱמֶת, וְהִשְׁלִיכוּ הַחָכְמוֹת, וְהֶאֱמִינוּ בַּה' וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה קִבְּלוּ הַתּוֹרָה

"עַם נָבָל וְלא חָכָם", 'עַמָּא דְּקַבִּילוּ אוֹרַיְתָא וְלָא חַכִּימוּ'

כִּי עִקַּר קַבָּלַת הַתּוֹרָה הָיָה עַל יְדֵי וְלָא חַכִּימוּ

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁהִשְׁלִיכוּ מֵאִתָּם כָּל הַחָכְמוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה נָבָל רָאשֵׁי תֵּבוֹת לב נְתִיבוֹת, שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה

וְהִיא הַחָכְמָה הָאֲמִתִּית, אֲשֶׁר אֶצְלָהּ כָּל הַחָכְמוֹת בְּטֵלִים

וְהַיְנוּ נָבָל שֶׁהִיא בְּחִינַת הַתּוֹרָה, הַנִּקְרֵאת נוֹבְלוֹת הַחָכְמָה הָעֶלְיוֹנָה

[וּבוֹא וּרְאֵה שֶׁעַתָּה מְבאָר וּמְיֻשָּׁב הַתַּרְגּוּם הַזֶּה

שֶׁהוּא פְּלִיאָה גְּדוֹלָה, וְכָל הָעוֹלָם תְּמֵהִים עָלָיו

מָה עִנְיַן תֵּבַת נָבָל, לְתַרְגְּמוֹ עַל קַבָּלַת הַתּוֹרָה

אַך עַתָּה מַה נִּמְלְצוּ לַחֵך דִּבְרֵי הַתַּרְגּוּם הָאֵלּוּ]

וְהָעִקַּר הָעֲבוֹדָה, לִהְיוֹת תָּם וְיָשָׁר יְרֵא אֱלקִים וְסָר מֵרַע, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת

וּשְׁלמָה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, אַחַר שֶׁכָּתוּב בּוֹ "וַיֶּחְכַּם מִכָּל הָאָדָם"

אָמַר: "כִּי בַעַר אָנכִי מֵאִישׁ וְלא בִינַת אָדָם לִי"

וְכֵן אָמַר אָסָף: "וַאֲנִי בַעַר לא אֵדָע בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּך"

"אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה לְנֶגֶד ה'".



מהו הסוד של לזרוק את השכל?

מדוע לזרוק את השכל?

האם ואיך בדיוק אפשר לזרוק את השכל לגמרי, שלא ישאר אפילו לא טיפת שכל עצמי?

כיצד כל זה מסתדר עם מקומות אחרים שרבי נחמן מברסלב דיבר בשבח השכל?

רמז: הכל אחד. לזרוק את השכל ולהשתמש בשכל, זה אותו הדבר. כיצד?

ואיך זה קשור למ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם

אחד אמר שמה שחלם לו שנפלו שניו מרמז על חכמות שלו שיתבטלו ואני אמרתי לו אדרבה השטות שלך יתבטל

?

*

תשובה:

הנושא הוא די פשוט.

יש 2 סוגים של שכל.

1 - שכל אנושי רגיל.

2 - שכל הנקנה, שהוא השכל של מלאכי השרת ששורשו הוא השכל של השי"ת וכולי.

על האדם לזרוק את השכל האנושי שלו לגמרי, ולעלות אל השכל הגדול יותר העל אנושי, שהוא השכל הנקנה.

והדרך היחידה לעשות את זה, היא על ידי זה שהאדם מוציא את שכלו מכוח אל הפועל. דהיינו האדם משתמש בשכלו כ"כ הרבה, עד שהשכל מגיע למיצוי ועולה אל מעל השכל האנושי.

כי כדי לעלות אל השכל העל אנושי, לשם כך צריך בוודאי להיות חכם בשכל אנושי. כי השכל העל אנושי הוא אין סופי וגדול וכולי...

וביחס לשכל הנקנה הזה, ביחס אליו השכל של בני האדם הוא כולו שטות הבל ורעות רוח. דהיינו הוא אינו האמת אלא רק צמצום של האמת ושל השכל העל אנושי.

ומה ההבדל בין השכל הנקנה לשכל רגיל?

נשיב בפשיטות:

הבחירה החופשית מהותה היא ההפרדה בין טוב לבין רע. וזה קיים רק בשכל אנושי רגיל שבו מבדילים בין טוב לרע.

השכל האנושי הוא השכל של אדם הראשון אחרי שהוא חטא, שהוא מבדיל בין טוב לרע.

לעומת זאת, בשכל הנקנה, שבו האדם מתקן את חטא אדם הראשון לגמרי, בשכל הזה אין הבדל בין טוב לרע, כי האדם משיג את שורש הטוב שיש בכל דבר, וכולי. ושם באמת גם אין בחירה חופשית בין טוב לרע, אלא שם יש עניין אחר לגמרי...

*

לימוד תורה גם הוא ביטוי של שימוש בשכל, אך כמובן לא רק.

הבורא נמצא בכל דבר בבריאה.

ושימוש בשכל היינו הבנת כל התהליכים שקיימים בבריאה באשר הם.

להשתמש בשכל היינו לחקור ולהבין ולגלות את השכל שמסתתר מאחורי כל תהליך בעולם באשר הוא, הן תהליכים אישיים של האדם מול עצמו, והן תהליכים חברתיים, תהליכים מדעיים וכיו"ב.

ככל שהאדם מבין טוב יותר את הבריאה, כך הא מתקרב טוב יותר להבין את הבורא.