ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' (תהלים ק"ו) הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פינחס רט"ו) הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י (בראשית מ"ח) : "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו' נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת כנ"ל, בבהירות ובזכות גדול כי התלת גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות, נקרא זכות האבות אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי: "וינחם כרב חסדיו" הינו: 'וחמת המלך שככה', ונמתק הדינין גם על ידי אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו' (כתבות ע"ז:) ואיתא בזוהר הקדוש (פרשת פינחס דף רט"ו) : 'מי שעובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא ולמפשט מנה לבושין דקדרוניתא דפשטין ולקשטא בלבושין דגונין נהירין דרזין דאוריתא מה כתיב בה ? "וראיתיה לזכר ברית עולם" דאור רז אתקרי ובההיא זמנא סלק מנה רגזא דבריה 'וחמת המלך שככה' גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים גם זה בחינות תקיעות כי תקיעה שברים תרועה, הם האבות אברהם יצחק יעקב וסימנך קש"ת הינו תקיעה וכו' (זהר פרשת פינחס ר"ל:) וזהו (איוב כ"ב) : "והיה שדי בצריך" כי שם שדי הם האבות (שם רל"א) כי ש' תלת ענפי האילן, שהם האבות והם שלשה שמות היחוד, ה' אלקינו ה' שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שדי אברהם יצחק יעקב, הם הראשי תבות של י"י אלקינו י"י "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט) זה בחינת קשת וקול, תלת גונין דקשת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ'
הִנֵּה עַל יְדֵי נְגִינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה
וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא
וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
מָשָׁל לְמֶלֶך שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ
וּכְשֶׁהַמֶּלֶך רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ
וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדנָי וְנִקְרָא קֶשֶׁת
כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" 'לְשׁוֹן תְּפִילָּה'
וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת
שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה אָבוֹת
שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר וְכוּ'
נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה
וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל
אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"
בִּזְכוּת אָבוֹת
הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ"ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל
כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ"ל
וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא
וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת
אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי: "וַיִּנָּחֶם כְּרב חֲסָדָיו"
הַיְנוּ: 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה', וְנִמְתָּק הַדִּינִין
גַּם עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים
שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין
עַל יְדֵי כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"
כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת
כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיך וְכוּ'
וְאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ: 'מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא
וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין
וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא
מָה כְּתִיב בֵּהּ ?
"וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"
דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי
וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דְּבָרְיֵהּ
'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק
עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַדִּינִים
גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת
כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב
וְסִימָנָך קֶשֶׁ"ת הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ'
וזהו: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיך"
כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת
כִּי שׁ' תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת
וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד, ה' אֱלקֵינוּ ה'
שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י"ד שֶׁל שַׁדַּי
אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, הֵם הָרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל יְ"יָ אֱלקֵינוּ יְ"יָ
"אֵין אמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם"
זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁת וְקוֹל, תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנב - כְּשֶׁבָּא נְשָׁמָה קְדוֹשָׁה לָעוֹלָם עִם הָעֲנָפִים הַשַּׁיָּכִים לָהּ
...לעולם עם הענפים השיכים לה אזי הקלפה מסבבת אותה רק נשאר פתח נגד אמונה, שכנגד האמונה הפתח פתוח ומחמת פגם הענפים, חס ושלום משליכין אותם משם, דהינו שמשליכין אותם מן האמונה ואזי אין יכולין לכנס, דהינו להתקרב אל שרשם, שהוא הנשמה הנ"ל כי לפעמים משליכין ומפילין אחד מן האמונה כעין מה שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על ארץ ישראל על המתים שאינם ראויים לקבר בארץ ישראל ותבואו ותטמאו את ארצי ונחלתי וכו' והנה סתימת הפתח הנ"ל, דהינו האמונה, על ידי פגם הענפים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
...דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים הינו ממה שארע להם הוא דבר גדול מאד ועל ידי זה נטהר מחשבתו אבל אי אפשר לספר מעשיות של צדיקים כי אם מי שיכול להדמות עצמו להשם יתברך דהינו שיכול להבדיל בין אור וחשך כמו השם יתברך כביכול כי כנגד כל מעשה של צדיק יש כנגדו רע דהינו שיש כנגדו מעשיות של רשעים, שגם להם ארע כיוצא בזה כגון שמצינו שפינחס עשה דבר גדול שפרח באויר וכנגד זה יש מעשה של רשע, שגם בלעם פרח באויר וכן כיוצא בזה כי הרע לעמת הטוב וההפרש הוא רק מי שיכול...
