ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מב - וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם
[לשון רבנו, זכרונו לברכה] וירא בצר להם בשמעו את רנתם וכו' (תהלים ק"ו) הנה על ידי נגינה, נמתקין הדינין כמו שכתוב בזוהר הקדוש (פינחס רט"ו) הקשת היא השכינה ותלת גונין דקשת, הם האבות, והם לבושין דשכינתא וכשהיא מתלבשת בלבושין דנהירין אזי "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי 'וחמת המלך שככה' משל למלך שכעס על בנו וכשהמלך רואה המלכה בלבושין דנהירין אזי מרחם על בנו ואותיות התפילה היא השכינה, כמו שכתוב (תהלים נ"א) : "אדני שפתי תפתח" שהדבור הוא שם אדני ונקרא קשת כמו שפרש רש"י (בראשית מ"ח) : "בחרבי ובקשתי" 'לשון תפילה' וקול הנגינה הם תלת גונין דקשת שיש בקול אש, מים, רוח, שהם שלשה אבות שהאבות הם שלשה גונין דנהירין, שבהם וראיתיה לזכר וכו' נמצא מי שמנגן אותיות התפילה וקול הנגינה הם בזכות ובבהירות גדול אזי מלביש את השכינה, הינו האותיות, בלבושין דנהירין וקדשא בריך הוא רואה אותה, אזי 'וחמת המלך שככה' וזהו שפרש רש"י "בשמעו את רנתם" בזכות אבות הינו כשהנגינה, שהם תלת גונין דקשת כנ"ל, בבהירות ובזכות גדול כי התלת גונין הם האבות כנ"ל והם לבושין דשכינתא וכשהלבושין נהירין בזכות ובבהירות, נקרא זכות האבות אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם", אזי: "וינחם כרב חסדיו" הינו: 'וחמת המלך שככה', ונמתק הדינין גם על ידי אמונת חכמים שמאמין שכל דבריהם ומעשיהם אינו פשוט, ויש בהם רזין על ידי כן מלביש את הקשת בלבושין דנהירין אזי: "וראיתיה לזכר ברית עולם" כי הצדיק הוא בחינת קשת כמו שאמר רבי שמעון בן יוחאי לרבי יהושע בן לוי: הנראה קשת בימיך וכו' (כתבות ע"ז:) ואיתא בזוהר הקדוש (פרשת פינחס דף רט"ו) : 'מי שעובדוי לאנהרא בהון מטרוניתא ולמפשט מנה לבושין דקדרוניתא דפשטין ולקשטא בלבושין דגונין נהירין דרזין דאוריתא מה כתיב בה ? "וראיתיה לזכר ברית עולם" דאור רז אתקרי ובההיא זמנא סלק מנה רגזא דבריה 'וחמת המלך שככה' גם מי שעושה לבוש נאה לצדיק על ידי זה נמתק הדינים גם זה בחינות תקיעות כי תקיעה שברים תרועה, הם האבות אברהם יצחק יעקב וסימנך קש"ת הינו תקיעה וכו' (זהר פרשת פינחס ר"ל:) וזהו (איוב כ"ב) : "והיה שדי בצריך" כי שם שדי הם האבות (שם רל"א) כי ש' תלת ענפי האילן, שהם האבות והם שלשה שמות היחוד, ה' אלקינו ה' שהם י"ד אותיות, והם י"ד של שדי אברהם יצחק יעקב, הם הראשי תבות של י"י אלקינו י"י "אין אמר ואין דברים בלי נשמע קולם" (תהלים י"ט) זה בחינת קשת וקול, תלת גונין דקשת
[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
וַיַּרְא בַּצַּר לָהֶם בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם וְכוּ'
הִנֵּה עַל יְדֵי נְגִינָה, נִמְתָּקִין הַדִּינִין כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ
הַקֶּשֶׁת הִיא הַשְּׁכִינָה
וּתְלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת, הֵם הָאָבוֹת, וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא
וּכְשֶׁהִיא מִתְלַבֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
מָשָׁל לְמֶלֶך שֶׁכָּעַס עַל בְּנוֹ
וּכְשֶׁהַמֶּלֶך רוֹאֶה הַמַּלְכָּה בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי מְרַחֵם עַל בְּנוֹ
וְאוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה הִיא הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח"
שֶׁהַדִּבּוּר הוּא שֵׁם אֲדנָי וְנִקְרָא קֶשֶׁת
כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: "בְּחַרְבִּי וּבְקַשְׁתִּי" 'לְשׁוֹן תְּפִילָּה'
וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת
שֶׁיֵּשׁ בַּקּוֹל אֵשׁ, מַיִם, רוּחַ, שֶׁהֵם שְׁלשָׁה אָבוֹת
שֶׁהָאָבוֹת הֵם שְׁלשָׁה גְּוָנִין דִּנְהִירִין, שֶׁבָּהֶם וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר וְכוּ'
נִמְצָא מִי שֶׁמְּנַגֵּן אוֹתִיּוֹת הַתְּפִילָּה