ספר המידות - דעת
...האדם דברים, כדי שיבין מהדברים רחמנותו ואלקותו יתברך. ב. מי שמחו מבלבל, יהיה רגיל בתפילת חבקוק הנביא. ג. גם למוד ש"ך [שפתי כהן] סגלה לזה גם אכילת חטים. ד. מזונותיו של אדם מולידין טבע באדם לפי טבעם. ה. טעם דגן מביא דעת לאדם. ו. חמרא וריחני פקחין. ז. על ידי המחלקת אין הדעת מישבת. ח. אדם מצטער מדבר, הנראה לעינים יותר מהצער, שמצער מהידיעה. ט. העוסק בתורה ובגמילות חסדים, זוכה להבנה. י. על ידי פת שחרית נתחכם. יא. הקדוש ברוך הוא משרה נבואתו על נביא של שליחות...
ספר המידות - אלמן
ספר המידות - אלמן א. מי שמתה אשתו, יאמר בכל יום פרשת אשם, עד שישא אשה אחרת. חלק שני א. על ידי שקר דבריו אינם נשמעים, גם על ידי שקר מאלמן, חס ושלום, כמה נשים. ב. כשמתה אשתו של אדם, אזי כאלו נחסר לו עצם מעצמיו, אבל הצדיק, אף על פי שאשתו מתה, אינו נחסר לו עצם. וזהו: אלמן אותיות א'חת מ'הנה ל'א נ'שברה. ארץ ישראל...
ספר המידות - אבדה
ספר המידות - אבדה חלק שני א. מי שמחזיר אבדה לבעלים, בכח הזה מגיר גרים....
שבחי הר"ן - אות כב
...שבירת כל המדות רעות היה מפלג בקדשה מפלגת מאד מאד וקצת ספר מענין שבירת כעס ואמר: שמתחלה היה כעסן גדול מאד מאד ואחר כך מחמת שרצה להיות איש כשר כרצונו יתברך התחיל לשבר מדה זו של כעס עד שזכה לשבר מדה זו של כעס אבל תכלית שבירת מדה זו מהפך אל הפך, דהינו להתהפך לטוב גמור שלא יכפת לה כלל וכלל שום דבר, ויהיה רק טוב בלי שום צד קפידא בעולם זה זכה רק בארץ ישראל שם זכה לזה שנתבטל הכעס בתכלית הביטול וזכה ונעשה טוב ממש, ולא נשאר בו שום צד קפידא בעלמא עד שאחר כך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...על ידי זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים...
שיחות הר"ן - אות רלב - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ממעלת ההתבודדות עוד שמעתי מפי הנ"ל שכמה פעמים נכנס אליו ורצה לדבר עמו ולא היה יכול לפתח פיו לדבר לפניו מה שבלבו ופעם אחת היה עומד ומשמשו והיה בדעתו לדבר עמו מיד אבל לא היה יכל לפתח פיו כלל ואחר כך צוה רבנו זכרונו לברכה, שיושיט לו מנעליו לנעלם לכבוד שבת כי היה אז אחר יציאה מהמרחץ בערב שבת ואז בעת שהושיט לו מנעליו ענה רבנו זכרונו לברכה, מעצמו ואמר לו. תרגיל עצמך לדבר לפני השם יתברך ואז תוכל אחר כך לדבר עמי גם כן אחר כך בעת שזכה לדבר עמו אז כשנכנס אליו...
חיי מוהר"ן - א - שיחות השיכים להתורות
...[סימן ה] אמר בראש השנה פה ברסלב שנת תקס"ג. וראש השנה חל אז ביום שני ושלישי. והוא היה ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו. ואז נשמע בעולם הגזרות שרצו לגזר בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ואחר כך חזר ונתעורר שנשמע בעולם שרוצין לגזר כמה גזרות שקורין פונקטין...
חיי מוהר"ן - תלד - שלא להתעקש על שום דבר. ואין לדחק את השעה
...ומפיו יקרא אלי מתוך כתביו ואני כותב על הספר בדיו ונמשך הדבר זמן רב כי בתחלה כתבתי לפניו קצת בערך חצי בוגן [גליון] ואחר כך לא נזדמן פנאי לכתב לפניו ונמשך בערך שלשה או ארבעה חדשים, ואז כתבתי לפניו עוד מעט. אחר כך נתבטל הדבר לערך שתי שנים. ופעם אחת קדם חנוכה נתעכבתי בברסלב בערך שלשה שבועות אצלו ואז כתבתי לפניו כל האלף בית. ואז כתבתי לפניו בכל יום ויום כמה שעות רצופים עד שנגמר בשלמות תהלה לאל. והיה כבד הדבר עליו מאד אך מאהבת ישראל מסר נפשו על כל דב...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 08:19:38 - wesi2