וְקוֹל הַנְּגִינָה הֵם בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת גָּדוֹל
אֲזַי מַלְבִּישׁ אֶת הַשְּׁכִינָה, הַיְנוּ הָאוֹתִיּוֹת, בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
וְקֻדְשָׁא בְּרִיך הוּא רוֹאֶה אוֹתָהּ, אֲזַי 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
וְזֶהוּ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י "בְּשָׁמְעוֹ אֶת רִנָּתָם"
בִּזְכוּת אָבוֹת
הַיְנוּ כְּשֶׁהַנְּגִינָה, שֶׁהֵם תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת כַּנַּ"ל, בִּבְהִירוּת וּבְזַכּוּת גָּדוֹל
כִּי הַתְּלָת גְּוָנִין הֵם הָאָבוֹת כַּנַּ"ל
וְהֵם לְבוּשִׁין דִּשְׁכִינְתָּא
וּכְשֶׁהַלְּבוּשִׁין נְהִירִין בְּזַכּוּת וּבִבְהִירוּת, נִקְרָא זְכוּת הָאָבוֹת
אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם", אֲזַי: "וַיִּנָּחֶם כְּרב חֲסָדָיו"
הַיְנוּ: 'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה', וְנִמְתָּק הַדִּינִין
גַּם עַל יְדֵי אֱמוּנַת חֲכָמִים
שֶׁמַּאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם אֵינוֹ פָּשׁוּט, וְיֵשׁ בָּהֶם רָזִין
עַל יְדֵי כֵן מַלְבִּישׁ אֶת הַקֶּשֶׁת בִּלְבוּשִׁין דִּנְהִירִין
אֲזַי: "וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"
כִּי הַצַּדִּיק הוּא בְּחִינַת קֶשֶׁת
כְּמוֹ שֶׁאָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: הֲנִרְאָה קֶשֶׁת בְּיָמֶיך וְכוּ'
וְאִיתָא בַּזוהַר הַקָּדוֹשׁ: 'מִי שֶׁעוּבְדוֹי לְאַנְהָרָא בְּהוֹן מַטְרוֹנִיתָא
וּלְמִפְשַׁט מִנַּהּ לְבוּשִׁין דְּקַדְרוּנִיתָא דְּפָשְׁטִין
וּלְקַשְּׁטָא בִּלְבוּשִׁין דִּגְוָנִין נְהִירִין דְּרָזִין דְּאוֹרַיְתָא
מָה כְּתִיב בֵּהּ ?
"וּרְאִיתִיהָ לִזְכּר בְּרִית עוֹלָם"
דְּאוֹר רָז אִתְקְרִי
וּבְהַהִיא זִמְנָא סָלֵק מִנֵּהּ רֻגְזָא דְּבָרְיֵהּ
'וַחֲמַת הַמֶּלֶך שָׁכָכָה'
גַּם מִי שֶׁעוֹשֶׂה לְבוּשׁ נָאֶה לַצַּדִּיק
עַל יְדֵי זֶה נִמְתָּק הַדִּינִים
גַּם זֶה בְּחִינוֹת תְּקִיעוֹת
כִּי תְּקִיעָה שְׁבָרִים תְּרוּעָה, הֵם הָאָבוֹת אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב
וְסִימָנָך קֶשֶׁ"ת הַיְנוּ תְּקִיעָה וְכוּ'
וזהו: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיך"
כִּי שֵׁם שַׁדַּי הֵם הָאָבוֹת
כִּי שׁ' תְּלָת עַנְפֵי הָאִילָן, שֶׁהֵם הָאָבוֹת
וְהֵם שְׁלֹשָׁה שְׁמוֹת הַיִּחוּד, ה' אֱלקֵינוּ ה'
שֶׁהֵם י"ד אוֹתִיּוֹת, וְהֵם י"ד שֶׁל שַׁדַּי
אַבְרָהָם יִצְחָק יַעֲקב, הֵם הָרָאשֵׁי תֵּבוֹת שֶׁל יְ"יָ אֱלקֵינוּ יְ"יָ
"אֵין אמֶר וְאֵין דְּבָרִים בְּלִי נִשְׁמָע קוֹלָם"
זֶה בְּחִינַת קֶשֶׁת וְקוֹל, תְּלָת גְּוָנִין דְּקֶשֶׁת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כְּשֶׁיֵּשׁ אַחְדוּת בֵּין הַצַּדִּיקִים, אֵין הַצְּדָקָה מַזֶּקֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנב - כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כשיש אחדות בין הצדיקים, אין הצדקה מזקת כי על פי הטבע כשנותנין צדקה נחסר מאתו מה שנתן אבל על ידי האחדות שבין הצדיקים יוכל לתן צדקה ולא יחסר כלל וכן על ידי זה יכולים שיהיה להאדם מסירת נפש באמת ואף על פי כן לא יזיק לו וישאר בחיים... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות קצו - גדולות נוראות השגתו
...השגתו [שיחתו הקדושה של רבנו זכרונו לברכה, אור ליום שני פרשת נח תק"ע] התורה שלי גדולה מאד והיא כלה רוח הקדש ויכולין לידע ממנה עתידות שמי שיטה עצמו ויאזין ויקשיב התורה שלי יכול לידע עתידות שיהיה ואין צריך לומר אחר כך כשנעשין הדברים בעולם שאז יכולין בודאי למצא הכל בתוך התורה שלי ולראות ולהבין שהכל מבאר בתוך התורה שנאמרה כבר כל זה שמעתי אחר שבת בראשית שנת תק"ע, בעת שהראיתי לו התורה בראשית לעיני כל ישראל בכתב הנדפסת ב"לקוטי תנינא" סימן ס"ז ובאותו השבוע... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר פניו... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
חיי מוהר"ן - קצא - נסיעתו וישיבתו באומן
...דחל המועד סוכות לעת ערב שנת תקע"א נלקח ארון אלהים ונסתלק אור ישראל כבוד אדוננו מורנו ורבנו בוצינא עלאה בוצינא קדישא יקירא אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה ונקבר למחרתו ביום רביעי באומין במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו כמבאר בזה הספר ספורי דבריו אשר מבאר בהם בפרוש שהוטב בעיניו לשכב באומין מחמת שהיה שם קדוש השם הרבה מאד כמפרסם. גם עקר הסתלקותו מחמת הקדושים שנהרגו שם כאשר הבננו מדבריו שספר באומין שיש שם רבבות נשמות שהוא צריך להעלותן... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
חיי מוהר"ן - של - מעלת המתקרבים אליו
...אמר אני יכול לעשות מכלכם צדיקים גמורים נוראים אבל מה יהיה אם כן יעבד השם יתברך בעצמו את עצמו [כלומר שרצונו הוא שאנחנו בעצמנו נתיגע בכחו ועצותיו הקדושים להשיג עבודת השם. אבל לא שהוא יתן הכל לגמרי]. וכן שמעתי עוד בכמה לשונות שאמר אני יכול לתן יראה להאדם עד שיצא מחייו ויתבטל במציאות. ופעם אחת בקש מאתו אחד מאנשי שלומנו הרבה בענין זה שיתן לו יראה. [כמדמה לי הכותב שזה היה ר' שמעון המשמש שלו] ודבר עמו רבנו זכרונו לברכה דברים כעין הנ"ל שבודאי יכול לתן [לו]... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
שיחות הר"ן - אות קסח - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...גם ספר מגדל הבושה שהיה לו שהיה מתביש מהשם יתברך והיה מרגיש ממש הבושה על פניו והיה מרגיש כמו מי שמתביש מחברו מאד כי היה מרגיש שמתחילין מראה פניו להשתנות לכמה גונין כדרך המתבישין ממש בלי שום שנוי וכבר נתבאר מגדל הבושה והיראה שהיתה מנחת על פניו תמיד אשר לא נראה כזאת והרב הקדוש מורנו הרב רבי נחום, זכרונו לברכה מטשארנביל ראה אותו בימי נעוריו בקהלת מעדוועדווקע ונתבהל מעצם היראה שהיה על פניו אז ואמר שמה שנאמר: "למען תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו" זה רואין... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
לזרוק את השכל. מדוע וכיצד?
...- רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר breslev.eip.co.il/?key=395 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכג - לקשר עצמו להצדיק שבדור העקר והיסוד שהכל תלוי בו לקשר עצמו להצדיק שבדור ולקבל דבריו על כל אשר יאמר כי הוא זה, דבר קטן ודבר גדול... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
חיי מוהר"ן - כא - שיחות השיכים להתורות
...- כא - שיחות השיכים להתורות אות כא בעת שאמר התורה מישרא דסכינא בסימן ל' בשבת חנוכה תקס"ז בסעדה השלישית של שבת. והתחיל התורה על פסוק ויהי מקץ ולא גמר לגלות פרוש הפסוק איך שיכה תורה הזאת לפסוק הנ"ל. ובמוצאי שבת אחר הבדלה דבר עמנו ואמר שאם היה רוצה לסים התורה על פסוק הנ"ל היה צריך לומר עוד הפעם תורה כמו זו שאמר. ואחר כך אמר אני דומה עכשו כמו מי שפוסקין עליו להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
החלל הפנוי - מהו?
...מה הוא החלל הפנוי? תשובה: החלל הפנוי הוא ביטוי שמוזכר פעמים רבות כאן בפורום, ואכן הגיע הזמן לבאר אותו. העניין הוא כדלקמן: מקור הביטוי החלל הפנוי, הוא מגיע מהתיאור של תורת הקבלה את העניין של בריאת העולם. פירוש, ע"פ התאור הקבלי של בריאת העולם, לפני בריאת העולם כל מה שהיה היא אור אין סוף ולא היו מקום וזמן לבריאת העולם. וכדי לברוא את העולם, לשם כך הוצרך הבורא לצמצם את האור אין סוף שלו לצדדים וליצור מעין חלל פנוי שבו הוא לא יהיה. ובאותו החלל הפנוי בתוכו... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
...ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים... לחץ כאן לקריאת המאמר המלא...
👈 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה נוצר ב 0.0967 שניות - עכשיו 03_04_2020 השעה 04:16:38 - wesi2